המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב סעודי: העברת שגרירות ארה"ב לירושלים בהסכם שלום, עשויה לסייע לסיום הסכסוך
3/2/2017

 

 

 

כותב סעודי בכיר: ירושלים המערבית שייכת לישראל; העברת שגרירות ארה"ב לירושלים במסגרת הסכם שלום עשויה לסייע לסיום הסכסוך

 

במאמר שהתפרסם ב-25.1.2017 ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור בלונדון, דן העיתונאי הסעודי עבד אל-רחמן אל-ראשד, בעבר עורכו הראשי של היומון וכמנכ"ל ערוץ הטלוויזיה אל-ערביה, בנושא העברת שגרירות ארה"ב בישראל מתל אביב לירושלים. לטענתו, צעד של העברת השגרירות, אם יתרחש, כלל לא ייתן לגיטימציה לכיבוש הישראלי, אך אם ייעשה כחלק מהסדר שלום, הדבר עשוי לבשר על סוף הסכסוך.

 

ראשד אף  היצר על כך שבמו"מ בקמפ דייוויד בשנת 2000, החמיץ יו"ר הרש"פ דאז, יאסר ערפאת, הזדמנות להשיב את ירושלים המזרחית לידי הפלסטינים במסגרת הצעתו חסרת התקדים של ביל קלינטון ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וקבע כי ריבונות ישראל על ירושלים המערבית היא "עניין מנוי וגמור" ש"אינו נתון לשום מו"מ".

 

עוד קבע ראשד כי הסוגיה הפלסטינית איננה מרכזית עוד בעולם הערבי והמוסלמי וכי רק הקיצוניים מנצלים את הטרגדיה הפלסטינית בשירות האינטרסים שלהם.

 

יצוין כי יום קודם לפרסום מאמרו של אל-ראשד, פרסם העיתונאי הסעודי מוחמד אאל אל-שיח', מאמר בטורו ביומון הסעודי הממסדי אל-ג'זירה, תחת הכותרת "אין לפלסטינים [שום מוצא,] אלא שלום"  במאמרו טען אאל אל-שיח', בדומה לאל-ראשד, כי עולם הערבי - הטרוד כיום במלחמות אזרחים ובטרור מבית - כבר אינו רואה בסוגיה הפלסטינית, סוגיה ראשונה במעלה. אאל אל-שיח' קרא לפלסטינים לזנוח את ההתנגדות החמושה ולאמץ את פתרון שתי המדינות, אשר לדבריו מהווה הפתרון היחיד עבור הפלסטינים שזוכה לתמיכת רוב הקהילה הבינלאומית.[1]

 

כמו כן ב-28.1.17 פרסם גם הכותב הכוויתי עבדאללה אל-הדלק ביומון הכוויתי אל-וטן  מאמר שדן בהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים תחת הכותרת "[טראמפ] היה אמיץ, העבר אותה [את השגרירות], ובטח  באלוהים ". במאמרו טען אל-הדלק כי להעברת השגרירות האמריקאית לירושלים יהיו גם תועלות ורווחים אמתיים גדולים ולא רק סכנות וחסרונות, תוך שהוא מצטט חלקים נרחבים ממאמרו של רוברט סטלוף מנכ"ל  מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב שסקר את הסיבות שבגינן ארה"ב צריכה לנקוט בצעד זה. אלֹ-הדלק סיכם את דבריו בכתבו: "לפיכך, הדיפלומטים, הפוליטיקאים ואנשי הדעה הנבונים והחכמים אומרים לטראמפ שמהסס להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים: 'היה אמיץ, העבר אותה ובטח באלוהים'".[2]

 

להלן תרגום מאמרו של עבד אל-רחמן אל-ראשד:

 

"החלטתו של הממשל האמריקאי להעביר את שגרירות [ארה"ב] מתל אביב לירושלים הכבושה איננה צעד חדש. הקונגרס כבר הורה על כך בהחלטה מחייבת לפני למעלה מעשור, אבל הנשיאים שבאו בזה אחר זה פעלו כדי להכשילה, באמצעות דחיית תהליך ההעברה. זאת, משום שאין ביכולתם להתנגד להחלטה [על העברת השגרירות] אלא באמצעות חזרה לקונגרס וקבלת החלטה אחרת המבטלת אותה, ניסיון שעלול להיכשל. מה שחדש [הפעם] הוא הנחישות של הנשיא האמריקאי החדש [דונלד טראמפ] ליישם את [ההחלטה] כפי שהבטיח.

 

אסקור שלושה היבטים הקשורים לדיבורים על העברת השגרירות – משמעות [הביטוי]  'ירושלים הכבושה', ההיבט ההיסטורי, והמצב הנוכחי.

 

כבר ב-1948, השנה הראשונה לקיומה של מדינת ישראל, ארה"ב ייסדה משלחת דיפלומטית בתל אביב, בירתה הראשונה של המדינה היהודית. כך עשו כל המעצמות. שנה לפני מלחמת 1967, ארה"ב חנכה מבנה גדול לשגרירותה בתל אביב, אשר עדיין משמש כמשכנה הרשמי. בשלב מאוחר יותר נחנכו [גם] קונסוליה ונציבות בירושלים, שמיקומן השתנה. האחרון שבהם נבנה באזור הקו הירוק המפריד בין ירושלים [המזרחית] וירושלים [המערבית]...

 

ישנו שימוש מעורפל במונחים הפוליטיים הערביים בעת פרסום הודעות [רשמיות]:  כך נעשה שימוש במונח 'ירושלים הכבושה', כאשר בדרך כלל הכוונה בו היא ל'ירושלים המזרחית הכבושה' ולא לכל העיר. הכוונה היא לחלק שישראל כבשה במלחמת 1967, ושהיה שייך לממלכת ירדן ההאשמית. אשר לירושלים המערבית - זו הייתה תחת שליטת ישראל עוד לפני כן, והיא אינה כלולה בשום דיון או מו"מ. היותה שייכת לישראל הוא עניין מנוי וגמור. הסיבה  שהפוליטיקאים הערבים משתמשים במונח הסתום 'ירושלים הכבושה' היא חששם להסתבך בשאלת ההכרה בישראל.

 

מבחינה היסטורית, לפלסטינים היתה הזדמנות להשיב את ירושלים המזרחית הכבושה פעם אחת בלבד, אך המשלחת [הפלסטינית] למו"מ בראשות הנשיא המנוח יאסר ערפאת החמיצה אותה. זה היה במו"מ בקמפ דייוויד בשנת 2000, שאינו קשור למו"מ האחר בקמפ דייוויד [ ב-1978 שקדם להסכם השלום בין ישראל למצרים]. הנשיא [האמריקאי] דאז, ביל קלינטון, החליט אז להכריע בנושא [הפלסטיני], והטיל את כל כובד משקלו במו"מ. הוא הגיע עם ערפאת ועם רה"מ הישראלי דאז, אהוד ברק, לפתרון 'הגיוני', שאף נשיא שקדם לו או שבא אחריו לא הציג. הצעת קלינטון התבססה על השבת למעלה מ-90% משטחי הגדה המערבית ו-100% משטחי רצועת עזה לפלסטינים, וקישור ביניהם באמצעות כביש מהיר, תחת [ריבונות] מדינה פלסטינית עצמאית מפורזת. כמו כן, [לפי אותה הצעה] מזרח ירושלים, לרבות מסגד [אל-אקצא] וכיפת הסלע, יושבו לפלסטינים, להוציא הרובע היהודי והכותל המערבי, שיימצאו תחת פיקוח בינלאומי.[3]

 

מסיבה לא ידועה, ערפאת נעדר מהפגישה האחרונה ושלח במקומו משלחת לוושינגטון שהודיעה לקלינטון על דחיית ההצעה, וההצעה קרסה. במהלך אותה תקופה, הארגונים הפלסטינים הקיצונים המקורבים לאיראן ולמשטר אל-אסד, כגון חמאס והג'יהאד האסלאמי, עסקו בביצוע פעולות חמושות נגד ישראל, והמחנה הישראלי הקיצוני ניצל זאת  כדי להכשיל ניסיון חדש [להגיע להסדר,] שאירע במו"מ בטאבה. באותו זמן ברק הגיש את התפטרותו. ערפאת ניסה להחיות את ניסיון [המו"מ], אבל זה היה כבר מאוחר מדי, ועד היום מזרח ירושלים וכל השטחים הכבושים סובלים מפעולות של גזל אדמות, שינוי [אופיים] של האתרים באזור וייהודם...

 

בשל ההרס והגירוש שפגעו במזרח התיכון, [ובעיקר] בעיראק, בסוריה ובלבנון, הסוגיה הפלסטינית איננה מרכזית עוד. לא נשכח איך רק הקיצוניים הצליחו לנצל את הטרגדיה הפלסטינית בשירות משטרים נצלניים. איראן השיגה את הסכם הגרעין [עם המעצמות] בתנאי שתפסיק להזיק לארה"ב, וחזבאללה השתלט בפועל על לבנון בשם ההתנגדות הכוזבת. באשר לאסד ולקדאפי, שניהם בפועל נחלו הפסד בגלל עמדותיהם המסיתות.

 

לבסוף, האם העברת השגרירות האמריקאית לירושלים תחסל את התקווה להקמת מדינת פלסטין? לדעתי, אם הממשלה האמריקאית תעביר את שגרירותה, וגם אילו כל ממשלות העולם היו עושות זאת, הדבר לא היה נותן לגיטימציה לכיבוש... יש לקוות שטראמפ ישתמש בצעד מעורר מחלוקת זה של העברת השגרירות במסגרת פתרון השלום, שאותו הוא הבטיח. הוא אמר שהוא ימנה לכך את חתנו, כסימן המאשר את שקידתו [על הנושא]. מי יודע, אולי השגרירות תהיה המערכה הפוליטית האחרונה." [4]



[1] למאמרו של אאל אל-שיח', ראו דוח ממרי

[2] אל-וטן (כווית), 28.1.2017

[3] מתווה קלינטון כלל הקמה של מדינה פלסטינית בכל שטחי רציעת עזה ובחלק מכריע של הגדה המערבית, תוך סיפוח גושי ההתנחלויות למדינת ישראל באופן שישאיר את מרבית המתנחלים תחת ריבונותה, אך יצמצם ככל האפשר את היקף השטחים המסופחים; בירושלים יהיו שכונות יהודיות תחת ריבונות פלסטינית ושכונות יהודיות בריבונות ישראלית; הפליטים הפלסטינים יורשו לשוב לשטחי המדינה הפלסטינית בלבד (unispal.un.org, 7.1.2001).

[4] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 25.1.2017

יצוין כי מאמר זה הופיע גם בגרסתו האנגלית של היומון אל-שרק אל-אוסט וכן באתר אל-ערביה באנגלית, אולם בשינויים מנוסח המאמר בערבית.