ביקורת במצרים על היחס ליהודים והנוצרים בפרשנות הרווחת של פרק הפתיחה בקוראן
הקדמה
לאחרונה התעורר בתקשורת המצרית דיון באשר לפרשנות לשני הפסוקים האחרונים בפרק הפתיחה בקוראן, סורת אל-פאתחה: "נחנו באורח מישרים; אורחם של אלה אשר נטית להם חסד, לא של אלה אשר ניתכה הַחֵמָּה עליהם ולא של התועים".[1] על פי הפרשנות הרווחת לפסוקים אלה, הכוונה בביטוי " אלה אשר נטית להם חסד " היא למוסלמים, בעוד ש"אלה אשר ניתכה החמה עליהם" הם היהודים ואילו "התועים" הם הנוצרים[2].
הדיון התקשורתי בנושא התעורר בעקבות פרסום כתבת תחקיר בנושא שפורסמה ב-27.1.2017 ביומון המצרי אל-מצרי אל-יום. בכתבה טען כותב התחקיר, העיתונאי המצרי מועתז נאדי, כי בספרונים שמחולקים בסוכות אבלים במצרים רווחת הפרשנות כי הפסוק האחרון בסורת אל-פאתחה הוא נגד היהודים והנוצרים, זאת למרות ששיח'ים גדולים וידועים בהם השיח' מחמד עבדה ואחרים הבהירו כבר בעבר שפרשנות זו אינה נכונה.
תחקיר זה עורר ביקורת בקרב כותבים מצרים שפרסמו מאמרים בהם דחו את הפרשנות המופיעה בספרונים אלה ויצאו נגד אנשי הדת ובפרט נגד מוסד אל-אזהר והעומדים בראשו, שמתירים את פרסום הספרונים הללו ומאפשרים קידום רעיונות קיצוניים. לדבריהם, מדובר בעניין נוסף המעיד על החשיבות וההכרח לבצע חידוש של השיח הדתי[3].
תמונה של פרשנות פסוק 7 בסורת אל-פאתחה בה כתוב: "אלה שניתכה
הַחֵמָּה עליהם" - [הכוונה] ליהודים, התועים - [הכוונה] לנוצרים[4]
בסקירה זו יובאו עיקרי כתבת התחקיר שעסקה בנושא וכן קטעים ממאמריהם של כותבים מצרים שהתייחסו אליה.
יומון מצרי: מחולקים ספרונים המפרשים את הפסוק האחרון בסורת אל-פאתחה נגד היהודים והנוצרים
כאמור, העיתונאי המצרי מועתז נאדי פרסם ב-27.1.2017 ביומון המצרי אל-מצרי אל-יום כתבת תחקיר שכותרתה "פרשנות [סורת] אל-פאתחה – ממוחמד עבדה[5] ועד לספרוני התנחומים" בה יצא נגד הספרונים המחולקים בסוכות אבלים המפרשים את הפסוק האחרון בסורת אל-פאתחה כנגד היהודים והנוצרים.
התחקיר נפתח בטענה כי "ישנם ספרונים שמחולקים בעתות אבל לאות רחמים על המת, הכוללים פרשנויות שונות, שהופכות את הנוצרי שהגיע לנחם את האבלים ל'תועה'". עוד צוין בכתבה, כי פרשנות זו שמופיעה בספרונים ומתייחסת ליהודים ולנוצרים, מצוטטת גם באתר האינטרנט של האוניברסיטה בריאד ע"ש המלך סעוד [בחדית'] מפי עדי בן חאתם, אחד מחברי הנביא. עורך התחקיר, נאדי, הוסיף וציין כי פרשנות זו רווחת "למרות שחלפו יותר ממאה שנים מאז [פורסמה] הפרשנות של השיח' מוחמד עבדה שכיהן כמופתי של מצרים והיה מחלוצי הרפורמה וחידוש השיח הדתי בדורו, לשני הפסוקים האחרונים של סורת אל-פאתחה"...
בהמשך התחקיר מסביר נאדי באריכות את הפרשנות שנתן השיח' מחמד עבדה לפסוק זה. על פי הפרשנות של עבדה, הביטוי "אלה אשר נטית להם חסד" אינו מתייחס למוסלמים אלא דווקא ל"נביאים, לצדיקים, לשהידים ולאנשים ההגונים [שהשתייכו] לאומות הקודמות". עבדה הסביר עוד כי "אלה אשר ניתכה החמה עליהם" הם "אלה שסטו מדרך האמת לאחר שידעוה ואלו שההלכה של אללה ודתו הובאו לידיעתם, אך הם סירבו לקבלה".
אשר לביטוי "התועים" – עבדה פירשו כמתייחס לכמה קבוצות של אנשים אשר המשותף להם הוא שהם לא הכירו את הבשורה של האסלאם או לא הבינוה כהלכה. כלומר, השיח' מחמד עבדה לא פירש את "אלה אשר ניתכה עליהם החמה" ואת "התועים"- כיהודים ונוצרים, ואין בה שום התייחסות לשיוך דתי. עורך התחקיר ציין כי עם פרשנות זו הסכימו אנשי דת בכירים נוספים כמו השיח' מוחמד מתולי אל-שעראוי, ששימש בעבר כשר ההקדשים המצרי וגם שיח' אל-אזהר המנוח ד"ר מוחמד סייד טנטאוי.[6]
בכתבה צוטט גם ד"ר מחי אל-דין עפיפי, מזכ"ל האקדמיה למחקרים אסלאמיים באל-אזהר, שיצא גם הוא נגד הפרשנות בגנות היהודים והנוצרים באומרו: "הפרשנות שמופצת בספרון התנחומים סותרת את מה שנאמר בקוראן, שכן הקוראן המכובד דיבר על הנוצרים, ואללה יתעלה אמר: 'ומצוא תמצא כי האומרים, נוצרים אנו, אהבתם למאמינים גדולה מכל, זאת כי יש כמרים ונזירים ביניהם, ואין שחץ בליבם.'[7] עפיפי קרא למוסד אל-אזהר לבדוק את הפרשנויות הללו, בייחוד של הקוראן, שמופצים במצרים, ולהכניס בהן תיקונים.[8]
פרשנות ג'לאלין לקוראן שבה גם כן ההתייחסות בפסוק 7 היא ליהודים ולנוצרים[9]
כותבים מצרים יוצאים נגד התופעה: הממסד הדתי במצרים מתיר פרשנויות קיצוניות של הקוראן
כאמור, כתבת התחקיר של מועתז נאדי עוררה תרעומת בקרב כותבים מצרים, שטענו כי פרשנות זו של הפסוק שגויה וכי אין בו התייחסות לנוצרים וליהודים ויש לדבוק בפרשנויות של שיח'ים רפורמיסטים יותר. כותבים אלה הפנו חיצי ביקורת אל מוסדות הדת במצרים ובראשם מוסד אל-אזהר, שמאפשרים פרסומם של פרשנויות מעין אלו.
בעלי יומון מצרי: מדוע מבטלים את הרעיונות הנאורים של שיח'ים רפורמיסטים לטובת רעיונות קיצוניים?
צלאח דיאב, בעלי היומון המצרי אל-מצרי אל-יום, הכותב בשם העט ניוטון, נדרש לנושא. במאמר שפורסם ב-27.1.17 תחת הכותרת "תוכחה" הוא מתח ביקורת על שיח' אל-אזהר ועל מוסד אל-אזהר שלטענתו מעניקים את חותמתם לפרשנות נגד היהודים והנוצרים שמופיעה בספרונים אלו. הוא כתב: "לכל אדם יש מחויבות מוסרית לנחם אבלים. ככל שמתקדם הגיל, יש יותר ביקורי תנחומים. ברוב הלוויות שאני נוכח בהן נהוג כעת להעניק למלווים קוראן ביציאה, ולכן יש לי ערימה של ספרי קוראן. אפשרות אחרת היא שמעניקים לך ספרון ובו סורות מהקוראן ובראשן סורת אל-פאתחה. בשוליו של כל דף בספרונים הללו ישנה פרשנות ובכריכה האחורית יש גם תצלום של אישור [מוסד] אל-אזהר להדפסת הספרון הזה, כדי שהספריות השונות יוכלו להפיצו. סורת אל-פאתחה שעליה אנו חוזרים שוב ושוב מידי יום בתפילה, קלה להבנה ואינה טעונה הסבר, לכן לא עלה בדעתי מעולם לחפש לה פירוש, ולפיכך לא עיינתי בשולי ה[עמוד] של הפסוקים הללו...
במקרה, בהלוויה האחרונה [שבה נכחתי], פגשתי חבר של בני ללימודים, [והוא] נוצרי. לאחר שבירכני לשלום הוא אמר לי, כשהחיוך לא מש משפתיו, בהתייחסו לפרשנות המופיעה בשולי סורת אל-פאתחה, כי על פי הפרשנות, המילים 'אלו שניתכה הַחֵמָּה עליהם' כוונתם ליהודים, ואילו 'התועים' הם הנוצרים. נדהמתי והתנצלתי בפניו, כי אלו הם בורים שלא מבינים מה הם עושים, ופניתי למכוניתי כשאני נבוך.
מי הם אלו שניתכה הַחֵמָּה עליהם? האם [הכוונה] למי שפוצץ את הכנסייה על שם פטרוס [באל-עבאסיה][10]? האין הוא ראוי שתותך עליו הַחֵמָּה? [או על] רוצח, או על מי שנוהג בהוריו באכזריות? האין דתו האסלאמית [של אדם כזה] קובעת כי יש להענישו? או שמא הדבר חל על אחינו היהודים בלבד? ומה אם מוסלמי סוטה מהוראות דתו ושותה אלכוהול, נואף ומהמר – האין הוא ראוי לכינוי 'תועה'? או שמא בשל דתו הוא חסין, יהיו מעשיו אשר יהיו ו[לא משנה] כמה סבל גרמו לאנשים אחרים? או שמא הוא צריך להיות נוצרי כדי שיתאים לו הכינוי הזה?
אינני בקי ברזי הדת ואינני מתיימר להיות מומחה בפרשנותה, אבל נראה כי הפירוש, כפי שהובא [בספרון], קיבל את אישורו של אל-אזהר המופיע על כריכתו האחורית. מדוע מבטלים את הרעיונות הנאורים לטובת הרעיונות הקיצוניים? מדוע אנו מוותרים על גישה נאורה של שני השיח'ים הנשגבים, האימאם מוחמד עבדה והשיח' מחמוד שלתות, שהיה שיח' מסגד אל-אזהר בין 1958-1963? שניהם טענו כי אלו שניתכה הַחֵמָּה עליהם והתועים עשויים להיות מוסלמים, יהודים או נוצרים, וכי הדבר כלל לא מתייחס לבני דת מסוימת כלשהי. מדוע אנו זונחים את הרעיונות המתונים הללו?...
בעת שבה אנו מדברים על חידוש השיח הדתי כדי שהדתות כולן יובילו [למטרה] שלשמה הורדו והיא שלום, דו-קיום, חמלה וקבלת האחר, אינני יכול שלא לשגר תוכחה קלה לשיח' המכובד שלנו ד"ר אחמד אל-טיב, שיח' אל-אזהר..."[11]
עיתונאי מצרי: הפרשנויות השונות מעידות על הנחיצות והחשיבות של חידוש השיח הדתי
גם אוסאמה אל-ר'זאלי חרב, בעל טור ביומון המצרי הממסדי אל-אהראם, פרסם ב-29.1.17, יומיים לאחר פרסום התחקיר באל-מצרי אל-יום, מאמר המשבח את תחקירו של מועתז נאדי וטען כי לאור המורשת המפוארת של חכמי דת רפורמיסטים, יש לבחון את הפרשנויות השונות לסורות. הוא כתב: "תחקיר עיתונאי מצוין שפרסם מועתז נאדי... ריתק אותי...
מה מצא עמיתי במדגם של אותם ספרוני תנחומים? הוא מצא נוסח של סורת אל-פאתחה עם פרשנות הפסוק השביעי האחרון בה: 'אורחם של אלה אשר נטית להם חסד, לא של אלה אשר ניתכה הַחֵמָּה עליהם ולא של התועים.'
[על פי הפרשנות בספרונים אלה], אלו אשר ניתכה הַחֵמָּה עליהם הם היהודים, והתועים הם הנוצרים. כשרצה עמיתי לבדוק את הפרשנות הזו, הוא מצא כי היא מופיעה באתר אוניברסיטת המלך סעוד [בריאד], אך גילה כי היא שונה מהפרשנויות של השיח' מוחמד עבדה, של השיח' מוחמד מתולי אל-שעראוי ושל שיח' אל-אזהר המנוח ד"ר מוחמד אל-סייד טנטאוי.
האמת היא, שכשניסיתי לברר את העניין, פניתי לכמה מקורות שיש לי כמו 'אל-מונתח'ב' - קובץ [מודרני] של פרשנויות הקוראן שפרסמה המועצה העליונה לעניינים אסלאמיים [באל-אזהר], מהדורה 18 ב-1995, שבו נכתב כי אלו שניתכה הַחֵמָּה עליהם והתועים הם 'אלו שראויים לזעמו של אללה שסטו מדרך האמת והטוב משום שהתנגדו לאמונה ולציות' (עמוד 1). ואולם, [פרשנות] זו שונה מזו שמופיעה בפרשנות הישנה של אבן כות'יר[12] שבה נכתב כי אלו שניתכה הַחֵמָּה עליהם הם היהודים והתועים הם הנוצרים, ואותה המשמעות מופיעה גם בפרשנות אחרת באתר 'אהל אל-סנה'.
אם כן, מה משמעות הדבר, בייחוד [לאור העובדה] כי העניין לא נוגע לטקסט אלא לביאור? המשמעות היא שסוגיית חידוש השיח הדתי רחבה ועמוקה יותר מכפי שאנו סבורים, וכי יש לפעול בעניינה באמצעות תכנית מדעית סדורה, בייחוד [לאור העובדה] שיש לנו מורשת מרשימה ומכובדת שהותירו לנו רפורמיסטים נכבדים. לא נותר לגורמים הרלוונטיים אלא לפקח על מה שכתוב בספרונים עצמם..."[13]
[1] סורה מספר אחת. התרגום לקוח מתוך אורי רובין, הקוראן, אוניברסיטת תל אביב, 2005
[2] וראו למשל פרשנותם של אל-טברי ואל-ג'לאלין. אבו ג'עפר אבן ג'ריר אל-טברי (838-923) הוא מראשוני פרשני הקוראן. פרשנות ג'לאלין היא פרשנות קלאסית סונית לקוראן שבחיבורה החל ג'לאל אל-דין אל-מחלי (1389-1459) וסיים אותה תלמידו, ג'לאל א-דין א-סיוטי .
[3] יצוין כי סוגיה זו נדונה כבר בעבר בקרב אנשי דת ותקשורת מצרים. כך למשל, המטיף האסלאמי מברוכ עטיה, אמר במהלך טקס לציון הולדת הנביא מוחמד שהתקיים ב-18.12.2016 במכללת דאר אל-עלום באוניברסיטת קהיר למדעים ערביים ואסלאמיים, כי בפסוקים הללו אין הכוונה לנוצרים או ליהודים, כפי שביארוה חכמי דת בספרים רבים, והוסיף כי "מי שפירש כך אינו מבין דבר." הוא הוסיף כי "הנוצרים בקוראן מוזכרים [בהקשר] טוב ו[אללה] ציווה להם את הטוב, אז כיצד הקוראן יכול לציין אנשים לטוב ו[מנגד] לכנותם 'תועים' ו'אלו שניתכה עליהם הַחֵמָּה?" ראה: https://www.cairoportal.com, 18.12.2016
דוגמה נוספת לשיח בנושא זה הם דברים שאמר איש התקשורת המצרי תאמר אמין, בתכנית טלוויזיה בדצמבר 2016 שנדהם מכך שבספר ללימודי דת לכיתה ו' בבית ספר יסודי, נאמר כי המילה "תועים" בסורת אל-פאתחה מכוונת לנוצרים ומכך שבאותו ספר נכתב כי כל דת פרט לאסלאם היא דת שקרית וטען כי "כך אנו מגדלים טרוריסטים, ואם נכון הדבר הרי שמדובר באסון". ראה: https://www.tahrirnews.com, 12.12.2016
[4] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 27.1.2017
[5] מוחמד עבדה (1849-1905) חכם דת והלכה ורפורמטור אסלאמי מצרי שנחשב לאחד מסמלי חידוש ההלכה האסלאמית שהטיף לתחייה ורפורמה בעולם הערבי והאסלאמי.
[6] השיח' מוחמד מתולי אל-שעראוי (1911-1998) כיהן כשר ההקדשים המצרי. השיח' מוחמד סייד טנטאוי (1928-2010) כיהן כאמאם הגדול של מסגד אל-אזהר מ-1996 ועד 2010.
[7] מתוך סורה מספר חמש, פסוק 82. התרגום לקוח מתוך אורי רובין, הקוראן, אוניברסיטת תל אביב, 2005. בהקשר זה יצוין כי עפיפי מצטט רק את חלקו השני של הפסוק. חלקו הראשון של הפסוק הוא נגד יהודים וניסוחו: "מצוא תמצא כי היהודים והמצרפים [הפוליתאיסטים] שותפים לאלוהים, איבתם למאמינים גדולה מכל..."
[8] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 27.1.2017
[9] ראו https://quran.al-islam.com
[10] ב-11.12.16 ארע פיגוע בכנסייה הסמוכה לקתדרלה הקופטית באל-עבסאיה שבקהיר שגרם למותם של 25 בני אדם ולפציעתם של 49. על כך ראו אל-אהראם (מצרים), 12.12.2016
[11] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 27.1.2017
[12] אבן כת'יר (701-774) היה חכם דת פרשן קוראן סורי
[13] אל-אהראם (מצרים), 29.1.2017