המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
טרור באמריקה (37): נזקי הטרור הערבי הפנימי
18/11/2001


טרור באמריקה (37)

בעל טור כוויתי: הערבים והמוסלמים נוהגים טרור כלפי אזרחי מדינותיהם

 

אחמד אל-בר'דאדי, פרסם מאמר בעיתון הכוויתי אל-אנבאא', תחת הכותרת "שרון טרוריסט, ואתם?". המאמר פורסם לאחר מכן בשבועון המצרי, אח'באר אל-יום.[1] במאמרו, תוקף אל-בר'דאדי את העיתונות הערבית, שמתמקדת במעשיה של ישראל, אך מתעלמת מן הנעשה בעולם הערבי. אל-בע'דאדי נידון בעבר באוקטובר 1999 לחודש מאסר על ידי בית משפט בכווית, לאחר שהורשע בפגיעה באסלאם בכך שטען שהנביא מחמד לא הצליח להעביר לא-מאמינים לדת האסלאם.:

 

"שרון היה טרוריסט למן הרגע הראשון להכרזה על הקמת הישות הציונית, על כך אין עוררין. הוא מבצע פעולות חיסול טרוריסטיות של פלסטינים ובכך אין כל ספק. ואולם, האם יש מישהו היכול להוכיח כי שרון ביצע טרור נגד אזרחי אותה ישות [קרי, ישראל] שבחרו בו? זה לא קרה. הישות הציונית איננה מטילה אימה על האינטלקטואלים ועל הסופרים שבה ואיננה שמה אותם בבתי הכלא. הקוראן מצווה עלינו לנהוג בהגינות גם ביחס לאויבינו... [ולכן, יש להודות כי] בשעה שראש ממשלת הישות הישראלית עולה לשלטון בבחירות דמוקרטיות, אין בעולם הערבי או בעולם האסלאמי ראש ממשלה נבחר שכזה.

 

הערבים והמוסלמים אינם מקיימים טרור נגד אחרים. זוהי עובדה שהיתה קיימת עד ל-11 בספטמבר, היום בו הרגה "קבוצה של שהידים" [כדברי בן לאדן בנאומו המוקלט הראשון] 7,000 אנשים חפים מפשע! ואולם, עוד לפני כן, ועד לרגע זה, האם לא ביצעו [השליטים] הערבים טרור נגד האזרחים שלהם בתוך מדינותיהם?

 

1. פסקי הלכה המתירים את דמם [של אנשים], עליהן שותקים העם הערבי המוסלמי ושליטיו, המאמינים בדת הרחמים והשלום, קיימים רק בעולם הערבי. דרך אגב, פסק הלכה שכזה, המתיר את דמו של אדם או אפילו של בעל חיים, לא נשמע מפי איש דת נוצרי מאז ימי הביניים ועד היום. המוסלמים ראויים לפרס נובל על המצאתם שאפשרה לכלל של התרת דמו של אדם בשל אמונתו לשרוד.

 

2. רדיפת האינטלקטואלים בבתי המשפט [במדינות ערב], תביעות משפטיות בגין כפירה, הרס משפחות, פסקי דין הקובעים כי יש להפריד בין בני זוג [משום שאחד מהם נאשם בכפירה באסלאם] – כל אלה קיימים רק בעולם האסלאמי. האין זה טרור?

 

3. מנגנוני המודיעין ששמו קץ לחייהם של מאות אינטלקטואלים ופוליטיקאים מן הזרם הדתי עצמו... הישות הציונית לא עשתה [דברים כאלה] מעולם נגד אזרחיה. האין זה טרור?!

 

4. יכולתו של מנגנון מודיעין בכל אחת ממדינות ערב והאסלאם לעצור אדם ולהעלים אותו... אינה קיימת בישראל ובמערב. האין זה טרור?!

 

5. עראק לבדה היא סיפור שלא נגמר של טרור של מדינה נגד אזרחיה ושכניה. זה לא טרור?!

 

6. האפגאנים חיו חיים טובים ובריאים, גם אם לחמו זה בזה, עד שהגיעו אליהם הערבים המוסלמים והכניסו אותם למעגל טרור הגיהינום, וכעת הם משלמים את המחיר!

 

7. מי חטף את המטוס הכוויתי והרג את הכוויתים? חזבאללה המאמין?

 

8. הערבים הפלסטינים היו הראשונים שהמציאו את חטיפות המטוסים והטלת האימה בליבם של הנוסעים השלווים. האין זה טרור?!

 

9. לערבים המוסלמים אין מתחרים. הם אדוני הטרור כלפי אזרחיהם, ולעתים הטרור שלהם מגיע גם לחפים מפשע בעולם, בתמיכתם של כמה מאנשי הדת.

 

היום משלמים הערבים והמוסלמים את מחיר הטרור שלהם כלפי אזרחיהם וכלפי העולם. הנה הם נרדפים ומושפלים בכל רחבי העולם המתורבת. הם נדחים במערב ובמזרח כאחד. במסעדות, במטוסים, באוטובוסים – בכל מקום מקיאים אותם. אין לבוא בטענות למערב על מה שהוא עושה להם, משום שבעולם הערבי והמוסלמי, כולם - ממשלות ועמים - משקרים בנוגע לטרור.

 

המוסלמים טוענים כי האסלאם היא דת השלום והאחווה. אפילו סדאם חוסין מתחיל את נאומי האיום שלו במלים 'סלאם עליכם'. אל-אזהר יוצא בהפגנות נגד מחבר הסיפור "סעודה לעשבי הים" [הסורי, ח'ידר ח'ידר שהדפסת יצירתו בקהיר לפני כשנה עוררה מהומות סטודנטים שהוסתו על ידי התנועה האסלאמית], 18 שנים לאחר כתיבתו. זוהי אומה שבורותה מצחיקה את אומות העולם! העולם האסלאמי והעולם הערבי הם היחידים שבבתי הכלא שלהם נמקים אינטלקטואלים, שכל חטאם הוא שכתבו. הערבים והמוסלמים טוענים שדתם היא דת הסובלנות, אך הם אינם מגלים כל סובלנות לאלו המתנגדים לדעתם.

 

מזה יותר מחמש מאות שנה, לא נרצח אף סופר או אינטלקטואל במערב הכופר, בשעה שפסקי ההלכה המתירים את דמם [של אנשים] בעולם הערבי והאסלאמי [נמכרים] בחינם. הממשלות והעמים שותקים ומשמעות הדבר שהם תומכים בפסקי ההלכה הנפשעים האלה.

 

כעת הגיע זמן תשלום המחיר. אין דבר שבא בלי חשבון, והחשבון ארוך - ארוך אף יותר מכל זקניהם של חבורת הטאליבאן מחברים ביחד. המסר של המערב לעולם הערבי והמוסלמי ברור: היטיבו את דרככם, ולא אוי ואבוי לכם..."[2]

 

 



[1] אח'באר אל-יום (מצרים), 3.11.2001.

[2] אח'באר אל-יום (מצרים), 3.11.2001.