המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
זעם ברש"פ על ארה"ב: שגרירותה בי-ם - "מאורת התנחלות": השמידה מיליונים בכוחנותה
17/5/2018


התבטאויות חריפות ברש"פ נגד מדיניות ארה"ב:

לאורך ההיסטוריה נקטה ארה"ב במדיניות כוחנית והשמידה מיליונים;

שגרירות ארה"ב בירושלים היא "מאורת התנחלות"


הקדמה

בעקבות העברת שגרירות ארה"ב לירושלים וההפגנות האלימות בגבול רצועת עזה, בהן נהרגו עשרות פלסטינים, החריף הטון של בכירי הרש"פ ושל יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, כלפי ארה"ב.

בישיבת ההנהגה הפלסטינית, הכריז יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, על שלושה ימי אבל על הרוגי "צעדת השיבה הגדולה" והוסיף: "שמעתי שהם פתחו היום שגרירות [אמריקאית בירושלים]. זו מאורת התנחלות ולא שגרירות... מאורת התנחלות אמריקאית בירושלים המזרחית. היום נפתחה השגרירות הזו והם אומרים [שנפתחה] בארץ האבות [של העם היהודי], וזהו זיוף של ההיסטוריה. האדמה הפלסטינית הזו היא אדמת אבותינו הכנענים עוד מהתקופה שקדמה לאדוננו אברהם, ואנו נמצאים עליה באופן רציף".[1]

 

יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה פרסם ב-15.5 מאמר מערכת חריף נגד ארה"ב, שטען כי מאז ומתמיד התבססה ארה"ב על מדיניות של כוחניות, אלימות, שפיכות דמים ואף השמדת עמים קטנים וחלשים וכי  מדיניות זו מגיעה לשיאה בימים אלה כלפי העם הפלסטיני.

 

בעלי טורים ביומון פרסמו מאמרים ברוח דומה. כך למשל, עמר חלמי אל-ר'ול פרסם מאמר שבח והלל

לתושבי עזה על מסירות הנפש שלהם במהלך המהומות בגדר הגבול. אל-ר'ול קרא לעזתים "לזעזע את האויבים [קרי הישראלים], להתיז את הדם הטהור על ראשיהם המצחינים" ו"לשגר אליהם את כדור המתת החסד". במאמרו, כינה אל-ר'ול את שגרירות ארה"ב בירושלים בתור "שגרירותו של הקאובוי הארור".[2]

 

טון חריף נגד ממשל ארה"ב ונשיאה מצא ביטוי גם בעמודי הפייסבוק של תנועת הפת"ח, בראשה עומד מחמוד עבאס. בכלל זאת פורסמו כרזות התוקפות את טראמפ ישירות ולועגות לדמותו וכן כרזות המציגות את שגרירות ארה"ב בירושלים "התנחלות חדשה".

 

להלן דוגמאות למאמרים ופרסומים אנטי אמריקאים ביומון הרש"פ ובעמודי הפת"ח ברשתות החברתיות.

 

אל-חיאת אל-ג'דידה: מדיניות ארה"ב מבוססת על השמדת עמים; שיאה – כיום נגד הפלסטינים

ב-15.5.18, למחרת האירועים האלימים בגבול עזה, פרסם יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה מאמר מערכת שכותרתו: "האמריקאי המכוער, פעם נוספת", ובו נכתב: "אמריקה, על כל ממשליה, מעולם לא  התאפיינה בתכונות של אבירים, או בתכונות אנושיות כגון אהדה, סובלנות והבנה [כלפי האחר]. היא תמיד נקטה מדיניות כוחנית כלפי העמים העניים והקטנים. כך נהגה כלפי עמי היבשת האמריקאית המקוריים, אותם כינתה אינדיאנים, עת לידתה שטופת האלימות והדם. [האמריקאים] עשו זאת באמצעות רובים, שנחשבו אז לנשק הקטלני ביותר, שלא היה בידי עמי היבשת. המדיניות הכוחנית הנתעבת ביותר שנקטה אמריקה, התבטאה בשימוש הפלילי שעשתה בידע [שהיה ברשותה], עת החדירה שמיכות מזוהמות בנגיפי אבעבועות שחורות, שהיו אז קטלניים, לשבטים רבים מקרב עמים אלה וכך השמידה מיליונים מקרבם. קראו את ספרו של מוניר אל-עכש בספרו 'הזכות להקריב את האחר: אמריקה וההשמדות ההמוניות'.[3]

 

יפן לא היתה  חזקה יותר מארה"ב במלחמת העולם השנייה ואולם תרבות ה'קאובוי' האלימה [שלה] הולידה את פצצת הגרעין בשם 'הילד הקטן' ... אותה הטילה על הירושימה, והשמידה תוך שניות יותר מ-90,000 מתושבי העיר, שכלל לא היו בחזית הלחימה. אמריקה לא הסתפקה בכך והטילה על העיר נגסאקי פצצה גרעינית נוספת בשם 'האיש השמן', הרגה 80,000 מתושביה ופטריית עשן כיסתה את העיר מוכת האסון.

 

קצרה היריעה מלהרחיב כאן אודות ההתערבות הצבאית האמריקאית האלימה במלחמת קוריאה בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת, מה שגרם לסופר האמריקאי וויליאם רידרר [כך במקור][4] לכתוב את סיפורו המפורסם 'האמריקאי המכוער.' באשר למלחמת וייטנאם - הרי שהנפאלם האמריקאי, שהשימוש בו נחשב לפשע מלחמה, מילא את התפקיד המכוער ביותר במלחמה זו, לאחר שהכוחות האמריקאים עשו בו שימוש רחב היקף.

 

יהיה לנו קשה להמשיך לספר כאן את כל הסיפורים של 'האמריקאי המכוער' המלאים בדם, באלימות שיטתית, בתרבות כוחנית ובהתנפלות על עמים קטנים. כל אלו מתגלמים כיום בשיא כיעורם בכוחניות [שמפעילה ארה"בנגד עמנו, שאין ברשותו דבר מהארסנל הצבאי והכלכלי שלה. תוקפנותה המוגזמת נגד עמנו באה לידי ביטוי בכך שהממשל האמריקאי מציית לכל הדרישות הציוניות. לא זו בלבד אלא שהעביר את שגרירותו מתל אביב לירושלים הכבושה, בניגוד לכל ההחלטות הבינ"ל המשפטיות, לאחר שהצהיר [שירושלים] היא בירת מדינת הכיבוש!!! - [ובכך] הפך להיות ממשל ציוני לחלוטין, כשהוא מהלל ומפאר את העמדה הזו. התנהלות זו [מצד ארה"ב] היא שחיסלה סופית את תהליך השלום לה שואפות הקהילה הבינ"ל והאמנות החוקיות והמוסריות שלה, על מנת ליישב את הסכסוך הפלסטיני-ישראלי.

 

ופה ראוי לומר כי כאשר מעצמה כמו ארה"ב, נותנת חסות לכיבוש ושואפת להנציחו, בניגוד לכל החוקים ההחלטות והאמנות הבינלאומיות, הרי שהדבר מחייב את הקהילה הבינלאומית קודם כל לעמוד כגוף אחד נגד ההתנהלות הזו. מדיניות [אמריקאית] זו נעדרת כל אמות מוסר אנושיות ומאיימת לכפות את חוק הג'ונגל על כל הקהילה הבינלאומית.  

 

הממשל האמריקאי בעת הזו הולך רחוק בביסוס מדיניות היהירות והגזענות ובטיפוח הכיבוש על מדיניותו העקובה מדם, באופן המהווה סכנה לעתיד הביטחון והיציבות שהאנושות כולה שואפת אליו. על הקהילה הבינ"ל להתנגד לכך לפני שהמחלה הזו של המדיניות הגזענית והתוקפנית תתפשט ולפני שלהבותיה יתפשטו ויכלו הכל.

 

באשר לנו, הפלסטינים, אשר נמצאים בחזית העימות, אנו נמשיך להתנגד למדיניות הזו ולגילויה, יהיו אשר יהיו. אמרנו בעבר, ואנו אומרים ומדגישים, כי גם אם הממשל האמריקני יעביר את כל המטות שלו מוושינגטון לירושלים הכבושה, הדבר לא ירפה את ידנו ולא יפגע בנחישותנו, ברצוננו החופשי ובהתעקשותנו להמשיך בדרך החירות עד לעצמאות.

 

שיידע העולם כולו והממשל האמריקני קודם כל, כי השלום היחיד שיְיוּשם בפלסטין הוא שלום האמת, הצדק והכבוד ולא אחר בלתו, ולא [תיושם] שום עסקה במאה הזו פרט לעסקה מסוג זה, [בעוד] עסקת המגיפה השפלה תישאר לאמריקאי המכוער."[5]

 

תמונות בגנות טראמפ בעמוד הפייסבוק הרשמי של פת"ח[6]


כותב באל-חיאת אל-ג'דידה: הו עזה, זעזעי את אויבייך מוצצי הדם, התיזי דמך הטהור על ראשיהם המצחינים

עמר חלמי אל-רול, בעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, שיבח במאמרו את בני רצועת עזה על השתתפותם במהומות בגבול עזה נגד האויבים "מוצצי הדם" ועודדם להמשיך ולפזר את הדם הטהור עד לשיגור כדור המתת החסד לעבר האויבים.

 

אל-ר'ול כתב: "הו עזה, דגל הלאומיות וגולת הכותרת שלה; הו עזה תהילת העם והאומה... סמל הנתינה ומסירת הנפש... בזמן של אובדן דרך... את קמה מתוך האפר, הרעב, הסגר והאסון כאילו נולדת מחדש ביום השנה ה-70 לנכבה ומכריזה על הפצעתה מחדש של תקופת המהפכה... הו עזה המפוארת, אלומת האור בחשכת הלילה הערבי. הו עיר הנמל המחייכת של הפלסטינים והערבים, זעזעי במלוא מרצך את אויבייך וגוזלי אדמת המולדת מוצצי הדם, שנותן החסות שלהם הוא קאובוי מטעם הצלבנות הציונית, ואשר שואפים להשמיד אותך וכן את פלסטין, את ירושלים ואת השלום.

הו [עזה]... בתו של כנען, שקדם להולדת ישו, לשליחים ולנביאים, למזמורים, לתהילים, לשבטים ולכל הפרשנויות... התיזי את דמך הטהור על ראשיהם המצחינים הנגועים בדרך הקפיטליזם ושקועים בבוץ של שוד העמים ובנטיעת הצמח הציוני השטני בבית ובמולדת מאוישים... הו עזה... נערי מעלייך את בגד העצב... טהרי את גופך מן הזוהמה וקשטי את בגדך בצבעי דגל בני החורין - דגל פלסטין ואומת הערבים וההישגים המפוארים...

 

הו עזה, אייקון השלום... התנגדי באמצעות כף ידך למרצע של האויב הישראלי הפחדן, השודד המסתתר...  שחררי את זעקתך הגדולה שתפלח את שמי המרום... חשפי את קלונם של שודדי ההיסטוריה של אומת האבירים... שגרי אליהם את כדור המתת החסד, שמא תתעורר האומה מתרדמתה הממושכת מאוד. הפיצי את ריח דם השהידים בשמי החירות, שמא יתעוררו ערביי הלאומיות מהטמטום של חוסר העצמאות [שלהם] ויקיצו משכרון המוות לשווא... הקישי על שער ההיסטוריה שנית, כפי שעשית כאשר הבערת את פתיל המהפכה המודרנית והאינתיפאדה הראשונה וכאשר דרך המאבק עברה משכונה לשכונה, מרחוב לרחוב, מכפר למחנה פליטים, עד אשר חצתה את כיכרות כל הערים... רמסה את כבוד האויבים בכל [מקום] וקברה את טיליהם תחת האדמה. זאת, למרות כאב המוות ויבבות האימהות על בניהן השהידים...

 

הו עזה, סמל התהילה, החירות והעצמאות, ביום השנה השבעים לנכבה ונוכח ההבטחה המגונה להעביר  [לירושלים] את שגרירותו של הקאובוי הארור, היית גולת הכותרת של העניין [הפלסטיני], נושאת [הדגל] של ברית הלאומיות וקו ההגנה הראשון על היעדים הלאומיים... אלפי ברכות לך, מיליארד שלומות לנשמותיהם של השהידים הצדיקים והחלמה מהירה לפצועייך הגיבורים... למרות הדם השותת תישארי נקודת האור הנשגבה בתוך העלטה הקטלנית של הערביות."[7]

 

חשבון הפייסבוק האישי של דובר פת"ח, אוסאמה אל-קואסמה:

שמלתה של איוונקה טראמפ מוכתמת בדם הרוגי "צעדת השיבה הגדולה"[8]



מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של פת"ח:ארה"ב בתור כריש ששיניו הן התנחלויות חדשות[9]


 

מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של פת"ח: השגרירות האמריקאית - התנחלות



 

 




[1] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 15.5.2018

[2] מופק מטר, בעל טור נוסף ביומון כתב כי ה-14.5 יירשם בהיסטוריה כיום בו החל הכיבוש האמריקאי של פלסטין וכי ארה"ב פתחה "בסיס צבאי בירושלים הכבושה". ראה: אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ),15.5.2018

[3] הספר יצא בהוצאת ריאד אל-ריס, בירות ב-2002.

[4] הכוונה לספר "האמריקאי המכוער" מאת וויליאם לדרר ויוג'ין בורדיק.

[5] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 15.5.2018

[7] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 15.5.2018