המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בכירי חמאס וכותבים המזוהים עימה מכשירים את השיחות העקיפות עם ישראל
6/9/2018


בכירי חמאס וכותבים המזוהים עם התנועה מכשירים את השיחות העקיפות עם ישראל ומסבירים את תועלתן


מאת ס. שניידמן


הקדמה

בשבועות האחרונים מתנהלים מגעים ושיחות עקיפות בין חמאס לבין ישראל בתיווך מצרים, קטר והאו"ם, במטרה לגבש הסכם הסדרה ברצועת עזה, שנועד להביא לרגיעה ממושכת ויכלול מתן הקלות וסיוע הומניטארי. חלק מההצעות מדברות גם על ביצוע מיזמים כלכליים לטובת רצועת עזה, כמו למשל הקמת נמל ימי ושדה תעופה ושיקום תשתיות. במקביל לשיחות אלה פועלים גורמים מצריים כדי לקדם את הפיוס בין חמאס לפת"ח ולהשיב את שליטת הרש"פ על רצועת עזה.

 

במקביל לדיונים אלה חל שינוי בשיח בתוך תנועת חמאס, במטרה לתת הכשר לקיום מגעים עם ישראל. בכירי התנועה שבמשך שנים תקפו את פת"ח והרש"פ בשל התיאום הביטחוני והמגעים שלהן עם ישראל ובשל הפסקת המאבק המזוין נגדה, החלו בעצמם להסביר את הצורך והתועלת שיש במו"מ עקיף עם ישראל וברגיעה ארוכת טווח עמה. 

 

השינוי בשיח זה ניכר תחילה בפוסטים ובציוצים שפרסמו בסוף חודש יוני עיתונאים ופעילים מעזה המקורבים לחמאס, אשר נתנו הכשר למו"מ עם ישראל במטרה להגיע לעסקה, וייתכן כי נועדו לבדוק את הלך הרוח ברחוב כלפיו. כך למשל, העיתונאי העזתי אבראהים אל-מדהון, המזוהה עם חמאס ומפרסם מאמריו באתריה, כתב ב-21.6 בחשבון הפייסבוק שלו: "אני מאמין כי חמאס לא תתנגד לשום עסקה שבמסגרתה תוענק חירות לעזה ויוסר [מעליה] המצור [באמצעות הקמת] נמל ושדה תעופה, [יתבצעו] חילופי אסירים, וירוסן הנשק באמצעות רגיעה, ללא ויתור על אף אחת מזכויות העם הפלסטיני..."[1]

 

הפוסט של העיתונאי המזוהה עם חמאס אבראהים אל-מדהון[2]



באותו יום פרסם דובר משרד הפנים לשעבר ברצועת עזה, פעיל החמאס אסלאם שהואן, פוסט שקרא אף למו"מ ישיר עם ישראל. הוא כתב: "מה היה קורה לו מקבל ההחלטות בעזה היה מזמין את מקבל ההחלטות במדינת הכיבוש להיפגש במעבר בית חאנון לדיון במצב הטראגי בעזה, כדי למצוא פתרון ישיר בין הצדדים...?"[3] גם העיתונאי העזתי אחמד מנצור פרסם פוסט ברוח דומה בו כתב: "אני קורא לצלב האדום ליזום דיאלוג ישיר... בין ישראל לחמאס, בחסות בינלאומית. דיאלוג ראש בראש, ללא מתווכים, וזאת על מנת לקדם הסכם כולל שירחיק את שני הצדדים מפני הידרדרות של העניינים, ומתוך ניסיון ליצור מציאות חלופית..."[4]

 

בהמשך, השיח בדבר הצורך במו"מ עם ישראל החל למצוא ביטוי גם בהצהרות של בכירי חמאס ובמאמרים בביטאוני התנועה ובאתריה. דוברי חמאס וראשיה הודו בקיום מהלכים להסדר ארוך טווח ברצועת עזה, בהדגישם כי המטרה היא להביא לסיום המצור על עזה, להקלות כלכליות ולשיפור המצב ההומניטרי בה. הם התחייבו כי ידחו יוזמות שלא יפתרו את כל בעיות הרצועה וכי חמאס לא תשלם מחיר מדיני לישראל, כלומר לא תוותר על ה"עקרונות הלאומיים" הפלסטיניים ועל ההתנגדות.[5] מאמרים בביטאון חמאס אל-רסאלה וביומון חמאס פלסטין הביעו תמיכה במו"מ עקיף עם ישראל לטובת אינטרסים זמניים, כמו הסרת הסגר ומניעת מלחמה, ללא ויתור על מטרותיה ארוכות הטווח של התנועה, כולל חיסול ישראל.

 

הרש"פ ותנועת פת"ח מתייחסות בחומרה רבה לדיווחים על מגעים עקיפים בין חמאס לבין ישראל, תוך הבעת חשש מפני השתלבות החמאס ביוזמה של ארה"ב לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המכונה "עסקת המאה". פת"ח שבה ומאשימה את חמאס בבגידה, במכירת העקרונות הלאומיים הפלסטיניים תמורת הקלות כלכליות והומניטריות, בהפניית עורף לפיוס הלאומי עם פת"ח ובשאיפה להקים מדינה נפרדת ברצועת עזה.[6]

 

יצוין כי מו"מ עקיף בין חמאס לישראל התנהל גם ב-2015 ואף קודם לכן, וגם אז הצדיקוהו בכירי החמאס בכך שהוא נועד לסיים את המצור ולהקל על תושבי הרצועה.[7] עוד יצוין כי במקביל למו"מ נמשכת הפעילות הצבאית של חמאס והפלגים הפלסטיניים ברצועת עזה, כנראה כדי להפעיל לחץ על ישראל במו"מ עמה. עם זאת, יש הקוראים להגביל את הפעילות נגד ישראל באופן זמני.[8]

 

דוח זה יסקור את השיח של בכירי החמאס ושל העיתונות המזוהה עם התנועה המצדיק את הצורך במו"מ ובעסקה עם ישראל בניסיון לתת לגיטימציה למגעים המתקדמים לקראת עסקה.

 

בכירי חמאס: לא נשלם מחיר מדיני תמורת ההקלות; גם מוחמד ניהל מו"מ עם אויביו

בסוף חודש מאי ובמהלך יוני 2018, החלו דיווחים בודדים על הצעות שהוגשו לחמאס מגורמים שונים בדבר רגיעה ארוכת טווח ושיפור המצב ההומניטרי בעזה. בשלב זה חלק מבכירי חמאס הודו בקיומן של הצעות אלה או בחלקן, אך נמנעו מלהודות בקיומו של מו"מ עם ישראל. כך למשל, ב-30.5.18 אישר חבר הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק, שהתנועה קיבלה כמה הצעות בעל פה בנושא סיוע לעזה, אך הכחיש את הטענות שדובר גם על רגיעה ממושכת.[9] בכירים נוספים הודו בקיומן של הצעות שהוגשו לחמאס אך הדגישו כי חמאס לא תסכים לפתרונות חלקיים או לכאלה שיהיו על חשבון ההתנגדות והעקרונות הפלסטיניים. כך, בדברים שנשא ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה ב- 6.6.18, הוא אמר כי "העם הפלסטיני ופלגיו מוכנים להתייחס בחיוב לכל יוזמה אמיתית שתסיים לחלוטין את המצור על רצועת עזה, אך לא על חשבון [הדבקות] בעניין הפלסטיני בשלמותו."[10] חבר הלשכה המדינית של חמאס ח'ליל אל-חיה התבטא גם הוא בנושא והתחייב כי "בשום אופן לא ייתכן שנקבל מיזם או רעיון שיפגעו [בזכות] השיבה של הפליטים, בהקמת המדינה הפלסטינית או בהסתלקות הכיבוש".[11] דברים דומים נשמעו גם מצד בכיר חמאס אחמד יוסף.[12]

 

בהמשך, בעקבות דבריו של השגריר הקטרי מוחמד אל-עמאדי בתחילת יולי 2018 על מו"מ עקיף שמתנהל בין ישראל לחמאס ובעקבות הביקורת שהדבר עורר מצד הרש"פ והפת"ח, נחפזו בכירי חמאס להכחיש קיומו של מו"מ עם ישראל. בכיר התנועה ר'אזי חמד הכחיש בראיון לערוץ אל-מיאדין את קיומו של מו"מ עם ישראל והבהיר כי חמאס תקבל בברכה רק את "מי שיציע מיזמים הומניטריים בעזה ללא מחיר מדיני".[13] אסמאעיל רדואן, בכיר נוסף בתנועה, אמר כי חמאס אינה מתנגדת "לשום מהלך בינלאומי אשר יגביל את ההתקפות הישראליות", אך הדגיש כי "אין שום משא ומתן עם הכיבוש, ישיר או עקיף..."[14]

 

אולם, עם ריבוי הדיווחים על המשא ומתן ותחילתן של הדלפות מתוך השיחות, אישרו בכירים בתנועה את קיומו והחלו לדבר עליו בחופשיות רבה יותר, תוך שהם מקפידים שוב ושוב להרגיע את הציבור שלהם ולהדגיש כי התנועה לא תסכים לשיתוף פעולה עם עסקת המאה, לפיצול עזה מן הגדה, לוויתורים מדיניים על עקרונותיה, ולא תוותר על ההתנגדות בתמורה להסרת המצור ולרגיעה. בכירי חמאס הדגישו גם כי התנועה מנהלת את המו"מ מעמדה של כוח, והיה גם מי שמצא לכך הכשר הלכתי והסביר כי אפילו הנביא מוחמד ניהל מו"מ עם אויביו.

 

כך למשל, חבר הלשכה המדינית אוסאמה חמדאן אישר ב-4.7 כי קיימים מתווכים בין חמאס לבין ישראל, ומתקיים דיון על מתן הקלות לעזה באמצעות הסרת ההגבלות על הסחר, מוצא לים והקלה ניכרת בסגר. עם זאת, הוא הדגיש כי חמאס "תסרב להקלות כלשהן על רצועת עזה בתמורה למחירים מדיניים או לוויתורים על חלק מהעקרונות הלאומיים".[15] בלוויה של פעיל בזרוע הצבאית של חמאס ב-20.7, אמר חבר הלשכה המדינית ח'ליל אל-חיה: "לא נשלם מחיר מדיני תמורת הסרת המצור, וההתנגדות שלנו וצעדות [השיבה] שלנו יימשכו עד שהאדמה [הפלסטינית] תשוחרר."[16]

 

אל-זהאר: אנו מרוויחים מהרגיעה - אין לה מחיר מדיני, היא מקלה על עזה ומותירה את הנשק בידינו

חבר נוסף בלשכה המדינית, מחמוד אל-זהאר, אמר דברים דומים בראיון לערוץ אל-ג'זירה ב-11.7: "לא נקבל את עסקת המאה ולא נקבל ויתור על אף שעל מאדמתנו תמורת הקלות כלשהן."[17] כעבור כחודש, החל אל-זהאר להתייחס גם להסכם הרגיעה עם ישראל: "אנו מפיקים תועלת מן הרגיעה משום שנשקנו [נשאר] בידינו ו[משום ש]אין תנאים המגבילים את הזכות של חמאס לבצע התנגדות. אין מחיר מדיני לרגיעה, היא לא במסגרת עסקת המאה והיא רק צעד הומניטרי לטובת תושבי עזה". אל-זהאר הדגיש גם כי "הדיונים המתנהלים בעניין עסקת חילופי השבויים הם נפרדים לחלוטין מדיוני הרגיעה... לתיק זה יש תנאים מיוחדים, והתנועה לא תסכים לשום צעד אלא לאחר היענות לתנאיה, ובראשם שחרור כל העצורים הפלסטיניים אשר נעצרו לאחר 'עסקת גלעד שליט'."[18]

 

הניה: אנו פועלים מעמדת כוח; המצור יוסר בלי שנוותר על עקרונות, על הרובה או על זכות השיבה

ב-21.8, בדרשה לרגל חג הקורבן, התייחס ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הניה למו"מ עם ישראל: "העם הפלסטיני לא ישלם שום מחיר מדיני תמורת הסרת המצור הישראלי מעל רצועת עזה... כל טיפול הומניטרי ברצועת עזה מוגבל בכך שיהיה נטול מחירים מדיניים, [שיוחלט עליו תוך] הסכמה לאומית ו[שתהיה] רשת ביטחון ערבית, על מנת להניח את הערבויות הדרושות לביצוע מה שהוסכם עליו... מסמך הערבות החזק ביותר של העם הפלסטיני הוא ההתנגדות, אשר כופה על הכיבוש ללכת [בדרך] הסרת המצור, לא מתוך רצונו שלו או מתוך נדיבותו, אלא כתוצאה מן העמידה האיתנה וההקרבות של עמנו."  הוא הוסיף: "כאשר אנו ניגשים לגבש כללים לניהול ההתנגדות בשלב זה, אנו עושים זאת מעמדת כוח ויכולת... המצור יוסר מבלי שזה יהיה קשור לעסקת המאה, או הכנה לפיצול בין עזה והגדה, ומבלי שנאלץ לוותר על העקרונות [הלאומיים הפלסטיניים], על הרובה ועל זכות השיבה..."[19]

 

ר'אזי חמד: המו"מ עם האויב מותר, אפילו הנביא מוחמד עשה זאת

דוגמה בולטת לשינוי בשיח של חמאס על המו"מ היוו דבריו של ר'אזי חמד בערוץ אל-גז'ירה ב-1.8, שנאמרו כחודש לאחר שהכחיש את עצם קיומם של מגעים עם ישראל. חמד דיבר בזכות הלגיטימיות של המו"מ מתוקף ההלכה האסלאמית, והדגיש כי גם הנביא מוחמד ומנהיגים מוסלמים אחרים ניהלו מו"מ עם אויביהם במהלך ההיסטוריה. לצד ההכשר הדתי, הסביר חמד, כי על הפלסטינים לשמור על האינטרסים שלהם בהתאם לנסיבות המשתנות, וכי במצב הנוכחי, משא ומתן הוא הדרך האפקטיבית ביותר לקדמם. לדבריו, המשא ומתן של חמאס יתנהל באופן שונה מן המשא ומתן שניהל אש"פ, שהיה לדבריו משא ומתן "חסר שיניים", מנותק ממסגרת לאומית ומבוסס על קבלת החלטות של שחקן אחד – תנועת פת"ח.

 

בהתבטאות נוספת, הדגיש חמד כי "הרגיעה היא זמנית והכרחית, ונועדה לשיפור תנאי המחיה של תושבי עזה, ולא לוויתור על אופציית ההתנגדות או כדי לשלם מחירים מדיניים תמורתה... לא צריך לחשוש בעניין הרגיעה, משום שלא נסכים לפיצול עזה מן הגדה".[20]

 

מאמרים בביטאוני חמאס מצדיקים את המו"מ: יוביל להסרת המצור ולשחרור אסירים

במקביל, בביטאוני חמאס התפרסמו מאמרים שהצדיקו את הצורך בהגעה להסכם רגיעה עם ישראל. בדומה לטענות של בכירי חמאס, חלק מהמאמרים הדגישו את הלגיטימיות בניהול מו"מ עם ישראל והגעה להסכם עמה, וכי אין משמעות הדבר ויתור על עקרונות ועל המאבק בכיבוש. מאמרים אחרים הדגישו את היתרונות שיביא עמו הסכם כזה, תוך הצגת היתרונות שבו: סיום המצור, הקלה במצב הכלכלי, שחרור אסירים פלסטינים הכלואים בישראל ומניעת מלחמה, על מחיריה הכבדים.

 

מו"מ להשגת אינטרסים זמניים הוא לגיטימי ואין להשוותו למו"מ שניהל אש"פ

ויסאם אבו שמאלה, בעל טור בביטאון חמאס אל-רסאלה, טען כי הסכסוך בין חמאס לישראל הוא משחק סכום אפס[21], אשר יוכרע כאשר תחוסל ישראל בעתיד הרחוק. יחד עם זאת, הוא הבהיר כי בטווח הקצר אין מניעה לנהל עמה מו"מ כדי להשיג מטרות זמניות, אך אין להכיר בה, כפי שעשה אש"פ בהסכמי אוסלו. כך כתב: "הקשר בין כיבוש לבין עם כבוש הוא בהכרח קשר של [משחק] סכום אפס... עד שתסתיים משוואת סכום האפס בתבוסת האויב ובחיסול הפרויקט [הציוני] שלו, יישאר הסכסוך עמו פתוח, ללא הגעה להסכמים שיסיימו את הסכסוך. היחסים [עמו] יהיו במצב המזכיר מודל מלחמתי של התקפה ונסיגה... לעתים [הסכסוך] עשוי להתחמם עד כדי פיצוץ או להסלים באמצעות התשה, ולעתים לשכוך באמצעות הפסקת אש הדדית, שמתחשבת באינטרסים הזמניים של שני הצדדים... עמנו הפלסטיני שמר על קיומה של תבנית סכסוך זו עם הכובש כשהיא בוערת במשך שבעים שנה. ההתנגדות [לכובש] נחלקה בין [התנגדות] עממית, [התנגדות] חמושה ו[התנגדות] בלתי אלימה, והשתלב בה מו"מ עקיף לחילופי שבויים... כל מו"מ עם הכיבוש להשגת אינטרסים זמניים של שני צדי משוואת סכום האפס, ההתנגדות והכיבוש, הוא אחת הצורות של הסכסוך המתמשך, שיש בו עליות ומורדות, ולא ניתן להשוותו לצורות המשא ומתן המדיני אשר הביא לידי הכרה פלסטינית רשמית בכיבוש, אשר הנהגות תנועת פת"ח והרשות ממשיכות לדבוק בה למרות המבוי הסתום שאליו נקלע פרויקט המשא ומתן שלהן..."[22]

 

חמאס מנהלת את המו"מ בשיתוף כל הגורמים הפלסטיניים ומתוך עמדת כוח

עמאד עפאנה, בעל טור נוסף באל-רסאלה, טען במאמרו כי מעצבי המדיניות באזור מכירים בכך שחמאס  הפכה לשחקן החשוב ביותר בזירה הפלסטינית ולכן שואפים לשתפה בדיונים מדיניים על הסדרה. לדבריו, חמאס נמצאת בשיא הצלחתה והיא מנהלת את השיחות תוך שיתוף כל גורמי הכוח וההתנגדות הפלסטיניים. הוא כתב: "...היות שחמאס היא השחקן המרכזי החשוב ביותר בזירה הפלסטינית, והיות שמעצבי המדיניות באזור כבר בהחלט מכירים בתפקידה, ושואפים לשיתופה ולהכנסתה אל סבך הפעילות הדיפלומטית, עליה להשתדל לנצל את הפופולריות שלה בחוגים הדיפלומטיים, את נוכחותה העממית ואת הקלפים החזקים שבידה, כדי להגיע להישג מדיני שיענה מצד אחד על דרישות ההתנגדות ומצד שני, לא יתעלם מצרכי העם... חמאס, אשר מובילה היום את המהלך העממי הנרחב ביותר מזה שנים המתבטא בצעדות השיבה, נמצאת היום בשיא הפעילות המדינית [שלה] ברמת האזור, והיא ותופסת מקום מוביל במהדורות החדשות לא רק בעניין פעולות ההתנגדות, אלא גם בעניין הסוגיות המדיניות אשר עוררו המאמצים האמריקאים הקדחתניים, במסגרת יישום מה שמכונה עסקת המאה. פסגת ההצלחה של קטיף הפירות של צעדות השיבה היום היא ההתרכזות בדיאלוג המדיני עם האויב ותומכיו, על בסיס מדיני לאומי [פלסטיני רחב] המורכב מכל גורמי הכוח וכל פלגי ההתנגדות, מבלי לחזור על ניסיון הבלעדיות של פת"ח, אשר ביצעה את השגיאה ההרסנית הגדולה והמסוכנת ביותר ביחס לענייננו [הלאומי] הפלסטיני מאז שנת 1948, הלא היא החתימה על הסכם אוסלו במנותק מן הכלל הלאומי אשר מתנגד לו..."[23]

 

פאיז אבו שמאלה, בעל טור ביומון פלסטין, הדגיש כי הרגיעה מול ישראל היא אינטרס מדיני אזורי וכי ההרתעה הצבאית מאפשרת לחמאס לנהל משא ומתן בנושא מעמדת כוח. הוא כתב: "פגישת הפיוס [של הפלגים] בקהיר והפגישות [למען השגת] רגיעה בעזה משלימות אלו את אלו, ובכל אחת מהן יש אינטרס מדיני עליון ליותר מגורם אחד באזור. השלב הבא יתבסס על הרגעת קן הצרעות [בעזה] במקום מימוש הרצון הפלסטיני העז [לפעול נגד ישראל] שיש בו כדי לכפות משוואה חדשה. אני טוען כי זהו הקלף החזק שבו מחזיקות בדבקות תנועות ההתנגדות כשהן מקיימות מו"מ מתוך עמדת כוח כל עוד הן נשענות על [תמיכת] העם העיקש שאינו נשבר[24]".

 

הקלפים שבידי ההתנגדות יאפשרו לה להגיע לעסקת שליט נוספת ולהסיר את המצור

אבראהים אל-מדהון, כותב אחר באל-רסאלה, הדגיש כי עמדת הכוח של חמאס תביא לה הישגים טובים במו"מ מול ישראל ובכלל זאת הסרת המצור והגעת לעסקת חילופי אסירים. לדבריו, גם אם עזה תשלם מחיר כבד על עסקה זו מדובר במחיר ראוי. הוא כתב: "הכיבוש החל להתייחס ברצינות למהלך חילופי האסירים, ומשמעות הדבר היא שזו תחילת הדרך ולא סופה. הקלפים שבידי ההתנגדות יהיו חזקים ומדהימים בעיני הציבור הישראלי, ולכן יאפשרו לה להגיע ל'עסקת שליט'[25] נוספת, בשלווה ובביטחון. זה דורש זמן וניצול טוב של ההזדמנות והרגע... החיילים הישראליים תמורת האסירים הפלסטינים – זוהי משוואה שלא ניתן לפגוע בה או לבטלה, בהיותה מחויבות לאומית, יהיו אשר יהיו הלחצים. שבירת המצור היא ערוץ אחר, [והיא תושג] תמורת רגיעה ארוכת טווח שהאזור זקוק לה ושהעם מעוניין בה ויתחייב כלפיה לחלוטין. צעדת השיבה החלה להפעיל לחץ ממשי ונרחב על הכיבוש, והמשכה יחזק את הקלפים שבידי עמנו...

 

אני מאמין כי חמאס לא תתנגד לשום עסקה שבמסגרתה תוענק חירות לעזה ויוסר [מעליה] המצור [באמצעות הקמת] נמל ושדה תעופה, [יתבצעו] חילופי אסירים, וירוסן הנשק באמצעות רגיעה, ללא ויתור על אף אחת מזכויות העם הפלסטיני. אני מציע ואומר תמיד שחשוב [לנהוג] בגמישות מושכלת כאשר [מופעל] כוח אימפולסיבי. אין ספק שעזה תשלם מחיר כבד [על עסקה כזו], אך היא מסוגלת לשאת אותו על מנת להיפטר מן המצור ובו בזמן לשמור על תקוות האסירים לחירות..."[26]

 

הרגיעה - צורך הכרחי ודחוף של התקופה הנוכחית ואין משמעותו סיום המאבק בכיבוש

עצאם יוסף, בעל טור נוסף ביומון פלסטין, פרסם מאמר בו האשים את המתנגדים להסכם רגיעה עם ישראל בהעדפת השיקולים הפוליטיים ובהתעלמות ממצבה הקשה של רצועת עזה וטען כי הסכם שיחזיר את החיים הנורמליים לעזה, הוא עניין הכרחי ודחוף ואין פירושו סיום המאבק בכיבוש: "עזה רק רוצה לבטא את אנושיותה ולנשום לרווחה לאחר מצור ארוך... האם אין לה זכות לכך?! מדוע שהיא לא תהנה מכמה סממנים של חיים נורמליים, [שניתן להשיג על ידי צעדים] כגון פתיחת המעברים, שיקום מה שנהרס במהלך השנים הרעות של המצור, הקמה מחדש של התשתיות והקמת תחנות להתפלת מים, ורשתות ל[אספקת] חשמל אשר יפעלו באופן סדיר ויאירו את בתי העזתים במשך כל היום ללא הפסקה?!

 

השבת החיים הנורמליים לעזה במסגרת הסכם הרגיעה היא צורך הכרחי העומד בראש סדר העדיפויות. בשום אופן אין משמעות הדבר סיום דרכה של עזה במאבק נגד הכיבוש והוצאתה  ממסגרת הלחימה למען המדינה העצמאית. אדרבא, זהו גיוון של אמצעי המאבק ושימוש ב[אמצעי] הנדרש בתקופה הנוכחית. עזה -  לצד כל מרכיבי המולדת הפלסטינית מבחינה גאוגרפית, פוליטית וחברתית - תמשיך להיות גורם הכרחי שהכיבוש הציוני יהיה חייב לקחת בחשבון ואבן נגף תמידית בדרך ליישום תכניותיו."[27]


יש לתמוך בהסכם עם ישראל שימנע מלחמה נוספת ברצועת עזה

מאמרים נוספים שהתפרסמו ביומון פלסטין על רקע סבבי ההסלמה שאירעו לאחרונה בין חמאס לבין ישראל, הביעו תמיכה בהגעה להסכם עם ישראל כדי למנוע מלחמה חדשה ברצועת עזה. כך למשל, בעל הטור חוסאם אל-דג'ני סקר תרחישים שונים להתפתחות העניינים בין חמאס לבין ישראל וציין כי התרחיש המועדף הוא הסכם שיצריך ויתורים הדדיים וידחה סבב נוסף של עימות ברצועת עזה. הוא כתב: "ייתכן כי מחיר התרחיש של העסקה [בין חמאס לבין ישראל] יהיה הנמוך ביותר עבור כל הצדדים, אך כדי להגיע אליו דרושים מאמצים כבירים וְוִיתורים מכאיבים מצד כולם. עד שהוא [תרחיש העסקה] יתממש, ייתכן כי בעזה יחול כבר התרחיש של העימות המוגבל [בין חמאס לבין ישראל], שחובה עלינו הפלסטינים, על הקהילה הבינ"ל ועל כל המטיפים לאנושיות לפעול למען נטרולו, באמצעות פעילות רצינית לחיזוק התרחיש של העסקה".[28] 

 

בעל הטור איאד אל-קרא הזהיר כי המלחמה הבאה בין ישראל לחמאס ממתינה לניצוץ שיבעירה, וכדי למנעה, יש להגיע להסכם. הוא כתב: "כדי שלא תפרוץ המלחמה הבאה, וכדי [שלא] להגיע לעימות [ששני הצדדים] אינם רוצים בו, יש להאיץ את  הסרת המצור, פתיחת המעברים, הקמת נמל ימי, סילוק ידי הכיבוש מרצועת עזה במסגרת סידורים ברורים... ולחתור לשיקום המוסדות הכלכליים... הסיכוי לעימות נותר בעינו והוא ממתין לניצוץ שיבעיר אותו. ייתכן שהוא [הניצוץ] יהיה פשוט יותר מכפי ששני הצדדים חושבים ובניגוד לרצונם, אך אז תאחז האש שלו בכולם. אולם, את האחריות לכך יישא מי שיעכב את הטיפול בתנאים שיביאו [להתלקחות הניצוץ], חס וחלילה."[29]


 



[3] https://www.facebook.com/dr.ishahwan, 21.6.2018. יצוין כי מאוחר יותר הפוסט נמחק מחשבונו של שהואן.

[5] למשל, דבריו של בכיר חמאס אוסאמה חמדאן: אל-רסאלה (עזה), 4.7.2018

[6] למשל, הודעות דוברי פת"ח אוסאמה אל-קואסמי ועאטף אבו סיף: אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 2-3.7.18.; יצוין כי שלושת המתווכים העיקריים ניסו להרגיע את מנהיגות הרש"פ, בציינם כי ליוזמותיהם אין קשר לעסקת המאה וכי הרש"פ תהיה מעורבת בכל הסכם בין חמאס לבין ישראל: השליח הקטרי מוחמד אל-עמאדי הבהיר לנשיא עבאס כי תמיכת קטר ברצועת עזה תעבור דרך הרש"פ: אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 3.7.18; שליח האו"ם ניקולאי מלאדינוב הבהיר לעבאס כי ליוזמתו אין קשר לעסקת המאה: אל-חיאת (דובאי), 12.7.18; מצרים מסרה לרש"פ כי תתנגד למדינה נפרדת ברצועת עזה: https://palsawa.com, 21.7.18 

[8] למשל, אחמד אבו רתימה, פעיל מוביל ב"צעדת השיבה", קרא ב-1.8 ל"נסיגה טקטית" ולצמצום פעילויות הצעדה: ראו קליפ ממרי (אנגלית).

[9] אל-רסאלה (עזה), 31.5.2018

[11] פלסטין (עזה), 23.6.2018

[15] אל-רסאלה (עזה), 4.7.2018

[16] https://hamas.ps, 20.7.2018

[19] https://hamas.ps, 21.8.2018

[21] מונח מתורת המשחקים לפיו כל רווח של צד אחד הוא הפסד של צד שני - ניגוד עניינים מוחלט בין שחקנים.

[22] אל-רסאלה (עזה), 25.6.2018

[23] אל-רסאלה (עזה), 30.6.2018

[24] פלסטין (עזה), 30.7.2018

[25] במקור: "ופאא אל-אחראר", כלומר "הנאמנות לבני החורין".

[26] אל-רסאלה (עזה), 2.7.2018

[27] פלסטין (עזה), 19.8.2018

[28] פלסטין (עזה), 29.7.2018

[29] פלסטין (עזה), 22.7.2018