המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שר פלסטיני לשעבר: כשלנו בבניית המדינה הפלסטינית על יסוד שלטון החוק והדמוקרטיה
15/12/2019


שר פלסטיני לשעבר: כשלנו בבניית המדינה הפלסטינית על יסוד שלטון החוק והדמוקרטיה

 

זיאד אבו זיאד, ששימש בעבר שר לענייני ירושלים ברשות הפלסטינית, פרסם ב-27.10.19 בטורו ביומון אל-קודס, מאמר בו מתח ביקורת נוקבת על כישלונה של הרשות הפלסטינית לבנות מדינה המבוססת על שלטון חוק ודמוקרטיה ואשר מספקת לאזרח את כל צרכיו. לדבריו, עד היום התמקדה הרש"פ בבניית מדינה "מלמעלה למטה", קרי ביצירתם של סמלים חיצוניים של מדינה כגון, דגל, המנון ומוסדות ממשלתיים. זאת במקום לבנות מדינה "מלמטה למעלה" אשר תקנה לאזרח תחושת שייכות ותעניק לו ביטחון ופרנסה.

 

אבו זיאד הדגיש כי קיומם של מוסדות, סמלים ותארים של מדינה אינו מחפה על חסרונם של היסודות המהותיים שלה, ובראשם שלטון החוק, טוהר המידות והדמוקרטיה. הוא  קרא לתקן את המצב על ידי בנייה מחדש של המדינה על בסיס יסודות אלה והזהיר כי בלעדיהם המדינה שהרש"פ רוצה להקים, עלולה להפוך לעוד משטר ערבי כושל ומושחת, שאינו מתבסס על מושג האזרחות, אלא על שלטון המשפחה והשבט.

 

השר הפלסטיני לשעבר לענייני ירושלים, זיאד אבו זיאד[1]

 


להלן תרגום קטעים מהמאמר:

 

"השאלות שמהדהדות בראש בימים אלה הן: מהי משמעותה של מדינה? מהם מרכיביה? מה מקנה לה את הזכות לשאת שם זה באופן ראוי, או שולל זכות זו ממנה? כיצד ניתן להקים מדינה ולחזק את יסודותיה? אמנם הכרזנו על קיום המדינה [הפלסטינית] שאנחנו שרים את המנונה ומניפים את דגלה – וזה דבר יפה ומעודד, שכן יש חשיבות לסמלים במאבקים לשחרור לאומי – אך אין להסתפק בסמלים, אלא יש לפרוץ מהם קדימה, כדי להעניק להם תוכן וקיום ממשי...

 

באזורים השונים [הכפופים לשלטון] של הרש"פ קיימת תופעה חוזרת ונשנית המשתרשת בחברתנו, והיא מיסוד האנרכיה והנשק הבלתי חוקי, התפשטות הפשע וההגמוניה של מושג השבט והמשפחה, בשל היעדר מושג שלטון החוק, שהוא היסוד החשוב ביותר של המדינה. המצב הזה לא נוצר ביום אחד, אלא הוא תוצאה של דרך פעולה ושל תהליך שהדרדר ועדיין מאיים לדרדרנו לעבר התהום, אם לא יושקע מאמץ עצום ומתמשך תחילה לעצירתו... ואחר כך לעקירתו. זהו האתגר...

 

עודנו נמצאים תחת הכיבוש ועובדה זו כשלעצמה אמורה להיות גורם חזק שמאחד אותנו ומציבנו בשוחה אחת, שבה עלינו לשמור קודם כל על מחויבות מירבית ל[עקרונות] המוסריים והלאומיים, משום שזהו יסוד קיומנו. מחויבות לאומית ומוסרית זו אינה נחלת החלשים שבנו בלבד, אלא עליה להיות בראש מעיינם של החזקים, שמסיבות הידועות לכולם התרחקו מהצרכים והמצוקות של החלשים מקרב בני עמם.

 

הכרזנו על המדינה כבר בשנת 1988[2] והכרזנו עליה שוב יותר מפעם אחת, אך עד כה לא הצלחנו לבסס ולעגן את קיומה בשטח, משום שאימצנו תוכנית לבניית המדינה מלמעלה למטה ולא להיפך... [בנייה מלמעלה למטה] נעצרת באמצע הדרך, ללא יכולת להגיע אל הבסיס שהוא העם ונותר מבנה תלוי באוויר...

 

בניית המדינה מלמעלה למטה משמעותה שיש למדינה נשיא ותארים כגון שרים, גנרלים, וראשי מועצות ומוסדות, רכבים בעלי מספרים אדומים, מבנים ממשלתיים שדגלים מתנוססים עליהם, שיירות החותכות את הרחובות כשלפניהן ומאחוריהן מכוניות משטרה, שומרי ראש וקול סירנות – אך כל זה במנותק מהאזרח הפשוט והרגיל, שהמדינה הפכה עבורו לנטל ולא למקום מחסה. מדינה זו, שהתחילה מלמעלה, לא הצליחה להגיע אל האזרח ולטפל בצרכיו ובדרישותיו הבסיסיות, ובראשן – הענקת ביטחון והבטחת פרנסה.

 

אנחנו זקוקים לבניית מדינה שמתחילה מלמטה למעלה ולא להיפך. מדינה שמתחילה באכיפת שלטון החוק, טוהר מידות ושיוויון הזדמנויות, ומספקת הגנה וביטחון לאדם הרגיל והפשוט, שאין לו שבט משפחתי או פוליטי שמגן עליו, ושאין לו דבר זולת האמונה בסולידריות החברתית ובמשמעות האזרחית והתרבותית של המדינה... [יש] לבנות את המדינה מחדש מלמטה למעלה על בסיס איתן וברור, והוא אכיפת שלטון החוק, הפרדה בין הרשויות, הישענות על דרך הדמוקרטיה ועיגונה כשיטת פעולה ודרך חיים. אני מזהיר ומסב את תשומת ליבו של כל בכיר ממשלתי במה שמכונה 'מדינת פלסטין', כי העם לא יתמוך בשכפול [פלסטיני] של אף משטר ערבי, משום שכל המשטרים הערביים הם מושחתים וכושלים, ומה שהאנשים רואים היום הוא תהליך של שכפול המשטרים האלה, שיש להפסיקו לאלתר.

 

אוסיף כי בניית מדינה מלמטה למעלה מחייבת מתן תפקיד ראשי לעם, כדי שיוכל לקחת חלק באחריות להצלחה ולכישלון... הגיע הזמן שהמדינה תרד לרחוב ושתתחיל לנקות משם את כל התופעות השליליות ולטהר את מוקדי השחיתות. אם היא לא תתחיל לעשות זאת היום, הרי שיבוא יום שבו לא תוכל עוד לעשות דבר מלבד להפוך בעצמה לחלק [מהשחיתות]. אנחנו רוצים מדינה שהאזרח ירגיש כי הוא שייך לה ומהווה חלק ממנה, ולא קורבן שלה."[3]

 



[1] אל-קודס (מזרח ירושלים), 27.10.2019

[2] הכוונה להכרזתו של יאסר ערפאת על הקמת "מדינת פלסטין" בכינוס של המועצה הלאומית הפלסטינית באלג'יריה ב-15.11.1988. להחלטה לא הייתה משמעות מעשית, אך היא הייתה חלק מהמאבק הדיפלומטי של אש"פ, שהביא בהמשך להכרה ב"מדינת פלסטין" כמדינה משקיפה בעצרת הכללית של האו"ם.

[3] אל-קודס (מזרח ירושלים), 27.10.2019

תגיות