המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
חשש בירדן מפני השלכותיה של דרשה שנשא איש דת ירדני בכיר נגד מדינות המפרץ
25/1/2017


חשש בירדן מפני השלכותיה של דרשה שנשא איש דת ירדני בכיר נגד מדינות המפרץ

 

בימים האחרונים התחוללה סערה ציבורית בירדן בעקבות דרשה חריפה שנשא ב-20.1.2017 השופט השרעי העליון של ירדן ואמאם החצר המלכותית, השיח' אחמד הליל, בה תקף את סעודיה ואת יתר מדינות המפרץ, על כך שאינן מסייעות מספיק לממלכה הנתונה במשבר כלכלי חמור.

 

דבריו של השיח' הליל הפתיעו את בכירי הממלכה הירדנית, אשר חששו מפני התגובות בסעודיה ובמדינות המפרץ לדרשה נגדן. כעבור יומיים, ב-22.1, התפטר השיח' מתפקידו והיו שטענו כי אולץ לעשות כן.  יצוין כי ב-22.1.17, יומיים לאחר הדרשה, דיווח היומון הירדני הממסדי אל-ראי כי המלך הסעודי, סלמאן בן עבד אל-עזיז, צפוי לבקרו בממלכה בסוף חודש מרץ כדי לדון בהידוק שתה"פ בין המדינות[1]. דיווח זה לא קיבל אישוש ממקורות אחרים, מה שמעלה אפשרות כי זהו ניסיון ירדני להציג את היחסים בין ירדן לסעודיה והמפרץ כיחסים תקינים.

 

דוח זה יסקור את דרשתו של השיח' הליל, את התגובות והפרשנויות לה ואת ההתייחסות בעיתוני ירדן לאירוע:

 

השופט השרעי העליון בירדן למנהיגי המפרץ: "היכן כספכם? ... היכן  עזרתכם?"  

ב-20.1.2017 נשא השופט השרעי העליון של ירדן, השיח' אחמד הליל, שהיה גם האמאם של החצר המלכותית, דרשה במסגד בעמאן, בה תקף את מנהיגי מדינות המפרץ בשל הסיוע הכלכלי הדל שמגישות מדינותיהם לירדן שהיא, לדבריו, משענתן. הליל טען בדרשתו כי המצב בירדן גרוע מאוד עד כי "הגיעו מים עד נפש" וקרא לעבר מנהיגי המפרץ: "היכן עזרתכם?... היכן כספיכם?". הוא ציין כי ההיסטוריה תזכור כי הירדנים פשטו את ידם לפניהם [והם התעלמו]. הליל אף הזהיר מפני הישנות התרחיש הסורי בירדן על רקע הקריאות בה לצאת לרחובות בשל המשבר הכלכלי, ורמז כי אם המצב בירדן יחמיר, למשבר יהיו השלכות גם עליהן.


בעקבות הדרשה השופט השרעי העליון הוחלף; מקורבים למשטר: הוא הציג את דעתו בלבד

דרשה זו עוררה הדים רבים בירדן בשל הטון הבוטה בו השתמש השיח' הליל ובשל החשש שהיא תגרור תגובות קשות מצד סעודיה ויתר מדינות המפרץ הנחשבות לבעלות בריתה של ירדן וכמי שתמכו בה כלכלית במשך שנים רבות. לפיכך, מיהרו גורמים רשמיים בממלכה להתנער מדבריו ולהבהיר שנאמרו על דעתו האישית בלבד. כך למשל, טענו מקורות פוליטיים המקורבים לממשלת ירדן כי הבכירים בממלכה הופתעו מהדרשה והביעו מורת רוח על האופן בו דיבר השיח' הליל.[2] היומון הממסדי אל-ראי דיווח כי דבריו של הליל נאמרו על דעתו האישית בתור אמאם וחכם הלכה. המקור הבהיר כי השיח' הליל ציין זאת מפורשות בדרשתו, ולא טען שהוא מדבר בשם גורם רשמי. [3]

 

ב-22.1, יומיים בלבד לאחר הדרשה שנשא, דווח בעיתונות הירדנית כי השיח' הליל הגיש את התפטרותו מתפקידיו הרשמיים כשופט השרעי העליון וכאמאם של החצר המלכותית. עוד באותו הערב פורסם צו מלכותי, המאשר את החלטת הממשלה למנות את המופתי הכללי של הממלכה, עבד אל-כרים אל-ח'צאונה, למשרת השופט השרעי העליון תחתיו.[4] לפי כמה מן הדיווחים בעיתונות הירדנית ובעיתונות הערבית, הליל לא התפטר אלא פוטר.[5]

 

דובר הממשלה, מוחמד אל-מומני, אמר בראיון בטלוויזיה הירדנית, כי התפטרות היא חלק משגרת העבודה בשירות הציבורי, זה מתפטר וזה נכנס לתפקיד, וכי ירדן היא מדינה פתוחה ודמוקרטית שבה הבכירים מבטאים את דעתם. לדבריו, היחסים עם מדינות המפרץ הם מופת של יחסים ערבים בילטרליים, מדינות המפרץ רוחשות כבוד רב לירדן ובכיריהן מדגישים את עומק הקשרים עמה וכך גם ירדן מכבדת ומוקירה את מדינות המפרץ ואת התפקיד שהן ממלאות.[6]

 

היומון המקוון ראי אל-יום ייחס את ביקורו של הנסיך עלי בן חוסיין בכווית[7] יומיים לאחר הדרשה ואת דברי שר החוץ החדש, אימן אל-צפדי, בשולי הפורום הכלכלי  בדאבוס, לפיהם ירדן מתנגדת למעורבות האיראנית בענייניהן הפנימיים של מדינות ערב[8], למאמצים הירדנים לבלום זעם מצד סעודיה ויתר מדינות המפרץ על הדרשה של הליל.[9]

 

כמו כן, בניסיון נוסף לפייס את מדינות המפרץ הודה יו"ר הפרלמנט הירדני, עאטף אל-טראונה, בפתח ישיבת הפרלמנט ב-25.1 למדינות ערב, שלאורך השנים נחלצו לעזרתה של ירדן והוסיף: "תודה מיוחדת לאחינו במדינות המפרץ ובראשן לסעודיה, שהביאו לידי ביטוי את הזהות הפן-ערבית והאסלאמית כמסר של ערביות בכל הנסיבות והתקופות הקשות".[10]

 

הרקע לדרשה: משבר כלכלי בירדן וזעם בה על הסיוע הכלכלי הדל מצד סעודיה ומדינות המפרץ

למרות טענות מקורבי המשטר כי הליל דיבר על דעתו האישית בלבד, היו מי שסברו כי דבריו של הליל נועדו להעביר  מסר מהמשטר הירדני למדינות המפרץ. כך למשל, במאמר שפרסם עמר עיאצרה, בעל טור בביטאון האח"ס אל-סביל תהה אם דבריו של הליל נאמרו על דעתו האישית בלבד או שהוא הונחה לומר כן בידי בכירים בממלכה.[11] גם היומון המקוון ראי אל-יום טען מפי מקורות פוליטיים בירדן, כי יתכן ודבריו של הליל מעידים על דאגתה של ממשלת ירדן בשל היעדר סיוע ממדינות המפרץ ומסעודיה בפרט.[12]

 

כאמור, ברקע הפרשה ניצב המשבר הכלכלי בו נתונה הממלכה הירדנית, אשר החמיר מאוד בשנה וניכר בגרעון של 1.1 מיליארד דולר בתקציב השנתי  ובחובות חיצוניים של 37 מיליארד דולר.[13] בימים האחרונים אישר הפרלמנט הירדני תקציב אותו כינתה הממשלה 'סגפני'[14], בשל התניית קרן המטבע העולמית את סיועה לממלכה בקיצוצים תקציביים, שאילצו את הממשלה להעלות מחירים של חלק מהמוצרים ולהטיל מיסים נוספים על האזרחים - צעדים שעוררו את זעמם של האזרחים. בתקשורת הירדנית ובדיונים בפרלמנט הוטחה ביקורת חריפה על אופן ניהול הכלכלה הירדנית בידי הממשלה ובעיקר על הבחירה לפגוע בכיסו של האזרח, כצעד ראשון במהלכיה. ביקורת קשה נגד הממשלה ואף נגד המלך עצמו ברשתות החברתיות על ההתנהלות הכלכלית הובילה לגל מעצרים שכלל גנרלים בדימוס וחברי פרלמנט לשעבר, שהואשמו בניסיון למוטט את המשטר. [15] חילופי הגברי שנערכו בממשלה לאחרונה לא ריצו את הציבור, וב-20.1 התקיימה בבירה עמאן תהלוכה רבת משתתפים במחאה על העלאת המחירים.[16]

 

התהלוכה בעמאן המחאה על העלאת המחירים[17]



על רקע מצב זה נשמעים בירדן מפעם לפעם דברי ביקורת על סעודיה ויתר מדינות המפרץ, בטענה כי אינן תומכות די  בירדן למרות הסכמים שחתמו על כך. באפריל 2016 נפגש מלך ירדן, עבדאללה בן חוסיין, בעקבה עם יורשו של יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן, והשניים הסכימו על הידוק שיתוף הפעולה בין המדינות וחתמו על מזכר הבנות בדבר הקמת קרן השקעות ירדנית-סעודית.[18] שבועות ספורים לאחר מכן חתמו המלך עבדאללה והמלך סלמאן, במהלך פסגה בריאד, על פרוטוקול להקמת מועצת תיאום סעודית ירדנית בראשות ראש ממשלת ירדן והנסיך מוחמד בן סלמאן, שתפעל למימוש מה שסוכם בפגישותיו של האחרון בירדן.[19] הירדנים שציפו כי מהלך זה יגדיל את ההשקעות הסעודיות בממלכתם ואת היקף הסיוע הכלכלי התאכזבו  לגלות במהלך השנה האחרונה כי הדבר לא קרה.[20]בעיתונות הערבית דווח כי בירדן רוטנים על הסחבת, שנוקטת סעודיה בעניינים התלויים ועומדים בין המדינות.[21]

 

ביקורת זו מצאה ביטויה גם כעת על רקע פרשת השופט השרעי העליון, הליל. כך, יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט הירדני, אחמד אל-צפדי, יצא אמנם נגד דבריו של הליל על מדינות המפרץ באמרו כי "גם אם יאכילונו עפר, כך לא מדברים", אך יחד עם זאת, הוא מתח גם ביקורת על סעודיה ומדינות המפרץ וטען כי ירדן מגנה על גבולותיה של סעודיה ללא תמורה. אל-צפדי אף הזהיר כי "אם חלילה יקרה משהו לירדן, [מדינות] המפרץ תקרוסנה תוך ימים ספורים".[22] את הטענה כי ירדן שומרת ללא תמורה על גבולה של סעודיה השמיע שבוע קודם לכן גם חבר הפרלמנט הירדני, טארק אל-ח'ורי, במסגרת דיוני התקציב.[23]

 

מבט על יחסי ירדן עם סעודיה ומדינות המפרץ יעלה כי התלונות של ירדן על העדר סיוע מצד מדינות המפרץ, אינן חדשות. במרץ 2015 על רקע ביקורו של שר החוץ הירדני דאז, נאצר ג'ודה, באיראן, כתב העיתונאי הירדני, נידאל מנצור, כי אחד המסרים שמשגרת ירדן בביקור זה הוא ביקורת על היעדר סיוע מספק מצד מדינות המפרץ לממלכה, בשעה שמצרים זוכה לסיוע נכבד מצדן.[24] סמיח אל-מועאיטה ששימש בעבר דובר ממשלת ירדן ושר ההסברה וכן עורך היומון אל-ראי, כתב באותו זמן כי ירדן חשה שננטשה על ידי חלק מאחיותיה אשר לא מעניקות לה מספיק סיוע כלכלי.[25]

 

כמה שנים קודם לכן,  באוקטובר 2012, כתב העורך המדיני של היומון אל-דוסתור מאמר בו טען כי סעודיה לא מעניקה כל סיוע כלכלי לירדן ורמז כי ירדן, המגנה על גבולותיה הצפוניים של סעודיה, לא תוכל להמשיך בכך, בלא סיוע סעודי.[26]

 

העיתונות הירדנית בעקבות סערת הדרשה: עלינו להסתמך על עצמנו בלבד

בעיתונות הירדנית הממסדית והסמי–ממסדית התפרסמו מאמרי מערכת אשר התייחסו בעקיפין לנושא היחסים עם מדינות המפרץ וקראו לממלכה הירדנית להפסיק להסתמך על הבטחות של מדינות ידידות ולהסתמך בעיקר על עצמה.

 

מאמר המערכת ביומון הממסדי אל-ראי ב-23.1, שדן במצב הכלכלי הקשה בירדן, ביקש להרגיע את החששות הגוברים מפניו, בטענה כי ירדן יכולה וצריכה להתמודד בעצמה עם האתגרים העומדים בפניה, לאחר שנכזבו הבטחות הסיוע של  מדינות המפרץ. וכך נכתב: "הדרך היחידה לצאת ממעגל המשברים הפוקד את כלכלתנו הלאומית היא לסמוך רק על עצמנו, שכן אין זה מועיל עוד להמשיך להסתמך על מענקים, על סיוע ועל הבטחות, מצד גורמים ערבים וידידים אחרים, אשר בעת הצורך נמנעים מלקיימן וממציאים תירוצים ואמתלות, שגורמים לנו לומר 'די, נמאס לנו מהסחבת ומהפרת ההבטחות'."[27]

 

בעמוד הראשי של היומון אל-דוסתור התפרסם מאמר של העורך לעניינים לאומיים, אשר קרא גם הוא לירדן להסתמך על עצמה ולהבין שמדינות האזור מצויות גם הן במשברים כלכלים: "המאמץ הלאומי צריך להתמקד בראש ובראשונה בשמירה על הישגינו, בהגברת ההסתמכות על עצמנו ובהתאמת עצמנו לאפשרויות ולהכנסות שלנו באופן שיבטיח את יכולתנו להסתגל לתנאים סביבנו ולשמור על רמת השירותים הניתנים לאזרחים, במיוחד נוכח ההידרדרות מחירי הנפט, שהכניסה את כלכלות האזור למעגל של מיתון כלכלי והשפיעה על סביבת ההשקעות ברוב מדינות השכנות.... לא ניתן לנהל את המדינה כיום ובעתיד באמצעים מן העבר ויש להבין את המצב ואת הנסיבות, בהן חיות מדינות האזור, אלה החוות סכסוכים פנימיים או אחרות המתמודדות עם מצב כלכלי חסר תקדים. לאור המצב באזור והשלכותיו, עלינו לנצל את גורמי הכוח הלאומיים במלוא העוצמה כדי לשמור על המורשת העצומה של המדינה הירדנית ועל הישגיה... "[28]

 

יצוין כי באל-דוסתור התפרסם גם מאמר של העורך לעניינים מקומיים אשר הדגיש את "יחסי האחווה" ו"הקשר ההדוק, המחבר בין ירדן לאחיותיה במדינות משפ"מ" ומנה את הסיבות בגינן כדאי למדינות המפרץ להשקיע בירדן. [29]

 

מאמר המערכת מה-23.1.17 באל-ראי [[30




[1]  אל-ראי (ירדן), 22.1.2017

[2] ו http://www.aljazeera.net, 21.01.2017  

[3]  אל-ראי (ירדן), 22.1.2017

[4]  אל-ר'ד (ירדן), 23.1.2017

[6]  אל-סביל (ירדן), 23.1.2017

[7]  אל-ראי (ירדן), 22.1.2017

[10] אל-דוסתור (ירדן), 25.1.2017

[11] אל-סביל (ירדן), 21.1.2017

[14] ן http://www.aljazeera.net, 21.01.2017  

[15] אל-ר'ד (ירדן), 17.1.2017

[18]  אל-ראי (ירדן), 12.4.2016

[19]  אל-ראי (ירדן), 27.4.2016

[24]  אל-ר'ד (ירדן), 22.3.2015

[25]  אל-ראי (ירדן), 18.3.2015

[26]  נוסח המאמר הופיע במלואו: http://www.ammonnews.net, 31.10.2012

[27]  אל-ראי (ירדןמשפ"מ), 23.1.2017

[28]  אל-דוסתור (ירדן), 23.1.2017

[29]  אל-דוסתור (ירדן), 23.1.2017

[30]  אל-ראי (ירדן), 23.1.2017  

תגיות