דיווחים בסוריה: תורכיה שולחת לוחמים מהאופוזיציה הסורית כדי לסייע לאזרבייג'ן מול ארמניה
מאז תחילת סבב הלחימה הנוכחי בין ארמניה ואזרבייג'ן בחבל הארץ נגורנו-קרבאך הבדלני שהתנתק מאזרבייג'ן ורב תושביו הם ארמנים, מתפרסמים דיווחים רבים בתקשורת הסורית והערבית לפיהם תורכיה, התומכת באזרבייג'ן, שולחת לוחמים מקרב האופוזיציה הסורית הצבאית הנאמנה לה, להשתתף בקרבות לצד אזרבייג'ן. זאת, בדומה לאופן בו פועלת תורכיה בלוב, כאשר כבר משלהי 2019 גייסה פעילי אופוזיציה סורים ושלחה אותם להילחם בלוב לצד ממשלת פאיז אל-סראג' הנתמכת על ידה.
אזור הסכסוך נגורנו קרבאך בין אזרבייג'ן לארמניה[1]
מהדיווחים עולה כי כמו בלוב, גם במקרה של אזרבייג'ן, תורכיה מגייסת לוחמים בעיקר מ"הצבא הלאומי הסורי" - אוסף פלגים צבאיים סורים שאוחדו לידי צבא אחד בתמיכתה באוקטובר 2019 - ובפרט מהפלגים אל-סולטאן מוראד וסלימאן שאה. עוד עולה גם כי תורכיה גייסה כבר בין כמה מאות לכמה אלפים שכירי חרב סורים, אימנה אותם על אדמתה ושלחה אותם לאזרבייג'ן. כמו כן דווח כי תורכיה אף משלמת להם שכר הקרוב ל-2000 דולר.
אזרבייג'ן עצמה הכחישה כי תורכיה שלחה אליה לוחמים סורים[2] ואולם כמה גורמים באופוזיציה הסורית אישרו את הדיווחים. גורמים רשמיים ב"צבא הלאומי הסורי" הדגישו כי לא התקבלה החלטה רשמית לשלוח לוחמים לאזרבייג'ן, אך הודו כי קיימת אפשרות שכמה לוחמי פלגים סורים הגיעו לשם על דעת עצמם. מפקד בצבא הלאומי הסורי הצהיר כי יש נכונות בקרב הסורים להגיע לאזרבייג'ן ואף לכל מקום שיתבקשו על מנת להגן על האינטרסים התורכים בה. לעומת זאת, גורמים אחרים באופוזיציה הסורית, זעמו על הדיווחים ומתחו ביקורת על הסורים שהסכימו להפוך שכירי חרב הנלחמים למען אחרים. יצוין כי ביקורת דומה נשמעה בעבר מצד אנשי אופוזיציה סורים בעקבות השתתפות סורים במלחמה בלוב.
לוחמים בצבא הלאומי הסורי מניפים את דגל המהפכה הסורית ואת דגל תורכיה[3]
דוח זה יסקור את הדיווחים על שליחת לוחמים סורים לאזרבייג'ן ואת תגובות האופוזיציה לכך.
מפקד בצבא הלאומי הסורי: אנו בשוחה אחת עם התורכים באזרבייג'ן; דיווח: נוכחות סורית גם בקרב הארמנים
למעשה, כבר ב-21.9.20, כשבוע לפני שהחלו הקרבות הנוכחיים בין אזרבייג'ן וארמניה, דיווח עורך אתר האופוזיציה הסורי all4syria, אימן עבד אל-נור, על קבוצה ראשונה של כאלף סורים שצפויה להגיע לאזרבייג'ן לתקופה של שלושה חודשים, למשימות הגנה ושמירה, בתמורה לשכר חודשי של 1800 דולר.[4]
ב-24.9.20 דיווח גם המרכז הסורי לזכויות אדם הידוע בהתנגדותו למשטר הסורי, כי תורכיה גייסה למעלה מ-300 לוחמים סורים מהפלגים הסורים הנאמנים לה מאזור הכפרים שבאזור עפרין בצפון סוריה וכי נאמר להם שהם יועברו לאזרבייג'ן למשימות של שמירה על הגבולות, זאת בתמורה לשכר של בין 1500 ל-2000 דולר.[5] שלושה ימים לאחר מכן, ב-27.9.20 דיווח המרכז הסורי לזכויות אדם כי תורכיה העבירה את הלוחמים הללו לשטחיה ומשם לאזרבייג'ן וכי ישנה קבוצה נוספת שצפויה להגיע לשם.[6]
ב- 28.9 טענה גם דוברת משרד ההגנה הארמני, שושאן סטפניאן, כי שכירי חרב סורים משתתפים בלחימה לצד הכוחות האזרים הנתמכים על ידי תורכיה, וסוכנות הידיעות הארמנית הרשמית דיווחה כי מדובר בכ-4000 שכירי חרב סורים, מתוכם נהרגו 81.[7] ואולם המרכז הסורי לזכויות אדם הכחיש את הדיווחים הארמנים, וציין כי מספר הלוחמים הסורים באזרבייג'ן עומד עד כה על 320 בלבד וכי הם טרם השתתפו בקרבות. לפי המרכז, הרוב הגדול של הסורים שהגיעו לאזרבייג'ן הם ממוצא תורכמאני מתוך הפלגים "סלימאן שאה" ו- "אל-סולטאן מוראד", בעוד שבקרב הפלגים הערבים הפרו-תורכים יש התנגדות לשיגור לוחמים למדינה.[8]
קצין בדרגת רב סרן מ"הצבא הלאומי הסורי" שלא חשף את זהותו, אמר ליומון אל-קודס אל-ערבי אשר בבעלות קטר, בעלת בריתה של תורכיה, כי הפלגים הסורים הפרו-תורכים, ובהם פלגי "סוקור אל-ג'בל" ו"אל-סולטאן מוראד", גייסו מאות פעילים כדי להתאמן בתורכיה לקראת העברתם לאזרבייג'ן. לדבריו, קבוצה ראשונה של 350 חיילים מ"הצבא הלאומי הסורי" נשלחה להילחם באזור נגורנו-קרבאך ולהערכתו כ-1500 לוחמים אומנו לקראת שליחתם לשם. מקורות אחרים מתוך הצבא הלאומי ציינו כי לפני כמה ימים הגיעו לאזרבייג'ן מתורגמנים וטכנאים מהצבא הלאומי כדי לספק לצבא התורכי את שמות קבוצת הסורים החדשה שישתתפו בקרבות באזור. עוד דווח על רצון רב בקרב פעילי הפלגים הסורים לעבור להילחם באזרבייג'ן עבור שכר חודשי של 1800 דולר וזאת בצל המשבר הכלכלי החריף בסוריה.[9]
דיווחים אחרים הצביעו על נוכחותם של לוחמים סורים בשורות שני הצדדים הנלחמים, כפי שהיה גם במלחמה בלוב. משרד ההגנה האזרי טען כי יש בידיו מידע מודיעיני שבין הנפגעים הארמנים בקרבות בנגורנו-קרבאך יש סורים ממוצא ארמני.[10] גם המרכז הסורי לזכויות אדם דיווח כי הגיעו לידיו ידיעות על מעבר לוחמים סורים ממוצא ארמני לארמניה כדי להשתתף בלחימה.[11]
מפקד ב"צבא הסורי הלאומי": נילחם למען תורכיה בתוך סוריה ומחוץ לה
גורמים בכירים בפלגים הסורים הצבאיים שנשאלו על נכונות הדיווחים על שליחת לוחמים לאזרבייג'ן לא שללו אפשרות זו. כך, דובר בשם "הצבא הלאומי הסורי", יוסף חמוד, הבהיר כי אין החלטה רשמית להעביר לוחמים לאזרבייג'ן, וכי הוא איננו יודע אם פלגים כלשהם העבירו לשם לוחמים, אך, לדבריו, ישנה אפשרות שלוחמים סורים נסעו לשם באופן אינדיבידואלי.[12]
נאג'י מוצטפא, דובר "החזית הלאומית לשחרור" שפלגיה מרכיבים כמה גייסות ב"צבא הלאומי הסורי" הנאמן לתורכיה, טען כי תורכיה כלל לא העלתה את הנושא של לחימה באזרבייג'ן בפני ה"חזית הלאומית לשחרור". לדבריו, החזית הלאומית לשחרור השקועה בלחימה באדליב אינה יכולה להרשות לעצמה לדון בכך, אך לא ידוע לו מה עמדת הפלגים הסורים האחרים.
לעומת זאת, מפקד ב"צבא הלאומי הסורי", זיאד חאג'י עביד, אמר באופן חד משמעי לרשת רוודאו הכורדית כי תורכיה מספקת תמיכה רבה ללוחמים הסורים ולכן "אנחנו מוכנים להגן על האינטרסים התורכים בתוך סוריה ומחוץ לה... האינטרסים של הצבא הלאומי [הסורי] הם עם הצד התורכי. הצעירים [הסורים] הלכו ללוב וכאשר יהיה צורך בכך נלך לאזרבייג'ן, לצד הצבא התורכי. הם [הסורים] מוכנים ללכת..." הוא הוסיף: "אנו מוכרחים להחזיר את החוב [שלנו] לצד התורכי ולהיות בשוחה אחת עם התורכים, בין אם זה בלוב, באזרבייג'ן או בכל מקום אחר."[13]
אנשי אופוזיציה סורים: בושה לסורי להיות שכיר חרב; תורכיה לא זקוקה לתגבור סורי
ואולם נראה שאין תמימות דעים בקרב האופוזיציה הסורית באשר ללחימה באזרבייג'ן. הדיווחים על השתתפות לוחמים סורים בקרבות בין אזרבייג'ן וארמניה עוררו ביקורת בקרב כמה מאנשי האופוזיציה. כך, חבר הרשות העליונה למו"מ המייצגת את האופוזיציה הסורית בתהליך המדיני מול המשטר הסורי, אבראהים אל-ג'באוי, כתב בחשבון הטוויטר שלו: "בין לוב לבין אזרבייג'ן [עוברת] דרכם של שכירי החרב... בושה וחרפה למי שהסכים [להיות שכיר חרב], למי שסייע ולמי ששלחם [למלחמה]!!!"[14]
בדומה לכך צייץ גם האופוזיציונר והפרשן הסורי, עבד אל-באסט סידא: "מי היה מאמין שהסורים יוזכרו בסוכנויות הידיעות כשכירי חרב, שלוחמים פעם בלוב ופעם באזרבייג'ן, ומי יודע [היכן עוד]? מה שרע יותר מכל זה הוא שיש מי שמגן על כך, וטוען כי זהו חלק מהאינטרסים המשותפים עם תורכיה. אם האינטרסים של תורכיה נמצאים בסכנה, הרי שיש לה את הצבא השני בגודלו בנאט"ו [ולפיכך איננה זקוקה לנו]."[15]
ציוצו של עבד אל-באסט סידא[16]
[1] www.nationalia.info, 12.4.2016
[2] www.alarabiya.net, 28.9.2020
[3] www.aa.com.tr, 27.4.2019
[4] https://twitter.com/aabnour, 21.9.2020
[5] www.syriahr.com, 24.9.2020
[6] www.syriahr.com, 27.9.2020
[7] www.alarabiya.net, 28.9.2020
[8] www.syriahr.com, 29.9.2020
[9] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 28.9.2020
[10] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 29.9.2020
[11] www.syriahr.com, 29.9.2020
[12] arabi21.com, 27.9.2020
[13] www.rudaw.net, 29.9.2020
[14] https://twitter.com/ibrahimjbawi0, 27.9.2020
[15] https://twitter.com/Ebdulbasit, 28.9.2020
[16] https://twitter.com/Ebdulbasit, 28.9.2020