המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מאמר ביומון קטרי: הרוטשילדים - דוגמא להשתלטות היהודים על הכלכלות של מדינות עולם
12/7/2020


מאמר ביומון קטרי: משפחת רוטשילד היא דוגמא להשתלטות היהודים על מוקדי הכוח והכלכלות של מדינות העולם מאז ימי הביניים 

 

היומון הקטרי אל-ראיה פרסם מאמר בעל מאפיינים אנטישמיים תחת הכותרת "משפחת או מדינת רוטשילד" אשר הורד לאחר מכן מן האתר. המאמר מאת הכותב הקטרי, ח'ליפה אאל מחמוד, פורסם ביומון ב-3.6.20. במאמר טען אאל מחמוד כי לאורך ההיסטוריה פיתחו היהודים יכולות פיננסיות מניפולטיביות שהעצימו את כוחם ואת שליטתם בעולם. עוד טען, כי ההון היהודי החל להיצבר, כאשר סוחרים יהודים שנעו בין ארצות שונות בימי הביניים המציאו את המערכת הבנקאית כדי להבטיח את כספם מפני שודדי דרכים. לדבריו, מאז ובמשך כמה דורות חדרו היהודים אל מוקדי הכוח העיקריים במדינות בהן חיו, החלו להכווין את קבלת ההחלטות בהן בהתאם לאינטרסים שלהם והיו מעורבים במהפכות מדיניות רבות.

 

אאל מחמוד הציג את משפחת רוטשילד כדוגמא לתופעה זו, בהסבירו כי כבר בראשית דרכה התפרסו בניה על חמש מדינות חזקות באירופה, השתלטו על הכלכלות שלהן והפיקו רווחים מהמלחמות שביניהן, למשל בכך שהפיצו שמועות כזב כדי לגרוף רווחים מהתנודות בשערי המניות של מדינות אלו. עוד אמר, כי בני משפחת רוטשילד ניצלו את מצוקותיהן של מדינות שהיו זקוקות להלוואות מהם כדי לחזק את שליטתם עליהן, וכי  כוח זה אִפשר למשפחה - שעד היום, לדבריו, שולטת במחיר הזהב, בתקשורת ובבנקים החשובים בעולם - למלא תפקיד מפתח במימוש חלום היהודים להקים את מדינתם.

 

המאמר ביומון אל-ראיה[1]


 

 להלן תרגום קטעים מן המאמר:

 

"כמיעוט בימי הביניים היה על היהודים להמציא פתרונות כדי לשמור על קיומם. בעת ההיא בלטו הסוחרים שכונו "רדהנים"[2] שהם סוחרים יהודים שהתיישבו בערים הגדולות והחשובות במזרח האסלאמי, באירופה ובאסיה, בייחוד בסין. מיקומים אלו הקלו על הסוחרים היהודים את הניידות ואת המסחר.

 

הסוחרים היהודים נעו בין הארצות השונות כשהם נטולי דאגה מפני שודדי דרכים, בזמן שבו נדיר היה שנוסעים לא הותקפו בידי שודדים. זאת, משום שהם המציאו מנגנון חדש, שלא היה מוכר עד אז, והוא המערכת הבנקאית, [שבמסגרתה:] לאחר שהסוחר מכר את מרכולתו ומימש רווחים כספיים גדולים, במקום לנוע בדרכים עם הכסף הרב הזה למרחקים ארוכים, הוא הפקידו אצל אחד הסוחרים היהודים הרדהנים במקום בו שהה וקיבל ממנו מסמך שבו צוין  סך הכסף או הזהב שהפקיד. כך, כששודד דרכים תקף אותו הוא לא מצא אצלו דבר. אולם, מיד עם הגיעו לעירו פנה הסוחר היהודי הזה אל כל אחד מהסוחרים הרדהנים באזור מסר לו את המסמך וקיבל את מלוא הכסף. באמצעות רשת כספים זו הצליחו היהודים לצבור זהב ובמרוצת הזמן צמח כוח כלכלי [יהודי] גדול בעל השפעה מדינית רכה על ישויות מדיניות רבות... והניסיון הכלכלי [היהודי] התעצם.

 

קיומם [של היהודים] כמיעוט תרם במידה רבה לשמירתם על השפעתם המסחרית הגדולה, להצטיינותם, ולכך שהממשלות [בעולם] ראו בהם ישויות נטולות שאיפות מדיניות, משום ש[להערכתן] לא הייתה להם יכולת של השפעה מדינית. [בדיעבד, התברר כי] הייתה זו ראייה צרה ברמה האסטרטגית ארוכת הטווח, שכן במשך כמה דורות חדרו היהודים, צעד אחר צעד, אל מוקדי הכוח העיקריים במדינות [בהן חיו] והחלו להכווין את קבלת ההחלטות [בהן] בהתאם לאינטרסים שלהם. באמצעות כספם, הם היו מעורבים במהפכות פוליטיות רבות והקפידו על כך שתהיה להם דריסת רגל בכל אימפריה או ישות מדינית חשובה. כך עשו, למשל, במדינה העות'מאנית, כאשר שכנעו את הסולטאן סולימאן הראשון [1566-1520] לפתוח את הבנק הראשון בסולטנות...

 

הופעת משפחת רוטשילד היהודית בעידן המודרני משקפת את הבשלות הפיננסית אליה הגיעו [היהודים]... מאיר אנשל רוטשילד, שנחשב למייסד המשפחה, שלח את חמשת בניו למדינות שונות: אוסטריה, צרפת, גרמניה, אנגליה ואיטליה כדי להקים [בהן] מרכזים פיננסיים. באמצעות שיתוף פעולה ביניהם הם הצליחו להשתלט כלכלית על המדינות החזקות הללו. ההוכחה לערמומיותו של האיש הזה, היא הציווי החברתי החשוב שציווה עליהם: להשיא את צעירי המשפחה [המורחבת] עם צעירותיה, כדי להבטיח שההון לא יזלוג לידי אחרים ויתפזר לכל עבר באמצעות מנגנון הירושה.

 

המלחמות בין המדינות הללו לא מנעו מבני משפחת רוטשילד לתמוך בצדדים הנאבקים זה בזה, כל אחד במקום מושבו, משום שהתוצאה של המלחמות הללו היא גריפת רווחים לכספותיהם. כמו כן, הם השתמשו בהפצת שמועות  כוזבות כדי להרבות את נכסיהם, כך למשל הם הפיצו את השמועה על תבוסת אנגליה בקרב ווטרלו ובו בזמן מכרו במהירות את  אגרות החוב ואת המניות שלהם. הדבר גרם למשקיעים האחרים להיפטר מאגרות החוב לפני הנפילה הקרובה כדי להציל את השקעותיהם, ואז קנו סוכנים שלהם [של הרוטשילדים] את כל אגרות החוב והמניות הללו במחיר נמוך. לאחר מכן, כאשר הגיעו דיווחי האמת על ניצחון אנגליה והשמועה התפוגגה, המניות ואגרות החוב חזרו אל ערכן האמיתי הגבוה, אלא שהן היו כבר בידי משפחת רוטשילד.

 

הלוואות הן אחת הדרכים שלהם לשלוט על מדינות רבות. כך למשל, הם ניצלו את העובדה שמצרים נתקלה בקשיים לשלם את חובותיה עקב השחיתות המנהלתית, והמוסדות הפיננסיים שלהם באירופה מימנו את רכישת מניות תעלת סואץ ולאחר מכן, ב- 1882, הפסידה מצרים את שליטתה בהחזקתה.

 

המשפחה הפכה לחוד החנית [במאבק למימוש] חלום היהודים להקים את מדינתם, דבר שגרם לכך שראש [המשפחה] ליונל דה רוטשילד קיבל בנובמבר 1917 את איגרת שר החוץ הבריטי ארתור בלפור ובה הצהרתו המפורסמת בדבר הקמת מולדת לאומית בפלסטין...

 

משפחה זו, שולטת עד היום במחירי הזהב, בפלטפורמות התקשורתיות [השונות] ובבנקים החשובים ביותר בעולם. מה שמפליא הוא שבניה אינם נחשפים בפומבי, אלא לעיתים נדירות. שכן, השליטה בסתר היא כלל נוקשה שכל בני המשפחה דבקים בו."[3]

 

 



[2] הרדהנים היו אגודה של סוחרים, רובם יהודים, שמילאו תפקיד חשוב במסחר בין האימפריה המוסלמית לבין הארצות הנוצריות בימי הביניים. סוחרים אלו כיסו את מרבית אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון, מרכז אסיה וחלקים מהודו וסין.

[3] אל-ראיה (קטר), 3.6.2020