כללי

עיתונאי פלסטיני מנתח את הסיבות למיעוט המפגינים הפלסטינים נגד הכרת טראמפ בירושלים כבירת ישראל

ב-18.12.17 פרסם העורך הראשי של סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען" ומנהל משרד ערוץ אל-מיאדין בשטחי הרשות הפלסטינית, נאצר אל-לחאם, מאמר שבו הסביר מדוע, חרף המודעות הפוליטית הגבוהה שיש לעם הפלסטיני וחרף הבנתו את הסכנה המרחפת על ירושלים, הנוכחות בהפגנות נגד הכרת טראמפ בירושלים כבירת ישראל, היא דלה. אל-לחאם הסביר כי הסיבות לכך הן בין היתר: היעדר הסכמה בין הפלגים הפלסטינים על דרכי הפעולה ועל סיסמה פוליטית שניתן להתלכד סביבה, ציפייה לראות לאן תוביל המערכה הדיפלומטית הפלסטינית ומהן החלטות ההנהגה הפלסטינית בהקשר זה.

 

נאצר אל-לחאם[1]

 

להלן תרגום קטעים מן המאמר:[2]

 

"המודעות הפוליטית שיש כעת לעם הפלסטיני מספיקה כדי שהאנשים יבינו את גודל הסכנה שנשקפת לבירה הכבושה... יש הסלמה משמעותית של המאבק העממי ויציאה נגד התוכניות הציוניות השטניות לגבי ירושלים ונגד מסגד אל-אקצא. בהשוואה לשנים עברו, אין כמעט יום שחולף ללא אינתיפאדה על האדמה ומבלי שהכיבוש עורך מבצעי מעצרים ליליים כדי לבלום את התקדמותו של דור שלם לעבר המערכה האחרונה של השחרור הלאומי. [ואולם יש] ירידה במספר המפגינים, שאלה סיבותיה:

 

-        המתנה להחלטות ההנהגה הפוליטית כדי להבין את מגמות הפעולה ש[לה] ועד כמה רחוק היא תלך במאבקה. זאת, מכיוון שבניסיונות קודמים שבהם הציבור פעל בכל הכוח, הדבר היה בניגוד להחלטות ההנהגה שהתחשבו באינטרסים של המדינות [השונות]. ברגע שהציבור יבין שההנהגה ממשיכה באינתיפאדה - לשם כך דרושים לפחות חודשיים [של מאבק עממי] - הוא מיד ילך רחוק יותר ממה שמעלים בדעתם  כל [מנגנוני] המודיעין באזור.

 

-        תקופת הבחינות במוסדות הלימוד – שכן רוב המפגינים ברחובות הם תלמידים בבתי הספר ובאוניברסיטאות. חיבתו של העם הפלסטיני לידע ומחויבותו לחינוך ידועים עד כדי כך, שבאינתיפאדת האבנים הראשונה            ב-1987 ארגנה ההנהגה המאוחדת את לוח הלימודים והבגרויות... כשבתי הספר היו סגורים.

 

-        המתנה לתוצאות המערכה הדיפלומטית שמעסיקה את הרשות יותר מכל - האזרח הפלסטיני סקרן לראות את תוצאות ההצבעה הבינ"ל על הצעת ההחלטה.[3]

 

-        מינימום השתתפות של הפלגים והכוחות [הפלסטינים השונים בהתנגדות], בשל היעדר הסכמה לגבי סיסמא פוליטית [אחידה], שכן כל פלג פועל בנפרד, על פי משנתו הפוליטית. [יחד עם זאת], יצוין כי רצועת עזה עלתה על כל האזורים בהיבט הזה, שכן גורמי הכוח שם התגברו על סימני המחלוקת והם קרובים כעת לאיחוד סיסמה ועמדה [ביניהם].

 

-        [היעדר] הסכמה לגבי אמצעי הפעולה – התמונה [בהקשר הזה] טרם ברורה. באינתיפאדה ב-1987 נעשה שימוש באבן, שכן היא הועילה אז נגד המתנחלים ורכביהם והפכה את חייהם לגיהינום. באינתיפאדה בשנת 2000 נעשה שימוש ברובים. אולם, [נשק] המאבק הפעם טרם הובהר, וכמו כן, משמעות ההתנגדות העממית שאליה קראה ההנהגה, עדיין איננה ברורה לציבור, וייתכן שהיא אף אינה ברורה להנהגה עצמה".