"האם לוותר על שחורות העין, כדי להתחתן עם נשים בשר ודם?"
הפולמוס התקשורתי בנוגע לבתולות גן העדן באמונה המוסלמית
כשבועיים לפני הפיגועים בניו יורק, וושינגטון ופנסילבניה, התעורר ויכוח בין רשת CBS לראשי ארגונים אסלאמיים בארה"ב בנוגע למניעיהם של מחבלים מתאבדים. פולמוס זה כמעט נשכח, משעה שהן התקשורת האמריקאית והן ראשי המוסלמים בארה"ב, פנו לעסוק בפיגועים ובהשלכותיהם. ואולם, נראה כי דווקא בעקבות הפיגועים בארה"ב, ראוי לשוב ולדון בנושא זה.
מחלוקת תרגומית
הויכוח התעורר לאחר שידורה של תוכנית "60 דקות" (19.8.2001) שבה ראיין, הכתב בוב סיימון, את איש ה'חמאס' מחמד אבו ורדה, שגייס מחבל לבצע פיגוע התאבדות בישראל. דבריו של אבו ורדה תורגמו לאנגלית על ידי CBS באופן הבא[1]:
“I described to him how God would compensate a martyr for sacrificing his life for his land. If you become a martyr, God will give you 70 virgins, 70 wives and everlasting happiness”
מנהיגים של ארגונים מוסלמים בארה"ב טענו בפני "Knight Ridders Newspapers"[2], ש-CBS פיברקה את הדברים באופן המציג את התפישה המוסלמית של גן העדן כמגוחכת. מהדי בראי, דובר המשרד הוושינגטוני של המועצה האסלאמית לענייני ציבור (MPAC), אמר כי דוברי ערבית מלידה הקשיבו בקפידה לקלטת ולא יכלו למצוא דבר שאפילו מזכיר את שנאמר בתרגום. MPAC כתבו לתוכנית "60 דקות" ותבעו מהם לחזור מהדברים, להתנצל, ולאפשר לאנשי דת מוסלמים להסביר את ההוראות האמיתיות של הדת בנוגע לאלימות ולמות קדושים.
בסופו של דבר, נאלצה רשת CBS להודות כי התרגום לא תאם את שנאמר על ידי המרואיין באותו רגע נתון, אבל המפיק בפועל של "60 דקות", דון היואיט, אמר שהתרגום שניתן היווה פרפראזה על דבריו של אבו ורדה בקטעים שלא שודרו. "60 דקות" שידרו את הקטעים האלו בפני אחד מעורכי Knight Ridder הדובר ערבית ובפני שני דוברי ערבית אחרים, ראש המשרד הוושינגטוני של ערוץ הטלוויזיה אל-ג'זירה, חאפט' מיראזי עת'מאן, וד"ר מאהר חאתחוט. השנים האחרונים לא הסכימו עם התרגום של CBS. לדבריהם, אבו ורדה אמר בקטע שלא שודר: "בגן עדן יש הרבה דברים. אומרים שיש בו את כל מה שאדם זקוק לו. יש בו 72 מלאכים... או נשים... יש בו את החסד הנצחי שהאנשים יזכו בו... יש בו הרבה דברים שאני לא יודע לגביהם ואף אחד לא יכול אפילו לספור".
לדברי עות'מאן וחאתחוט, במקום המילה "מלאכים", CBS תרגמו "בתולות"; למילה הערבית "מלאכים" אין כל קונוטציות מיניות ואין היא מסומנת על ידי gender. CBS טענו שהמתרגם שלהם לערבית, הגן על התרגום שלו.
המסורת האסלאמית בדבר התגמולים הניתנים בגן העדן
סלאם אל-מריאטי, המנהל בפועל של MPAC בלוס אנג'לס אמר ש"מבחינתם של הפלסטינים, מדובר בלחימה נגד תוקפנות ונגד כיבוש, ולא בהזדמנויות לפנטזיות מיניות. הנושא חשוב לשבעה עד עשרה מיליון מוסלמים [בארה"ב], משום שהוא מאשש את החשש שארגוני התקשורת מעוותים בכוונה את אמונתם".[3]
ד"ר מאהר חאתחוט, טען בתגובתו לפרשה כי "אין שום דבר בקוראן או בהוראות האסלאם בנוגע לשבעים בתולות או לסקס בגן עדן. זה מגוחך וכל מוסלמי אמיתי יודע זאת". לדבריו, "התסריט הגרוע ביותר הוא שיש ספינינג מכוון של החדשות. זה מאוד אופנתי כעת להציג את המוסלמים כחשופים במיוחד להתנהגות משוגעת או לפיצוץ עצמם."[4]
טענות אלה עוררו את זעמו של ראש המכון התרבותי של הקהילה האסלאמית האיטלקית, שיח' עבד אל-האדי פלאצי. עמדותיו הפוליטיות של פלאצי - תומך נלהב של מדינת ישראל והתנועה הציונית - אינן מקובלות בעולם הערבי והאסלאמי, אך הוא נחשב לסמכות בנושאי ההלכה והמסורת האסלאמית. שיח' פלאצי אמר ל'ג'רוסלם פוסט', ש"הדבר המגוחך הוא שמישהו שטוען שהוא מלומד אסלאמי [כוונתו לד"ר חאתחוט] מצהיר הצהרות פומביות שמוכיחות ללא כל ספק שהוא מעולם לא קרא את ה'תפסיר' [פרשנות הקוראן] של אבן כת'יר או את ספר ה'סנן' [ההלכות המבוססות על נוהגי הנביא] של האמאם אל-תרמד'י, שהם ספרי יסוד באסלאם. למרבה הצער, הקצאת קתדרות לבורים הפכה לכלל במרכזים אסלאמיים אמריקאים, הנשלטים על ידי הרשת הפונדמנטליסטית של האחים המוסלמים".
לדברי פלאצי, "72 נשים ניתנות לכל מאמין הנכנס לגן העדן, ולא רק לשהיד. ההוכחה היא בחדית' המופיע ב"סנן" של אל-תרמד'י (כרך 4, פרקים על "המאפיינים של גן עדן כפי שתוארו על ידי שליחו של אללה"; פרק 21: "אודות התגמול הקטן ביותר לאנשי גן העדן", חדית' 2687).
הדבר גם מצוטט על ידי אבן כת'יר בפרשנות שלו על סורת אל-רחמן, פסוק 72: "נאמר על ידי דראג' אבן אבי חאתם, שאבו אל-הית'ם עבדאללה אבן והב, ציטט את אבו סעיד אל-ח'וצ'רי, ששמע את הנביא מחמד אומר: "התגמול הקטן ביותר לאנשי גן העדן הוא מגורים היכן שמצויים 80,000 משרתים ו72- נשים, שמעליו ניצבת כיפה מעוטרת פנינים, תרשיש, ואודם, שרוחבה משתווה למרחק בין אל-ג'אבייה [פרבר בדמשק] לצנעאא".[5]
את עובדה היותן של 72 הנשים בתולות מוכיח שיח' פלאצי על ידי פסוק 74 בסורת אל-רחמן, המספר שאותן נשים "לא חוללו לפניהם על ידי אדם או ג'ין". הטקסט בסורת אל-רחמן קובע: "שם, תהינה מושפלות המבט שלא חוללו לפניהם על ידי אדם או ג'ין... הן כאבני אודם ופנינים [פסוקים 56-8]... שם תהינה נשים טובות ויפות... שחורות עין שמורות בסוכות-גן... שלא חוללו לפניהם על ידי אדם או ג'ין [פסוקים 70-74]". בנוסף, מוזכרות 'שחורות העין' ['חור אל-עין'] בעוד שלוש סורות בקוראן: בסורת 'אל-דח'אן' (פסוק 54): "כמו כן, השאנו אותם [את "ישרי הדרך"] לשחורות עין"; מילים אלה חוזרות על עצמן גם בסורת אל-טור (פסוק 20); ובסורת אל-ואקעה [פסוק 20): "[הם יזכו ב]שחורות עין כפנינים שמורות, תגמול על מעשיהם". כמו כן, מוזכרות "מושפלות המבט" ("קאצראת אל-טרף"), כלומר הנשים החסודות של גן העדן עוד פעמיים בסורת אל-צאפאת (פסוק 48): "עמם, [תהינה] מושפלות המבט, שעינ[יהן] כביצים שמורות; ובסורת צ (פסוק 52): "עמן, [תהינה] מושפלות המבט שוות בגילן".
גם אוניברסיטת אל-אזהר במצרים, המהווה את מקור הסמכות המרכזי לפסיקה ההלכתית באסלאם הסוני, מתייחסת במלוא הרצינות לשחורות העין. באתר האינטרנט הבלתי רשמי של אל-אזהר, קיים מדור לפסיקה הלכתית ובו משיבים אנשי הדת של המוסד לשאלות של אזרחים מרחבי העולם. מוסלמי מאוסטרליה, הפנה את השאלה הבאה: "אם הגברים מקבלים [בגן העדן] את שחורות העין, מה מקבלות הנשים?"
את התשובה סיפק עוזר מנכ"ל המרכז למחקרים אסלאמיים באל-אזהר, שיח' עבד אל-פתאח גמעאן, שכתב: "הקוראן סיפר לנו שהמאמינים מקבלים בגן העדן את שחורות העין, כדברי אללה "והשאנו אותם לשחורות העין". שחורות העין הן לבנות וענוגות, שהשחור בעיניהן שחור משחור והלבן [בעיניהן] לבן מלובן. כדי לתאר את יופיין ואת מספרן הרב, אמר הקוראן שהן "כאודם ופנינים" [אל-רחמן] ביוקרן, בצבען, ובטוהרן. ונאמר עליהן: "כמו פנינים שמורות היטב" [אל-ואקעה], כלומר הן טהורות כמו פנינים השמורות בתוך צדפים ואינן מנוקבות, ידיים אינן נוגעות בהן, העפר או הלכלוך אינו דבק בהן, והן אינן ניזוקות. ונאמר עוד: "הן כביצים שמורות" [אל-צאפאת], כלומר עדינותם כעדינות שכבת העור מתחת לקליפת הביצה. אללה אמר גם: "שחורות עין שמורות בסוכות-הגן" [אל-רחמן 70], כלומר מוחבאות ומוכנסות [פנימה], שמורות לבעליהן.
מרבית שחורות העין נבראו לראשונה בגן העדן, וכמה מהן הן נשים [שהגיעו לגן העדן מן] העולם הזה שהן מוסלמיות צייתניות המקפידות על דברי אללה: "[בנות זוג נאצלות] שעשינוהן במיוחד, ועשינוהן בתולות, אוהבות, ושוות בגילן" [אל-ואקעה 37]. המשמעות היא שנשות העולם הזה שהן זקנות בלות, נבראות מחדש על ידי אללה לאחר הזקנה, כבתולות החביבות על בעליהן, "שוות בגילן", כלומר שוות זו לזו בגילן. לצדו של המוסלמי בגן העדן ישנן נשותיו מן העולם הזה, במידה והן משתייכות לדרי גן העדן, כמו גם שחורות העין של גן העדן.
אם האישה היא מדרי גן העדן אך בעלה בעולם הזה אינו מדרי גן העדן - כמו במקרה של אסיה אשת פרעה - היא ניתנת לאחד מדרי גן העדן, המתאימים לה מבחינת מעמדם ... בנוגע לאישה הנישאת [במהלך חייה] בעולם הזה, ליותר מגבר אחד וכל בעליה הם מדרי גן העדן, ניתנת לה האפשרות לבחור ביניהם והיא בוחרת את הטוב שבהם. נאמר כי אום סלמה שאלה את הנביא: "הו נביא אללה, אישה נישאת לבעל, שניים, שלושה, או ארבעה בעולם הזה ואחר כך היא מתה ונכנסת לגן העדן, והם נכנסים עמה, מי מהם יהיה בעלה?" השיב [הנביא]: "היא ניצבת בפני בחירה ובוחרת את הטוב שבהם ואומרת, הו אלוהים, זהו הטוב שבהם שהיה עמי בעולם הזה, השא אותי לו"... מכאן ידוע שנשות גן העדן גם להן יש בעלים. לכל אישה יש בעל. אם בעלה בעולם הזה הוא מדרי גן העדן [הוא הופך לבעלה בגן העדן], ואם בעלה בעולם הזה היה כופר, היא ניתנת למישהו אחר מדרי גן העדן שמתאים לה מבחינת מעמדו ו[עוצמת] אמונתו".[6]
שאלה של אמונה
ד"ר חאתחוט מציג את הכתוב בקוראן כפולקלור ותו לא. לדבריו, "אין לקחת את תאור גן העדן באופן מילולי, בדיוק כפי שנוצרים רבים אינם באמת מאמינים שבגן העדן יש 'רחובות מרוצפים זהב'."[7] לדבריו, "כל מוסלמי אמיתי יודע זאת".
השאלה היא, איפוא, האם כל "מוסלמי אמיתי" אכן יודע זאת. האם מוסלמים החיים באזורים בהם הוכרז על ג'יהאד - למשל, בגדה המערבית וברצועת עזה - ואינם מתחשבים בתקינות הפוליטית המאפיינת את דרום קליפורניה, מקום מגוריו של ד"ר חאתחוט, גם הם סבורים כי "אין לקחת את תאור גן העדן באופן מילולי"? חשוב אף מכך, מה אומרים להם אנשי הדת שלהם?
תשובות לשאלות האלה מצויות למכביר בעתונות הפלסטינית. מודעות האבל על שהידים בעתונות הפלסטינית מספרות לעתים קרובות על חתונה ולא על הלוויה. "ברכות תתקבלנה מיד לאחר הקבורה ועד לשעה עשר בערב... בבית דודו של השהיד", נכתב במודעת אבל לאחד המחבלים המתאבדים.[8] "בגאווה רבה, משיאה תנועת הג'יהאד האסלאמי בפלסטין את איש הזרוע הצבאית שלה... השהיד הגיבור, יאסר אל-אדהמי, לשחורות העין", נכתב באחרת.[9]
"אל-רסאלה", ביטאון ה'חמאס', פרסם את הצוואה שהשאיר אחריו, סעיד אל-חותארי, שביצע את פיגוע ההתאבדות במועדון הדולפינריום בתל אביב. "אני אהפוך את גופי לפצצות שירדפו את בני ציון, יפוצצו אותם, וישרפו את שרידיהם", כתב אל-חותארי, "קראי קריאות שמחה, הו אמי, חלקו ממתקים הו אבי ואחי, חתונה עם שחורות העין ממתינה לבן שלכם בגן העדן".[10]
גישה זו מאפיינת לעתים גם את הדיווחים החדשותיים בעתונות הפלסטינית. כך למשל, דיווח העיתונאי, נפוד' אל-בכרי, על נפילתו של ה'שהיד' ואיל עואד: "אמו של ואיל עואד מדיר אלבלח, לא תכננה לערוך לבנה הבכור חתונה בפעם השניה, לאחר שזה כבר נישא בעשרה באוגוסט 2001, לארוסתו, מיאדה, בטקס פשוט בו השתתפו רק בני המשפחה. אלא שאתמול, היה יום החתונה האמיתי של בנה ואיל, שמלאכי הרחמן השיאו אותו, יחד עם חבורת השהידים [האחרים], לשחורות העין, כאשר מסביב עלו קריאות השמחה עליהן חלמה האם ביום נישואיו [לארוסתו]"[11]
איש ה'חמאס', אשרף צואפטה, סיפר על טקס לכבודו של עז אל-דין אל-מצרי שביצע את פיגוע ההתאבדות במסעדת 'סבארו' בירושלים: "בני משפחתו חילקו ממתקים וקיבלו את בנם כחתן המושא לשחורות העין, ולא כהרוג המונח לאדמה".[12]
דודו של נסים אבו עאצי, שנהרג במהלך ניסיון פיגוע, סיפר כי כאשר נשאל המנוח מדוע אינו מתחתן, הוא נהג להשיב "האם עלי לוותר על שחורות העין, כדי להתחתן עם נשים עשויות טיט [כלומר, בשר ודם]?"[13]
"זהו חלק מן האמונה האסלאמית", הסביר פעם אסמאעיל אבו שנב, מראשי ה'חאמס', לAFP-, "מי שמת מות קדושים, זוכה לתגמול. אם השהיד חולם על שחורת-עין, הוא יזכה בה".[14]
תנועת ה'חמאס' מחנכת את הילדים המובאים לגני הילדים ובתי הספר שלה להאמין כי כל שהיד מקבל בתולות בגן עדן. ג'ק קלי מה-USA Today, ביקר במערכת החינוך של ה'חמאס' בעזה וסיפר כי ראה ילד בן 11 נואם בפני הכיתה ואומר: "אני אהפוך את גופי לפצצה שתקרע את גופם של הציונים, צאצאי הקופים והחזירים... אני אקרע את גופם לחתיכות קטנות ואגרום להם ליותר כאב משאי פעם יכלו לשער". המורה הגיב על כך במלים: "הלוואי והבתולות יענגו אותך". צעיר בן 16 אמר לקלי כי "מרבית הנערים אינם מסוגלים להפסיק לחשוב על הבתולות".[15]
בנוסף לתקשורת, גם אנשי הדת הפלסטינים ממלאים תפקיד בהשרשת אמונה זו. המופתי של הרשות הפלסטינית, שיח' עכרמה צברי, נשאל בראיון ל"אל-אהראם אל-ערבי" המצרי, מה הוא חש כאשר הוא מתפלל על נשמתו של שהיד והשיב: "אני חש שהשהיד הוא בר מזל, משום שהמלאכים מובילים אותו לחתונתו בגן העדן... דיברתי עם בחור צעיר... והוא אמר לי: 'אני רוצה לשאת את הנשים שחורות העין בגן העדן'. למחרת הוא מת מות קדושים. אני בטוח שאמו התמלאה אושר בשל נישואיו השמימיים. בן שכזה זכאי לאם שכזו".[16]
גם המופתי של המשטרה הפלסטינית, שיח' עבד אל-סלאם אבו שח'ידם, הזכיר את "שחורות העין", כאחד התגמולים להם זוכה השהיד: "מן הרגע בו נשפכת טיפת דמו הראשונה, הוא אינו חש את כאבי הפציעה ונמחל לו על כל מעשיו [הרעים]; הוא רואה את מושבו בגן העדן; הוא ניצל מחיבוטי הקבר; הוא ניצל מן האימה הגדולה של יום הדין; הוא נישא לשחורות העין; הוא מליץ יושר על שבעים מקרובי משפחתו; הוא זוכה לכתר הכבוד שאבן היקר שבו טובה יותר מכל העולם הזה וכל מה שבו".[17] "ניתנות לו 72 שחורות עין", הכריז שיח' אסמאעיל אל-רדואן בדרשת יום שישי ששודרה בטלוויזיה הפלסטינית.[18]
"האמריקאים והסריסים שלצדם [הכוונה לשליטי מדינות ערב והאסלאם] חושבים שאם הם יהרגו בנו הם ינצחו", כתב ד"ר יונס אל-אסטל, מרצה במחלקה להלכה אסלאמית באוניברסיטה האסלאמית בעזה, "הם אינם יודעים שבאמצעות נשקם הם רק מזרזים את הגעתנו לגן העדן. אל גן העדן אנו משתוקקים כבר להגיע, שהרי זהו מקום מגורינו, ובו מצויות שחורות העין, השמורות בסוכות-הגן, ואף יש בו [נשים] מושפלות מבט, שלא חוללו לפנינו על ידי אדם או ג'ין. לעומת זאת, ערכו של העולם הזה בו אנו חיים, שהם [הכוונה לאמריקאים ול"סריסים" שלצדם] חושבים שהם זכו בו, אינו שווה בעינינו אפילו לכנף יתוש..."[19]
גם המחבלים המתאבדים שביצעו את פיגועי ה-11 בספטמבר בארה"ב האמינו כי שחורות העין הן אחד התגמולים הממתינים להם בגן העדן. מכתב ההנחיות שנמצא במכוניתו של נואף אל-חאמזי שהושארה בנמה"ת של בוסטון, כלל שני אזכורים של 'שחורות העין': "...כמו כן, אל תפגין את סממני המבוכה והמתח; היה שמח ומאושר, תנוח דעתך, היה סמוך ובטוח כי אתה מבצע פעולה אותה אללה אוהב והיא משביעה את רצונו ולכן, יבוא יום, ברצות אללה, תבלה עם שחורות העין בגן העדן... דעו כי הגנים [הכוונה לגן העדן] קושטו עבורכם ביפים שבקישוטיהם וכי שחורות [העין] קוראות לכם[:] בוא, נאמנו של אללה, [לאחר שכבר] לבשו את מיטב מחלצותיהן..."[20]
"שחורות העין" וקיום יחסי מין
להנחה כי שהיד זוכה ל-72 "שחורות עין" בגן העדן יש, אם כן, מאמינים רבים המקבלים עידוד מפורש ממורי הלכה מוסלמים מוסמכים. ואולם, האם אותן שחורות עין זמינות לצורך קיום יחסי מין? נראה כי יש המאמינים בכך. בתקשורת הישראלית דווח על מקרה של מחבל מתאבד שנתפש בטרם ביצע את הפיגוע כשאזור חלציו היה עטוף במגבות.
שאלת יחסי המין עלתה בראיון שהעניק שיח' אל-אזהר, מחמד סיד טנטאוי, לשבועון המצרי "אאח'ר סאעה". טנטאוי נשאל: "מה פשר הפסוק הקוראני "והשאנו אותם לשחורות העין", והשיב: "פסוק זה מבשר למאמינים הנאמנים שבעולם הבא, אללה יציב את אותן שחורות העין לשירותם, כדי שיהיו להם לבנות זוג, לצד הנשים ישרות הדרך מן העולם הזה".
"האם אנשי גן העדן מקיימים יחסי מין", ניגש המראיין לעצם העניין. "סוגייה זו ידועה רק לאללה", השיב השיח' טנטאוי, "די בכך שידוע לנו כי בגן העדן יש כדי להשביע את הנפש ולשובב את העין. בנוגע לסוגיות האחרות הפרטניות, רק אללה יודע. דיינו בכך שהקוראן אומר [לגבי גן העדן] "יש בו כדי להשביע את הנפש וכדי לשובב את העין, ואתם בו חיים חיי נצח."[21]
העיתונאי המצרי הותיק, חסנין כרום, העורך סקירת עתונות מצרית עבור היומון הלונדוני, "אל-קדס אל-ערבי", הסביר כי השיח' טנטאוי נתן ביודעין תשובה מעורפלת לשאלה כדי להימנע מסקנדל כמו זה שעורר לפני כמה שנים הסופר והעיתונאי המנוח, מחמד גלאל אל-כשכ, שכתב כי "הגברים בגן העדן מקיימים יחסי מין לא רק עם הנשים [המגיעות מן העולם הזה] ועם שחורות העין, אלא גם עם נערים-משרתים". אל-כשכ, משחזר כרום, אף קבע כי "בגן העדן, אבר מינו של המאמין זקוף תמיד".[22]
[1] צוטט על ידי: Joyce M. Davis, Knight Ridder Newspapers, September 6, 2001.
[2] הדברים פורסמו, בין היתר, ב-Atlanta Journal Constitution.
[3] The Final Call, 4.9.2001.
[4] Joice M. Davis, Knight Ridder Newspapers, 23.8.2001.
[5] Jerusalem Post, 6.9.2001.
[7] Joyce M. Davis, Knight Ridder Newspapers, September 6, 2001.
[8] אל-איאם (רש"פ), 21.7.2001.
[9] אל-אסתקלאל (רש"פ), 4.10.2001.
[10] אל-רסאלה (רש"פ), 7.7.2001.
[11] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 4.10.2001.
[12] אל-רסאלה (רש"פ) 16.8.2001.
[13] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 11.9.2001.
[14] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 17.8.2001.
[15] USA Today, 26.6.2001.
[16] אל-אהראם אל-ערבי (מצרים), 28.10.2000.
[17] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 17.9.1999.
[18] טלוויזית הרש"פ, 17.8.2001
[19] אל-רסאלה (רש"פ), 11.10.2001.
[20] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 30.9.2001.
[21] אאח'ר סאעה (מצרים), 9.5.2001.
[22] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 11.5.2001.