אנשי דת מוסלמים: לפתווה שפרסם המופתי הפלסטיני - האוסרת ביקור של תושבי איחוד האמירויות במסגד אל-אקצא – אין כל יסוד הלכתי
הקדמה
ב-18.8.20, כמה ימים לאחר ההכרזה על נרמול יחסי איחוד האמירויות עם ישראל, אשר בין היתר נאמר בה כי לכל המוסלמים מותר לבקר במסגד אל-אקצא ולהתפלל בו[1], פרסם המופתי הכללי של ירושלים ופלסטין, השיח' מוחמד חוסיין, פתווה (פסק דין הלכתי) ממנה משתמע כי אסור לתושבים מאיחוד האמירויות לבקר במסגד אל-אקצא וכי על פלסטינים להחרימם ולהימנע מכל קשר עמם.
על פי הפתווה, נורמליזציה עם ישראל ותמיכה בעסקת המאה היא דבר אסור על פי ההלכה המוסלמית. הפתווה קבעה - בדומה לפתווה קודמת של חוסיין משנת 2014[2] - כי למוסלמים מותר לבקר במקומות הקדושים בירושלים תוך הקפדה על כמה סייגים ביניהם: תיאום עם גורמים פלסטינים או ירדנים והימנעות מנורמליזציה עם ישראל.
פתווה זו של חוסיין עוררה ביקורת בקרב אנשי דת מוסלמים ברחבי העולם הערבי והמוסלמי שטענו כי היא איננה נשענת על עקרונות שרעיים. לדבריהם, אין כל הצדקה הלכתית להטלת איסור על עם שלם להתפלל במסגד מסוים בגלל עמדה פוליטית שנקטה מדינתו ולפיכך, פרסומה של הפתווה מהווה פוליטיזציה אסורה של הדת. היה אף מי שטען כי בפתווה יש משום עזות מצח כלפי אללה, משום שהמסגדים שייכים רק לו.
ראוי לציין כי מאז שנת 2012 קורא יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, לערבים ולמוסלמים לבוא לבקר בירושלים, ללא כל סייג, תוך שהוא מבהיר כי צעד זה בשום אופן אינו נחשב כנורמליזציה.[3] קריאתו זו של עבאס עוררה בעבר מחלוקת הלכתית בקרב אנשי דת מוסלמים בנוגע לביקור מוסלמים בירושלים. בעוד היו מי שתמכו בקריאתו של עבאס וראו בכך חיזוק ותמיכה בעם הפלסטיני, כדוגמת שר ההקדשים הפלסטיני מחמוד הבאש[4], אחרים, כדוגמת השיח' יוסף אל-קרדאוי[5], התנגדו לקריאה זו ואסרו על מי שאינם פלסטינים לבקר בירושלים, בטענה כי ביקורים מעין אלה הם ביטוי לנורמליציה עם הכיבוש הישראלי.
דוח זה יציג את הפתווה של חוסיין ואת התגובות לה:
המופתי הפלסטיני: תפילה באל-אקצא אינה מותרת למוסלמים שמנרמלים יחסים עם ישראל
כאמור, ב-18.8.20 פרסם המופתי הכללי של ירושלים ופלסטין, השיח' מוחמד חוסיין, פתווה בה קבע כי ביקור מוסלמים שמנרמלים יחסים עם ישראל במסגד אל-אקצא אסור. כך נכתב בה: "...אני מדגיש בתוקף את הפתווה הקודמת שלי, מתאריך 14.3.2014, שעניינה דין ביקור באדמות הפלסטינים ובמסגד אל-אקצא המבורך - בעודם כורעים תחת הכיבוש הישראלי. פתווה זו קבעה כי אחת החובות הבולטים של האומה האסלאמית היא להשקיע מאמץ למען שחרור פלסטין ומסגד אל-אקצא המבורך שלה, עד ש[פלסטין] תהיה פתוחה בפני מי שיוצא למסע אליה כדי לזכות ברצון אללה. ודאי שיציאה למסע אל מסגד אל-אקצא בחסות הכיבוש שונה מאשר [יציאה למסע זה] בחסות חירות וביטחון.
כאשר המוסלמים מבינים את מידת אחריותם וחובתם כלפי האדמה הפלסטינית, ירושלים והמקומות הקדושים בה, אזי אין עילה שרעית למנוע ביקור [שלהם] בה, במסגרת הכללים ההִלכתיים הבאים:
1. התנגדות להנצחת מצב כיבוש האדמה הפלסטינית וירושלים ומסגד אל-אקצא המבורך.
2. הימנעות מכל צעד שמשרת את נרמול יחסי המוסלמים עם הכיבוש, אשר לקח בשבי את אדמתנו, את עמנו, את ירושלים שלנו ואת אל-אקצא שלנו.
3. תיאום [הביקור] ייעשה עם הגורמים הפלסטינים המופקדים על ביקורים באדמה הכבושה.
4. ביקור באדמה הפלסטינית צריך להוכיח את זהותה הערבית והאסלאמית ואת ההתנגדות לכיבוש, ולעזור למוראביטון[6] בה לעמוד איתן עד לשחרור.
אני מדגיש כי התפילה במסגד אל-אקצא פתוחה בפני מי שבא מהשער החוקי, הפלסטיני, או דרך ממשלת ירדן האחות, שהיא בעלת האפוטרופסות על המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים, ולא בפני מי שמנרמל את היחסים [עם ישראל] ומנצל את העניין הזה כדי לשתף פעולה עם עסקת המאה הנפשעת. נורמליזציה [עם ישראל] היא אחד מגילוייה של עסקה זו וכל דבר שנובע ממנה אסור ומבוטל מבחינה הלכתית, משום שכוונתה להפקיר את ירושלים, שעסקת המאה רואה בה בירת הישות הציונית, לרבות המקומות הקדושים כמובן.
אללה יתעלה אסר ללכת עם בני עוולה באומרו: 'אל תִנהו אחרי בני העוולה פן תפגע בכם האש' (קוראן, סורה 11, פסוק 113), דבר שמחייב לאסור שיתוף פעולה עם עסקת המאה השרירותית ובהשלכותיה עתירות הפגמים והפשעים הגזעניים המתועבים ועזות המצח.
לסיום, אני אומר כי מסגד אל-אקצא המבורך שייך למוסלמים לבדם, וכי לא יוּתר לאיש לזלזל ולו בגרגר אדמה אחד שלו, בשום אופן, ומדגיש כי אסור לשום פלסטיני לקבל את המנרמלים או לקיים עמם קשר. אללה אומר אמת ומנחה אל דרך הישר."[7]
אנשי דת מוסלמים שוללים את הפתווה של המופתי הפלסטיני
כאמור, הפתווה של המופתי הפלסטיני עוררה ביקורת והתנגדות מצד אנשי דת בעולם הערבי והמוסלמי שטענו כי היא משוללת כל יסוד הלכתי.
בכיר באל-אזהר: אין הצדקה שרעית לשלול מאזרחי מדינה מוסלמית להתפלל במסגד כלשהו
סגן שיח' אל-אזהר לשעבר, עבאס שומאן, טען כי הפתווה של המופתי הפלסטיני איננה לגיטימית ואינה נשענת על עקרונות שרעיים והדגיש כי המופתי הפלסטיני אינו נוהג ביחס שווה כלפי תורכיה וקטר שמקיימים קשרים עם ישראל גם כן. הוא אמר: "אני מתפלא על הפתווה. למרות שאני תומך בעניין הפלסטיני ככל מוסלמי וערבי, ומגן עליו בכתביי ובכינוסים שאני משתתף בהם בארץ [מצרים] ובחו"ל; למרות שאני מתנגד לכל מהלך שמשפיע לרעה על העניין הפלסטיני ולמרות שאני מכיר בזכותם של הפלסטינים לדחות או לקבל את העמדות ואת ההחלטות המדיניות הנוגעות לפלסטין... הרי שאני מתנגד לפרסום פתוות שאינן מתבססות על שום יסודות או עקרונות שרעיים...
כמומחה לתורת המשפט האסלאמית, אינני מכיר הצדקה לפתווה השוללת [זכות] של עם שלם של מדינה מוסלמית [כלשהי] להתפלל במסגד כלשהו בהסתמך על עמדה פוליטית שנקטה המדינה. מבלי להגן על איחוד האמירויות או להתערב בעמדות המדיניות שמגבשים מנהיגיה, הרי שהפתווה שפורסמה על ידי כבוד מעלתו השיח' מופתי ירושלים, היא סלקטיבית ואינה נחשבת ללגיטימית...
ידוע שלתורכיה יש קשרים עם ישראל מאז 1949, ושהיא הייתה המדינה האסלאמית הראשונה שהכירה בה. קשרים אלה נמשכים עד היום והגיעו לכדי שיתוף פעולה כלכלי וצבאי, שהוא הרבה יותר חזק מנורמליזציה. למרות זאת, לא שמענו על פתווה פלסטינית שאוסר תפילת תורכים במסגד אל-אקצא, וגם איננו רוצים לשמוע [על פתווה כזאת]. כמו כן, לקטר יש קשרי סחר עם ישראל ולא שמענו על איסור תפילת קטרים באל-אקצא ואיננו רוצים לשמוע... למרות התנגדותי להתנהגותן של תורכיה וקטר וראייתי אותן כמי שנמנות בין המדינות המרושעות ביותר באזורנו, הרי שעמדתי כלפי פתווה שתמנע תפילת תורכים או קטרים [באל-אקצא] תהיה זהה לעמדתי ביחס למניעת [תפילת] אנשי איחוד האמירויות. אם תפורסם פתווה שתמנע ממוסלמי כלשהו להתפלל באל-אקצא, יהיו אשר יהיו המחלוקות עם מדינתו ויהיו אשר יהיו עמדותיה המדיניות, עמדתי כלפי אותה פתווה תהיה זהה...
פתווה זו אינה עולה בקנה אחד עם הלחץ הכבד שהופעל [בעבר] מצד המנהיגים בפלסטין למען פרסום פתוות שדורשות מכל המוסלמים לבקר באל-אקצא ולהתפלל בו. אל-אזהר סירב להתערב בנושא זה [בזמנו], בסברו כי העניין איננו נושא הלכתי שזקוק לפתווה מאל-אזהר, אלא עניין שקובעים הפוליטיקאים בהתאם לאינטרסים הכלכליים והמדיניים של הפלסטינים... תמכתי בעמדה זו של אל-אזהר, וכך גם רוב חכמי הדת המוסלמים שנכחו בכנס אל-אזהר בנושא ירושלים, בנוכחותו של מופתי ירושלים.
ידוע בקרב מומחי השריעה, כי לא מוציאים פתוות לצורך איסור קונקרטי, אלא אם ישנה ראיה מאומתת שמצדיקה זאת, ואין הוכחות האוסרות או מתירות עמדות מדיניות – יהיו אשר יהיו המחלוקות סביבן. למיטב ידיעתי, בהיסטוריה האסלאמית כולה לא פורסמה פתווה שמנעה מאדם או מקבוצה להתפלל באחד ממסגדי המוסלמים...
לא ייתכן שערבי יסכים לזלזל או לוותר על הזכויות הפלסטיניות, כפי שלא יוכל לקבל פוליטיזציה של פתוות ולהטיל על תורת המשפט האסלאמי שלנו את מה שאינה יכולה לשאת."[8]
חברי מועצת פסיקת הלכה של איחוד האמירויות: הפתווה - עזות מצח כלפי אללה והפרה של הוראות הנביא
גם חברי מועצת פסיקת הלכה של איחוד האמירויות גינו את הפתווה שפרסם המופתי של ירושלים וטענו כי היא מהווה עזות מצח כלפי אללה, שהמסגדים שייכים לו, וסותרת את הוראת הנביא מוחמד לבקר באל-אקצא. חבר מועצת פסיקת ההלכה של איחוד האמירויות, ד"ר עמר חבתור אל-דרעי, אמר: "האיסור על אזרחי איחוד האמירויות לבקר במסגד אל-אקצא אותו הגה המופתי של ירושלים, הוא אחת הפתוות המוזרות והתמוהות ביותר! יש בפתווה זו משום עזות פנים כלפי אללה והדבר ברור ומעורר תמיהה; כיצד זה שמי שקיבל על עצמו לדבר בשם אללה, מדבר בשמו בדיות כאוות נפשו ומתיימר לייחס לדת דברים שאללה לא התיר ובכך הוא פוגע בתחום המוגן של פסיקת הלכה, בקדושתה ובעקרונותיה ועובר על חוקי המשפט המוסלמי... כדי לעשות מניפולציה בדיני המסגדים! אללה אמר 'המסגדים שייכים לאללה' [קוראן סורה 72 פסוק 18], ולכן אסור לסחור בדיניהם או לנצל את קדושתם לשם [הפקת] רווחים אישיים ובתואנות של טובת כלל המוסלמים. מה שהופך את הדבר לחמור יותר, הוא שהמופתי דיבר על מסגד אל-אקצא שאללה בירך אותו ואת סביבתו, והוא [המקום אליו הגיע] הנביא [מוחמד] במסע הלילי שלו. הנביא מוחמד הורה לנו לצאת למסע אל [מסגד אל-אקצא], ולכן הביקור והתפילה בו מותרים ואסור לאיש לאסור דבר שאותו התיר אללה ואף קרא [לעשותו]..."
דברים דומים אמר גם גדול פוסקי ההלכה, ראש מנהלת פסיקת ההלכה במחלקה לעניינים אסלאמיים ופעילות צדקה בדובאי וחבר מועצת פסיקת ההלכה באיחוד האמירויות, ד"ר אחמד אל-חדאד: "הדברים ששמענו באמצעי התקשורת מפיו של המופתי של ירושלים... מוזרים, משום שהוא מכיר את הדין ההלכתי שכל מוסלמי יודע, ואם הוא פסק באופן שונה מכך, הרי שהוא הסיט את מהלך פסיקת ההלכה לעבר המדרון החלקלק של הפוליטיקה, וזהו דבר שאיש לא יקבלו... ביקור במסגד אל-אקצא מותר לכל מוסלמי שיכול להגיע אליו לצורך פולחן דתי ולכל האחרים [שאינם מוסלמים] לצורך תיירות. הדבר הראוי ביותר הוא שתושבי ירושלים המוראביטון [המוצבים ב]רחבת מסגד אל-אקצא יתעודדו את מאחיהם המוסלמים [המגיעים למסגד]. היכן התבונה בהצהרות הללו שאינן אסלאמיות וסוטות מדרך פסיקת ההלכה[?], שהרי פסיקת ההלכה פירושה מסירת מידע על דיני ההלכה, עליהם הופקדו פוסקיה!..."
אל-חדאד הדגיש כי האמירויות מילאה את חובתה על פי השריעה, על פי עיקרון פסיקת ההלכה לטובת כלל הציבור המוסלמי ועל פי כוונות ההלכה. לדבריו, "הדבר מקנה לעם הפלסטיני הישג, שההיסטוריה תעיד עליו עוד לפני הפלסטינים עצמם. גם אם הם מתנכרים לאיחוד האמירויות היום, הרי שהיא לא פועלת כדי לרצותם, אלא כדי לרצות את המצפון האנושי [ולמלא] את החובה השרעית והמדינית ואת טובת כלל ציבור המוסלמים. מחר הם ישבחו את המאמץ שעשינו היום. יום המחר לא יאחר לבוא".[9]
נשיא ועידת האימאמים של צרפת חסן שלגומי: אל-אקצא שייך לכלל המוסלמים ולא לפלסטינים בלבד
גם נשיא ועידת האימאמים של צרפת וראש התאחדות "עמים למען השלום", האימאם חסן אל-שלגומי, גינה את הפתווה של המופתי הפלסטיני ואמר ליומון אל-אתחאד המתפרסם באמירויות כי "[מסגד] אל-אקצא שייך לכל המוסלמים והוא אינו רכושו הבלעדי של עם אחד...". הוא הוסיף כי אסור למנוע ממוסלמי להיכנס למסגד אל-אקצא שכן הוא אינו רכוש אישי של אף אחד וקרא לא להפוך את המסגד לעניין פוליטי ולהשאירו יעד עלייה לרגל עבור כל המוסלמים מכל רחבי העולם, ובפרט לאחר הסכם השלום בין האמירויות וישראל שמדגיש את זכותם של כל המוסלמים בעולם להתפלל במסגד.
שלגומי גם תהה מדוע שהמוסלמים לא יבקרו באל-אקצא במיליונים, דבר שיועיל לפלסטינים, מבחינה כלכלית ומורלית. הוא הוסיף: "באישור הסכם זה [עם ישראל] האמירויות נהגה כראוי ועל המדינות האחרות לנהוג כמוה... האמירויות ניצבת בראש המגנים על העניין הפלסטיני והתומכים בו והיא הגישה סיוע כספי של מיליארדים לעם הפלסטיני, ואיש אינו יכול להפריח לעומתה סיסמאות פוליטיות בעניין הזה או להפחית מחשיבות התפקיד שהיא מילאה לאורך עשורים". שלגומי קרא להשתמש בקול ההיגיון בשלב ההיסטורי המכריע הזה, באמרו: "אני מחזק את ידי ההנהגה והעם של האמירויות בעניין ההסכם ההיסטורי הזה ומצדיע להם על אומץ ליבם. אנו גאים בהם, שכן הם גאווה עבורנו כערבים וכמוסלמים. האמירויות ביססה ערכים של סובלנות ושלום בחברה שלה וכל תושביה נהנים מכך." הוא הסביר כי הסכם השלום בין האמירויות וישראל עשוי לקדם את השלום ואת ערכי הדיאלוג שמופסק מזה שנים וכי "ההסכם הוא גשר בין העמים ובמקביל הוא חוסם את הדרך בפני הקיצונים שמנצלים את העניין הפלסטיני לשם סחטנות, השגת רווחים ואינטרסים אישיים..."[10]
[1] https://www.wam.ae/ar, 13.8.2020
[2] https://www.maannews.net, 25.3.2014
[3] http://gate.ahram.org.eg/, 17.1.2014; www.maannews.net , 26.2.2012
www.aljazeera.net [4], 28.2.2012
[5] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 19.4.2012
[6] מוראביטון ומוראביטאת הם לוחמים ולוחמות המוצבים בחזית וערוכים לקרב. הפלסטינים מכנים כך בדרך כלל קבוצות של פעילים הנמצאים ברחבת מסגד אל-אקצא במטרה למנוע עליית יהודים לאזור.
[7] http://www.darifta.ps/, 18.8.2020
[8] https://akhbarelyom.com, 18.8.2020
[9] אל-ביאן (איחוד האמירויות), 19.8.2020
[10] אל-אתחאד (איחוד האמירויות), 21.8.2020