טרור באמריקה (32)
עורך אל-אהראם מגיב לביקורת הוושינגטון פוסט
מאמר מערכת של הוושינגטון פוסט (30.10) תקף את עורכי היומונים המצריים אל-אהראם ואל-אח'באר בשל התבטאויות אנטי-אמריקאיות שנכללו במאמריהם לאחרונה. עורך אל-אהראם, אבראהים נאפע, השיב לטענות נגדו, במאמר מערכת תחת הכותרת "מה רוצה הוושינגטון פוסט?". להלן המאמר במלואו:
"כמה מכלי התקשורת האמריקאיים ממשיכים במתקפתם המטורפת נגד מצרים, בשל עמדותיה ביחס למה שהממשל האמריקאי מכנה 'מלחמה נגד הטרור'. מצרים מדגישה תמיד כי מבחינה עקרונית היא ניצבת באופן מלא נגד הטרור, אבל היא מסתייגת בעוצמה מהרג אזרחים אפגאנים חפים מפשע, מהגלייתם, ומהרס בתיהם. הפרק האחרון בהתקפה בזו התרחש שלשום במאמר המערכת של ה'וושינגטון פוסט'. עיתון זה שיגר פעם נוספת את חצי ההתקפה נגד מצרים, הנהגתה, מדיניותה, ותקשורתה, באמצעות פרשנות על מאמרי מה19- באוקטובר, כמו גם על דברים שפרסם העיתון אל-אח'באר.
מאמרי היה במהותו תגובה להתקפה המורעלת ששיגר ה'וושינגטון פוסט' לפני כן נגד המדיניות המצרית. ביטאתי בו את דאגתנו מכמה תופעות מטרידות בעמדה האמריקאית וקבעתי כי מצרים מגלה אהדה מלאה ל[קורבנות] הטרגדיה שפקדה את ארה"ב ומגנה את פעולת הטרור הזו במלוא העוצמה, אך היא קוראת לוושינגטון לפעול באופן אובייקטיבי ומאוזן. לדברים אלה ניתן אישור מעשי לאחר מכן; המתקפה הצבאית האמריקאית, שנטען כי היא מכוונת נגד הטאליבאן וארגון אל-קאעדה בהנהגתו של בן לאדן, הפכה, בימים האחרונים, למשהו הדומה למתקפה מטורפת שמטרתה להעניש את העם האפגאני עצמו.
ה'וושינגטון פוסט' סבור היה כי כל התקפה על המדיניות האמריקאית היא סוג של 'אנטי-מערביות, אנטי-מודרניות, ואנטי-יהודים'. העיתון מחה על ההסתייגויות שהבעתי מן המתקפה הצבאית האמריקאית נגד אפגניסטן, כאילו הוא תובע ממצרים, ממדינות ערב, מן המדינות האסלאמיות, ומן העולם כולו, להסכים באופן עיוור ואבסולוטי לצדקת העמדה האמריקאית, וזאת למרות שרבות ממדינות האיחוד האירופאי וברית נאט"ו מביעות הסתייגויות רבות מהעמדה האמריקאית; יתרה מכך, בכירים אמריקאים רבים החלו לפקפק בעצמם בסיכוי להשיג את מטרותיה של המתקפה הצבאית האמריקאית נגד אפגניסטן; כפי שאמר מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, בבהירות, אין פתרונות צבאיים למשבר באפגניסטן, וזאת למרות יחסיו ההדוקים ביותר עם הממשל האמריקאי. אם זהו המצב בנוגע לעמדתם של רבים מראשי המדינות בעלות בריתה וידידותיה של ארה"ב, ואף עמדתם של הבכירים ואמצעי התקשורת האמריקאים, כיצד תובע מאתנו ה'וושינגטון פוסט' להסכים באופן מלא לעמדה האמריקאית?
העיתון בחר שלוש שורות ממה שכתבתי על פני עמוד שלם. [הפוסט ציטט את דברי] כי ישנם כמה דו"חות המצביעים על כך שהמטוסים האמריקאים משליכים את הסיוע והמזון עבור העם האפגאני המורעב באופן הטומן בחובו סכנות רבות עבורו, משום שהמזון הזה מושלך באזורים מלאי מוקשים. ה'פוסט' ציטט את דברי בנוגע לכמה דו"חות שדיברו על כך שהמזון עבר טיפול גנטי במטרה להשפיע מבחינה בריאותית על העם האפגאני. דו"חות אלה שאובים מהצהרותיהם של ראשי טאליבאן עצמם, היודעים הכי טוב את מה שמתרחש בארצם. ההצהרות האלה שודרו בכיסוי של ערוץ אל-ג'זירה על מה שמתרחש באפגניסטן, ודווח עליהם באמצעי תקשורת רבים אחרים. אנו לא אישרנו ולא שללנו את הדו"חות האלה. התייחסותנו לנושא היתה ברורה ומדויקת ביותר.
בנוגע למה שהזכרנו בדבר הסכנות של השיטה הזו של השלכת מזון באמצעות מטוסים, הרי שקיימת הסכמה רחבה מצד המומחים, הפרשנים, ואמצעי התקשורת על כך; יתרה מכך, כתב העת 'ניוזויק' עצמו, בגיליונו מה-23 באוקטובר תאר את השיטה הזו 'תצוגת שווא של סיוע הומניטרי'. הנשיא בוש קיווה באמצעות [הסיוע ההומניטרי] למשוך את הלבבות ואת המוחות לאהוד את העמדה האמריקאית, בעיקר באפגניסטן ובעולם האסלאמי. [ניזוויק] ציטט את אחד מראשי ארגון אוקספ"ם, ארגון לא-ממשלתי העוסק מזה שלוש שנים בחלוקת מזון באפגניסטן, באומרו שחלק ניכר מסיוע המזון נפל בשדות מוקשים.
אנו מוסיפים על מה שכבר אמרנו, שמטוסי הקרב האמריקאים עשו אף מעבר לכך, בעיקר בכל הנוגע להרחבת היקף ההתקפות וכיוונן אל אזרחים חפים מפשע, לאחר שהיו אבדות כבדות בקרב אזרחים אפגאנים, ובכלל זה ילדים, נשים, וזקנים. כמו כן, המטוסים האמריקאים הפציצו במתכוון שני מחסנים של הצלב האדום פעמיים ברציפות, דבר שגרם לפגיעה בכמה פקידים בינלאומיים ולהרס הסיוע המוקצה לפליטים האפגאנים, וזאת למרות שמטה הצלב האדום מסומן בברור ולא ניתן לבלבל בינו לבין מטרות צבאיות. הדבר מוביל למחשבה שהבכירים האמריקאים שואפים לגרום לאפגאנים להיות תלויים באופן מוחלט בסיוע המזון המושלך עליהם מן האוויר באמצעות המטוסים האמריקאים.
בנוסף, המאמר ב'וושינגטון פוסט' היה מלא בשגיאות ובטעויות. העיתון ציין שאני חייב את משרתי לנשיא מבארכ, אך התעלם מכך שאני ממלא את תפקיד העורך הראשי של אל-אהראם מאז 1979, כלומר מאז עידן הנשיא המנוח אנור סאדאת. כמו כן, העיתון אינו מודע לכך שבחירת ראשי מועצות המנהלים והעורכים הראשיים של העיתונים הלאומיים נעשית באמצעות מועצת השורא המפקחת על הבעלות על העיתונים. מועצה זו היא אחת המועצות המחוקקות במצרים. כמו כן, העיתון האמריקאי דיבר באופן שגוי ומוטעה על הבחירות במצרים וטען שהם אינן חופשיות ונקיות. טענה זו משקפת בורות מוחלטת בנוגע לעובדות בדבר ההתפתחות הפוליטית במצרים. הבחירות [במצרים], על כל שלביהן, מתאפיינות בחרות, בניקיון, ובפיקוח מלא של המערכת המשפטית, כפי שהיה בבחירות [לפרלמנט] בשנה שעברה.
כמו כן, ה'וושינגטון פוסט' עשה שגיאה גדולה כאשר ניסה לייפות את עמדתו בציינו שאין הוא תובע לדכא את הדעות המסתייגות מן המדיניות האמריקאית, אלא תובע להתיר 'חופש עיתונות אמיתי שיאפשר לכל הדעות הפוליטיות להתחרות [זו בזו], באופן שיאפשר למי שמתנגדים לקיצוניות האסלאמית ותומכים במתקפה האמריקאית נגד הטרור להביע את דעתם בבהירות'. העיתון האמריקאי התעלם מכך שמצרים עדה בעידן מבארכ לחופש ביטוי חסר תקדים בעידן המודרני. חופש הבעת הדעה והביטוי נתון בידי כל הזרמים הפוליטיים והאידיאולוגיים ובידי כל המפלגות, מכל גווני הקשת הפוליטית, באופן חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית של מצרים.
חזרנו ואמרנו בעבר שמצרים היא אחת ממדינות העולם שנכוותה יותר מאחרות מאש הטרור והיא ניצבת בראש מדינות העולם במלחמה בו; אך מצרים תובעת שהמלחמה נגד הטרור תכוון נגד האחראים הישירים לו ולא נגד עם שלם ושתהיה פגיעה בשורשי הטרור וטיפול בסיבות האמיתיות והעמוקות לו. כמו כן, מצרים מתנגדת להענשת העם האפגאני מוכה הגורל והיא מתנגדת גם להתקפת מדינות ערביות או מוסלמיות אחרות, דבר שאם יתרחש, יתאים, בהכרח, לאינטרס של ישראל ויגביר, בהכרח, את השנאה בדעת הקהל הערבית והאסלאמית למדיניות האמריקאית.
לבסוף, אנו מדגישים בעוצמה שמצרים אינה יכולה להיכנע לכל איום או סחטנות מצד אמצעי התקשורת האמריקאים. כמו כן, אנו שוללים את הטרור האידיאולוגי שמפעיל הוושינגטון פוסט, כאשר הוא מתאר כל מחלוקת עם המדיניות האמריקאית כ'שיתוף פעולה עם הטרור, אנטי-מערביות, אנטי-מודרניות, ואנטי-יהודים' טרור אידיאולוגי זה אינו יכול ליצור דיאלוג קונסטרוקטיבי כלשהו בין מצרים לארה"ב.
מצרים וארה"ב מסכימות במהות ובתוכן על המלחמה נגד הטרור, אבל הן חלוקות בנוגע לאמצעים ולשיטות, ובעיקר בכל הנוגע לסירובה של מצרים להענשת העם האפגאני ולהתעללות בו. מוטב לאמצעי התקשורת האמריקאים להציב את ההבדלים האלו בעמדות במסגרתם הטבעית, בעיקר לאור העובדה כי הם קיימים גם בין ארה"ב לקרובות שבבעלות בריתה האירופאיות, ואולי אף באופן חריף בהרבה [מאשר בין ארה"ב למצרים]. כמו כן, חילוקי דעות אלה קיימים גם בתוך האליטה הפוליטית האמריקאית עצמה, דבר ההופך את עמדת ה'וושינגטון פוסט' למוזרה ביותר, משום שהוא מנסה לנצל את ההסתייגויות המצריות בנוגע לכמה היבטים של העמדה האמריקאית כדי ליצור סתירות ופערים דמיוניים בין מצרים לארה"ב.
לסיכום, אנו אומרים שכותב המאמר בחר לכתוב את שגיאותיו הגדולות במאמר המערכת ב'וושינגטון פוסט' ולכן לא חתם עליהם בשמו, בין אם במתכוון ובין אם לאו. יתכן ששמו של כותב המאמר הוא המפתח לפענוח סוד ההתקפה המתמשכת נגד מצרים! [רמיזה לכך שכותב המאמר הוא כנראה יהודי"[1]