המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ביקורת על דיכוי חופש הביטוי והכתיבה ברש"פ בעקבות איסור הפצת ספר בשל פגיעה בצניעות
28/3/2017


ביקורת על דיכוי חופש הביטוי והכתיבה ברש"פ בעקבות איסור הפצת ספר בשל פגיעה בצניעות


בראשית פברואר החליט התובע הכללי של הרש"פ, אחמד בראכ, לאסור את הפצת הספר "פשע ברמאללה" מאת עבאד יחיא – סופר, עיתונאי וחוקר ב"מכון הערבי למחקרים ולחקר מדיני" -  ולאסוף את עותקיו מחנויות הספרים ברש"פ בטענה כי "יש בו טקסטים ומונחים הפוגעים בצניעות ובמוסר ועלולים לפגוע בתושבים, ובפרט בקטינים ובילדים."[1]

 

הספר "פשע ברמאללה", שיצא לאור באוקטובר 2016, מתאר את חייהם של כמה צעירים ברמאללה שאחד מהם הוא הומוסקסואל המספר על נטיותיו המיניות וגם על משפחתו הדתייה שחלקה משתייך לתנועת החמאס. כמו כן מתוארים בספר בין היתר יחסי מין חריגים.

 

תכנים אלו בספר עוררו שיח של ביקורת חריפה ברשתות החברתיות על הספר ומחברו, שיח זה הוא שהוביל ככל הנראה להחלטה על החרמת הספר. כמו כן בשכם אסרו המושל והעיריה כינוס שהיה אמור לעסוק בספר גם כן מסיבות אלה.[2]

 

החלטת התובע לצנזר את הספר הציתה ויכוח ציבורי בנושא חופש הביטוי. רובם המכריע של האינטלקטואלים הפלסטיניים וגם מוסדות פלסטיניים יצאו נגד החלטה זו וטענו כי הדבר מהווה פגיעה בחופש הביטוי. כמו כן הם טענו כי הצעדים נגד הספר ומחברו רק מגבירים את הסקרנות לקוראו ומגדילים את תפוצתו, מה גם שבעידן האינטרנט והרשתות החברתיות לא ניתן למנוע הפצת ספרים. 

 

יצוין כי בעקבות הדיון הציבורי פרסם משרד התרבות הפלסטיני ב-16 בפברואר הודעה בה נאמר כי התובע הכללי ברש"פ הבהיר כי הוא לא הורה לאסור את הפצת הספר אלא רק להפסיקה עד שהנושא ייבדק ע"י ועדת מומחים לספרות כדי להחליט על גורל הספר. בהודעה נאמר: "ההסתייעות בדעות המבקרים ובעלי המקצוע היא דרך נבונה לטפל בנושא באובייקטיביות ובמקצועיות בלי לסתור את עקרון חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה או את התקנות והחוקים הקשורים לנושא."[3] 

 

מסמך זה יציג את התגובות ברש"פ ובעיתונות הפלסטינית להחלטת התובע לאסור את הפצת הספר:


כריכת הספר "פשע ברמאללה" והסופר עבאד יחיא[4]


 

ביקורת על החרמת הספר: איסור הפצת ספרים ושריפתם מגבירים את תפוצתם

מחלקת התרבות וההסברה של אש"פ פרסמה ב-7 בפברואר הודעה התוקפת את החלטת התובע הכללי לאסור את הפצת הספר בשל היותה "בלתי מוצדקת לחלוטין ופוגעת באופן חמור בחופש הביטוי והיצירה המובטחים בחוק."[5] 

 

ראש התאחדות הסופרים הפלסטיניים, מוראד אל-סודאני, התנגד גם הוא להחלטת התובע הכללי ואמר: "חופש הכתיבה הוא עקרון שאין לוותר עליו לכן אנו מתנגדים לצעדים שננקטו נגד הספר." גם הסופר הפלסטיני ומרצה לתקשורת באוניברסיטת אל-קודס ד"ר אחמד רפיק עווד יצא נגד החרמת ספרים ורדיפת מחבריהם: "ספרים שהוחרמו, נרדפו או הועלו באש זכו לבסוף לתפוצה... אפשר למחות על התוכן באמצעות מאמרים, ביקורת וחשיפה ולהשאיר את הנושא במסגרת התרבות."[6]

 

גם המשורר ר'סאן זקטאן טען שאיסור הפצת ספר הוא התנהגות של משטרי דיכוי שכבר חלפה מהעולם ומי שמחליט אם  ספר ראוי או לא, הוא הקורא ולא הרשויות או מנגנוני הביטחון. בשיחה עם כתב היומון אל-קודס אמר זקטאן: "אני נגד החרמת ספרים. כל ניסיון לדבר על תוכן הסיפור כדי להצדיק את החרמת הספר הוא סטייה מהנושא העיקרי. הדיבורים על אמות מידה חברתיות וחריגה ממוסכמות חברתיות יגרמו לנו לרוקן את מדפי הספריות שלנו מהספרות שלנו ומהספרות המתורגמת... החרמת ספרים מהחנויות וזימון סופרים ומוציאים לאור [לחקירה אצל מנגנוני הביטחון] הם התנהגות של משטרי דיכוי שאין לקבלה וכבר חלפה מן העולם. איש אינו יכול להעמיד את עצמו כקצין חברתי הקובע כללים ואמות מידה לגבולות הכתיבה. בעל העניין הוא הקורא שיחליט אם לקנות את הספר או לא."[7] 

 

אינטלקטואלים פלסטינים וערביים דורשים לבטל את הצעדים נגד הספר ומחברו

בנוסף, 99 אינטלקטואלים פלסטינים וערביים פרסמו גילוי דעת בו קראו לחדול לאלתר מן האיסור על הפצת הספר "פשע ברמאללה" וביניהם: הסופר אוסאמה אל-עיסה, מבקר הספרות עאדל אל-אסטה והמשורר ר'סאן זקטאן. בהודעתם נכתב: "אנו סבורים שצעדי העונשין רק מזיקים לעם הפלסטיני ולמאבקו למען השחרור מפני העריצות, הדיכוי והצנזורה. אנו קוראים לכל שוחרי חופש המחשבה והפרסום להכריז על עמדתם בפומבי ובאופן ברור. אנו דורשים לבטל את הצעדים המשפטיים מיד וקוראים למשרד התרבות הפלסטיני בהיותו מופקד על התרבות ועל היוצרים, לארגן שולחן עגול לדיון בכמה היבטים של הספר... מוזר שדווקא אנשים המתנגדים לפגיעה בצניעות הם הפוגעים בה כשהם מפרסמים קללות ונאצות [הכוונה לפרסומים ברשתות החברתיות נגד הספר ומחברו]."[8]        

 

בעלי טורים פלסטינים: הקוראים, ולא מנגנוני הביטחון, הם השופטים של יצירה ספרותית

בעלי טורים בעיתונות הפלסטינית הצטרפו לטענות נגד איסור הפצת הספר והתערבות הרש"פ בנושא פרסום ספרים. כך, בעל הטור ביומון אל-איאם, עבד אל-ר'ני סלאמה, כתב: " אינני מגיב על תוכן הסיפור משום שטרם קראתיו...  הדעה הנכונה והשיפוט הטוב יהיה של אנשי המקצוע, כלומר המבקרים ואנשי הספרות. יהא זה מוזר ומגונה אם מנגנוני הביטחון או נציגיהם יהיו אלה שישפטו את הספר. הדבר קורה רק במשטרים טוטליטריים שעודם מאמינים במספריים של הצנזור ובפטרונות על הספרות וההגות. זו שערורייה שהתנהגויות כאלה מתרחשות בעידן הגלובליזציה, מהפכת המידע והאינטרנט... פלסטין חברה באונסק"ו והיא מחויבת לכל ההסכמים המבטיחים חופש ביטוי. עברנו כברת דרך ארוכה בתחום הזה יותר מרוב המדינות השכנות. יש לנו עשרות תחנות טלוויזיה ורדיו פרטיות ובכל שנה יוצאים לאור עשרות ספרים בלי שמחבריהם צריכים לקבל אישורים או רישיונות. בכל יום מתפרסמים בעיתונים ובפייסבוק עשרות מאמרים של האופוזיציה בלי צנזורה או מניעה. זהו הישג חשוב שכל נסיגה ממנו תהיה מעשה חמור... אין הצדקה לעשות מיליטריזציה של התרבות או להכפיפה לתנאים של [מנגנוני] הביטחון מחשש שהיא תחזור לאחור. רק ביקורת ספרותית שקולה יכולה לתקן טעויות, לקדם את הספרות ולטפחה...  מה שפוגע הוא ההסתייעות במצפון של האומה [המוסלמית] ובאלה המופקדים על שמירת הערכים, הפנייה אל הצנזורה וכן ניצול המנהגים והמסורת, השמרנות החברתית והקנאות הדתית [לפסילת ספרים]. התירוץ של הגנה על הילדים הוא חלש משום שילדינו גולשים שעות באינטרנט בחדריהם או בחברת חבריהם ואי אפשר להטיל עליהם צנזורה כל העת. אם נמנע מהם דבר, הם יחפשוהו מתוך סקרנות ומשום שמים גנובים ימתקו."[9]     

 

ד"ר דלאל עריקאת, בעלת טור ביומון אל-קודס כתבה: "ההתערבות הלא נבונה של התביעה הכללית העניקה לסופר ולספרו פרסום רב בחינם. החלטת התביעה הפנתה  את אור הזרקורים והמריצה את הקוראים לחפש ולגלות עניין רב בספר, אשר הקוראים פסקו שרמתו המוסרית נמוכה והוא אינו משרת את הספרות ואת התרבות הפלסטינית."[10]


עורך יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה: חופש הביטוי איננו מקודש כשהוא מסכן ערכי מוסר

דעה חריגה כתב עורך יומון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה, מחמוד אבו אל-היג'א, במאמר שפרסם בו כתב: "אינני רוצה להגן על החלטת התובע הכללי, אך צריך לומר את האמת והיא ש[הספר] 'פשע ברמאללה'... הוא פשע נגד החברה ונגד ערכיה המוסריים והחינוכיים ולכן חובה לדרוש בדיקה משפטית... חופש הביטוי אינו צריך להיות סיסמה מקודשת לגמרי וצריך לצאת נגד כל מה שמסכן את ערכי המוסר. אני שב ואומר שאפשר ועדיף לטפל בנושא בביקורת אובייקטיבית ובדיון שיכול להבחין בין טוב לרע ובין טקסט יצירתי לטקסט שהוא רק מצרך זול. הסיפור 'פשע ברמאללה' שייך לקטגוריה האחרונה וקראתי בפייסבוק קללות רבות כלפיו והבעת סלידה מוצדקת ממנו."[11]




[1] wafa.ps, 6.2.2017

[2] אל-איאם (רש"פ),8.2.2017; 12.2.2017; אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 4.2.2017

[3] .wafa.ps, 16.2.2017

[4] .amad.ps, 12.2.2017

[5] אל-איאם (רש"פ), 8.2.2017

[6] אל-קודס (ירושלים), 7.2.2017

[7] אל-קודס (ירושלים), 7.2.2017

[8] .amad.ps, 12.2.2017

[9] אל-איאם (רש"פ), 8.2.2017

[10] אל-קודס (ירושלים), 12.2.2017

[11] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 9.2.2017