המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב מצרי: אל למצרים להתעלם מהביקורת הבינ"ל על עונשי המוות ל-75 פעילי אח"ס
18/11/2018

כותב מצרי: מצרים חייבת להתחשב בביקורת הבינ"ל על עונשי המוות שנפסקו ל-75 פעילי אח"ס ועל מצב זכויות האדם בה

 

ב-8.9.2018 דן בית משפט במצרים למוות 75 פעילים של תנועת האחים מוסלמים (להלן: אח"ס), שהיו מעורבים בהפגנות בראבעה אל-עדויה[1], בהם בכירים בתנועה כעיצאם אל-עריאן ומוחמד אל-בלתאג'י וכן המטיף הדתי צפות חיג'אזי. פרסום עונשים אלה עורר ביקורת בינלאומית רבה, בעיקר במערב ומצד נציבת המועצה לזכויות האדם של האו"ם מישל בצ'לט, שטענה כי ההליך המשפטי לא היה הוגן.[2] ביקורת דומה נמתחה גם על ידי האיחוד האירופי.[3] משרד החוץ המצרי הדף ביקורת זו והאשים את האו"ם ואת האיחוד האירופי ב"חוסר אובייקטיביות"  ובפגיעה "בריבונות החוק ובמערכת המשפט במצרים", בהדגישו כי "המוסדות במצרים נחושים להמשיך להחיל סמכויותיהם בהתאם לחוקה המצרית" וכי "מצרים מחויבת לעיקרון אי ההתערבות בענייני הפנים של מדינות אחרות בהתאם לאמנת האו"ם."[4]

 

בתגובה לדחייה המצרית את הביקורת הבינלאומית על גזרי הדין, פרסם חבר הפרלמנט לשעבר, עמרו אל-שובכי, כיום בעל טור ביומון אל-מצרי אל-יום, וחוקר במוסד אל-אהראם למחקרים אסטרטגיים מדיניים, מאמר שבו תקף את עמדת מצרים וטען כי אסור לה לבטל את הביקורת הבינלאומיתעליה  ובפרט זו המערבית בנושא זכויות האדם. אל-שובכי קרא למצרים - בהיותה חלק מהעולם הגדול, ובשל הצורך הנואש שלה בהשקעות מערביות - להכיר בטעויותיה ולגבש כללים להתמודדות עם העולם הסובב, אשר יועילו לה ולאזרחיה. לדבריו, מצרים היתה יכולה לשפר במקצת את תדמיתה בעולם לו היתה מפיצה את פסיקת בית הדין לערעורים שהתקבלה ב-4.7.2018 והסירה את שמם של עשרות פעילי אח"ס מרשימות הטרור. הכותב גם מתח ביקורת על עיתונאים מצרים אשר במקום לגנות את גזרי דין המוות הלינו על מיעוטם.

 

עמרו אל-שובכי[5]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו של שובכי:

 

"מחאת משרד החוץ המצרי על הודעת נציבות האו"ם לזכויות האדם, אשר גינתה את פסקי הדין שדנו למוות 75 נאשמים חברי האחים המוסלמים, אינה משנה [את העובדה] שיש הכרח בקיומו של היגיון פוליטי כללי, שלא מגנה בצורה גורפת את הודעות האו"ם, את דוחות ארגוני זכויות האדם או את המאמרים בעיתונות הבינלאומית, [וכי יש צורך] בראייה רחבה שקוראת את המצב המדיני של מצרים ובוחנת את השאלה כיצד עלינו להתמודד עם העולם החיצוני? 

 

ייתכן שבעקבות כמה קמפיינים מאורגנים בתקשורת להפיכת הציבור [המצרי] לבור, עולות שאלות רטוריות [כגון]: 'האם אנו זקוקים בכלל לעולם החיצוני?' ו'האם נוכל להצליח כלכלית כמו סין ובכך נוכל לחפות על חולשתנו בתחום זכויות האדם?'

 

מצרים לבטח זקוקה לעולם החיצוני ואיננה מסוגלת להגיע להישגים כלכליים ללא השקעות חיצוניות, במיוחד לאחר שאיבדה נתח גדול מהבסיס התעשייתי שלה (שהיה הגדול באזור), שאותו בנתה בשנות השישים [של המאה ה-20], אם בגלל הזנחה מכוונת ואם בגלל תוכניות הפרטה שסבלו מחוסר תכנון ושחיתות. [מצרים] הפכה בארבעים השנים האחרונות לחלק מהמערכת העולמית מבחינה כלכלית ופוליטית.

נושא זכויות האדם ונושא גזרי הדין מעסיקים את המערב מאוד, גם אם בארה"ב שולט טראמפ, אשר זכויות האדם [במדינות ערב] אינן עומדות בראש מעייניו, בסוברו שערכים אלה לא מתאימים לעמים הערביים. [בנוסף], גם אם מצרים הייתה מתמקדת ברוסיה ובסין ביחסי החוץ שלה, עדיין היה מצבנו הכלכלי והפוליטי גרוע בהרבה מזה של שתי מדינות אלה. [לפיכך], איננו יכולים להימלט מדיון רציני בנושא הפוליטי הפנימי ובמצב זכויות האדם, וזאת, לא למען המערב והאו"ם, אלא למען האזרח המצרי.

 

היתה למדינה הזדמנות לשווק לעיני העולם את  פסק הדין של בית הדין לערעורים [שהתקבל ב-4.7.2018] והסיר את שמו של [הכדורגלן המצרי מוחמד] אבו תריכה[6] ושמותיהם של עשרות אחרים מרשימות הטרור. זאת, במיוחד לאור העובדה שגזרי דין המוות האחרונים [של 75 פעילי האח"ס] ייבחנו [ממילא] ב[אותו] בית הדין, אך היא התעלמה מכך... [לו מצרים היתה עושה זאת] היא היתה מתקנת במקצת חלק מתדמיתה [השלילית] הרווחת בעולם.

 

למרבה הצער, כמה מאנשי התקשורת שלנו דנו בכך שיש מעט מידי הוצאות להורג, בעוד תושבי כל מדינה נורמלית מצטערים [בכלל] על קיומם של עונשי מוות, גם אם היו מוצדקים, משום שהדבר מעיד על כשל חברתי ופוליטי, גם אם [במקרה המצרי] האחראים העיקריים ל[כשל] הם האח"ס [עצמם].

 

התגובה [המצרית] להודעות האו"ם, לא יכולה להתמצות רק בדחייתן, אלא עלינו להכיר בטעויותינו הפנימיות ולתקנן, ולהכיר בכך שאנחנו חלק מהעולם... ועל התדמית שאנו משווקים [כלפי חוץ] להיות אמיתית, משום שאיננו יכולים עוד להסתיר דבר בעולם החדש."[7]

 



[1]באוגוסט 2013 פיזרו כוחות הביטחון המצרים בכוח שביתת שבת שקיימו תומכיו של הנשיא המודח מוחמד מורסי אשר נמשכה כחודש וחצי סמוך למסגד ראבעה אל-עדויה. פיזור שביתת השבת גבה את חייהם של מאות אנשים. 75 אנשי האח"ס שנידונו למוות הואשמו בין היתר בתכנון פיגועי טרור.  על כך ראו דוח ממרי: פיזור שביתת השבת של תומכי מורסי: תומך האחים המוסלמים: שלטון ההפיכה נוהג כמו היטלר; מתנגד לאחים המוסלמים: הם רוצים להשליט את הטרור, 15.8.2013

[4] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 11.9.2018

[6] שחקן כדורגל מצרי ידוע לשעבר, שיצא נגד התנהלות כוחות הביטחון במהפכה של ינואר 2011, שהעלתה את האח"ס לשלטון. בהוראת בית המשפט, נכסיו הוחרמו בטענה כי שימשו למימון האח"ס.

[7]  אל-מצרי אל-יום (מצרים), 11.9.2018