כללי

מאמרים בעיתוני הרשות הפלסטינית: טראמפ - גירסה שנייה של היטלר;

ארה"ב עוינת את הפלסטינים

הקדמה

בעקבות אירועי "צעדת השיבה הגדולה" בגבול רצועת עזה, בהם נהרגו עשרות פלסטינים,[1] הגישה כווית הצעת החלטה למועצת הביטחון של האו"ם המגנה את ישראל על שימוש בכוח מוגזם, לא מידתי וחסר אבחנה נגד אזרחים פלסטיניים והדורשת לספק לעם הפלסטיני הגנה בינלאומית.[2] בתגובה, הגישה ארה"ב הצעת החלטה נפרדת, הכוללת תיקונים להצעת ההחלטה הכוויתית, ביניהם תיאור חמאס כארגון טרור, גינוי ירי רקטות לעבר ישראל וגינוי הפלגים הפלסטיניים על הפניית משאבים לבניית תשתית צבאית לשימוש נגד ישראל.[3] הנציג הפלסטיני באו"ם, ריאד מנצור, התייחס להצעת ההחלטה של ארה"ב, אשר לא התקבלה בהצבעה במועבי"ט, באומרו: "התיקונים עוינים את עמנו."[4]

 

בהצבעה על ההצעה הכוויתית, עשר חברות הצביעו בעד, ארבע נמנעו, וארה"ב הייתה היחידה שהטילה ווטו.[5] צעד זה עורר תגובות קשות מצד בכירים פלסטינים. כך למשל, חברת הוועד הפועל של אש"פ, חנאן עשראוי, טענה כי "התנהלותה הטיפשית של ארה"ב משקפת מדיניות של פשיטת רגל מוסרית ויהירות הכוח, אשר מובילה אותה לעימות עם מכלול הערכים הבינלאומיים ומהווה מכת מחץ נוספת לאמינות ולצדק של הקהילה הבינלאומית שבאים לידי ביטוי באו"ם".[6] עשראוי גם קראה "לפנות לבית הדין הבינלאומי כדי להעמיד לדין את מנהיגי ארה"ב וישראל". לטענתה, "ארה"ב שינתה את כללי המשחק והיא נוטה באופן מלא וברור לשלטונות הכיבוש".[7] בנוסף, הפלסטינים פתחו במאמצים דיפלומטיים שנועדו לגייס תמיכה להעברת ההצבעה על ההצעה הכוויתית לעצרת הכללית של האו"ם, לפי החלטת עצרת האו"ם משנת 1950 המכונה "מאוחדים למען השלום".[8] 

 

העיתונות הפלסטינית הגיבה להטלת הווטו האמריקאי בפרסום מאמרים חריפים נגד ארה"ב והנהגתה, וזאת כהמשך לקו האנטי-אמריקאי הבוטה שעיתונות הרש"פ נוקטת בה מזה חודשים, בעקבות הכרת ארה"ב בירושלים בתור בירת ישראל.[9] במאמרים אלה הואשמה ארה"ב בכך שהיא עוינת את הפלסטינים, רומסת את ערכי האנושות ועקרונות האו"ם, מעודדת את הטרור ומנצלת את כוחה כדי לקדם את האינטרסים שלה ושל ישראל על חשבון העמים האחרים. הנשיא טראמפ עצמו הואשם כי הוא "מניף את חרב הטרור על העולם" ובאחד המאמרים אף נטען כי הוא "הגירסה השניה של היטלר".

 

המתיחות בין ממשל טראמפ לבין ההנהגה הפלסטינית מצאה ביטוי גם בחילופי האשמות קשות בין ג'ייסון גרינבלט, נציגו המיוחד של הנשיא טראמפ למשא ומתן בינלאומי, וסאיב עריקאת, מזכיר הוועד הפועל של אש"פ, במאמרים שפרסמו השניים בגירסה האנגלית של היומון הארץ. גרינבלט טען במאמרו כי הרטוריקה של ההנהגה הפלסטינית, ושל עריקאת בפרט, היא שגויה, רווית שנאה ולא תורמת לקידום השלום או לשיפור מצבם של הפלסטינים, וטען כי הגיע הזמן לשמוע קולות פלסטיניים חדשים. הוא אף האשים את עריקאת ואת הנהגת הרש"פ בהגנה על חמאס ובהתעלמות מתפקידה בארגון פעולות אלימות רבות במסגרת ההפגנות על גבול רצועת עזה. עריקאת טען בתגובה כי גרינבלט וממשל טראמפ מעודדים את הקיצוניות הישראלית, מסיתים נגד ההנהגה הפלסטינית ומחסלים את התהליך המדיני. לדבריו, ממשל טראמפ תומך בהרג המתמשך של מפגינים פלסטינים בעזה ולא יצליח לכפות על הפלסטינים את עסקת המאה או כל פתרון מדיני אחר.[10]

 

דוח זה מציג קטעים מן המתקפה בעיתונות הפלסטינית נגד ארה"ב ונשיאה בעקבות הצעת ההחלטה של ארה"ב ובעקבות הווטו שלה על הצעת ההחלטה הכוויתית במועצת הביטחון של האו"ם.

 

כותבים ביומון הרש"פ: טראמפ היהיר והנרקיסיסט מניף את חרב הטרור ומקדם את חוקי הג'ונגל

בתגובה לווטו האמריקאי במועצת הביטחון, הגיבה העיתונות הפלסטינית במאמרים שתקפו בחריפות את ארה"ב והנהגתה. שיח זה בלט במאמרים של בעלי טורים ביומון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה.

 

בעל הטור מופק מטר תקף אישית את הנשיא, דונלד טראמפ בכתבו: "הגזען הזה [הנשיא טראמפ], הגירסה השנייה של היטלר, אינו רוצה לראות אותנו חופשיים, אלא מתים, עקורים, מגורשים ואסירים. משמח אותו לראות אותנו רעבים, רצים אחרי שק הקמח האמריקאי, וזונחים את עקרון החירות אלפי מיל מאחורינו... לאחר שנכנס טראמפ לבית הלבן כנשיא, הוא פנה לעולם כשהוא מניף את חרב המלחמה והטרור על דרכיו השונות. הוא החל עם זה באזורנו, כאשר החליט להכיר בירושלים הכבושה כבירת הכוח הכובש, ישראל. מעשה זה בפני עצמו הוא ההפרה הבוטה ביותר של החוק הבינלאומי."[11]

 

בעל טור נוסף באל-חיאת אל-ג'דידה, יחיא רבאח, כתב על מדיניות ארה"ב תחת ממשל טראמפ: "ארה"ב של טראמפ מבססת עצמה באמצעות התנהלות זו בתור מעצמה שאין לה כל רגש אחריות כלפי השלום והביטחון הבינלאומיים. היא ממשיכה לחשוף [את עמדותיה האמיתיות] ולהסתער במהלכים תוקפניים חסרי מעצורים. היא מעודדת תוקפנות אשר מגיעה לדרגת טרור, והיא אינה מכבדת את האחרים, את האינטרסים שלהם, את מרחב המחיה שלהם, ואת דעותיהם. זהו דבר חריג, ושותפיה של ארה"ב לא יוכלו לשאת זאת לאורך זמן. באווירה כזו, כיצד יוכל טראמפ להציג את תוכניתו, המכונה עסקת המאה, כאשר הצד השני הוא ההנהגה הפלסטינית הלגיטימית, אשר בלעדיה לא תצליח שום עסקה? לפיכך, האשליות של טראמפ על כך שהוא יציג תוכנית לסיום הסכסוך [הפלסטיני-ישראלי] הן רק דוגמה לאשליות אפלות ותו לא. שכן, האיש שפועל בפזיזות וללא שום שיקולים [הגיוניים] אינו כשיר להביא לסיום הסכסוך".[12]

 

בעל הטור עמר חלמי אל-ר'ול טען כי הווטו האמריקאי במועצת הביטחון נתן לישראל יד חופשית לפגוע בפלסטינים בזדון. הוא כתב: "מה שקרה אתמול במועצת הביטחון של האו"ם חושף כמה גדול הקלון על ראשה של ארה"ב ומצביע על עניין רב חשיבות, והוא שממשל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, היהיר והאחוז בתחושות נרקיסיסטיות, מנהיג את העולם לפי אמות המידה של חוקי הג'ונגל. אמות מידה אלה פגעו במעמד האו"ם בכלל ובמועצת הביטחון בפרט, רוקנו מתוכן ממשי את החוקים, האמנות, הנורמות והכללים הבינלאומיים ההומניטריים, שהאנושות גיבשה במהלך שבעים השנים האחרונות ... והפכו אותם לדיו על נייר בלבד. אמות מידה אלה [גם] התירו את הרסן של הכלבים הישראלים המטורפים שינגסו בבשר הפלסטיני החי ללא כל מעצורים..."[13]

 

כותב פלסטיני: ארה"ב עוינת לפלסטינים; סוחטת את המדינות העניות למען טובתה וטובת ישראל

טלאל עוכל, בעל טור ביומון הפלסטיני אל-איאם, התמקד במאמרו תחת הכותרת "הברית האמריקאית-ישראלית נגד העולם" בדברי הנציג הפלסטיני באו"ם, ריאד מנצור, אשר טען כי ארה"ב עוינת את העם הפלסטיני, בלא יכולת להיות הוגנת ואובייקטיבית כלפיו. עוכל כתב: "המשפט שאמר ריאד מנצור, נציג פלסטין באו"ם, מעורר תהיות מדיניות רבות ומחייב [אותנו לעשות] בחינה מחדש של חזית האויבים וחזית בעלי הברית והידידים. מנצור סירב להתייחס להצעה האמריקאית למועצת הביטחון, שכללה רק את גינוי הרקטות שנורו מעזה. הוא אמר: ארה"ב היא מדינה עוינת כלפי העם הפלסטיני. [באמירה זו] מנצור קובע, ובצדק, הסתכלות חדשה ושונה על תפקידה של ארה"ב בסכסוך הפלסטיני-ערבי-ציוני. זאת, לאחר תקופה של תמרונים פוליטיים שאילצו את הפלסטינים לקוות שארה"ב תהיה מסוגלת, אפילו באופן מוגבל, [לנהוג] בהגינות ובאובייקטיביות, כך שתוכל לסייע להגיע לתהליך שלום, אשר יבטיח לפלסטינים את  זכויותיהם המינימליות אשר הוכרו על ידי האו"ם...

 

ארה"ב בעידן דונלד טראמפ בוחרת להתפייס עם עצמה כמדינה קולוניאליסטית, העוינת את מהלכי העמים, הן אלה השואפים לחירות ולעצמאות, והן אלה שמחפשים קדמה ופיתוח  של חברותיהם. ארה"ב מדגישה גלויות וישירות כי ישראל היא השלוחה הקולוניאליסטית הטבעית [שלה] והבסיס הביטחוני הקדמי להשגת האינטרסים של ארה"ב. יתכן שהערבים איחרו מעט בהבנת המציאות: שארה"ב לא מוכנה לקבל שותפות עם איש, שאין לה בעלי ברית זולת ישראל ושכל מה שמעניין אותה זה מימוש האינטרסים שלה על חשבון האינטרסים של האחרים...

 

ברור כי ממשל טראמפ משתמש בכוחו הכלכלי והצבאי כדי לסחוט את המדינות העניות, וכי הוא מתגייס לכפות עליהן להעביר את שגרירויותיהן לירושלים ולמנוע מהן להצביע בעד כל החלטה [באו"ם] שתפגע בישראל. כמו כן הוא אינו סבור שלמישהו יש זכות להגן על עצמו מלבד מדינת הכיבוש, אפילו אם הדבר יביא לקריסת מערכת הצדק הבינלאומית ולכך שהאו"ם יאבד את מהות תפקידו..."[14]