סקירת ספרי לימוד קטריים במקצוע חינוך אסלאמי – חלק ב':
הצגת החילוניות ככפירה וכהמצאה מערבית שהוחדרה לארצות האסלאם כדי להרחיק את המוסלמים מדתם
הקדמה
אתר משרד החינוך הקטרי פרסם את ספרי הלימוד במקצוע חינוך אסלאמי הנלמדים בכיתות א-יב בבתי הספר הממשלתיים במחצית הראשונה של שנת 2018-2019.
ספר לימוד לחינוך אסלאמי לכיתה יא' מקדיש פרק שלם לנושא החילוניות והסכנות הטמונות בה. החילוניות מוצגת כתופעה שלילית, שמקורה במערב, והופצה בעולם המוסלמי באמצעות הקולוניאליזם, בניסיון להרחיק את הנתינים המוסלמים מדתם ולטפח דור מנותק מהאסלאם. התלמידים נחשפים במהלך לימוד הפרק למאפייניה של החילוניות ולהשלכותיה השליליות וליחס האסלאם כלפיה, הרואה בה כפירה. בדוגמאות נטען כי בריטניה השתילה תאים של משתפי פעולה בראשות אטאטורק בתורכיה וכי הפיכת האביב הערבי בתוניסיה שמה קץ לאופי האנטי-אסלאמי המדכא של המדינה, שהחל בימיו של חביב בורגיבה. הלקח הנלמד מן הפרק הוא כי חיזוק הזהות האסלאמית ולימוד הקוראן והסונה, יסייעו למוסלמים להתמודד עם המתקפות נגדם ונגד האסלאם.
דוח זה יציג את נושא החילוניות בתוכנית הלימודים הקטרית לחינוך אסלאמי בכיתה יא':
החילוניות: המצאה מערבית שנועדה להרחיק מאמינים מדתם
בתחילת הפרק מובאת הגדרה כללית למושג חילוניות: "מילה מטעה ומוליכה שולל, שהמציא[1] המערב כדי להסיט את האנשים מהדת ומעיסוק בעולם הבא, להתעסקות בחיי העולם הזה בלבד. הביטוי הרווח בספרים אסלאמיים בני זמננו בהגדרת החילוניות הוא: הפרדת הדת מהמדינה. [הגדרה זו] היא כעת אחת הרווחות ביותר הן במערב והן במזרח ומשמעותה היא הפרדת המוסדות הדתיים (הכנסייה) מהמוסדות הפוליטיים (השלטון). בכך מצטמצמת החילוניות רק לתחום הפוליטי ואולי [גם] הכלכלי. המושג הזה התפתח בהמשך ומשמעות החילוניות הפכה להיות התרחקות מהדת וראייתה כקשר רוחני המוגבל למסגד או לכנסייה, שאין לו קשר לחיים הציבוריים והפרטיים".[2]
הגדרת החילוניות
הקולוניאליזם הפיץ את החילוניות בעולם המוסלמי בכוונה לטפח דורות מנותקים מהאסלאם
לאחר הצגת תחושת המיאוס כלפי עריצות מוסד הכנסייה ושליטתו המוחלטת בכל תחומי החיים כסיבה להופעת החילוניות במערב, מסביר ספר הלימוד כיצד עברה החילוניות לעולם הערבי והאסלאמי: "החילוניות חדרה לארצות הערביות והמוסלמיות באמצעות הקולוניאליזם, שפעל להרחיק את בני הקולוניות מהדת ומהמסגד מתוך כוונה לטפח דורות מנותקים מהדת. לאחר מכן, שתלו [הקולוניאליסטים] תאים של משתפי פעולה מקרב בני הארץ כדי שיטיפו לחילוניות ולהרחקת הדת מענייני החיים."[3]
בין הגורמים שתרמו להפצת החילוניות בעולם הערבי והאסלאמי: הכיבוש הצבאי הקולוניאליסטי, משלחות הסטודנטים שנסעו למערב לרכוש השכלה והתמערבו; המיסיון הנוצרי שחדר לעולם האסלאם ותנועת המזרחנות '"שהקדישה את כל זמנה להטלת ספק באסלאם ובעקרונותיו"; מוסדות חינוך זרים בארצות האסלאם, ארגונים ומפלגות חילוניות וכן אמצעי התקשורת.[4]
מאפייני החילוניות: מתירנות, חוסר מוסריות והרס מוסד המשפחה
במהלך לימוד הפרק נחשפים התלמידים למאפיינים העיקריים של הזרם החילוני במדינות המוסלמיות, המוצגים באופן שלילי, ובהם: "ניהול החיים על בסיס גשמי ויישום עקרון התועלתנות, השחתת החינוך והפיכתו לכלי בשירות הפצת האידיאולוגיה החילונית, אימוץ העיקרון, לפיו המטרה מקדשת את האמצעים, כלומר השגת המטרה, גם בדרכים אסורות או פתלתלות וזאת בתחום הפוליטי והמוסרי. מאפיינים נוספים הם: "הפצת מתירנות, כאוס וחוסר מוסריות, הרס מוסד המשפחה" וכן "תעמולה לטובת שחרור האישה מכבלי הדת והמוסר."[5]
הספר דן גם בהשלכות השליליות של החילוניות במדינות המוסלמיות וטען, בין היתר, כי בעקבות חדירת החילוניות חדלו המוסלמים לפעול לפי השריעה האסלאמית והפקידו את ניהול החיים בידי בני אדם במנותק מהדת. הפגיעה בתחום החברתי-מוסרי התבטאה בהתפשטות תופעות שתיית האלכוהול, ההימורים והזנות במדינות המוסלמיות, לצד "קריאות למתירנות זלזול בערך הטהרה והצניעות". בתחום הכלכלי הונהגה ריבית, האסורה על פי האסלאם, ואילו הפעילות למימוש מצוות תשלום הזכאת [מתן צדקה] הופסקה והורחקה ממנגנון המדינה. במישור החינוכי: השפה הערבית המדוברת והאנגלית תפסו את מקומה של הערבית הקלאסית, מוסדות חינוך חילוניים נפוצו ובתי הספר הדתיים חוסלו, לימודי הדת איבדו את קרנם בעיני האנשים לטובת לימודי המדעים המערביים. [6]
חילוניות משמעותה כפירה ברורה באסלאם
הספר מבהיר כי האסלאם הוא דת שלמה וכוללת החולשת על כל תחומי החיים ולפיכך אינו מקבל שום אורח חיים אחר וטוען כי מי שמחזיק בתפישה החילונית כמוהו ככופר. כך נכתב: "החילוניות היא דרך המנוגדת לאסלאם וכל מה שנאמר בה רחוק מאד ממה שנאמר בקוראן. אימוץ החילוניות כדרך פעולה וכחוקה של השלטון והעדפתה על פני האסלאם הם כפירה ברורה באסלאם."[7]
יחס האסלאם לחילוניות:
בריטניה השתילה תאים חילוניים בתורכיה; האביב הערבי שם קץ למגמת החילון בתוניסיה
הפרק סוקר דוגמאות לתהליכי חילון בכמה מהמדינות המוסלמיות, בהן מצרים בתקופת שלטונו של מוחמד עלי פאשא במחצית הראשונה של המאה ה-19. בהתייחסות לחילונה של תורכיה לאחר מלחמת העולם הראשונה[8] נטען כי בעלות הברית ובראשן בריטניה הכתיבו תנאים לתורכיה בטרם נסוגו צבאות בעלות הברית משטחה, בהם: ביטול מוסד הח'ליפות ורדיפת חסידיו, ניתוק הקשר של תורכיה לאסלאם, רדיפת חכמי הדת וביטול בתי הספר הדתיים, החלפת האותיות הערביות באותיות לטיניות, אימוץ חוקה אזרחית במקום חוקה המבוססת על השריעה האסלאמית והפיכת מסגד איה סופיה באיסטנבול למוזיאון. עוד נטען כי "[בריטניה] שתלה תאים של משתפי פעולה, הידועים בשם 'החילונים' בהנהגת מוסטפא כמאל אטאטורק, שמילא תפקיד משמעותי בביטול הח'ליפות האסלאמית" וכי "תורכיה אימצה את החילוניות כמדיניות של המשטר בה".[9]
דוגמא נוספת לתהליכי חילון שהוצגה בנימה ביקורתית היא תקופת שלטונו של חביב בורגיבה [נשיא תוניסיה בין השנים 1987-1957] "שנחשב לאחד הפוליטיקאים החילוניים החשובים ביותר בעולם הערבי". תקופת שלטונו הוצגה כתקופת דיכוי ורדיפה של האסלאם. בין הצעדים שנקט והוצגו באופן שלילי: "קרא לשחרור האישה התוניסאית מכבלי הדת", חוקק חוק שאסר פוליגמיה והגדיר אותה כפשע, החיל חוק אזרחי בבתי המשפט של המדינה ודיכא את כל צורות ההתנגדות האסלאמית. מהפכת האביב הערבי בתוניסיה מוצגת באופן חיובי כמהפכה, ששמה קץ לצעדי הדיכוי הדיקטטורים במדינה: החוקה הפכה לחוקה מדכאת ודיקטטורית עד שהתחוללה מהפכה עממית בראשית 2011".[10]
הלקח: יש לחדש את הזהות האסלאמית ולהעמיק בקוראן כדי להתמודד עם המתקפה נגד האסלאם
בסוף הפרק נדרשים התלמידים ללקחים הנלמדים ממנו. תחת הכותרת: "איך נתמודד עם רעיונות הרסניים שכאלה" נכתב: "[עלינו] לחדש את זהות האומה האסלאמית, שנגזלה בכפייה בשל הקולוניאליזם וסוכניו מקרב בני ארצות האסלאם. [עלינו] ללמוד בעיון את הקוראן והסונה כדי להגיע לחקר האמת ולדעת מה היו החריגות [מדרך האסלאם], שהביאו לקריסת [הח'ליפות האסלאמית]. זאת, כדי ש[נוכל] להתמודד עם המתקפות המתמשכות נגד האסלאם והמוסלמים.[11]
[1] המילה הערבית אבתדע היא בעלת קונוטציה שלילית של חידוש האסור באסלאם.
[2] חינוך אסלאמי לכיתה יא', עמ' 86
[3] חינוך אסלאמי לכיתה יא', עמ' 86
[4] חינוך אסלאמי לכיתה יא', עמ' 87
[5] חינוך אסלאמי לכיתה יא', עמ' 87
[6] חינוך אסלאמי לכיתה יא', עמ' 87-88
[7] חינוך אסלאמי לכיתה יא', עמ' 88
[8] במקור נכתב בטעות מלחמת העולם השנייה
[9] חינוך אסלאמי לכיתה יא', עמ' 88
[10] חינוך אסלאמי לכיתה יא', עמ' 89
[11] חינוך אסלאמי לכיתה יא', עמ' 89