כללי

עיתונאי מצרי: הגבלת סיקור מותו של מוחמד מורסי, היא עונש לקורא המצרי שאינו זוכה לשירות עיתונאי במדינתו

 

הקדמה

העיתונות המצרית הממסדית והעצמאית, שרובה המוחלט נאמן למשטר המצרי, סיקרה את מותו המפתיע (17.6.19) של נשיא מצרים לשעבר ואיש האחים המוסלמים, מוחמד מורסי, אשר הודח בשנת 2013 על ידי הנשיא הנוכחי עבד אל-פתאח אל-סיסי ומאז מרצה עונש מאסר, בצורה מצומצמת ולקונית בלבד.

 

כך למשל, היומון הממסדי אל-אהראם דיווח על הנושא בעמוד הרביעי בלבד של העיתון במדור הנקרא "אירועים", ללא אזכור היותו של מורסי נשיא לשעבר. גם היומון הממסדי אל-אח'באר הציב את הידיעה בעמוד השלישי בלבד. העיתונים הפרטיים נהגו גם הם כמו הממסדיים, למעט העיתון הפרטי אל-מצרי אל-יום, שחרג מכך ודיווח על המקרה בעמוד השער.[1]

 

האתר המצרי madamasr.com, הידוע בביקורתו על המשטר ונחסם בתוך מצרים על ידי המשטר מאז 2017, דיווח כי מרבית העיתונים המצרים פרסמו את אותו נוסח של ידיעה לגבי מותו של מורסי - ידיעה באורך 42 מילים שלא נותנת פרטים על מורסי מלבד שמו והיותו מואשם בפרשת ריגול, וכי נוסח זה נשלח למנהלי העיתונים דרך קבוצת וואטסאפ שדרכה מועברות אליהם הוראות מצד מנגנוני השלטון. האתר דיווח גם כי העיתונים המצרים קיבלו הוראה לא לפרסם את הידיעה בעמוד הראשי ולהסתפק בידיעה קטנה בעמוד פנימי.[2]

 

הידיעות הלקוניות על מות מורסי בעיתוני הממסד המצרי[3]    

מותו של מורסי בעמוד הראשי של אל-מצרי אל-יום[4]

 

ביומיים שלאחר המוות של מורסי, התמקדה העיתונות המזוהה עם המשטר המצרי בהדיפת האשמת האחים המוסלמים כלפי המשטר "בחיסול מכוון" של מורסי בשל הזנחה רפואית ותנאי מאסר קשים מנשוא,[5] בהדיפת טענות דומות שנשמעו מצד ארגון Human Rights Watch ובדחיית הדרישה של נציבות זכויות האדם של האו"ם לפתוח בחקירה בינ"ל לבחינת נסיבות המוות, שנתפסה כהבעת אי אמון במערכת החוק המצרית.[6] כמו כן, התמקדה העיתונות המצרית בהשחרת פני האחים המוסלמים ומורשתו של מורסי על ידי פרסום מאמרים נגדם.[7]   

 

בתגובה לכך, פרסם העיתונאי המצרי, סלימאן גודה, מאמר ביומון אל-מצרי אל-יום  בו מתח ביקורת על הסיקור המצומצם והלקוני של מותו של מורסי בעיתונות המצרית וטען כי זהו "עונש לקורא [המצרי] אשר שמע את הידיעה בכל מקום, אך לא מצא לה זכר בעיתוני המדינה".

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו של סלימאן גודה:[8]  

 

הקורא שמע על מות מורסי בכל מקום אבל לא מצא לה זכר בעיתונים המצרים

"חיפשתי אחר הידיעה על מותו של מוחמד מורסי בעיתוני המדינה, ולא מצאתי אותה במקום שבו היתה ראויה להיות, אלא בעמוד פנימי במקום שלא ניתן להבחין בה בעין בלתי מזויינת. זאת, על אף שמדובר בידיעה חשובה מדרגה ראשונה, ללא כל קשר לדעתך על מורסי או ליחסך כלפיו וכלפי ארגונו [האחים המוסלמים].   

 

ההודעה הדחופה אשר יצאה מטעם התובע הכללי [על פטירת מורסי] שעתיים לאחר שקרתה, היא הוכחה לדרגת חשיבותה של הידיעה... שוב, בהתעלם מדעתך על האחים המוסלמים ועל מורסי עצמו, שהרי הוא היה נשיא במשך שנה שלמה, והוא מת מוות פתאומי במהלך משפטו... כל הגורמים הללו מקנים לידיעה חשיבות, עדיפות וקדימות על פני רבות מהידיעות [האחרות]!    

 

אני מדבר על זכות הקורא לקבל שירות עיתונאי, שהוא משלם תמורתו שתי לירות מכיסו וממיטב כספו. אני מדבר על זכותו לדעת ועל זכותו להשיג את הידיעה הזו מתוך ארצו ועל אדמת מולדתו ומעיתוניה, במקום לחפש אותה מעבר לגבול... 

 

אתמול בבוקר (18.6) כאשר יצא [לדוכנים] העיתון אל-שרק אל-אוסט בלונדון, הופיעה הידיעה בכותרת הראשית של עמוד השער, ופרטי הפטירה הופיעו בפני קוראיו בכל עיר בירה מסביב לעולם. [זאת], כמובן לא משום שמדובר בעיתון של האחים המוסלמים, או שמזדהה עם הארגון... אדרבא, זהו העיתון הערבי הרחוק ביותר מכל זה, והוא מפרסם בכל בוקר [פרסומים] שחושפים את האידיאולוגיה הקיצונית של האחים המוסלמים. אלא שכל זה דבר אחד וזכות הקורא לדעת וכיבודו הם דבר אחר לחלוטין...

 

ההתייחסות [של העיתונות המצרית] לידיעה על דבר מותו [של מורסי]  איננה עונש למורסי אלא היא עונש לקורא [המצרי] אשר שמע את הידיעה בכל מקום וכאשר דפדף בעיתוני המדינה לא מצא לה זכר!"