המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
חוקר מצרי: תרגומי הקוראן לעברית בידי יהודים - מסולפים במכוון ואינם משקפים אותו נכונה
1/3/2019


חוקר מצרי: תרגומי הקוראן לעברית בידי יהודים - מסולפים; תרגומו בידי מוסלמים יסייע להטפה האסלאמית בישראל ויהווה פעולת "התנגדות מדעית"

 

אחמד אל-בהנסי, חוקר ועיתונאי מצרי, מתרגם לעברית, מומחה לחקר המזרחנות הישראלית וללימודים יהודיים[1], פרסם באתר הערבי www.ida2at.com מאמר, בו קרא למוסדות אסלאמיים להפיק תרגום "אסלאמי" של הקוראן לעברית, משום שתרגומיו הנוכחיים לעברית נעשו בידי יהודים בל במכוון ואינם משקפים אותו נכונהבד והם רצופים טעויות, השמטות וסילופים שנעשו במכוון, ולפיכך אין הם  משקפים את הקוראן נכונה. אל-בהנסי טען כי משימה זו חשובה ורגישה ביותר נוכח ההתעניינות הגוברת לאחרונה בקרב יהודים וישראלים באסלאם ובקוראן ונוכח העלייה המתמדת במספר היהודים המתאסלמים בישראל. הוא הדגיש כי תרגום מיטבי של הקוראן יהווה מעין "התנגדות מדעית" ("מֻקַוַאמה עִלְמִיה") לישראל וישרת את האינטרס של ההטפה האסלאמית המופנית ליהודים כאלה. אל-בהנסי קרא לשתף במיזם זה גם את ערביי ישראל המיטיבים להכיר את השפה העברית ואת ההוויה היהודית-הישראלית ואת התנועה האסלאמית בראשותו של השיח' ראא'ד צלאח.

 

אחמד אל-בהנסי[2]

 

להלן תרגום קטעים מן המאמר: [3]   

 

"...לתרגום הקוראן לעברית יש חשיבות מדעית וחינוכית רבה. לשם כך דרושים בקיאות בתחומי ידע רבים ושליטה בכלים רבים כדי להפיק בסופו של דבר תרגום נכון ענייני וחף מטעויות ומאי בהירויות. [תרגום הקוראן לעברית] הוא עניין רציני ורגיש ביותר משתי סיבות: האחת היא החשיבות העצומה שיש לקוראן בלבבות כל המוסלמים ברחבי העולם, על כל האסכולות והזרמים שלהם; השניה היא מורשת העוינות והשנאה ההדדית בין המוסלמים והערבים לבין היהודים ומדינת ישראל כישות פוליטית.

 

המשכילים, המתרגמים והמזרחנים היהודים היו הראשונים להכין תרגומים עבריים לקוראן, חלקיים או מלאים, מסיבות שרובן - אם לא כולן - קשורות להיבטים הדתיים והפוליטיים של הוויכוח הדתי [של היהודים] עם המוסלמים והמאבק האידיאולוגי והפוליטי [שלהם] עמם. לפיכך, שורשיה של ההיסטוריה של תרגומי הקוראן הללו, שניתן לכנותם יהודיים, נטועים בתקופת הנוכחות האסלאמית באנדלוסיה במהלך ימי הביניים, אחר כך החלו [התרגומים הללו] להתפתח בתקופות היסטוריות שונות עד שבתקופה המודרנית הופקו ארבעה תרגומים מלאים של הקוראן לעברית.

תרגומי הקוראן לעברית החלו בתרגום כמה פסוקים בעת שלטון המוסלמים באנדלוסיה בידי הפילוסוף היהודי סעדיה אל-פיומי [רבי סעדיה גאון][4] והמשורר היהודי שלמה אִבְּן גַבִּירוֹל[5]. התרגום הראשון של סורה שלמה לעברית היה של החכם היהודי אברהם חסדאי[6] בתוך תרגום ספרו של אל-ר'זאלי[7] 'מיזאן אל-עמל'.


אשר לתרגומים המלאים של הקוראן לעברית, אלו מתחלקים לשני סוגים: תרגומים בכתב יד ותרגומים מודפסים. ראשון התרגומים בכתב יד שלא הוצאו לאור, נכתב במאה ה-16 בידי החכם היהודי יעקב בן ישראל הלוי[8] והוא שמור באולם הארכיאולוגיה המזרחי במוזיאון הבריטי. התרגום השני שנכתב במאה ה-18 - ללא שם המתרגם - שמור בספריה הבריטית בלונדון. התרגום השלישי שמור בספרית הקונגרס האמריקאי בוושינגטון ואין שום פרטים לגביו.

 

אשר לתרגומים המודפסים - הראשון שבהם, פורסם בעיר לייפציג שבגרמניה ב- 1857, תורגם בידי היהודי חיים הרמן רקנדורף[9] ; השני פורסם בפלסטין ב-1937, תורגם בידי המזרחן הישראלי יוסף רבלין; השלישי פורסם בישראל ב-1971, תורגם בידי הסופר והמתרגם הישראלי אהרון בן שמש; התרגום האחרון פורסם ב-2005 מטעם אוניברסיטת תל-אביב, תורגם בידי הפרופסור הישראלי אורי רובין, מרצה לפרשנות אסלאמית ולמדעי הקוראן... באוניברסיטה זו.

 

כל התרגומים הללו שתורגמו בידי יהודים, אינם משקפים את התמונה האמיתית של פסוקי הקוראן, אלא הם מלאים בטעויות, בסילופים ובהשמטות [מסיבות] אידיאולוגיות ופוליטיות, לפיכך חשוב ביותר להוציא  תרגום - שאפשר להגדירו אסלאמי - של הקוראן [לעברית].

 

נוכח כל האמור לעיל, חייבים כעת לנקוט פעולה שניתן לכנותה 'התנגדות מדעית', שתתבטא בהצעת מיזם שלם של הכנה ופרסום של תרגום הקוראן לשפה העברית, שניתן לכנותו אסלאמי ואשר יתקן את טעויות התרגומים היהודים של הקוראן לעברית ויציג תמונה נכונה ואמיתית של הספר הקדוש של המוסלמים...

 

מאחורי הצורך הדחוף להכין תרגום כזה יש כמה סיבות ומניעים והם: קיומם של תרגומים עבריים (יהודיים) של הקוראן לעברית, מתקופות היסטוריות ופוליטיות שונות שהם מלאים בטעויות ובסילופים הן בשפה והן בתכנים, או אפילו ברעיונות ובמספור פסוקי הקוראן. מנגד, חסרים תרגומים אסלאמיים מקבילים, להוציא תרגום אחד שפורסם ב- 2016 בידי אחד מערביי 48' בשם צובחי עדוי, מטעם מרכז "בּיִינאת" ללימודי הקוראן בעמאן, בירת ירדן. יש גם תרגום, קרוב לסיומו, של הקומפלקס על שם המלך פהד להדפסת הקוראן בעיר אל-מדינה, שטרם הודפס עד כה.

 

[בנוסף], ההתעניינות היהודית והישראלית באסלאם ובמקורותיו הראשוניים ובראשם הקוראן גוברת והולכת בתקופה האחרונה, בייחוד לאחר אירועי ה-11 בספטמבר 2001 והאירועים וההתפתחויות שבאו בעקבותיו. זאת, כפי שאמר במפורש הפרופסור הישראלי אורי רובין בהקדמה לתרגום העברי שלו לקוראן, שיצא לאור בתל-אביב ב-2005... יצוין גם כי מספרם של היהודים בישראל שמתאסלמים גדל מידי שנה. לפי הנתונים הסטטיסטיים הרשמיים הישראלים של משרדי הפנים והדתות,  למעלה מ-100 יהודים מתאסלמים באופן רשמי מידי שנה. זאת, בנוסף לאלו מהם המתאסלמים ולא מתעדים זאת באופן רשמי, כך  על-פי העיתון הישראלי מעריב במרץ 2017, אשר ציין גם כי מספר זה נמצא בעלייה מתמדת. לפיכך, קיומו של תרגום עברי-אסלאמי נכון ובלתי מסולף של הקוראן משרת את האינטרס של ההטפה האסלאמית המופנית לאנשים כמו היהודים הללו ולאחרים.

 

כיצד אפשר להוציא תרגום אסלאמי של הקוראן לעברית?... אפשר לפעול למען רעיון זה באמצעות הפניית תשומת הלב אל הגורמים המוצעים להלן, אשר מסוגלים לבצע את המיזם הזה והם: הארגון האסלאמי לחינוך מדעים ותרבות (ISESCO) שמטהו יושב ברבאט, בירת מרוקו. זאת, בהיותו גורם אסלאמי שקשור לביצוע מיזמים מדעיים חינוכיים ותרבותיים חשובים וייתכן שיש בידו היכולת והכלים לבצע פרויקט מעין זה ולגייס אי אלו גורמים, מרכזי מחקר ומרכזי תרגום בעולם הערבי והאסלאמי לצורך השלמתו.

 

עם זאת, יהיה צורך לשתף פעולה עם גורמים נוספים במיזם ובראשם גורמים מקרב ערביי 48', קרי  הערבים בתוך ישראל, שכן הללו, ובפרט המוסלמים שבהם, הם הקרובים ביותר והמבינים ביותר את החברה הישראלית [היהודית] ולכן בקיאים יותר בלשונה, במאפייניה, בנסיבותיה, בהתפתחויותיה ובמשמעויותיהן השונות, ולכן יהיה ביכולתם להפיק תרגומים שיש בהם כדי להגיע לאדם הפשוט בתוך ישראל ולהשפיע עליו. לפיכך, אני מציע לשתף בפרויקטים מעין זה את התנועה האסלאמית  בישראל בראשות השיח' ראא'ד צלאח ואת מוסדות המדע החינוך והתרבות שלה.

 

חובה לשתף גם גורמים מדעיים רציניים בתחום הפרשנות ולימודי הקוראן, שכן לא ניתן לבצע תרגום מדעי ענייני ומדויק של הקוראן ללא בקיאות מלאה, שלמה ומדויקת בפרשנות של כל פסוק, של כל מילה, ואף של כל אות בקוראן. בהקשר זה יש לסמוך על מרכז 'תפסיר' ['פרשנות'] ללימודי הקוראן בריאד, בשל יכולתו הרבה בתחום זה. כמו כן, לא ניתן לוותר על התפקיד שממלאת השתתפותו במיזם זה של הקומפלקס על שם המלך פהד להדפסת הקוראן, נוכח הידע הרב מאוד שצבר בתחום התרגום לשפות זרות באופן כללי..., אני סבור שלקומפלקס תהיה תרומה חשובה להשלמת מיזם מעין זה, הן בבחירת המומחים והן בהקמת ועדות הבדיקה וההגהה [של התרגום]... לא יזיק אם גם הפקולטה לשפות ולתרגום באוניברסיטת אל-אזהר תשותף במיזם, שכן יש בה מחלקה מיוחדת לשפה העברית, כך שהמומחים בה נהנים משתי המיומנויות: האחת היא הבקיאות שלהם בשפה העברית... והאחרת היא הידע שלהם בפרשנות הקוראן..."

 

 



[1] אל-בהנסי פרסם מחקרים רבים ובהם תרגום משנת 2008 של פרסומו של זאב דרורי "בין אמונה לצבא: גדוד הנח"ל החרדי –סיכויים וסיכונים", מכון פלורסהיימר האונ' העברית ירושלים, 2005. ו"הקוראן והמידע אודותיו באנציקלופדיות היהודיות - מחקר ביקורתי" משנת  2014.

[2] www.youtube.com, 31.12.2016  

[3] www.ida2at.com , 14.10.2018

[4] רבי סעדיה גאון (942-882), או רס"ג - נחשב לראשון מדקדקי השפה העברית בימי הביניים.

[5] רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1058-1021) - משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.

[6] רבי אברהם אבן חסדאי- איש מדע, פילוסוף משורר ומתרגם, מראשי הקהילה היהודית בברצלונה במחצית הראשונה של המאה ה-13. כונה "הנשיא".

[7] אבו חאמד מוחמד אל-ר'זאלי  (1111-1058) - פילוסוף מחשובי התיאולוגים המוסלמים שהפך לפוסק הלכתי חשוב באסכולה הסונית. נולד בעיר טוס שבחבל ח'וראסן שבמזרח פרס.

[8] יעקב בן ישראל הלוי תרגם את הקוראן מאיטלקית לעברית בשנת 1636.

[9] הרמן (צבי חיים) רקנדורף (1875-1825) סופר יהודי גרמני, מומחה להיסטוריה של עם ישראל ולשפות שמיות. המתרגם הראשון של הקוראן מערבית לעברית.

תגיות