המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב תימני: הכופרים הם האסלאמיסטים ההורגים אחרים בניגוד לחוקי אללה, לא המערב
10/7/2019


עיתונאי תימני: הכופרים הם האסלאמיסטים ההורגים את האחר בניגוד לחוקי אללה, לא המערב, המקדם את האנושות

 

 

עלי אל-בוח'יתי, עיתונאי ופוליטיקאי תימני ובכיר לשעבר בתנועת החות'ים, פרסם מאמר באתר החדשות התימני www.yemen-24.com, הפועל מעדן ומגדיר עצמו עצמאי, בו קרא להפסיק להשתמש בדת לצרכים פוליטיים ותקף את האסלאמיסטים שנלחמים לכאורה בשם האסלאם ומאשימים את המערב בכפירה. הוא תהה לשם מה נחוצה אמונה, אם הכפירה - קרי המערב - מייצרת את ההשגים וההמצאות האנושיות בעוד האמונה, כפי שמיצגים אותה מנהיגי האסלאמיסטים, מייצרת רק הרג והרס, והדגיש כי אין קשר בין קדמה ופיתוח לאמונה בדת כלשהי. לדבריו, מדינות שפועלות לפי אג'נדות דתיות לרוב נכשלות, בעוד אלו שמציבות לנגד עיניהן את האינטרס של תושביהן, הן אשר משפרות את חיי עמיהן ומתקדמות.

 

עלי אל-בח'יתי[1]

 

להלן תרגום מאמרו:[2]

 

"אני רוצה לדעת מיהם הכופרים [האמיתיים] – האם הם אלה שבונים את ארצותיהם, משפרים את חיי עמיהם ומספקים

לאזרחיהם חיי רווחה, ביטוח בריאות וחינוך מתקדם, שירותים טובים ותשתית מפותחת, [ומתייחסים אליהם ב]כבוד או האם הכופרים הם אלה שנלחמים בתעז וביתר ערי תימן, לוב וסוריה ומגנים על מה שהם מאמינים שהוא האסלאם הנכון?

 

מיהם הכופרים – אנחנו, או האירופאים והעולם המתקדם? ואם הכפירה מייצרת את כל ההשגים וההמצאות האנושיות ומשפרת את חייהם, אז בשביל מה אנו צריכים אמונה אם מי שמייצג אותה הם [מנהיג האחים המוסלמים בתימן עבד אל-מג'יד] אל-זינדאני, [מנהיג החות'ים עבד אל-מאלכ] אל-חות'י, [מנהיג מפלגת אל-אצלאח, הזרוע הפוליטית של אח"ס-תימן, מוחמד עבדאללה עלי] אל-ידומי, [מנהיג סלפי תימני, עאדל עבדה פארע אל-ד'בחאני] אבו אל-עבאס ו[סגן יו"ר מועצת המעבר בדרום תימן, האני] בן בריכ?

 

חי אללה, האמונה שאינה מפתחת את החברות של [מאמיניה] היא כפירה ברורה בבורא. אללה תומך בכל מה שהוא יפה, מסייע לאדם ומקל את סבלו. אמונה קשורה ליופי, לאהבה, לסובלנות ולקבלת האחר ולא להרג, להרס ולמלכוד בתים ומוחות.

 

האמונה מתבטאת בכבוד לאחר, במעשים טובים, בשירות החברה והאנושות. אמונה זו עולה בקנה אחד עם חוקי האלוהים. הכפירה היא הרג, הרס והסתה נגד האחר מאחר שכל אלה מנוגדים לכל החוקים ולכל מה שיפה בחיים.

 

ההתפתחות בחיי העמים אינה קשורה לסוג הדת [בה הם מאמינים], אלא לקשר שבין הדת לבין המדינה והפוליטיקה. מדינות שמגייסות את חוקיהן ואת החקיקה שלהן לאג'נדות דתיות (יהיו אשר יהיו), לרוב נכשלות ועם הזמן נופלות, בשל מאבקים פנימיים עדתיים בנוגע לתפיסה השונה של הקבוצות והזרמים לגבי מהי הדת הנכונה. [ואילו] מדינות שלא קושרות את עצמן, את חוקיהן ואת מדיניותן לאג'נדות דתיות, [ומדינות אשר] מציבות לנגד עיניהן את האינטרס של תושביהן, הן אלה שמקדמות את עמיהן ומפתחות אותם.

 

הדת היא של העם. [תפקיד] המדינה הוא להגן על חופש הדת והאמונה ו[עליה] להיות במרחק שווה מכל הדתות והאסכולות. תפקידה הוא לארגן ולטפל באזרחיה ולספק להם את צרכיהם בתחומי הביטחון, השירותים, הבריאות ושאר צרכי התקופה בתמורה למיסים שהיא גובה מהם. אלו הם תפקידי המדינה. אל לה להתערב באמונות של האנשים. כל מפלגה שמכניסה את הדת למצע שלה היא [למעשה מקדמת] תוכנית לפתנה עדתית ודרך לגנוב מהאזרחים את זכויותיהם ולהגביל את חירותם."



[1]  www.yemen-24.com, 5.2.2017

[2]  www.cratersky.net, 27.4.2019