המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
זעם בממסד הדתי המוסלמי על עצומה בצרפת, הקוראת לבטל תוקפם של פסוקי קוראן אלימים
21/8/2018


זעם בממסד הדתי המוסלמי ובקרב כותבים ערבים על העצומה בצרפת הקוראת לבטל תוקפם של פסוקי קוראן אלימים

מאת י. גרף

 

הקדמה

ב-21 באפריל 2018 פרסמו מעל 250 אינטלקטואלים, פוליטיקאים ואמנים צרפתים, ובהם נשיא צרפת לשעבר סרקוזי, ראש הממשלה לשעבר, מנואל ואלס, והזמר הנודע שארל אזנבור, עצומה נגד האנטישמיות החדשה שמפיץ האסלאם הקיצוני בצרפת. היוזמה באה כחודש לאחר שמיריי קנול, יהודייה צרפתיה ניצולת שואה בת 85, נרצחה בדירתה שבפריס בדקירות סכין, וכשנה לאחר שיהודיה נוספת, שרה חלימי בת ה-65, הוכתה למוות בפריס. בעצומה, שניסח העורך לשעבר של המגזין הסאטירי שארלי הבדו, פיליפ ואל, ופורסמה בעיתון לה פריזיאן, נכתב כי האסלאם הקיצוני מפיץ אנטישמיות חדשה שמובילה לרצח יהודים בצרפת בשנים האחרונות, וכי באזור פריז בלבד נאלצו כ-50,000 יהודים לעבור מבתיהם כי חשו מאוימים על רקע יהדותם – דבר המהווה "טיהור אתני שקט." אי לכך, דרשו חותמי העצומה מהממסד הדתי האסלאמי לבטל את תוקפם[1] של פסוקי קוראן המעודדים אלימות נגד לא מוסלמים, כשם שהכנסייה הקתולית התנערה מתכנים דתיים אנטישמיים במהלך המאה ה-20. [2] יצוין כי בין החותמים על העצומה היו גם אישים מוסלמים כמו הסופר האלג'יראי, בו עלאם סנסאל, המופתי של קהילת איי קומורו בצרפת, מוחמד עלי קאסם, האמאם של מסגד דראנסי הנמצא בפרברי פריז, חסן שלגומי, והבלוגר הפלסטיני וליד אל-חוסייני. [3]

 

פרסום העצומה עורר תגובה נזעמת בקרב הממסד הדתי המוסלמי ובקרב בעלי טורים בתקשורת הערבית. הממסד הדתי המוסלמי דחה את דרישת העצומה והאשים את חותמיה בבורות, בגזענות ובעידוד אסלאמופוביה. בלטו בהתנגדותם לעצומה אנשי הממסד הדתי במצרים, ובראשו מוסד אל-אזהר, אשר טענו כי חותמי העצומה לא מבינים נכון את פסוקי הקוראן המוזכרים וכי מדובר בפסוקים המדברים על הגנה עצמית. לדבריהם, בקוראן יש פסוקי שלום ולא מלחמה ואין בו עידוד אלימות. שיח' אל-אזהר, אחמד אל-טיב אף טען כי דרישות העצומה מהוות "עזות מצח נגד קודשי הזולת וזו אחת הסיבות העיקריות לטרור". סגנו, עבאס שומאן, הצהיר כי אין לבטל ולו אות אחת בקוראן וקרא לחותמי העצומה "ללכת לעזאזל". שיח'ים נוספים ממוסד הפסיקה ההלכתית במצרים תקפו גם הם את העצומה וחותמיה. בהקשר זה ראוי לציין כי משטרו של הנשיא אל-סיסי במצרים, לוחץ זה כמה שנים על מוסד אל-אזהר לפעול לחידוש השיח הדתי ולהסיר ממנו תכנים ופרשנויות אשר מהווים קרקע לצמיחה של רעיונות אלימים, וכי סירובו של מוסד אל-אזהר לשתף פעולה עם דרישה זו עוררה עימות בין הצדדים.[4]

 

בעיתונות הערבית התפרסמו מאמרים שיצאו בחריפות נגד העצומה וחותמיה. כמה כותבים אף השתמשו בטיעונים אנטישמיים, בהסבירם כי היהודים בצרפת מבקשים לעוות באמצעות העצומה את תדמית האסלאם והיו אף שטענו כי זהו המשך של מלחמות הצלבנים באסלאם, רק באמצעים אחרים. אחרים טענו כי מדובר במזימה נגד האסלאם והזהירו כי הדבר עלול להוביל למלחמת דת ולהתנגשות ערבית-יהודית.

 

להלן תרגום העצומה וכן סקירת התגובות לה הן בממסד הדתי המוסלמי, בעיקר במצרים, והן בתקשורת הערבית. כמו כן, מצורפים בנספח נוסח העצומה בצרפתית ורשימת החותמים עליה.   

 

העצומה "נגד האנטישמיות החדשה": לבטל תוקף פסוקי קוראן המעודדים אלימות פי לא מוסלמים

להלן תרגום העצומה כפי שפורסמה בעיתון הצרפתי לה פריזיאן ב-21.4.18: "אנטישמיות אינה בעיה של היהודים בלבד, היא בעיה של כולם. הצרפתים, שבגרותם הדמוקרטית נבחנת מחדש אחרי כל פיגוע אסלאמי, חווים [כיום] פרדוקס טראגי: ארצם הפכה זירה של אנטישמיות קטלנית. הטרור הזה מתפשט, ומעורר גינויים בקרב הציבור, [אך] שתיקה מצד התקשורת -- [שתיקה] שהצעדה השקטה שהתקיימה לאחרונה [לזכרה של מיריי קנול] עזרה להפר.[5]

 

כאשר ראש ממשלה מכריז מעל לדוכן הנואמים של המועצה הלאומית, לצליל מחיאות כפיים מצד המדינה כולה, כי 'צרפת ללא יהודים אינה צרפת', זו אינה הצהרה יפה ומרגיעה אלא אזהרה חמורה: מסיבות גיאוגרפיות, דתיות, פילוסופיות וחוקיות, ההיסטוריה האירופית שלנו, ובייחוד ההיסטוריה הצרפתית, קשורות קשר עמוק לתרבויות שונות שבהן המחשבה היהודית היא [בעלת חשיבות] מכרעת. לאחרונה נרצחו 11 יהודים, וחלקם אף עונו, בשל יהדותם בידי מוסלמים קיצונים.

 

אולם גינוי האסלאמופוביה – בשונה מגזענות כלפי ערבים, שבה יש להילחם – מטשטש את הנתונים [שפורסמו בידי] משרד הפנים [הצרפתי]: שיהודים צרפתים חשופים להתקפה פי 25 יותר מאחיהם המוסלמים [הצרפתים]. עשרה אחוזים מתושביו היהודים של אזור פריז, כלומר כ-50,000 בני אדם – נאלצו לעזוב לאחרונה את בתיהם כי אינם בטוחים עוד במקומות מגוריהם וכי ילדיהם אינם יכולים ללמוד בבתי הספר ממלכתיים. זהו טיהור אתני שקט, בארצם של אמיל זולא וקלמנסו.

 

מדוע השתיקה [בעניין זה]? משום שרדיקליזציה אסלאמית – והאנטישמיות שהיא מפיצה – נחשבת בעיני חלק מהאליטות הצרפתיות לביטוי של מרד חברתי ותו לא, וזאת למרות שאותה התופעה [של אנטישמיות מצד האסלאם הקיצוני] נצפית גם בחברות [אחרות] ושונות זו מזו, כגון דנמרק, אפגניסטן, מאלי או גרמניה. ובגלל שלאנטישמיות הישנה של הימין הקיצוני מצטרפת [כיום] אנטישמיות מצד חלקים בשמאל הקיצוני, שההתנגדות לציונות מספקת להם אליבי [ומאפשרת להם] להציג רוצחי יהודים כקורבנות של החברה, וגם משום שבשיקולי בחירות גסים, מספר המצביעים המוסלמים גדול פי עשרה ממספר המצביעים היהודים.

 

אך במצעד השקט לזכרה של מיריי קנול השתתפו [גם] אימאמים המודעים לכך שבמאה ה-21 האנטישמיות האסלאמית מהווה את הסכנה הגדולה ביותר לאסלאם [עצמו] ולעולם השקט והחופשי שבו בחרו לחיות. רובם של [אימאמים אלה] נזקקים להגנה משטרתית, מה שמצביע יותר מכל על הטרור שהמוסלמים הקיצונים משיתים על כל [שאר] המוסלמים בצרפת.

 

אי לכך, אנו קוראים לממסד הדתי [המוסלמי] לבטל את תוקפם של פסוקי הקוראן הקוראים להרוג ולהעניש את היהודים, את הנוצרים, ואת הלא-מוסלמים [האחרים], ממש כפי שוועידת הוותיקן השנייה [שהתקיימה בשנים 1962-1965] ביטלה את הסתירות בברית הישנה ואת האנטישמיות הקתולית, כדי ששום מאמין לא יוכל להסתמך על הטקסט הקדוש כדי [להצדיק] מעשה פשע.

אנו מצפים מהאסלאם הצרפתי להוביל את המהלך. אנו דורשים שהמאבק נגד האנטישמיות, שהיא פשע כנגד הדמוקרטיה, יהפוך למטרה לאומית לפני שיהיה מאוחר מדי. לפני שצרפת לא תהיה עוד צרפת."[6]

 

הממסד הדתי המוסלמי תוקף את חותמי העצומה ומאשימם בבורות, גזענות ואסלאמופוביה

פרסום העצומה עורר כעס בקרב הממסד הדתי המצרי ובראשו אל-אזהר הנחשב לאוטוריטה כלל אסלאמית, בקרב מוסד הפסיקה ההלכתית במצרים (דאר אל-אפתאא') ובקרב שיח'ים מוסלמים נוספים.[7] אלה דחו את הדרישה לבטל תוקף [בצרפתית d’obsolescence] של פסוקים מסוימים בקוראן - דרישה שתורגמה לעתים בתקשורת הערבית כ"ביטול" או "הקפאה"- וטענו כי חותמי העצומה מגלים בורות כלפי הקוראן וגזענות כלפי המוסלמים. הקוראן לשיטתם, מטיף לשלום ולא למלחמה, והפסוקים שחותמי העצומה דורשים לבטל את תוקפם מתירים שימוש בכוח רק במקרים של הגנה עצמית.

 

שיח' אל-אזהר: היציאה קודשי האסלאם - אחת הסיבות העיקריות לטרור; אין בקוראן קריאה להרג יהודים ונוצרים

שיח' אל-אזהר, אחמד אל-טיב, התייחס בהרצאה שנשא בסינגפור ב-5.5.18, לעצומה באמרו כי "השיח על הרג בני האדם בשם הדתות, שנודע לאחרונה כתופעת הטרור, הוא שיח ארוך ומעציב, שהרצאה אחת או כמה הרצאות אינן מספיקות כדי להבהירו" והוסיף כי הדתות חפות מפשעי הטרור. אל-טיב אף לעג לדרישת החותמים על העצומה "להקפיא" פסוקי קוראן, כשהוא מעיר, "אינני מבין מה כוונתם ב"הקפאתם" האם עלינו להכניסם למקפיא?!."[8]

 

באירוע רשמי לרגל לילת אל-קדר התייחס שוב שיח' אל-אזהר לנושא. בדברים שנשא הוא טען כי העצומה הצרפתית היא "מפירות המודרניזם" אשר בראייתו דוגל ב"ביטול האמת הדתית העליונה". הוא הוסיף כי על אף שיש בעצומה מסרים שליליים נגד האסלאם, ניתן להתעלם מרובם פרט לדרישה מרשויות הדת המוסלמיות להכריז על הפסוקים שקוראים לכאורה להרוג יהודים ונוצרים ולא מאמינים כלא תקפים. אל-טיב הדגיש כי "עזות המצח הזאת נגד קודשי הזולת היא אחת הסיבות העיקריות לטרור, והקטליזטור הגדול ביותר להפקרת דמם של חפים מפשע." עוד אמר: "מעציב אותי מאוד שמי שאומרים את הדברים הללו לא שמים לב לכמות האיבה והשנאה שמותירים דבריהם בלבבותיהם של מיליארד וחצי [מוסלמים] המקדשים את הספר הזה".

 

בנוגע לטענות שהועלו בעצומה כי הקוראן מכיל פסוקים המעודדים הרג לא מוסלמים, טען אל-טיב כי "אין ולוּ פסוק אחד בקוראן הקורא להרוג יהודים ונוצרים, ואין בספר הזה מקום לברבריות ואכזריות כזאת". הוא הבהיר כי הפסוקים הקוראים להילחם מתייחסים רק למקרים של הגנה עצמית, גם במקרה שהמתקפה באה מצד מוסלמים אחרים. הוא הוסיף "מדוע שהקוראן יצווה להרוג יהודים ונוצרים? האם כדי להכריח אותם להתאסלם? איך בר דעת יכול להגיד דבר כזה?" וציין את פסוק 256 בסורה 2 בקוראן הקובע כי "אין כפייה בדת". אל-טיב טען עוד כי האסלאם לא התייחס מעולם אל היהודים כאל מקשה אחת, ומאז ימי מוחמד הבדיל בין הצדיקים לרשעים שביניהם. לכן, הוא טוען כי יש להבדיל בין הציונות ליהדות, וכי "ביקורת על הישות הציונית אינה מחייבת ביקורת על היהודים ועל היהדות, ועניין האנטישמיות הוא שקר שממשיך עד היום להפיל את העמים בפח".[9] 

 

סגנו של שיח' אל-אזהר: חותמי העצומה מבינים את הקוראן באופן שגוי, שילכו לעזאזל

עבאס שומאן, סגנו של שיח' אל-אזהר, התייחס גם הוא לעצומה ולדרישותיה בעמוד הפייסבוק שלו בפוסט חריף שפרסם ב-26.4.18 בו כתב: "לא להקפאת אות אחת מהקוראן, מי שדורש זאת שיילך לעזאזל. הדרישה של 300 אישים צרפתים להקפיא פסוקים בקוראן, שלטענתם, מעודדים הרג של לא מוסלמים איננה מוצדקת ואינה מקובלת... והיא מעידה על בורות מוחלטת בקרבם במקרה הטוב ביותר. זאת, משום שאין אצלנו פסוקים המצווים להרוג אף אדם מבלי שביצע פשע המחייב להרוג את מבצעו, כגון רצח בכוונה תחילה, או הרמת נשק כדי להילחם בנו [המוסלמים].

 

אנחנו לא אחראים לחוסר ההבנה של אחרים את משמעויות הפסוקים, ולהבנתם כפשוטם מבלי לעיין בפרשנויות של אנשי הדת לפסוקים אלה. הפסוקים שהללו סבורים כי הם קוראים להרוג אותם הם למעשה פסוקי שלום, שכן כל פסוקי המלחמה באים בהקשר של תגובה על תוקפנות נגדנו ולא בתוקפנות [מצידנו] נגד אחרים. זהו עקרון שאינו שנוי במחלוקת אפילו בין אלה שדורשים להקפיא את הפסוקים האלה. כל הדתות ואפילו החוקים שנחקקו בידי בני האדם מכירים בזכות ההגנה העצמית וההגנה על הלאום, על הכבוד וכו' מפני התקפות לסוגיהן. אפילו הציווי להכין את הכוחות כדי להטיל מורא על האויבים כפי שאמר אללה "הכינו כוח לקראתם ככל שתוכלו, וסוסים רתומים לקרב, אשר בהם תזרעו מורא בלב אויב אלוהים ואויביכם..."[10], הוא בעצם פסוק של שלום, מכיוון שמי שחושב להילחם בנו, אם יבחין בכוח שלנו הוא יחשוש להתעמת עמנו ויימנע מלתקוף אותנו ולהילחם בנו, ואנחנו לא נילחם בו, כל עוד הוא בשלום עמנו. כך מונעת הכנת הכוח וההתחמשות מלחמה בינינו לבינם [אויבי האסלאם]. לפיכך, על [חותמי העצומה] האלה להבין נכונה את הספר של אללה, אבל אם הם נשענים על הבנתם השגויה אז שילכו לעזאזל יחד עם הבנתם השגויה ועם דרישתם".[11]       

 

בדברים שנשא בכנס של הפקולטה לשריעה באוניברסיטת אל-אזהר שנערך ב-28.4.18 חזר שומאן על דברים אלה והבהיר כי הקוראן חף מקריאות אלימות: "אני מאתגר את העולם כולו, שמישהו אחד יביא פסוק מהקוראן שמסית לרצוח את הזולת... אל-אזהר לא ירשה לאיש לסלף את ספרו של אללה".[12]

 

בכירים נוספים באל-אזהר: הקוראן ספר קדוש ואין לגעת בו או לדון בו

בכירים נוספים באל-אזהר ובממסד הדתי המצרי תקפו את העצומה. היומון המצרי אל-יום סאבע פרסם ב-29.4.2018 כתבה בה נטען כי העצומה עוררה זעם בקרב בכירים ושייח'ים רבים באל-אזהר שראו בכך פגיעה בקודשי האסלאם ובחופש הדת של המוסלמים, והביא מדבריהם.

 

כך למשל, ד"ר מוחמד אל-שחאת אל-גונדי, חבר האקדמיה למחקרים אסלאמיים באל-אזהר, אמר ליומון, כי "הקוראן הוא ספר קדוש ונשגב, ולא ניתן לגעת, לפגוע, או לדון בכל מה שנאמר בו. איש אינו רשאי לפגוע ב[קדושתו] ולטעון טענות שווא לפיהן כמה מפסוקי הקוראן מסיתים לאלימות ולטרור, שכן אלה הם דברים כוזבים ואסור לעסוק בהם. מה שכתוב בקוראן לא מצריך מקח וממכר או דיון". אל-גונדי הוסיף: "אם המערב לא מכיר במה שקשור לדת ולדברים אחרים, אז נדבר אליו מההיבט של זכויות האדם ונשאל האם ייתכן שמישהו יפגע בזכויותיהם של מיליוני מוסלמים וידרוש להקפיא פסוקים בקוראן? האם זה מתיישב עם זכויות האדם[?]... על משלחות של אל-אזהר לצאת לחו"ל כדי לדבר על רוממותו של הקוראן ועל הסובלנות והלאומיות המוצפנים בו ולהתמודד עם הטענות השקריות שאותן מעלים אישים במערב, במטרה לחולל משבר חדש בחברה [המערבית]."  

 

השיח' צאלח עבד אל-חמיד, חבר ועדת פסיקת ההלכה באל-אזהר, אמר: "אנו באל-אזהר, כמו כל מוסלמי הקנאי לדתו, נעמוד על המשמר לנוכח הדרישות האלה, ששמענו עליהן לאחרונה, להקפיא פסוקים בקוראן המכובד". הוא הוסיף ואמר כי "איש לא יכול ולא יוכל אפילו להעז לדון בדרישות האלה אשר מעידות על בורות, על קנאות, ועל התערבות בעקרונות של דתות [אחרות]... אני אומר להם: הטענות שלכם נדחות מכל וכל מכיוון שהן מעידות על בורותכם ועל שנאתכם הסמויה לאסלאם ולמוסלמים."[13]

 

מוסד פסיקת ההלכה המצרי: הדרישה להשמיט פסוקי קוראן - "גזענות מתועבת"

מכון המעקב אחר גילויי אסלאמופוביה, הפועל מטעם מוסד הפסיקה ההלכתית במצרים (דאר אל-אפתאא'), פרסם ב-24.4.18 הודעה בה תקף את העצומה וחותמיה. בהודעה נכתב: "המכון גינה את קריאתו של פיליפ ואל, העורך לשעבר של המגזין הצרפתי הסאטירי שארלי הבדו, להשמיט פסוקים מן הקוראן המכובד, אשר קוראים בראייתו להילחם ביהודים ובנוצרים, ורואה בקריאות אלה גזענות מתועבת... המכון גינה קריאות כאלה הנשמעות מעת לעת [בצרפת], מהוות סיבה לתקיפות נגד מוסלמים ולעוינות כלפיהם שם, ומציתות סכסוך ומלחמה בין בני אותה מולדת, מה שמחזק את זווית הראייה האחרת אשר מאמצים אותה חלק מהאנשים לפיה 'צרפת איננה ארץ עבור האסלאם' - [אמירה] שהדגישה [הפוליטיקאית הימנית] מריון מרשל לה פן בשנת 2015[14]...

 

המכון מצדו דרש תגובה חזקה נגד הקריאות הגזעניות האלה [שהופיעו בעצומה]... והדגיש כי מתן היתר לקריאות כאלה או הזדהות עמן מזינים את תופעת האסלאמופוביה ומחזקים את תחושות ההדרה והגזענות של המיעוטים המוסלמים ויוצרים הקצנה נגדית [בקרב המוסלמים] ומצמיחים טרור."

 

לבסוף, דרש המכון מהחברה הצרפתית על כל חלקיה "ליישם את החוק המכבד מימוש זכויות דתיות ומדגיש את חופש האמונה" ומן המוסדות והארגונים האסלאמיים במערב דרש לאחד כוחות, ליישם את המידות הטובות של האסלאם, ולהחיות את רעיון הדו קיום עם הלא מוסלמים, תוך כיבוד החוק, שמירה על עקרונות הדת, והימנעות מסכסכנות ופילוג."[15] 

 

בדומה לכך גם ח'אלד עמראן, מזכיר המופתי המצרי, לענייני פתוות אמר לעיתונאים כי הדרישות בעצומה מבטאות "קיצוניות מחשבתית נגד האסלאם... שלא מנותקת מן הקיצוניות הכללית שיש בעולם". לדבריו, "העולם סובל מתופעת הקיצוניים האסלאמיים בעוד שיש גם קיצונים שעוינים את האסלאם".

 

במהלך חודש הרמדאן האחרון, דיבר ח'אלד אל-גונדי, חבר במועצה העליונה לעניינים אסלאמיים, השייכת למשרד ההקדשים המצרי, בתוכנית טלוויזיה בהגשתו אודות פסוקי המלחמה המופיעים בקוראן אשר נגדם יצאו חותמי העוצמה בצרפת. בתכניתו חזר אל-גונדי על הטענה כי משמעות הפסוקים היא הגנתית ולא התקפית. אל-גונדי ציטט למשל את פסוק הקוראן 39 מסורה 8 האומר "הילחמו בהם למען לא יתאנו לכם עוד, והדת כולה תהיה לאללה"[16] וטען כי אויבי האסלאם אשר אינם דוברי ערבית מנצלים את ההבנה המוטעית לפסוק זה כדי להזיק לאסלאם, בעוד שהלחימה המתוארת בפסוק זה היא מלחמה לצורך הגנה לאחר שהאויבים כבר תקפו. הוא הדגיש כי המלחמה באסלאם איננה התקפית.[17]  

 

איש הלכה מרוקאי: אין ספר אשר נוהג בצדק עם היהודים והנוצרים כמו הקוראן

איש ההלכה המרוקאי, אחמד אל-ריסוני, סגן יו"ר איחוד חכמי הדת המוסלמים, בראשו עומד השיח' יוסף אל-קרדאוי, אמר בתגובה לעצומה, כי בקוראן יש רק פסוקים הקוראים למוסלמים להילחם במי שנלחם בהם, והציע לנהל שיח לעיני המצלמות בין מוסלמים, נוצרים ויהודים סביב התכנים בכתבי הקודש של כולם, כדי להבין כי "אין ספר שירד [מאת אללה] אשר נוהג בצדק וביושר עם היהודים והנוצרים, מנציח את זיכרון מעלותיהם הטובות ומעשיהם הטובים, וקורא לעשות עמם חסד, כמו הקוראן המכובד...".[18]

 

אנשי דת מוסלמים צרפתיים: תוכן העצומה "הזוי" ו"סוטה"

גם מנהיגים בקהילה המוסלמית של צרפת יצאו נגד העצומה. למשל, דליל בו בכר, ראש המסגד הגדול בפריז הגדיר את העצומה "העמדה לדין הזויה ובלתי צודקת בגין אנטישמיות כלפי אזרחים צרפתים מוסלמים וכלפי האסלאם בצרפת" אשר לדבריו "יוצרת סיכון להסתת קהילות דתיות אחת נגד השנייה".[19] כמו כן, טארק אוברו, האמאם של המסגד הגדול בבורדו טען כי "להגיד שהקוראן קורא לרצח זו סטייה."[20]

 

בעלי טורים ערביים מגייסים טיעונים אנטישמיים ואנטי נוצריים כדי לתקוף את העצומה

לצד הגינויים מצד אנשי הדת המוסלמים לעצומה הצרפתית, התפרסמו בתקשורת הערבית מאמרים שמתחו ביקורת נוקבת על העצומה. חלקם ראו בעצומה המשך של מלחמות הצלבנים במוסלמים, חלקם טענו כי הלובי היהודי בצרפת מנפח את מספר מקרי הרצח של יהודים תוך הדבקת תווית של אנטישמיות אליהם, במטרה להשחיר, ללא הצדקה, את האסלאם כדת. אחרים טענו כי מדובר במזימה נגד האסלאם וכי הדבר עלול להוביל למלחמת דת ולהתנגשות ערבית-יהודית.[21]

 

כותבת מצרית: הלובי היהודי מעוות את המציאות והופך מקרי רצח בודדים לתופעה אנטישמית

בעלת הטור המצרית, מי עזאם, פרסמה ביומון אל-מצרי אל-יום שני מאמרים בתגובה לעצומה הצרפתית. במאמר הראשון, שכותרתו "האם היטלר היה מוסלמי?", היא טענה כי חותמי העצומה מתעלמים מכך שהיהודים חיו בנוחות תחת שלטון המוסלמים בעוד שהם נרדפו תחת הנוצרים באירופה וכי הלובי היהודי מרחיק את פשעי ישראל מסדר היום הציבורי ומתעקש להציג כמה מקרי רצח של יהודים בידי מוסלמים כאנטישמיות חדשה. עזאם כתבה:  

 

"הלובי היהודי בצרפת הוא אחת השדולות היהודיות החזקות ביותר בכל אירופה. הוא הצליח להסתיר ולטשטש את הרג המפגינים הבלתי חמושים בעזה ולהפוך אירועי רצח בודדים של יהודים [בצרפת] בידי מוסלמים, מופרעים שכלית ובעלי עברות קודמות, לאיום על הקהילה היהודית בצרפת ולאנטישמיות...

 

300 חותמי העצומה לא הסתפקו בגינוי הקיצוניות האסלאמית, אלא דרשו להקפיא ולהשמיט מהקוראן פסוקים שלטענתם 'מסיתים להרג מי שאינם מוסלמים - יהודים, נוצרים ואתיאיסטים – ולאנטישמיות'... דרישה זו התגברה לאחרונה והחלה להופיע בפומבי, בתדירות גבוהה ובהיקף נרחב. מדינות מסוימות נדרשות גם להשמיט מהקוראן ומתכניות הלימוד... את כל הפסוקים הקוראים לג'יהאד וללחימה [בהנחה] כי הדבר ימנע חשיבה קיצונית והקמה של ארגוני טרור כדאעש. 

 

אלה שטוענים שפסוקי הקוראן הקוראים למלחמה בכופרים ובתוקפנים הם הסיבה לאלימות בעולם ולאנטישמיות צריכים לחזור לדוגמאות בהיסטוריה [ולראות] כיצד התייחסו המוסלמים ליהודים באנדלוסיה? ומי הרג את יהודי גרמניה ושרף אותם בתנורים? ומי שם ללעג את תאוות הבצע של שיילוק היהודי במחזה 'הסוחר מוונציה'?" [22]

 

במאמר השני טענה עזאם כי האינטלקטואלים המעזים להשתלח בקוראן ולפגוע באמונה המוסלמית, לא היו מעזים להעלות תהיות לגבי אמיתות היסטוריות בעניין השואה, מחשש שייתבעו אותם בעוון אנטישמיות. היא אף רמזה לאפשרות של מעורבות כלשהי של הקהילה היהודית לחלק מרציחות היהודים בפריז לאחרונה, כדי להציג את האסלאם כולו כאנטישמי: "...אישים צרפתים ידועים הרשו לעצמם לדרוש להשמיט פסוקים מהקוראן שלטענתם - השקרית - קוראים להריגת מי שאינם מוסלמים רק בשל דתם וזהותם. האישים הללו מתיימרים להיות מגני הערכים והעקרונות של צרפת, ערכי החירות, השוויון והאחווה, בעוד שהם עצמם רועדים מפחד אם עולה בדעתו של מי מהם לפקפק במספר קורבנות השואה, 6 מיליון יהודים, משום שעל פי חוק האנטישמיות הוא עתיד לעמוד לדין פלילי [על כך], כפי שקרה לפילוסוף [הצרפתי] רוז'ה גארודי[23] לאחר שפרסם [ב-1996] את ספרו 'המיתוסים המכוננים של מדיניות ישראל'...

 

האם זה אך מקרה שבמרץ 2018, שנה לאחר רצח שרה חלימי, נרצחה יהודייה מבוגרת נוספת - מיריי קנול בת ה-85 - בדקירות סכין ושמוסלמים מואשמים בביצוע הפשע? פשע אחרון זה היווה את הסיבה ליציאתה של ההפגנה בפריז נגד גילויי האנטישמיות [בצרפת], ב- 28.3.2018, ולאחר מכן לפרסום העצומה בלה-פריזיאן... האם כל זה מקרה? אולי כן ואולי לא, בכל מקרה, השדולות היהודיות ניצלו את המצב הזה כדי להפעיל לחץ בכיוון גינוי האסלאם והאשמתו בטרור ובאנטישמיות".[24]

 

עיתונאי מצרי: העצומה - המשך של מלחמות הצלבנים במוסלמים; מיליארד וחצי מוסלמים בעולם לא יהיו אדישים

ד"ר סעיד אל-לואנדי, מומחה ליחסים בינ"ל במרכז אל-אהראם למחקרים מדיניים ואסטרטגיים, טען במאמר שפרסם ב-29.4.18, ביומון המצרי אל-וטן, כי דרישת חותמי העצומה להשמיט פסוקי קוראן הינה סוג של מלחמה צלבנית חדשה אשר עלולה להוביל לתוצאות הרות אסון של מלחמות דת. כך כתב: "האמת היא שקריאה זו איננה חדשה, שהרי חוגים בצרפת מקפידים לשוב ולהשמיעה בהזדמנויות שונות. אולם, ייתכן שהפעם היא קיבלה מימד עממי גדול יותר, משום שהיא באה בעקבות מעורבותם של כמה ערבים ומוסלמים בפעולות טרור, שהאחרונים שבהם הם כנראה האירועים בניס ובשדרות האליזה בפריז.[25]

 

כדאי לציין כי באוניברסיטאות ובמרכזי המחקר בצרפת מתקיימים מזה תקופה ארוכה מחקרים מקיפים אודות האסלאם, ואני די בטוח שהמקומות הללו ויתר הפקולטות ומעוזי המזרחנות בצרפת יודעים היטב שהאסלאם מגנה אלימות ולא מסית לה ושהוא דת סובלנית.

 

מדובר במלחמה צלבנית חדשה השונה מזו הישנה שבמסגרתה לקחו מדינות המערב את הצבאות, הנשק והתחמושת שלהם והגיעו לירושלים כדי להרוס אותה ולחסל את דת האסלאם. כעת הם חותרים לאותם יעדים, אך באמצעות קריאה להוציא מהקוראן הנכבד כמה פסוקים שיהירותם ובורותם מציירות להם אותם כפסוקים המסיתים לאלימות...

 

[אלה היוצאים נגד האסלאם] שכחו כי מיליארד וחצי מוסלמים בעולם לא יישבו בחיבוק ידיים. אני מזהיר מפני שליפת שנאת האסלאם ומלחמות הצלבנים מעומק ההיסטוריה ומפני הבערת העולם במלחמת דת שלא יהיו בה מנצח או מובס. אני דורש מהקהילה המוסלמית בפריז, שמונה בין 5 ל-6 מיליון מוסלמים להפעיל את האגודות שמייצגות אותה...ולהגיש תביעות משפטיות באסיפה הלאומית הצרפתית, ובפרלמנט האירופאי בשטרסבורג, כדי לגנות את החותמים על ההודעה המסיתה, את הקריאה לנידוי המוסלמים ואת הכתמת כבודם [בטענה כי] הם מטיפים לאלימות, דבר שעלול להוביל לפשע נגד השקט החברתי ולהצית סכסוך דתי שרק אללה יודע מה יהיה היקף ההשפעה שלו בקרב העמים..."[26]

 

כותב אלג'יראי: היהודים קושרי המזימות, ובפרט הציונים, לעולם לא יהיו חלק מבניית המכנה המשותף האנושי

מוחמד בו אל-ראויח מרצה וסופר, פרסם באתר היומון האלג'יראי אל-שרוק , מאמר ב-26.4.18, בו האשים את חותמי העצומה בהכשרת הקרקע להתנגשות יהודית ערבית. כך כתב:  

 

"העצומה הקוראת להשמטת פסוקי הקוראן האנטישמיים [לטענתם] אינה אלא חוליה נוספת בסדרת מזימות נגד האסלאם... אלה מהלכים לא תמימים שמבשרים את בואה של התנגשות ערבית-יהודית בקרוב, שההכנה לה נעשית תוך שימוש בכל האמצעים ובראשם הכוחות האינטלקטואליים התומכים ברעיון הציוני או לפחות מזדהים עמו... ייתכן שכמה אינטלקטואלים ופרשנים מוציאים מכלל אפשרות את רעיון ההתנגשות הערבית-יהודית בשל האופטימיות המופרזת שלהם... [סביב] ההתקרבות בין הזרמים והדתות. אך, בסופו של דבר לא תהיה להם ברירה אלא להכיר במציאות הזו המובילה להתנגשות, כאשר יבינו שהיהודים, ובפרט הציונים שבהם, מעולם לא היו ולעולם לא יהיו אחד מהיסודות לבניית המכנה המשותף האנושי...

 

היה על חותמי עצומה זו ללמוד לקח מההיסטוריה של המאבק האסלאמי-הצלבני. שכן, הצלבנות העולמית ניסתה - עוד לפני הציונות העולמית - ליצור נתק בין המוסלמים לבין הקוראן באמצעות פיתויָים לנהוג בהתאם לתרבויות הנוצריות והמערביות שהגיעו [לאזור], אלא שהם נחלו אכזבה מרה... שהניעה כמה ממנהיגיהם להתאבד או לעזוב את האזור לאחר שתפוצת האסלאם והקוראן בכל הארצות הפחידה אותם... היה עליהם לשוב אל הספר 'מלחמתי' [מיין קאמפף] של המנהיג הנאצי אדולף היטלר שהפנטיות שלו לגזע הארי הניעה אותו לכתישת הגזעים האחרים ובראשם היהודים... זאת, כדי להבין את ההבדל בין יחסו של האסלאם ליהודים - למרות היותם קושרי מזימות ותחבולות וחרף התקפותיהם נגד האסלאם - לבין יחס האחרים אליהם, או כדי להבין את ההבדל בין הצדק של האסלאם לבין הדתות המסולפות".[27]

 

נספח: נוסח העצומה בצרפתית ורשימת החתומים על העצומה

Ce manifeste, rédigé par Philippe Val et que publie « Le Parisien-Aujourd’hui en France Dimanche », réunit plus de 250 signataires. Parmi eux, un ancien président de la République, trois anciens Premiers ministres, des élus, des intellectuels, des artistes…

 

Dans un livre à paraître mercredi chez Albin Michel*, quinze intellectuels prennent la plume pour dénoncer le poison de l’antisémitisme. L’ouvrage, préfacé par la philosophe Elisabeth de Fontenay, est écrit avec l’énergie de la colère. Une colère qui prend aujourd’hui la forme d’un manifeste qu’« Aujourd’hui en France Dimanche » a décidé de publier. Elle grandit depuis la mort de Sarah Halimi, Parisienne de 65 ans défenestrée après avoir été rouée de coups le 4 avril 2017. La justice a mis plus de dix mois à reconnaître la circonstance aggravante de l’antisémitisme. Le 23 mars, moins d’un an plus tard, dans le même arrondissement, au cœur de la capitale, l’assassinat de Mireille Knoll, 85 ans, ravivait l’émotion et l’indignation nées de l’affaire Halimi. L’enquête est en cours.

 

Plus de 250 signataires ont répondu à l’appel rédigé par un collectif, dont Philippe Val, l’ancien directeur de « Charlie Hebdo ». Parmi eux, l’ancien président de la République Nicolas Sarkozy, trois anciens Premiers ministres, l’ex-maire de Paris Bertrand Delanoë, des élus de tous bords, des représentants des différentes religions, des intellectuels, des artistes…

 

« L’antisémitisme n’est pas l’affaire des Juifs, c’est l’affaire de tous. Les Français, dont on a mesuré la maturité démocratique après chaque attentat islamiste, vivent un paradoxe tragique. Leur pays est devenu le théâtre d’un antisémitisme meurtrier. Cette terreur se répand, provoquant à la fois la condamnation populaire et un silence médiatique que la récente marche blanche a contribué à rompre.

 

Lorsqu’un Premier ministre à la tribune de l’Assemblée nationale déclare, sous les applaudissements de tout le pays, que la France sans les Juifs, ce n’est plus la France, il ne s’agit pas d’une belle phrase consolatrice mais d’un avertissement solennel : notre histoire européenne, et singulièrement française, pour des raisons géographiques, religieuses, philosophiques, juridiques, est profondément liée à des cultures diverses parmi lesquelles la pensée juive est déterminante. Dans notre histoire récente, onze Juifs viennent d’être assassinés - et certains torturés - parce que Juifs, par des islamistes radicaux.

 

Pourtant, la dénonciation de l’islamophobie - qui n’est pas le racisme anti-Arabe à combattre - dissimule les chiffres du ministère de l’Intérieur : les Français juifs ont 25 fois plus de risques d’être agressés que leurs concitoyens musulmans. 10 % des citoyens juifs d’Ile-de-France - c’est-à-dire environ 50 000 personnes - ont récemment été contraints de déménager parce qu’ils n’étaient plus en sécurité dans certaines cités et parce que leurs enfants ne pouvaient plus fréquenter l’école de la République. Il s’agit d’une épuration ethnique à bas bruit au pays d’Émile Zola et de Clemenceau.

 

Pourquoi ce silence ? Parce que la radicalisation islamiste - et l’antisémitisme qu’il véhicule - est considérée exclusivement par une partie des élites françaises comme l’expression d’une révolte sociale, alors que le même phénomène s’observe dans des sociétés aussi différentes que le Danemark, l’Afghanistan, le Mali ou l’Allemagne… Parce qu’au vieil antisémitisme de l’extrême droite, s’ajoute l’antisémitisme d’une partie de la gauche radicale qui a trouvé dans l’antisionisme l’alibi pour transformer les bourreaux des Juifs en victimes de la société. Parce que la bassesse électorale calcule que le vote musulman est dix fois supérieur au vote juif.

 

Or à la marche blanche pour Mireille Knoll, il y avait des imams conscients que l’antisémitisme musulman est la plus grande menace qui pèse sur l’islam du XXIème siècle et sur le monde de paix et de liberté dans lequel ils ont choisi de vivre. Ils sont, pour la plupart, sous protection policière, ce qui en dit long sur la terreur que font régner les islamistes sur les musulmans de France.

 

En conséquence, nous demandons que les versets du Coran appelant au meurtre et au châtiment des juifs, des chrétiens et des incroyants soient frappés d’obsolescence par les autorités théologiques, comme le furent les incohérences de la Bible et l’antisémite catholique aboli par Vatican II, afin qu’aucun croyant ne puisse s’appuyer sur un texte sacré pour commettre un crime.

 

Nous attendons de l’islam de France qu’il ouvre la voie. Nous demandons que la lutte contre cette faillite démocratique qu’est l’antisémitisme devienne cause nationale avant qu’il ne soit trop tard. Avant que la France ne soit plus la France. »

 

Eliette ABECASSIS ; Richard ABITBOL ; Ruth ABOULKHEIR ; André ABOULKHEIR ; Laure ADLER ; Paul AIDANE ; Waleed AL-HUSSEINI ; Mohamed ALI KACIM ; Michèle ANAHORY ; François ARDEVEN ; Pierre ARDITI ; Janine ATLOUNIAN ; Muriel ATTAL ; Charles AZNAVOUR ; Elisabeth BADINTER ; Patrick BANTMAN ; Laurence BANTMAN ; Adrien BARROT ; Stephane BARSACQ ; Maurice BARTELEMY ; Stéphane BEAUDET ; Patrick BEAUDOUIN ; Annette BECKER ; Florence BEN SADOUN ; Georges BENSOUSSAN ; Gérard BENSUSSAN ; Alain BENTOLILA ; André BERCOFF ; Aurore BERGE ; François BERLEAND ; Françoise BERNARD ; Florence BERTHOUD ; Naem BESTANDJI ; Muriel BEYER ; Jean BIRENBAUM ; Claude BIRMAN ; Joelle BLUMBERG ; Marion BLUMEN ; Lise BOËLL ; Jeannette BOUGRAB ; Céline BOULAY-ESPERONNIER ; Michel BOULEAU ; Laurent BOUVET ; Lise BOUVET ; Fatiha BOYER ; Anne BRANDY ; Caroline BRAY-GOYON ; Zabou BREITMAN ; Claire BRIERE-BLANCHET ; Jean-Paul BRIGHELLI ; Pascal BRUCKNER ; Laura BRUHL ; Daniel BRUN ; Carla BRUNI ; François CAHEN ; Séverine CAMUS ; Jean-Claude CASANOVA ; Bernard CAZENEUVE ; Hassen CHALGHOUMI ; Catherine CHALIER ; Elsa CHAUDUN ; Evelyne CHAUVET ; Ilana CICUREL ; Eric CIOTTI ; Gilles CLAVREUL ; Brigitte-Fanny COHEN ; Marc COHEN ; Jonathan COHEN ; Danielle COHEN-LEVINAS ; Antoine COMPAGNON ; Jacqueline COSTA-LASCOUX ; Brice COUTURIER ; Fabrice D’ALMEIDA ; Eliane DAGANE ; Gérard DARMON ; Marielle DAVID ; William DE CARVALHO ; Elisabeth DE FONTENAY ; Xavier DE GAULLE ; Bernard DE LA VILLARDIERE ; Bertrand DELANOË ; Richard DELL’AGNOLA ; Chantal DELSOL ; Gérard DEPARDIEU ; Guillaume DERVIEUX ; Patrick DESBOIS PERE ; Alexandre DEVECCHIO ; Bouna DIAKHABY ; Marie-Laure DIMON ; Joseph DORE MGR ; Daniel DRAÏ ; Michel DRUCKER ; Richard DUCOUSSET ; Stéphane DUGOWSON ; Martine DUGOWSON ; Frédéric DUMOULIN ; David DUQUESNE ;

Frédéric ENCEL ; Raphaël ENTHOVEN ; Francis ESMENARD ; Christian ESTROSI ; Elise FAGJELES ; Roger FAJNZYLBERG ; Luc FERRY ; Alain FINKIELKRAUT ; Pascal FIORETTO ; Marc-Olivier FOGIEL ; Renée FREGOSI ; Michel GAD WOLKOWICZ ; Aliou GASSAMAL ;

Lucile GELLMAN; Jasmine GETZ ; Sammy GHOZLAN ; Jean GLAVANY ; Bernard GOLSE ; Roland GORI ; Marine GOZLAN ; Olivia GREGOIRE ; Mohamed GUERROUMI ; Ghislaine GUERRY ; Olivier GUEZ ; Lydia GUIROUS ; Talila GUTEVILLE ; Patrick GUYOMARD ; Noémie HALIOUA ; Françoise HARDY ; Frédéric HAZIZA ; Jean-Luc HEES ; Serge HEFEZ ; François HEILBRONN ; Marie IBN ARABI-BLONDEL ; Aliza JOBES ; Arthur JOFFE ; Michel JONASZ ; Christine JORDIS ; Dany JUCAUD ; Liliane KANDEL KARIM ; David KHAYAT ; Catherine KINTZLER ; Alain KLEINMANN ; Marc KNOBEL ; Haïm KORSIA ; Julia KRISTEVA ; Rivon KRYGIER ; Estelle KULICH ; Philippe LABRO ; Alexandra LAIGNEL-LAVASTINE ; Lilianne LAMANTOWICZ ; Jack LANG ; Joseph LAROCHE ; Damien LE GUAY ; Daniel LECONTE ; Barbara LEFEBVRE ; Yoann LEMAIRE ; Pierre LESCURE ; Bernard-Henri LEVY ; Maurice LEVY ; Stéphane LEVY ; Michèle LEVY-SOUSSAN ; Marceline LORIDAN-IVENS ; Christine LOTERMAN ; Patrick LOTERMAN ; Enrico MACIAS ; Richard MALKA ; Wladi MAMANE ; Yves MAMOU ; Juliette MEADEL ; Sylvie MEHAUDEL ; Yael MELLUL ; Françoise-Anne MENAGER ; Daniel MESGUICH ; Richard METZ ; Habib MEYER ; Radu MIHAILEANU ; Yann MOIX ; Antoine MOLLERON ; Thibault MOREAU ; Jean-Jacques MOSCOVITZ ; Slim MOUSSA ; Laurent MUNNICH ; Lionel NACCACHE ; Marc NACHT ; Aldo NAOURI ; Xavier NIEL ; Sophie NIZARD ; Anne-Sophie NOGARET ; Karina OBADIA ; Jean-Pierre OBIN ; Edith OCHS ; Christine ORBAN ; Olivier ORBAN ; Marc-Alain OUAKNIN ; Yann PADOVA ; Brigitte PASZT ; Dominique PERBEN ; André PERRIN ; Serge PERROT ; Laurence PICARD ; Céline PINA ; François PINAULT ; Jean-Robert PITTE ; Nidra POLLER ; Richard PRASQUIER ; Michael PRAZAN ; Nadège PULJAK ; Jean-François RABAIN ; Marianne RABAIN-LEBOVICI ; Ruben RABINOVITCH ; Jean-Pierre RAFFARIN ; Christiane RANCE ; Jean-Jacques RASSIAL ; Renaud RENAUD ; Jean-Louis REPELSKI ; Solange REPLESKI ; Ivan RIOUFOL ; Jacob ROGOZINSKI ; Olivier ROLIN ; Marie-Helène ROUTISSEAU ; Catherine ROZENBERG ; Philippe RUSZNIEWSKI ; Boualem SANSAL ; Georges-Elia SARFAT ; Nicolas SARKOZY ; Josiane SBERRO ; Jean-Paul SCARPITTA ; Eric-Emmanuel SCHMITT ; Dominique SCHNAPPER ; André SENIK ; Joann SFAR ; Vadim SHER ; Stéphane SIMON ; Patricia SITRUK ; Jean-François SOLAL ; Paule STEINER ; Jean-Benjamin STORA ; Francis SZPINER ; Anne SZULMAJSTER ; Pierre-André TAGUIEFF ; Maud TANACHNIK ; Jacques TARNERO ; Michel TAUBER ; Daniel TECHNIO ; Julien TROKINER ; Cosimo TRONO ; Monette VACQUIN ; Henri VACQUIN ; Philippe VAL ; Caroline VALENTIN ; Manuel VALLS ; Sibyle VEIL ; Jacques VENDROUX ; Natacha VITRAT ; Sabrina VOLCOT-FREEMAN ; Régine WAINTRATER ; Laurent WAUQUIEZ ; Aude WEILL-RAYNAL ; Simone WIENER ; Annette WIEVIORKA ; Jean-Pierre WINTER ; Jacques WROBEL ; André ZAGURY ; Alain ZAKSAS ; Paul ZAWADZKIv Marc ZERBIB ; Céline ZINS ; Jean-Claude ZYLBERSTEIN.

 

 

 



[1] יצוין כי המילה d’obsolescence שהופיעה בעצומה ומשמעותה לבטל תוקף תורגמה לערבית על ידי דוברי הערבית שהגיבו לעצומה בכמה אופנים. היו שתרגמו זאת כ"השמטה", היו שתרגמו "ביטול" וחלקם תרגמו אותה כ"הקפאה". בדו"ח זה נתרגם את המילה המדויקת בערבית בה בחר הדובר לעשות שימוש.

[2] בתום ועידת הוותיקן השנייה, ב- 28 באוקטובר 1965, הקריא האפיפיור פאולוס השישי "הצהרה בדבר יחס הכנסייה לדתות הלא נוצריות" (שכונתה: "נוֹסְטְרָה אֵטָאטֶה" - בלטינית: Nostra Aetate) בה הביעה הכנסייה הקתולית יחס של כבוד לאמונות אחרות וקראה לקתולים לנהל דיאלוג עם מאמיניהן. הכנסייה גם דחתה את הטענה שהיהודים אחראים למותו של ישו וקראה למאמיניה להימנע מגילויי שנאה, רדיפות ואנטישמיות כלפי יהודים.

[3] אל-מצריון (מצרים), 28.4.2018, aljazeera.net, 11.6.2018

[5] מדובר בצעדות לזכרה של מיריי קנול שהתקיימו בפריז ובכמה ערים נוספות בצרפת ב-28.3.2018.

[6] לה פריזיאן (צרפת), 21.4.2018

[7] על רקע פרסום העצומה ארגון אל-קאעדה אף קרא למותו של פיליפ ואל, יוזם העצומה. ראו דוח ממרי בנושא: גוף תקשורת של אל-קאעדה מאיים על העורך לשעבר של המגזין הצרפתי הסאטירי שארלי הבדו

[8] gate.ahram.org.eg, 5.5.2018

[9] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 11.6.2018

[10] הקוראן, סורה 8, פסוק 60, התרגום לקוח מתוך אורי רובין, הקוראן, אוניברסיטת תל אביב, 2005

[11] facebook.com/shoumanabbas, 26.4.2018

[12] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 29.4.2018

[13] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 29.4.2018

[14] אמרה את הדברים בריאיון למגזין הימני Présent ב-21.11.15. bfmtv.com, 22.11.2015

[15] dar-alifta.org, 24.4.2018

[16] התרגום לקוח מתוך אורי רובין, הקוראן, אוניברסיטת תל אביב, 2005

[17] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 3.6.2018.

[18] alyaoum24.com, 10.5.2018

[19] לה פריזיאן (צרפת), 23.4.2018

[20] france24.com, 24.4.2018

[21] יצוין כי כמעט ולא התפרסמו בעיתונות הערבית מאמרים המצדיקים את העצומה הצרפתית או תומכים בה למעט מאמר אחד של מחמוד סולטאן, העורך הראשי בפועל של היומון המצרי העצמאי אל-מצריון, שפרסם מאמר בו טען כי האסלאמיסטים הקיצונים, התומכים בג'יהאד ומבצעים פשעים גם נגד מוסלמים, מצדיקים את פשעיהם תוך שהם נשענים על פסוקים הקיימים בקוראן, ולכן לדבריו לא ניתן לבוא בטענות רק לחותמי העצומה, אלא גם למוסלמים יש אחריות לפרסומה. אל-מצריון (מצרים), 30.4.2018

[22] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 28.4.2018

[23] רוז'ה גארודי (1913-2012) – פילוסוף וסופר צרפתי קומוניסטי לוחמני שב- 1982 נישא לפלסטינית והתאסלם. באחרית ימיו עסק בהכחשת השואה היהודית, דבר שבא לידי ביטוי בספריו ובראשם הספר השנוי ביותר במחלוקת "המיתוסים המכוננים של מדיניות ישראל" שפורסם ב-1996.

[24] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 1.5.2018.

[25] הכוונה לפיגועי דריסה שהיו בניס ב-14.7.16 ובשדרות האליזה ב-19.6.17

[26] אל-וטן (מצרים), 29.4.2018.

[27] echoroukonline.com, 26.4.2018