המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תכניות הלימוד במדינות ערב, תמונת מצב
3/9/2017

 

תכניות הלימוד במדינות ערב, תמונת מצב


מאת  נ. מוזס


הקדמה

הפיגועים שמבצעים ארגוני טרור כדוגמת דאעש ואל-קאעידה במדינות ערב ובעולם כולו בשם האסלאם מעוררים שוב ושוב את הדיון בנוגע לחלקן של תכניות הלימוד בעולם הערבי בעיצוב תודעתם של הצעירים שמצטרפים לארגונים אלה.

 

על ממשלות ערב מופעלים לחצים מחוץ ומבית לבצע שינויים מהותיים בתכניות הלימוד שיכללו הוצאת תכנים המעודדים קיצוניות ואי קבלת האחר והכנסת תכנים המעודדים סובלנות ופלורליזם. בעיתונות הערבית מתפרסמות קריאות רבות לעריכת רפורמה משמעותית בחינוך ברוח העידן המודרני. אנשי ציבור ופובליציסטים מחו על גילויי הקיצוניות וההסתה בתכניות הלימוד בבתי הספר אשר לדבריהם מגדלים דור האוהד את תנועות הסלפיה ג'יהאדיה כדוגמת דאעש ואל-קאעידה.

 

לקראת שנת הלימודים 2016-17  ניתן היה לראות ניצנים של ניסיון ממשי בכמה מדינות לבצע שינויים מהותיים יותר בתכניות הלימוד. במרוקו הורה המלך לבחון מחדש את תכניות הלימוד ועל סמך הנחייה זו הוצאו פסוקי ג'יהאד מספרי הלימוד. בירדן, ערך משרד החינוך שינויים תוכניים וצורניים בספרי הלימוד שכללו הוצאת פסוקים רבים הנוגעים לג'יהאד והחלפת תמונות רבות בהן היו מוטיבים אסלאמיים כמו לבוש בתמונות המתאפיינות במוטיבים חילוניים יותר. שינויים אלה נתקלו בהתנגדות חריפה של הגורמים השמרניים והמפלגות האסלאמיות שראו בכך היענות לתכתיבים מערביים ופגיעה בזהות הדתית והלאומית של המדינה. במרוקו, התנגדות זו לא הובילה לשינוי בהחלטה להוציא את פסוקי הג'יהאד מספרי הלימוד. בירדן, הוקמה בעקבות הלחצים וועדה שאימצה את ספרי הלימוד החדשים, אך המליצה על כמה תיקונים בהם, כולל הוספת הקרבות הראשונים באסלאם, כמו המלחמות בשבטי היהודים בנו נדיר ובנו קינוקאע.[1]

 

להוציא את מרוקו וירדן, ברב מדינות ערב, מדיניות המשטר בנושא זה לאורך השנים מתאפיינת בהססנות ובערפול רב ואף בדואליות כפי שעולה מהודעת הסיכום של כנס בנושא זה שהתקיים בביירות ב-2016 ובה נאמר בין היתר כי השינויים שבוצעו הם "שטחיים וקוסמטיים" ו"נכשלו בחינוך לתפיסת אזרחות שווה." עוד נאמר כי בתי הספר לא הצליחו ליצור דורות "המחוסנים בפני תרבות הקיצוניות וההדרה."[2]


במצרים למשל למרות הנחיות הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי לבצע בחינה מחודשת של תכניות הלימוד, בוצעו שינויים ספציפיים בלבד כמו מחיקת כמה סיפורים המעודדים קיצוניות אך רק השנה, הכריז משרד החינוך על כוונתו לבצע בחינה כוללת של תכניות הלימוד שתכלול גיבוש תכניות לימוד חדשות לחלוטין.   

בסעודיה, אומנם הוצאו ספרים רבים של ראשי ומייסדי האחים המוסלמים, אולם במקביל הכריז משרד החינוך כי הליברליזם והאתאיזם הם האיום הראשון במעלה על ביטחון המדינה, לפני הזרמים האסלאמיים הקיצוניים.

 

מסמך זה יסקור את המצב בתחום תכניות הלימוד בכמה ממדינות ערב, כפי שעולה מדיווחים ומאמרים בעיתונות הערבית בשנתיים האחרונות: 

 

מאמרים בעיתונות הערבית: תכניות הלימוד שלנו מיושנות; יש צורך ברפורמה

כאמור, בעולם הערבי נשמעים קולות המותחים ביקורת חריפה על תכניות הלימוד שלטענתן מעודדות קיצוניות וטרור וקוראים לבצע רפורמות מהותיות.   

 

מוחמד דאודיה, שר ירדני לשעבר המשמש כיום יו"ר מועצת המנהלים של היומון הירדני אל-דסתור כתב: "אנחנו נמצאים במאה ה-17, אנחנו משתייכים לאותו מאה חשוכה, לדברי אויבינו... נקודת החולשה שלנו היא באי יכולתנו לחלץ עצמנו מתהום ימי הביניים, על מנת להשיג חירות וכבוד ולשחרר את אדמתנו ואת המקומות הקדושים שלנו. הדרך ברורה: רפורמה בחינוך והתמקדות במדעי העידן המודרני. את החינוך למדעים... מחליפים לעיתים בכמה בתי ספר שיעורים על תפילת הכניסה למקלחת."

 

לטענת דאודיה, בעולם הערבי יש מרכזי מחקרים טובים אך לא שועים להמלצותיהם. כמו כן, לדבריו רובן המכריע של האוניברסיטאות הטובות בעולם הערבי נמצאות במדינות המפרץ העשירות ולא "במדינות בהן אוכלוסייה שיש לחלצה מהפיגור והאמונות התפלות, כמו בסוריה, עיראק, ארצות המגרב, סודאן ותימן. המשמעות היא שהאומה [הערבית] ממשיכה לחיות בתרדמת." הוא הדגיש: "אנו זקוקים לרפורמה בחינוך ולפיתוח תכניות הלימוד, [אנו צריכים] ללמד אומנויות, פילוסופיה, מדעים מודרניים, [לפתח את] היצירתיות, החשיבה הביקורתית המדעית, שיטות לדיאלוג וקבלת האחר..."[3]

 

ד"ר שמלאן יוסף אל-עיסא, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת כווית תהה בעקבות ועידת הפסגה הערבית-אסלאמית-אמריקאית נגד הטרור שהתקיימה בריאד במאי 2017 בנוכחות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וסלמאן מלך סעודיה: "מה הצעדים שננקטו בפועל כדי להשיג את המטרה הדרושה [קרי, מאבק בטרור]? וליתר דיוק: האם בחנו מחדש את תכניות הלימוד בנושאי הדת שלנו?" אל-עיסא הבהיר: "תכניות [הלימוד בנושא] הדת בכמה ממדינות המפרץ מנוסחות בשפה מיושנת וקנאית שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות הנוכחית של חיינו ואינו הולמת את החינוך בעולם המודרני. הן מכילות הסתה ישירה לשנאה כלפי המערב בעל הברית העיקרי של מדינות המפרץ. הקיצוניות הזו בתכניות הלימוד הולידה כמה ארגונים דתיים קיצוניים בכמה מדינות ופיגועים חוזרים ונשנים בכמה ערים במדינות אלה ובמדינות אחרות... האם מתקבל על הדעת שנמצא  בתכניות הלימוד שלנו שפה קיצונית נגד נשים ונגד הפתיחות כלפי האחר, קריאות לג'יהאד ודיבורים על מוות למען אללה, ומאבק באלה המתנגדים להוראות דת האסלאם?

 

השיח הדתי במצבו הנוכחי בתכניות הלימוד במפרץ אינו יכול לקלוט את השינויים בסביבה הערבית והבינלאומית. הוא אינו מעודד את התלמידים לאמץ את רוח התקופה ולהתעניין במדע. כמו כן לא ברור כיצד יכולים המוסלמים להתחרות באחרים בתחומי המדע והספרות מבלי לשנוא אותם או להכריז עליהם ככופרים!

השאלה היא מי יצליח לדרבן את אנשי הדת והמורים המפיקים תועלת מהמצב הנוכחי לשנות את תכניות הלימוד לטובת הכלל וכדי להרחיק את ארצותינו מהקיפאון והקיצוניות בדת?..."[4] 

 

סעיד נאשיד, סופר והוגה דעות מרוקאי טען כי העדר תעוזה מצד המשטרים לקדם שינוי מהותי בתכניות הלימוד הוא אחת הסיבות לכך שהערבים הפסידו במאבק נגד הטרור. במאמר ביומון אל-ערב היו"ל בלונדון כתב נאשיד: "ללא ספק, אנו כמעט מפסידים את המלחמה בטרור. אנו כמעט מפסידים לפני שבכלל פתחנו בה... גרוע מכך, כשאנו [כבר] קמים לפעול, אנו  פועלים בכיוון ההפוך... בכל פעם שאנו מתכוונים להתקדם בתיקון תכניות הלימוד בכלל ובתכנית הלימוד הדתי בפרט, עולים קולות הקיצוניים בקרבנו ומסיתים. ומה אנו עושים בעקבות זאת? אנו נתקפים בהלה ורועדים מפחד ואנו כותבים מחדש תכניות לימוד גרועות יותר, בתקווה למנוע קרע בחברה..."[5] 

 

מרוקו: הוצאת פסוקי ג'יהאד מתכניות הלימוד בהנחיית המלך

הביקורת מבית ומחוץ גרמה לכמה מדינות ערביות לבצע שינויים בתכניות הלימוד. הבולטת מהן היתה מרוקו המתמודדת עם התפשטות מהירה של רעיונות קיצוניים ואהדה לדאעש, שהתבטאה בהצטרפות של  יותר

מ-1500 צעירים מרוקאים לשורות הארגון. המלך מוחמד השישי נטל בתחילת שנת 2016 את היוזמה לידיו והורה לשר החינוך ולשר ההקדשים לבצע בחינה רוחבית בכל מערכת החינוך, ולא רק בבתיה"ס הציבוריים. בעיתונות המרוקאית דווח כי המלך הורה "לבחון מחדש את תכניות הלימוד של לימודי האסלאם בבתיה"ס הציבוריים, הפרטיים ובמוסדות הלימוד המסורתי ולייחס חשיבות רבה יותר לחינוך על פי הערכים האסלאמיים המתונים, ובמרכזם האסלאם הסוני על פי האסכולה המאלכית הדוגלת בווסטיה [דרך האמצע], במתינות, בסובלנות ובדו קיום עם כל התרבויות." המלך אף השתתף בישיבת ממשלה ב-6.2.16 שדנה במערכת החינוך.[6]

 

הנחיה זו של המלך באה בעקבות לחצים חיצוניים ולחצים פנימיים. על פי אמצעי תקשורת מרוקאים, בשנים האחרונות גברו במדינה הטענות כי תכניות הלימוד של לימודי האסלאם בבתי הספר עלולות להוביל לנטיות קיצוניות ולעודד טרור.[7] כך, בעקבות הפיגועים בפריז בנובמבר 2015, קראה אגודת בית אל-חכמה, בה חברים משכילים ופעילים אזרחיים, למשטר "להבין את הסכנות שעלולות לאיים עלינו בכל רגע... ולטהר את תכניות הלימודים, כולל את אלו של לימודי האסלאם, מכל החומרים והתכנים שמזינים את הפרשנויות המוטעות של דת האסלאם או של דתות אחרות."[8]

 

דוגמה נוספת לביקורת על תוכן תכניות הלימוד במרוקו ניתן למצוא במאמרו של תופיק בועשרין, עורך אתר החדשות המרוקאי www.alyaoum24.com, בו תיאר כיצד בתו בת ה-8 התבקשה בשיעורי הבית שלה בלימודי האסלאם לענות "אילו ספרי קודש סולפו" מבין ארבע אפשרויות: תהילים, התורה, האוונגליון והקוראן. בועשרין תהה: "האם היה זה הכרחי שילדים בני שמונה יעשו את ההשוואה הזו עם דתות אחרות ולהכניסם לנושא סבוך בהיסטוריה של הדתות?". אך גם הוא טען כי הבעיה איננה רק בתכניות הלימוד בארצו "שלמרות כל ההסתייגויות מהן, מפותחות פי מאה מהחומר הדתי שמוכנס למוחות המבוגרים והצעירים, שמקורם בערוצי הדת המפרצים ובמיליוני הדרשות, פסקי ההלכה והתוכניות ביוטיוב..."[9]

 

בעקבות הנחיית המלך, ולקראת פתיחת שנת הלימודים 2016-17, הורה משרד החינוך להוציא מחומר הלימוד את כל הפסוקים והסורות הנוגעים לג'יהאד וללחימה, כמו סורת אל-פתח [מספר 48] ובמקומם להכניס תכנים המעודדים ערכים של סובלנות וחירויות.[10] על פי כמה דיווחים, היה בכוונת משרד החינוך למחוק כליל את לימודי האסלאם מתוכנית הלימודים ולהחליפם ב"לימודי הדת", אך משרד החינוך הכחיש זאת.[11]

 

לצד גורמים שבירכו על ההחלטה, היו גם גורמים, בעיקר כאלה הנמנים עם הזרם האסלאמי, שמתחו עליה ביקורת. הטענה הרווחת היתה שהטיפול בשורש הבעיה אינו באמצעות מחיקת פסוקים או סורות מחומר הלימוד, אלא באמצעות הסברתם והצגת הפרשנות הנכונה להם, באופן שיספק לתלמידים כלים להתמודד עם פרשנויות והסברים מוטעים, בהם הם עלולים להיתקל ברשתות החברתיות, במסגדים או באמצעי התקשורת. כך, ח"פ אמינה מאא' אל-עינין, ממפלגת השלטון הצדק והפיתוח, בעלת האוריינטציה האסלאמית, טענה כי "זו טעות לחשוב [שהטיפול הוא] באמצעות התעלמות מפסוקי הקוראן הנוגעים לג'יהאד, או ליחס ליהודים ואחרים, ולנסות להסתיר אותם מהלומד באמצעות הצדקה שטחית שיש לפטור את הלומד משורשי החשיבה הטרוריסטית. הלומד קורא את הקוראן ומקשיב לו בכל מקום, ואם לא נקרא איתו את כל התכנים ונסביר לו אותם בצורה  נכונה, מחר הוא ייפול קורבן לערוצים ואתרים ואמצעים אחרים שיכולים להכניס למוחו רעיונות הרסניים."[12]

 

ירדן: שינויים בטקסטים הדתיים ומחאות נגד "חילון תכניות הלימוד"

בירדן נענה משרד החינוך לקריאות שנשמעו במדינה בשנת 2015  לבדק בית במערכת החינוך ולטיהור תכניות הלימוד מרעיונות המעצימים את המוות ומעודדים קיצוניות ושנאת האחר,[13] והכריז באוגוסט 2016, כי סיים לעדכן את מרבית תכניות הלימוד, בלא שפירט את מהות ותוכן השינויים. שר החינוך בעת ההיא, מוחמד אל-ד'ניבאת אמר כי שינויים הוכנסו לתכניות הלימוד של השפה הערבית, החינוך האסלאמי, וההיסטוריה והחינוך הלאומי וחשף טפח אחד מהם בציינו כי לתכניות החדשות נוסף מידע על דתות אחרות ועל יחסי נוצרים-מוסלמים.[14]


על פי דיווחים בתקשורת וברשתות החברתיות, מדובר בשינויים תוכניים וצורניים. למשל, דווח כי טקסטים דתיים, כולל פסוקי קוראן, הושמטו או הוחלפו בטקסטים ספרותיים או טכנולוגיים; ישנה התייחסות לנוצרים כחלק מאוכלוסיית ירדן, בניגוד לתוכניות הלימוד הישנות שקבעו כי אוכלוסייתה היא מוסלמית בלבד; הוסרה ההנחיה לשנן פסוקי קוראן וחדית'ים, שמות אסלאמיים הוחלפו בשמות מודרניים, תמונות הכוללות סממנים אסלאמיים כמו חיג'אב וזקן הוחלפו.[15]

  

שער הפרק העוסק ב"חיים משותפים" בספר אזרחות לכיתות ו' לפני השינוי ולאחריו[16]

 

 

ספר לימוד לכיתה א' – המורה בחיג'אב הוחלפה במורה גלוית ראש[17]

  

 

השינויים עוררו מורת רוח וביקורת חריפה בקרב החוגים השמרניים בירדן וכן בקרב הורים ומורים. אחת הטענות העיקריות שהועלו היתה שמדובר בהיענות לתכתיבים מערביים חיצוניים שמטרתם למחוק את הזהות הערבית והמוסלמית של ירדן. איגוד המורים, שרבים מחבריו אנשי האחים המוסלמים [להלן: אח"ס] ושיחסיו עם אל-ד'ניבאת התאפיינו עוד קודם לכן במתיחות בשל סיבות אחרות, הגדיר את השינויים בתכניות הלימוד כ"קש ששבר את גב הגמל" ודרש לפטר את אל-ד'ניבאת.[18] באחת מהודעותיו תיאר הארגון את שינוי תכניות הלימוד כ"אסון" וטען כי שר החינוך דאז וצוותו "נתנו יד לפגיעה בתוכניות הלאומיות שלנו" וכי הטקסטים המסורתיים הוחלפו בטקסטים "מערביים וריקים מתוכן". לטענת האיגוד מדובר ב"כפיפות בצורתה המשפילה ביותר ובקבלת תכתיבים פוליטיים שיפגעו בדור ירדני ערבי מוסלמי, שסכנות אופפות אותו מכל עבר, ושמטרתם לפגוע בביטחונו העצמי ובמה שמחזק את רוחו."[19]


ברחבי ירדן נערכו הפגנות של מורים ותלמידים במחאה על השינויים שהוגדרו כ"חילון תכניות הלימוד".[20]

אתר חדשות ירדני  דיווח כי הורים התלוננו בפניו על השינויים ותהה "האם מדובר במדיניות חינוכית חדשה שנועדה לדחוק את השריעה [קרי, ההלכה האסלאמית] לשולי תכניות הלימוד ולהרחיק את התלמידים ממנה?"[21]

 

שריפת ספרי הלימוד החדשים בעת שביתת שבת של מורים מול משרד החינוך בעמאן[22]


 

בניסיון לשכך את גל המחאה הנרחב, הקים אל-ד'ניבאת ועדה לבחינת הנושא.[23] ראש ממשלת ירדן, האני אל-מולקי, שנדרש לנושא, אמר כי התיקונים בתכניות הלימוד נועדו לשם פיתוחן תוך שמירה על עקרונות לאומיים וערכים אסלאמיים, והבהיר כי אם יתברר שהיתה חריגה מערכים ועקרונות אלה, הממשלה תחזור בה מהתיקונים.[24] ב-14.11.16 דווח כי מועצת החינוך בראשות אל-ד'ניבאת, שר החינוך דאז, אימצה את דוח הוועדה שמונתה לבדוק את ספרי הלימוד החדשים. ככלל, הוועדה אימצה את ספרי הלימוד החדשים, כולל אלה של החינוך האסלאמי והשפה הערבית שעוררו מחלוקת רבה, וסברה כי הם תואמים את "הפילוסופיה של משרד החינוך ואת ערכי האסלאם ועקרונותיו". עם זאת, הוועדה המליצה על כמה תיקונים בספרים אלה, ביניהם הוספת פסוקי קוראן שיעלו בקנה אחד עם הנושאים הנלמדים וכן הוספת הקרבות הראשונים באסלאם, כמו המלחמות בשבטי היהודים בנו נדיר ובנו קינוקאע.[25]

 

למרות תיקונים אלה, ממשיכים גורמים שמרניים במדינה בהתנגדותם וקוראים לחזור לתכניות הלימוד שהיו נהוגות בשנת 2014, עם שינויים קלים. במסיבת עיתונאים שערכו סיעת האח"ס בפרלמנט וחזית הפעולה האסלאמית של האח"ס בפברואר 2017 נאמר כי התיקונים שהוכנסו בתכניות הלימוד משקפים "היענות לתכתיבים חיצוניים" שמטרתם לפגוע בזהותן של ירדן והאומה האסלאמית. בכיר בחזית הפעולה האסלאמית קרא למורים ולגורמי החינוך לפעול נגד ההשפעה של שינויים אלה.[26]

 

מצרים: שינויים מינוריים, ללא טיפול שורש בבעיה

משטרו של הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי חרט על דגלו לבחון מחדש את תכניות הלימוד, כחלק מהקריאה לחידוש השיח הדתי והמאבק בקיצוניות. אולם הוא נתקל בהתנגדות רבה, בעיקר מצד הממסד הדתי וכן הרחוב המצרי שרובו מסורתי. במהלך השנים הוקמו וועדות רבות, חלקן בהנחיית הנשיא אל-סיסי, שמטרתן היתה לבחון את חידוש תכניות הלימוד, אולם הן לא הניבו תוצאות.

 

רק באוגוסט 2017 הודיע משרד החינוך כי בכוונתו להתחיל ב"תכנית כוללת לפיתוח וחידוש תכניות הלימוד בצורה שורשית". לדברי ד"ר נואל שלבי, ראש מרכז הפיתוח של תכניות הלימוד במשרד החינוך, הם עובדים כעת על גיבוש קווי יסוד לתכניות הלימוד שיגדירו את צרכי החינוך של מצרים ואת התוצאות אליהן היא שואפת.[27]

 

שיטה זו, מנוגדת לדרך שהיתה נהוגה עד כה – מחיקת והסרת חלקים ספציפיים מתוכניות הלימוד. למשל, במרץ 2015 הודיע משרד החינוך ש"במסגרת תיקון תכניות הלימוד של השפה הערבית בכל כיתות הלימוד" הוצאו מהן כמה נושאים שעודדו אלימות או קיצוניות או שכללו "תוכן מדיני או דתי", ביניהם כיבושי צלאח אל-דין אל-איובי ועקבה בן נאפע, מגדולי המצביאים באסלאם.[28]

 

לקראת שנת הלימודים 2016-17 הורה המשרד להסיר מתכנית הלימודים בשפה הערבית לכיתה ג' את הסיפור "סוף הבזים" המציג מאבק בין ציפורים לבזים, כשהציפורים מסמלות את אוהבי המולדת בעוד הבזים הם אויביה. בתום המאבק, בו ניצחו הציפורים, הן הציתו את הבזים באוהל סגור ולא שעו לקריאות העזרה שלהם.[29] זאת בעקבות טענות כי הדבר "מטפח בקרב הילדים את רעיון שריפת [בני אדם בעודם בחיים] והנקמה".[30]   

 

שיטה זו של מחיקת קטעים ספציפיים מתכניות הלימודים במקום בחינה כוללת שלהן עוררה ביקורת רבה שעיקריה כי מדובר בטיפול חלקי ואיטי מאוד בבעיה. כך בכתבה ביקורתית מאוד ביומון אל-ערב הממומן על ידי איחוד האמירויות הערביות ויוצא לאור בלונדון לקראת שנת הלימודים 2016-17 תוארו תכניות הלימוד במצרים כ"אנכרוניסטיות ומעודדות לתכפיר", קרי האשמת מוסלמים בכפירה. בכתבה נטען כי למרות ש"ממשלת מצרים חוזרת ומצהירה בנסיבות רבות על רצונה לחדש את השיח הדתי, היא מתעלמת מתכניות לימוד המצדיקות ג'יהאד, עבדות, תכפיר, ומוות בשריפה, ואשר נלמדות בבתי הספר הציבוריים ובמוסדות אל-אזהר..."

 

על פי הכתבה, תכניות הלימוד כוללות טקסטים וסיפורים שמעודדים קיצוניות ומזינים נטיות לאלימות ולשנאה נגד האחר. עוד נכתב כי בעקבות מחאה גדולה על חלק מחומרי הלימוד, שונו מקצת מהתכנים, אך עדיין תכניות לימוד רבות כוללות טקסטים על דינים הנוגעים לעבדות, חסות ומס גולגולת המוטל על בני החסות [ג'יזיה] ועונש על אנשים שחזרו בהם מהאסלאם.[31]

 

מחאה במצרים על הכללת הספר "ואסלאמאה" בתכנית הלימודים לשפה הערבית לתלמידי כיתות י'

אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא הסיפור "ואסלאמאה" (הו, האסלאם) הנכלל בתכנית הלימודים לשפה הערבית לתלמידי כיתות י'. מדובר בספר על סולטאן סיף אל-דין קטז ומלחמותיו בצלבנים ובמונגולים. הספר כולל סצנות אלימות, ביניהן גם עריפת ראשו של בנו של ג'ינגס ח'אן, מנהיג המונגולים, שנלקח בשבי, על ידי אחיינו הצעיר של הסולטאן.  את הספר כתב עלי אחמד באכת'יר, סופר ממוצא אינדונזי שהתחנך והשתקע במצרים. הספר יצא לאור בשנת 1945 וזכה לפופולאריות רבה ואף לפרס של משרד החינוך. הספר נכלל בתכניות הלימודים במצרים משנת 1966 ואף עובד לסרט ולמחזה.

 

בינואר 2017 הביאה חברת הפרלמנט מונא מניר את הספר כדוגמה לתכנים הקיצוניים בתכניות הלימוד וקראה למשרד החינוך לפתח ולתקן את תכניות הלימוד בבתי הספר. בשאילתה שהציגה מוניר לשר החינוך היא כתבה: " [סיפור זה] זה אינו חלק ממעשי הטבח של דאעש אלא סיפור [שנכלל בספרי הלימוד] של ילדי כיתה י' במצרים... שמציגה עצמה בפני העולם כנאבקת בטרור... כל אדם יכול לקרוא מה שהוא רוצה אבל בבית הספר ובתכניות הלימוד אנו נדרשים להקנות [לתלמידים] הגיון, שייכות והשתייכות למולדת. זה אינו עולה בקנה אחד עם הציפייה שילד  יתפעל מגבורתו של ילד אחר שמבתר גרונות ומשחק עם גולגולת ואינו מתרגש ממראות של ראשים מתעופפים באוויר ומזרקה של דם מהעורקים. אם הילד יכתוב במבחן שהוא אינו מתפעל מכך או יביע התנגדות הוא ייכשל ויאלץ להישאר כיתה... יש לשנות ולפתח את תכניות הלימוד במצרים כדי להתמודד עם האלימות והקיצוניות הפושות בקרב ילדינו היום..."[32] בהזדמנות אחרת אמרה מוניר: "אנחנו בעידן הטכנולוגיה ומהפכת המידע. מדוע אנו מלמדים את ילדינו סיפורים על חרבות ורומחים?"[33]

 

דברים דומים כתב ח'אלד מונתצר, בעל טור ביומון המצרי אל-וטן, בהתייחסו לסיפור זה: "זה אינו קטע ממעשי הטבח של דאעש ולא תמליל של וידאו של אבו מוסעב אל-זרקאוי[34] אלא סיפור שאושר [בתכנית הלימודים] של ילדי כיתה י' במצרים... המשווקת עצמה בעולם כנאבקת בטרור... זוהי משמעות מושג הגבורה שאנו נוטעים במוחותיהם ובלבותיהם של הילדים...

 

יש לי שאלה אל הנשיא [אל-סיסי]: 'כיצד נחדש את השיח הדתי כשהשר הדאעשי שלך מטפח בבתי הספר שלו מיליוני צאצאים של אבו בכר אל-בגדאדי [מנהיג דאעש]... בבתי הספר הציבוריים שלנו ובאלו השייכים לאל-אזהר גדל דור דאעשי. כיצד אפוא אנו מצפים להפוך לבני תרבות, להתקדם ולחדש את [דרך] החשיבה שלנו?... המצפון חייב להיות מעוצב בכיוון מצרי לאומי [שמעניק] שוויון  לכולם ללא דם או חלקי גופות, שכן מדינה לא יכולה להפוך לבת תרבות לאחר שילדיה כבר התיידדו עם הדם..."[35]

 

הספר "ואסלאמאה" של משרד החינוך לכיתה י' שנת 2016-17[36]



דרישתה של מוניר עוררה ויכוח בועדת החינוך של הפרלמנט. היו חברי פרלמנט שטענו כי הסיפור נלמד כבר שנים בבתי הספר ואינו מעודד לטרור או לקיצוניות. ח"פ אבראהים חג'אזי, חבר בוועדת החינוך, אמר: "אני למדתי את הסיפור ולא הפכתי לטרוריסט או קיצוני, וכך גם רבים אחרים..."[37]

 

אחמד שלבי, יועץ ללימודי השפה הערבית במשרד החינוך אמר כי המשטר הקים וועדה לבחינת הסיפורים הנלמדים, כולל סיפור זה, והחליטה למחוק את כל החלקים הכוללים אלימות בסיפור זה כמו בסיפורים אחרים, ואשר אפשר להבינם בצורה שגויה.[38] 

 

למרות דברים אלה, באתר http://www.ta3lemk.com שמעלה לרשת האינטרנט את ספרי הלימוד במצרים נכתב כי לקראת שנת הלימודים 2017-18 "לא נעשה כל שינוי בתוכן הסיפור "ואסלאמאה" בשנה הנוכחית. האתר העלה את קובץ ה-PDF של הסיפור מאתר משרד החינוך והוא כולל את הגרסה של הסיפור לשנת הלימודים 2016-17 הכוללת את הקטעים המדוברים שבמחלוקת.[39]   

 

יצוין כי ד"ר מחמוד אל-ח'בירי, ראש המנהלה המרכזית למעקב ולהערכת התפקוד במשרד החינוך, הורה לראשי מנהלות החינוך בכל המחוזות, לפעול מיד להוצאת הספרים על האח"ס והמהפכה האיראנית וספרים המעודדים קיצוניות, מבתי הספר ואיים להעניש מי שיפר את ההנחיה.[40] אולם יש להניח כי הוראה זו ניתנה במסגרת העוינות הפוליטית לתנועת האחים המוסלמים ולאיראן ולא כחלק מתוכנית כוללת לפיתוח וחידוש תכניות הלימוד.

 

סעודיה: קריאות לטיהור תוכניות הלימוד מגילויים של קיצוניות דתית ושנאה

בעקבות מעשי טרור שביצעו תומכי דאעש בסעודיה בשנים האחרונות, קראו כמה חברי פרלמנט ועיתונאים, לבחון מחדש את תכניות הלימוד שלטענתם מהוות את אחת הסיבות לעלייה בתמיכה בדאעש בקרב אזרחי המדינה ולביצוע פיגועים בהשראתו. כך,  עבדאללה בן עבד אל-כרים אל-סעדון, יו"ר הוועדה לענייני ביטחון במועצת השורא, קרא למשרד החינוך לפתח תכניות חדשות אשר "יחתרו ליצור אדם מתון ומאוזן, בעל יכולת חשיבה ביקורתית שתאפשר לו להבחין בין טוב לרע."[41] חבר מועצת השורא עיסא אל-ר'ית' קרא "לטהר את בתי הספר, האוניברסיטאות, במות הדרשנים, המסגדים, הרשתות החברתיות מכל הקיצוניים והמסיתים ובמיוחד מכמה תכניות לימוד שסייעו למסיתים לעצב כרצונם את מוחות התלמידים..."[42]

 

ברוח דומה כתבו כמה בעלי טורים בעיתונים הסעודים הממסדיים. עלי אל-שרימי, בעל טור ביומון אל-וטן, טען כי תכניות ושיטות הלימוד בבתי הספר הסעודים מחנכות לשנאת האחר. כך כתב: "... סיבה עיקרית לבעיותינו היא הדרך ואיכות החינוך שאנו מעניקים לילדינו... המתבססים כמעט לגמרי על ה-copy-paste כדי להצליח במבחן. ילדינו גדלים כשהם נמנעים משאלות רבות וחוששים להיכנס לנושאים מדעיים ופילוסופיים רבים - נושאים שתכניות הלימוד מסמנות באלפי קווים אדומים וכובלות אותם באלפי איסורים. תכניות הלימוד הן רק סיבה אחת מרבות לבעיה זו [קרי, הקיצוניות] אך באמצעות שינוין ותיקונן ניתן אולי  להציל את מה שניתן להציל ויורידו את רמת הגזענות והקיצוניות... אין מנוס מלבחון מחדש את  תכניות הלימוד הדתיות ולטהר אותן מפגמי הקיצוניות הדתית... ומפגמי השנאה כלפי אלה המחזיקים בדת ובאסכולה שונה. יש לבחון מחדש את תפיסת הג'יהאד ולראותה בצורה חדשה של ג'יהאד נגד הפיגור והבורות ושהג'יהאד הצבאי יהיה רק אם המדינה והעם מותקפים."

אל-שרימי גם קרא לחולל שינוי בתכניות הלימוד, כך שיכילו מידע על דתות שונות ויתבססו על ערכי זכויות האדם, הסובלנות והמוסר. לסיכום, כתב: "אין מנוס מבחינה מחדש של תכניות הלימוד ופיתוחן, מתוך צורך פנימי חיוני וכדי לעמוד ב[קצב] ההתפתחויות של העידן המודרני, עם חינוך שיכול להתמודד עם האתגרים ויכול לחסן עצמו מפני רעיונות הקיצוניות וההרג."[43]

 

עביר אל-עלי קרא במאמר ביומון אל-וטן למשרד החינוך "לספור כמה פעמים מופיע הביטוי 'ג'יהאד למען אללה' בתכניות הלימוד ולהסביר לנו מהי ההצדקה לכך... בעת בה המדינה מנהלת מלחמת חורמה באלה הדוגלים במלחמות אחים פנימיות  ובעלי שאיפות  פוליטיות ונוכח המאבקים רווי הדמים במדינות השכנות? עלינו לאמץ דרכים חדשות, שונות לחלוטין בחינוך, שיתבססו על חשיבה הגיונית ופילוסופית ויצאו משגרת השינון וסיפורי השבח למוות ולשנאת האחר ויחזקו את ערכי האזרחות והעדפת האינטרסים של המולדת והגנתה על פני כל דבר אחר..."[44]

 

משרד החינוך הסעודי הודף את הדרישות לשינוי: התפיסות המודרניות - אויב ראשי של ביטחון המדינה

בעקבות לחצים מבית ומחוץ, ביצע משרד החינוך כמה שינויים בתכניות הלימוד לאורך השנים, אך לא גיבש מדיניות אחידה, מוסדרת וכוללת למאבק בתופעת הקיצוניות. בדצמבר 2015, שב והורה משרד החינוך להוציא מספריות בתי הספר ומרכזי החינוך ברחבי הממלכה את ספריהם של ראשי ומייסדי האח"ס, ביניהם סיד קטב, חסן אל-בנא ויוסף אל-קרדאוי.[45] זאת לאחר שהנחיה דומה משנת 2002, בעקבות פיגועי ה-11.9, לא יושמה במלואה.[46] אולם ברור כי הנחיה זו נובעת גם ממניעים פוליטיים במסגרת מאבקה של סעודיה בארגון האחים המוסלמים.

 

בדצמבר 2016  אף נקט משרד החינוך צעד שמעמיד בספק את כוונותיה של סעודיה לבצע שינוי מהותי אמיתי בתכניות הלימוד שלה. המשרד פרסם תכנית שמטרתה אומנם "לבסס את הערכים הלאומים, לטפל ברעיונות הקיצוניים ובעקרונות ההרסניים ולאתר כל פעילות קיצונית בקרב התלמידים ולטפל בה", אך נקבע בה כי האיום הראשון במעלה על ביטחון המדינה הוא "התפיסות המודרניות – ההתמערבות, האתאיזם, הליברליות והחילוניות" ורק אחר כך הזרמים הקיצונים התכפירים, קרי דאעש ואל-קאעידה וכן הזרמים המפלגתיים והעדתיים.[47]

 

בנוסף, עד כה  לא נראה כי חלו שינויים מהותיים בדרכי ההוראה בבתי הספר הממשלתיים. למשל, ביולי 2015 מתחו ליברלים סעודים ביקורת נוקבת על החלטת שר החינוך, עזאם אל-דח'יל, לפתוח כיתות לשינון הקוראן בבתי הספר הממשלתיים. הליברלים הביעו חששם כי החלטה זו "תחזיר את החינוך בסעודיה שנים אחורה ותיצור דור קיצוני הנותן קדימות לדת על פני המדע".[48]

 

כווית: עמדה מתחמקת של המוסדות ביחס לנחיצות השינויים בתכניות הלימוד

גם בכווית נראה כי לא נעשו שינויים מהותיים בתכניות הלימוד בשנים האחרונות ונראה כי הממשלה בוחרת להתחמק מדיון רציני ומהותי בתכניות הלימוד ומסתפקת בהצהרות כלליות ומעורפלות על כך שתכניות הלימוד צריכות להתבסס על ערכים של סובלנות וכיבוד האחר.[49] ביוני 2016 הצהיר ג'אסם אל-מסבאח, המנחה המקצועי הכללי של החינוך האסלאמי במשרד החינוך, כי המשרד סיים לתקן את תכניות הלימוד האסלאמי לכיתות ב' ו-ו' וכי בשנה הבאה יישמו זאת גם בכיתות אחרות.[50] בחלוף חודש, דווח כי שר החינוך בדר אל-עיסא הורה ליישם החל משנת הלימודים 2016-17, בחטיבות הביניים במדינה, תכניות לימוד "שיתבססו על סובלנות, כיבוד האחר ועקירת הקיצוניות מהשורש". תת השר סעיד אל-חרבי, הבהיר כי המטרה להעניק לתלמידים מיומנויות בסיסיות ברמה גבוהה שיהפכום לאזרחים טובים, שיאמצו את ערכי החברה הכוויתית וינהגו לפיהם; לכיבוד האחר וזכויות האדם וחירותו, והתחייבות לערכי השלום והסובלנות.[51]

 

אולם עד כה לא ברור מה תוכנם של שינויים אלה והאם הבכירים במשרד החינוך פועלים ברצינות כדי לקדמם. בתשובה לשאלת חבר פרלמנט ביולי 2016 שלל בדר אל-עיסא, שר החינוך הכוויתי את הטענה כי תכניות הלימוד בארצו מעודדות לקיצוניות והצהיר: "בתכנית הלימודים האסלאמיים אין משהו שמעודד קיצוניות. ההפך הוא הנכון, התכניות בנושא זה מעודדות את ערכי הסובלנות והאנושיות בדת, שקוראים לשלום, סובלנות, פלורליזם, דו קיום וכבוד אחד לשני."[52] בהזדמנות אחרת אמר אל-עיסא, כי אין מנוס מטיפול בנושא שינוי תכניות הלימוד במזה"ת ובאזורים אחרים שבהם משגשגים הרעיונות הקיצוניים בצורה מודעת וריאלית, אולם הבהיר: "אנו בכווית ובמפרץ נוקטים מדיניות של כבוד האדם וזכויותיו ומלמדים את ילדינו בהתאם לכך בבתי הספר שלנו, אך מה שילדינו רואים באמצעי התקשורת סותר את מה שהם לומדים בבתי הספר שלהם."[53]

 

דוגמה נוספת לחוסר הרצון בכווית לבצע שינויים מהותיים בתכניות לימוד, היא תשובתו של ה ג'אסם אל-מסבאח לשאלה בנוגע לדיווחים, כי השגרירויות האמריקאיות בכמה מדינות ערביות קובעות את המסגרת הכללית של תכנית הלימוד האסלאמית בבתי הספר. אל-מסבאח ענה: "לא ראינו זאת במו עינינו, אבל ייתכן שזה נכון בכמה מדינות אסלאמיות, לפי מה שקראתי על אשרור הסכמים בנושא זה. כללית, הגלובליזציה קיימת ושולטת והמשמעות היא כפיית חסות מחשבתית, תרבותית, מדינית, כלכלית וצבאית. מי שאומר אחרת, אינו מודע למציאות. מדובר בקולוניאליזם חדש... יש ניסיונות לכפות חסות... יש [במדינות ערב והאסלאם] מי שדוגל בתפיסה חילונית וליברלית ואינו רוצה את האסלאם."[54]

 

כצפוי, נושא תכניות הלימוד ממשיך לעורר ויכוח במדינה. אחמד אל-צראף, עיתונאי כוויתי ליברלי, הכותב ביומון הכוויתי אל-קבס, שיבח את מרוקו על החלטתה לבחון מחדש את תכניות הלימוד ותהה מתי יגיע תורה של כווית. במאמרו "מתי יגיע תורנו" כתב: "האם תכניות הלימוד שלנו, כפי שטען והצהיר שר החינוך הכוויתי, אכן נקיות מעידוד לטרור, להרג ולג'יהאד ולהתרת הרג האחר? התשובה היא כמובן לא - לא בטקסטים ולא בנפשות [הפועלות]. המורים הפוליטיים הם גורם מסוכן בעיצוב התפיסה אצל תלמידינו. מה שמוזר הוא שמשרד ההקדשים ביקש מדרשני המסגדים לא לדבר על נושאים מסוימים או לעסוק בפוליטיקה, אך הוא לא הוציא כל אזהרה למורים [למרות] שאגודת המורים נחשבת כבר שנים לביתה של התפיסה התומכת באח"ס... לפני כמה ימים כמה תלמידים התעמתו עם אנשי הביטחון, הניפו את דגלי דאעש ושרו את המנוני דאעש מול אנשי הביטחון ומצלמות הטלפונים הניידים ... שכן הם יודעים, או חושבים, שהם החזקים ביותר... "[55]

 

ד"ר אבתהאל אל-ח'טיב, מרצה באוניברסיטת כווית ואקטיביסטית ליברלית חילונית, אף דרשה לבטל את לימודי הדת בבתי הספר מאחר שהדבר מהווה "דיכוי של זכויות הדתות האחרות" וקראה להקים מוסד חינוכי ניטראלי. לדבריה, בבתי הספר במדינה "עדיין מלמדים שהעונש על חזרה מדת האסלאם [הוא מוות], [למרות] שאנחנו חברה פתוחה שבה רבים שמשנים את דתם ... כמו כן יש תפיסות מוטעות על הנשים... וטקסטים חריפים המסיתים לאלימות..."[56]

 

 



[1] http://hawajordan.net, 14.11.2016. בנו נדיר ובנו קינוקאע הם  שבטים יהודים שחיו בעיר אל-מדינה ושעל פי המסורת המוסלמית, בגדו בנביא מוחמד והפרו הסכמים איתו ולכן הוא גירשם מהעיר.

[2] אל-ר'ד (ירדן), 7.3.2016

[3] אל-דסתור (ירדן), 16.8.2017

[4] אל-אתחאד (איחוד האמירויות הערביות), 2.7.2017

[5] אל-ערב (לונדון), 27.12.2016

[8] www.lakome2.com, 19.11.2015

[9] www.alyaoum24.com, 1.3.2016 

[13] ראו דוח ממרי: "ירדן: קריאות לבדק בית במערכת החינוך נוכח הצטרפות צעירים לארגוני טרור" (14.12.15)

[14] אל-ר'ד (ירדן), 24.8.2016

[15] אל-ר'ד (ירדן), 24.8.2016; http://arabi21.com, 19.8.2016; http://sawaleif.com, 4.9.2016; אל-סביל (ירדן), 18.9.2016; אל-סביל (ירדן), 5.10.2016; אל-סביל (ירדן), 4.2.2017  

[18] אל-סביל (ירדן), 17.9.2016

[19] אל-סביל (ירדן), 18.9.2016

[20] אל-ר'ד (ירדן), 30.9.2016; אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 1.10.2016; אל-סביל (ירדן), 6.10.2016; אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 14.10.2016

[22] אל-ר'ד (ירדן), 30.9.2016

[23] אל-ר'ד (ירדן), 11.9.2016; אל-סביל (ירדן), 1.10.2016

[24] אל-ר'ד (ירדן), 9.10.2016

[25] http://hawajordan.net, 14.11.2016..

[26] אל-סביל (ירדן), 4.2.2017

[28] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 18.3.2015 צלאח אל-דין אל-איובי (1137-1193) - מייסד השושלת האיובית ושליט מצרים וסוריה; כבש את ירושלים מידי הצלבנים לאחר 88 שנים בהן היתה תחת שליטתם. עקבה בן נאפע (622-683) – מושל צפון-אפריקה תחת שלטון בית אומייה, כבש שטחים נרחבים מידי האימפריה הביזנטית בצפון-מערב אפריקה.

[29] www.mwlana.com, 25.2.2017

[34] מנהיג אל-קאעידה בעיראק שחוסל ב-2006

[35] אל-וטן (מצרים), 19.11.2016

[37] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 29.1.2017

[38] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 29.1.2017 

[41] עוכאט' (סעודיה), 25.6.2016

[42] אל-וטן (סעודיה), 25.6.2016

[43] אל-וטן (סעודיה), 5.7.2016

[44] אל-וטן (סעודיה), 28.6.2016

[45] www.alaraby.co.uk, 2.12.2015

[46] אל-חיאת (לונדון), 28.4.2014

[47] מכה (סעודיה), 28.10.2016 על הפרויקט והתגובות לו בסעודיה ראו דוח ממרי

[48] https://arabi21.com, 30.7.2015 

[49] על דיון בנוגע לתכניות הלימוד בכווית ב-2004 ראו דוח ממרי

[52] www.kna.kw, 12.7.2016 

[53] אל-וטן (סעודיה), 19.9.2016

[54] אל-ראי (כווית), 4.9.2016

[55] אל-קבס (כווית), 16.7.2016