מפקד משמרות המהפכה סלאמי: "משה"מ הוא המותג של המהפכה האסלאמית; תפקידו הגדול ביותר של כוח קודס, נוסף לניצחונות מוחשיים על האויבים ... ושחרור ארצות אסלאמיות מידי הכובשים, היה להפיח רוח חיים במושג הג'יהאד"
הקדמה:
לאחרונה הופיע מפקד משמרות המהפכה (משה"מ), חוסין סלאמי, פעמיים בפני מפקדי משה"מ וכוח קודס, האחראי על המבצעים מחוץ לאיראן, והסביר בנאומים פרוגרמטים את מהות משה"מ וכוח קודס הנמנה על שורותיו ניכר כי סלאמי, הידוע בלשונו המליצית, הפליג בציון ייחודיות משה"מ והשתדל לנסוך גאווה בלב אנשיו.
בישיבה משותפת למועצת הניהול הפיקודי (של משה"מ) והייצוגי (של המנהיג העליון ח'אמנאי) ב-11.8.2020, בנוכחות סגן מפקד משה"מ, סגן המתאם וכמה סגני מפקדים בצוות ההיגוי במטה הייצוג של ואלי-י פקיה במשה"מ (ח'אמנאי בהיותו חכם ההלכה – ואלי-י פקיה – השולט באיראן ממנה נציגים מטעמו בכל ארגון ומוסד באיראן), נשא סלאמי דברים על חשיבותו של משה"מ במשטר המהפכה האסלאמית של איראן והציג קווים לדמות הארגון וחבריו.
ב-13.8.20 נשא מפקד משה"מ דברים בפני מפקדי כוח קודס לרגל יום השנה "לניצחון חזבאללה על המשטר הציוני המזויף" במלחמת לבנון 2006. הוא ציין את השהידים של חזית ההתנגדות ובראשם קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס, שחוסל בידי ארה"ב ואת חשיבות הג'האד שביצעו בשם המהפכה האסלאמית של איראן. סלאמי שרטט את שטח העימות בין איראן – מנהיגת חזית ההתנגדות והמהפכה האסלאמית – לבין ארה"ב ותומכיה כשדה עימות מתמיד עם אויבי האסלאם. הוא גם קבע כי בעימות המתמיד הזה יד איראן והמהפכה האסלאמית על העליונה והבטיח לנקום את חיסולו של סולימאני.
להלן עיקרי דבריו בשני האירועים:
א. סלאמי: "משה"מ הוא עץ שמקורו בשדה נרחב של ג'יהאד" – 11.8.2020
ב-11.8.2020, אמר מפקד משה"מ סלאמי: "במשה"מ קיים ג'יהאד מתמשך. משה"מ הוא המוסד היחיד שמעולם לא זנח את הג'יהאד מאז הקמתו. משה"מ עוטה על גופו את בגד הג'יהאד הזה, וכפי שמראים מהלך האירועים וההתרחשויות בעולם ובמיוחד העימות של המהפכה האסלאמית עם היהירות [כינוי לעולם המערבי בהנהגת ארה"ב] הג'יהאד הזה הוא אין סופי כעת ובלתי ניתן לסיום.
משה"מ הוא עץ שמקורו בשדה נרחב של ג'יהאד, אולם הנקודה החשובה היא שצורת הג'יהאד הזה משתנה כל הזמן, וככל שחולף הזמן תפקידם של אנשי משה"מ בהמשך עניין זה מתרחב ותפקיד הנשק פוחת. מה שמבדיל בעינינו את משה"מ מכוחות מזוינים קונבנציונליים אחרים בעולם זה לא הכלי, כלומר, הכלים שלנו לעולם אינם קנה המידה למעלתנו על פני האחרים.
מפקד משה"מ, חוסין סלאמי [1]
[התכונות שייחודיות למשה"מ הן:] למשה"מ יש לב שבאמצעותו הוא חושב כלומר, יש לו רציונליות, הגות וחשיבה, והוא בעל טבע מהפכני ודוקטרינרי. למשה"מ יש שפה שהיא שפת האסלאם והמהפכה. משה"מ הוא המרחיב המבצעי של החשיבה האסטרטגית של המנהיג העומד למרגלות אותה פסגה ומזרים מעיין רותח של חוכמה על גוף החברה ולתוכה. משה"מ הוא בעל אוזניים באמצעותם הוא שומע, אוזניו של משה"מ לא מקשיבות [רק] לעובדות, משום כך יש לו אינטלקט חזק, תובנה עמוקה, אוזן קשבת ואלו הם המאפיינים של יצור חי המחפש את האמת, ומסיבה זו אנו יכולים להתייחס למשה"מ כהתגלמות האמת. משה"מ הוא קנה המידה, קנה המידה לייחוד שלו, כלומר, אנו מאמינים כי משה"מ הוא מוסד להתייחסות מהפכנית שאינו רק שומר המהפכה, אלא גם השראה ומודל לחיקוי.
תחום הייצוג [במשה"מ] הוא הביטוי של משה"מ, כלומר כאשר האגף הפוליטי [במשה"מ] עובד עם המנהיגים הפוליטיים למען הניווט הפוליטי של משה"מ והחברה, אלה הם דברי משה"מ שמופצים ומתפרסמים. תחום הייצוג במשה"מ, לו עצמו, יש אותם מאפיינים של משה"מ והוא גוף ההתייחסות. זוהי מערכת קואורדינטות להתייחסות שלפיה אחרים מודדים עד כמה עמדתם היא מהפכנית, תומכת הולאית [עקרון שלטון חכם ההלכה], אמונתית ולימודית. במשה"מ אין היררכיה באמונה, תובנה וחזון. כלומר, המשמעות היא שאין כלל כזה לפיו מפקד משה"מ הוא בדרגת אמונה גבוהה יותר, הבנה גבוהה יותר, תובנה גבוהה יותר מאשר מפקד או חייל אחר בדרגה פחותה ממפקד משה"מ או חייל בתפקיד ארגוני גבוה יותר.
כל אנשי משה"מ חייבים להיות בעלי תובנה, מאמינים וחסידים באותה המידה. אין לנו את הכלל הזה שאנשים ברמות ניהול נמוכות, הם בעלי אמונה פחותה. לכן זה קשה. כלומר, האחראי בלשכת נציג המנהיג במחוז צריך להיות בעל מידה טובה, תובנה, עומק, משמעות וידע באותה מידה כמו נציג המנהיג במשה"מ על מנת שיוכל להעביר את הידע הזה לאנשי משה"מ. כלומר, באמת, הפצת ידע, רוחניות, תובנה וכו' זו עבודה גדולה מאוד.
על נציג [ח'אמנאי במשה"מ] מוטל להפיץ ולקדם את תורת הדת במשה"מ, ומכיוון שמשה"מ חייב להיות מראה של תורת האסלאם, פעלה זו חשובה מאוד. משה"מ הוא מוסד מופתי, קנה המידה לסמל המהפכה והמראה השלמה של מעלות המהפכה. במונחים מודרניים, זהו המותג של המהפכה האסלאמית, לכן, המעלות והערכים חייבים להתנופף [כדגל] בכל מקום שאנו מביטים אליו."[2]
ב. סלאמי: "רוח הג'יהאד עודה שורה כיום בכל סצנות העימות עם האויבים" – 13.8.2020
ב-13.8.2020 אמר סלאמי בפני מפקדי כוח קודס, על קאסם סולימאני שפיקד על כוח קודס של משה"מ: "המפקד הגאה הזה הפיח רוח חדשה של חיוניות מהפכנית בגוף הארצות האסלאמיות והביא תהילה נצחית למהפכה האסלאמית, למשטר [המהפכה], לאומה האיראנית ולמשה"מ. רוח הג'יהאד עודה שורה כיום בכל סצנות העימות עם האויבים. בעוד המוג'אהדין [לוחמי ההתנגדות האסלאמית של איראן] נותרו [עומדים] בזירה, האויבים, מדוכאים וחסרי תקווה, צופים בסצנות השינוי המתרחשות מיום ליום לטובת האומה האסלאמית."
סלאמי תיאר את "אומנות כוח קודס של משה"מ כנוסחת 'ניצחון מעטים על אויבים רבים' ואת התגלמות הפסוקים הזוהרים של הקוראן: תבוסת קואליציה של המעצמות החומריות הגדולות בהיסטוריה האנושית שהיו ושזורות זו בזו ומאוחדות בהבליהן, הייתה צעד גדול והגשמת הבטחה אלוהית, שהושגו בצורה הטובה ביותר על ידי המוג'אהדין [הלוחמים] ההולכים בדרך האל."
סלאמי כינה את "השטח של המהפכה האסלאמית כשדה עימות מתמיד עם אויבי האסלאם: המכנה המשותף לכל העימותים הללו היה שמצד אחד, המהפכה האסלאמית מונהגת על ידי איראן, ומצד שני היהירות העולמית מונהגת ע"י אמריקה. הזמן שחלף הראה שיד המהפכה האסלאמית, עם האינטליגנציה, הזהירות והטקט של מנהיגיה - החוכמה והזהירות היו תמיד על העליונה בסצנות אלה. לעומת זאת, לפי התיאורטיקנים האמריקנים, הסיבה העיקרית לכישלונה של אמריקה היא היעדר החוכמה והאינטלקט במערכת הממשל שלה.
ההזדמנויות שלנו לצמיחה ולחיזוק הושגו מתחום הג'יהאד: חילצנו את כללי המלחמה משדות הקרב, וכוח קודס הפיק והדגים את כללי ההתגברות על אויבים רבים בשדה הקרב האמתי. תפקידו הגדול ביותר של כוח קודס, בנוסף לניצחונות מוחשיים על אויבים חסרי רחמים וחמושים, ושחרור ארצות אסלאמיות מתחת ידי הכובשים, היה להפיח את רוח חיים במושג הג'יהאד ולהעביר את משמעותו בקרב האומות ובני הנוער בעולם האסלאמי.
מפקד משה"מ, חוסין סלאמי [3]
ההזדמנות הראשונה לשלטון היא חשיבה על בניית הכוח. ללא כוח, אי אפשר להילחם באויב בתחומים שונים ולעצור אותו. אומנות כוח קודס, היא "הולדת הכוח" והיא תישאר לנצח בחסדי האל. האויבים באו לשנות את צלעות הכוח בעולם האסלאם, לבנות מדינה ולקחת ממנה הכל, אולם תוצר מאמציהם הנואשים אינו אלא כלכלה שחוקה, כוח צבאי לא יעיל, חוסר תקווה, ואובדן יראת הכבוד והמבנה הפוליטי של מעצמה...
האויבים שלנו יידעו ששום מקום אינו בטוח בשום מקום. עם מותו של חאג' קאסם [סולימאני], הם יצרו לעצמם מקור קבוע של סכנה ונקמה, ובסופו של דבר נקמה זו תתבצע במוקדם או במאוחר, והיא בהחלט תהיה קשה[4]".
