המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מנכ"ל "אל-ערביה": מדוע המסיתים נגד המערב נשארים שם?
3/3/2007

 

מנכ"ל "אל-ערביה": מדוע המסיתים נגד המערב נשארים שם?

 

במאמר שפורסם ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", מבקר עבד אל-רחמן אל-ראשד, מנהל ערוץ "אל-ערביה", את צביעותם של קיצונים פונדמנטליסטיים הפועלים במדינות המערב, מפיצים כלפיהן שנאה ומסיתים נגד תרבותן, ובד בבד נאבקים בכדי להמשיך לחיות בהן.[1] להלן תרגום המאמר:    

 

"[החוט] המקשר בין אבו-קתאדה[2] העצור בבריטניה, אוסאמה נצר[3] שנחטף מרומא ועמר בכרי [4]  שברח מלונדון, הוא שכולם רוצים [לחיות] במדינות המערב ולא במדינותיהם האסלאמיות. אבו-קתאדה מעדיף להישאר במעצר בבריטניה ולא להיות מגורש לירדן. בדומה לכך, האמאם האיטלקי אבו-עמר אוסאמה אל-מצרי, אשר נחטף על ידי ה-CIA למצרים, דורש לשוב לבירת האופנה, מילאנו, ואף לקבל פיצוי כספי. אשר למפורסם מבין השלושה, [עמר] בכרי, הלה מיהר לרוץ לשדה התעופה ולטוס ללבנון לאחר שהממשלה בלונדון הכינה צעדי עונשין נגד המסיתים לאלימות. כעת, לאחר תקופת מה בארצו, הוא מפציר ודורש לשוב ללונדון, למרות כל מה [שהבריטים] החליטו ולמרות התבטאויותיו נגדם.

 

מה גורם לקיצונים הפונדמנטליסטים, אשר מסיתים נגד המערב ותרבותו, להקדים אחרים בריצה [אל חיק המערב] ולהיאבק על מנת להישאר בו? האם הם סובלים מפיצול אישיות כאשר [אישיות] אחת מחזיקה באידיאולוגיה של שנאה ואחרת מעוניינת ליהנות מהעקרונות הבסיסיים של החיים במערב? מעולם לא שמענו שהם רוצים להגר לסומאליה, פקיסטאן או לארצות המוצא שלהם, למרות כל הדרשות והספרות שלהם לגבי מצוות הדת, אהבת המולדת וההתייחסות אל 'האחר' ככופר, עד כדי כך שכמה מהם קוראים להילחם בו.

 

מה גורם לעמר בכרי, אשר נהנה מחירות בבריטניה, להפיץ [נגדה] שנאה, להילחם נגד תרבותה ולגדף אותה באומרו שהיא בית-שימוש בו הוא חי על מנת לעשות את צרכיו? האם הגיוני [שאחד] כמוהו יביע בסופו של דבר רצון לשוב לבריטניה אחרי כל מה שהוא אמר ועשה? אשר לאבו-קתאדה, הוא מעדיף להישאר בכלאו מאשר לעזוב לארצו ירדן, בדומה לאמאם המסגד במילאנו [אוסאמה נצר] המוחה על שהועבר לארצו מצרים ועל שנכלא בה. האמאם לא הסתפק במחאה על פשע חטיפתו, אלא אף החליט לבקש פיצוי של 20 מיליון אירו לפני שובו לאיטליה.

 

ניכר בבירור כי [השלושה] נהנים מכל מה שניתן להם על ידי המשטר שהם מתעבים: הם מעוניינים בסיוע הכספי, בהגנה הביטחונית, במשפט הצדק ובחופש הביטוי המוענקים להם על ידו. האם התנהגותם אינה שיא הצביעות? האם הטפותיהם אינן מכילות מידה רבה של רמייה כלפי חסידיהם [בשל הפער] בין מה שהם אומרים למה שהם עושים?        

 

כמה ממטיפי השנאה הקיצוניים אשר חיים במערב הנם אלה שהסיתו את המוסלמים במזרח נגד מדינות [המערב] בהן הם חיים, אשר ארחו אותם, העניקו להם הגנה וחסות ובמקרים רבים מימנו את החינוך של ילדיהם, ובכללו לימודי אסלאם ושפה ערבית. עוד דבר המעורר שאט נפש הוא לראות כותבים [פובליציסטיים] המגנים את פעולותיהן של ממשלות המעוניינות להיפטר מהקיצונים באמצעות שליחתם אל ארצות [המוצא] האסלאמיות שלהם. במקום לדרוש לתקן את המצב הלקוי מבחינה ביטחונית ומשפטית באזור [הערבי], הם מבקשים ממדינות [המערב] אשר הקיאו מקרבן את [אותם פונדמנטליסטים] לחוס עליהם ולשאת בהרס הרעיוני שהם הסבו לחברותיהן."           



[1]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון)  1.3.2007.

[2]  אבו-קתאדה הוא כינויו של עמד מחמוד אבן עמר, פלסטיני יליד ירדן העצור כעת בלונדון בחשד לקשר עם אל-קאעדה.

[3]   אוסאמה נצר היה אמאם במסגד במילאנו, נחטף על ידי אנשי ה-CIA בשנת 2003, הועבר לקהיר, נכלא שם במשך מספר שנים ושוחרר לאחרונה.

[4]  עמר בכרי, סורי במוצאו, היה מנהיג התנועה הפונדמנטליסטית 'אל-מוהג'יהרון' שפעילותה הופסקה. הוא עזב את בריטניה וחי כיום בביירות.