המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתונאי לבנוני: קריאת פסק הדין בפרשת רצח רפיק אל-חרירי מלמדת כי חזבאללה אחראי לרצח
10/9/2020


עיתונאי לבנוני: קריאת פסק הדין בפרשת רצח רפיק אל-חרירי מלמדת כי חזבאללה אחראי לרצח; חזבאללה הוא התגלמות הטרור והאיום על עתידנו

 

ב- 18.8.2020, פרסם בית הדין המיוחד שדן ברצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, את פסק הדין אשר הרשיע את סלים עיאש, בכיר בחזבאללה, במעורבות ברצח, אך זיכה שלושה חברים אחרים בארגון, בשל היעדר ראיות מספיקות. על רקע זה, פרסם העיתונאי הלבנוני עלי חמאדה, בטורו ביומון אל-נהאר, מאמר בו אמר כי למרות שלא נמצאו ראיות להרשעת יתר הנאשמים, טעות היא לטעון כי בית הדין זיכה את חזבאלללה ואת המשטר הסורי מהרצח. לדברי חמאדה, לא רק שהנאשם היחיד שהורשע בגזר הדין, סלים עיאש, הינו בכיר במנגנון הביטחוני של חזבאללה עד היום, אלא שקריאה מעמיקה של פסק הדין מובילה למסקנה שחזבאללה קשור לרצח ושהוא ביצע אותו, כסוכן מטעם משטר בשאר אל-אסד ומשמרות המהפכה האיראניים.

 

עוד טען חמאדה כי חזבאללה כובש את המדינה ושולט בה באמצעות אנשים מטעמו, או כאלה הכפופים לו ומהווה את התגלמות הטרור והטלת האימה במדינה והוא זה שאחראי למשבר הגדול הפוקד אותה ולבידודה בעולם הערבי ובקהילה הבינלאומית. הוא קרא לנשיא לבנון ולממשלתה לעצור את  הפושע סלים עיאש - שנשפט בהעדרו - ולהביאו לדין, גם במחיר עימות עם חזבאללה; לאזרחים הלבנונים קרא חמאדה לפנות לקהילה הבינלאומית, כדי להעביר את המסר שיש בלבנון ציבור המתנגד לחזבאללה.

 

עלי חמאדה[1]

 

 

"למרות שציבור [תומכי] ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי התרעם על כך שלא עלה בידי בית הדין המיוחד לחקירת רצח רפיק אל-חרירי להשיג מספיק ראיות חותכות כדי להאשים את כל [ארבעת] הנאשמים בָּפֶּשע, ולמרות ש[פסק הדין] לא כלל שמות [של אנשים] נוספים הקשורים לפשע הרצח הטרוריסטי, הרי שטעות היא לומר כי בית הדין זיכה את חזבאללה או את המשטר הסורי מהפשע. זאת, משום שהנאשם [סלים עיאש], שהורשע על סמך ראיות חותכות ששכנעו את בית הדין, קשור קשר הדוק עם חזבאללה ומהווה חלק ממנגנון הביטחון שלו. לעיאש היה קשר הדוק עם מוצטפא בדר אל-דין, [שבטרם חוסל היה] מספר 2 בהיררכיה הצבאית והביטחונית של חזבאללה. יתרה מזו, מי שמעיין בנוסח גזר הדין על כל סעיפיו, מגלה שבית הדין תיאר את הפשע בהקשר פוליטי טרוריסטי וקשר אותו למניעים של המשטר הסורי ושל חזבאללה.

 

לפיכך, טועים ציבור [תומכי] רפיק אל-חרירי והחוגים העצמאיים הרחבים יותר [בלבנון], בחושבם כי פסק הדין העניק לחזבאללה או למשטר [הסורי] תעודת חפות מפשע, שכן סלים עיאש ממשיך להיות בכיר ביטחוני בחזבאללה ומבוקש בגין פשע חמור, שהעולם מבין שמנגנון גדול תכנן אותו והעמיד לרשותו משאבים עצומים. זאת, בשעה שחזבאללה לא ניער את חוצנו מסלים עיאש בשום שלב, אדרבא, הוא רואה בו אחד מ'קדושי' הארגון! אנשי חזבאללה טועים [גם] הם כאשר הם מפגינים גילויי שמחה רבה, כפי שעשו לפני יומיים עם פרסום פסק הדין, משום שבית הדין האשים איכשהו את חזבאללה בביצוע פשע טרור וכולם מבינים שהוא ביצע אותו כסוכן מטעם משטר בשאר אל-אסד ומשמרות המהפכה האיראניים. כאשר דעת הקהל... קוראת לחזבאללה להסגיר את סלים עיאש, הרי שבכך היא, ללא ספק, מטילה את האחריות  לרצח אל-חרירי על חזבאללה. כל מי שנאבק למען הקמת בית הדין [הזה] מכבד את פסק הדין שפורסם.

 

שוב מוכיח חזבאללה עד כמה הוא אחד הגורמים הקבועים שמחרחרים מלחמה פנימית ב[מדינה], אם באמצעות מעשי רצח או באמצעות ההפחדה פוליטית הנהוגה זה שנים רבות ואף באמצעות כינון מעין כיבוש פנימי סמוי [שלו] כשהוא מסתתר מאחורי נושאי משרות  ראש הממשלה, יו"ר הפרלמנט והנשיא וכן [מאחורי] כמה מפלגות...

 

יש לקרוא את פסק הדין על פשע רצח רפיק אל-חרירי בשקט ובאופן מעמיק כדי להרגיש את חומרתו ביחס לרוצחים. זאת, למרות הפרצות הרבות שאפשר למצוא בו. מה שחשוב יותר מבחינתנו הוא שהממשלה והנשיאות בלבנון יישאו באחריותן במה שנוגע למעצרו של הפושע סלים עיאש ויביאוהו לדין, גם [במחיר של] עימות עם חזבאללה, אשר היה וימשיך להיות במוחם ובליבותיהם של רוב הלבנונים התגלמות הטרור והטלת האימה, ובבחינת נשק של הבוגדנות בתוך [לבנון] ומחוץ לה... זאת, בנוסף להיותו הגורם האחראי לקריסה הגדולה הפוקדת את לבנון שנחטפה [על ידו] בכוח הזרוע, לבידודה הערבי והבינלאומי, להרס המדינה על מוסדותיה ולשינוי זהות המדינה בשיטתיות מסוכנת ביותר. בלי קשר לכך שרצח את רפיק אל-חרירי, חזבאללה ימשיך להיות התגלמות האיום על עתידם של כל הלבנונים, ובראש ובראשונה על סביבתו המחבקת, אשר במשך ארבעה עשורים לא העניק לה דבר, זולת מלחמות ברצף, סכסוכים פנימיים ובידוד...

 

הגיע הזמן להגביר  את הקול: ראשית, באמצעות עקיפת נשיא המדינה [מישל עון] והזרם שלו [הזרם הלאומי החופשי] אשר כפופים באופן מלא לחזבאללה, למדיניותו, להתחייבויותיו [כלפי בעלי בריתו] ולאג'נדה שלו; שנית, באמצעות פְּנִיה לקהילה הבינלאומית ולעולם הערבי כדי לומר שיש בלבנון קול עצמאי, ריבוני וייחודי המתנגד לכיבוש הקיים בה; ושלישית, כדי לאחד את המחנה העצמאי והריבוני [במדינה], לאחר תקופה ארוכה בה היה מפורק... "[2]