סופר מרוקאי: אנו מפסידים במלחמה נגד הטרור בטרם התחלנו בה
הסופר המרוקאי, סעיד נאשיד, פרסם מאמר ביומון אל-ערב היו"ל בלונדון, בו יצא נגד מדיניות הוותרנות והפייסנות בה נקטו המשטרים הערביים לאורך השנים כלפי הטרור והקיצוניים, בניסיון להימנע ממלחמות פנימיות. לדבריו, מדיניות זו שיתקה את יכולתו של העולם הערבי להיאבק בטרור והובילה לתבוסתו במלחמה נגדו. נאשיד אף טען כי מדובר בתבוסה של תרבות שלמה ולא רק בתבוסה מדינית או צבאית.
סעיד נאשיד[1]
להלן תרגום קטעים נבחרים מהמאמר:[2]
"ללא ספק אנו על סף הפסד במלחמה נגד הטרור. אנו על סף הפסד עוד לפני שהתחלנו בה. יתר על כן, ברור שעדיין לא התחלנו אותה, או לכל הפחות, לא פתחנו בה בנחישות המינימלית הדרושה. דבר אינו מצביע על כך שאנו מוכנים להשתתף במערכה זו באופן הנדרש בטווח הנראה לעין או בטווח הבינוני. יתר על כן, כשאנו [כבר] קמים לפעול אנו פועלים בכיוון ההפוך...
בכל פעם שהתכוונו לתקן את תכניות הלימוד בכלל, ואת תכניות לימודי הדת בפרט, עלו קולות הקיצוניים מקרבנו שהסיתו [נגד כוונה זו]. ומה עשינו אז? רעדנו מרוב פחד וגיבשנו תכניות לימוד גרועות יותר מקודמותיהן, מתוך תקווה להימנע ממלחמת אזרחים שתמשיך להיות רדומה מתחת לשטח עד שעת האפס הבאה... אנו פועלים בכיוון ההפוך.
במלחמה שמנהל נגדנו הטרור התכפירי הגלובלי, המשטרים המקומיים עדיין מתעקשים לפעול באותה צורה - למחוק את התרבות, המחשבה, הידע, הדיון הציבורי והיצירתיות ולהשאיר את המשכילים שנלחמים ב'בורות המקודשת' לבד ללא תמיכה... לעיתים המשטרים לא נרתעים מלבגוד במשכילים הנאורים ולדקור אותם בגב ומשתמשים בהם כשעיר לעזאזל כדי לרצות את שומרי מקומות הפולחן, שדבר אינו משביע את תאוותנותם...
[רמת] המוכנות שלנו [להילחם בטרור] מדרדרת יותר ויותר. שנה אחר שנה מוכפל מספר השיח'ים והמטיפים ופוחת מספר האינטלקטואלים, האמנים והמשוררים. שנה אחר שנה מתרבים ארגוני ההטפה ופוחתות אגודות הפיתוח והתרבות. בכל יום נבנה מקום פולחן חדש, לעיתים מעבר לדרוש, ובכל יום נסגרים תיאטראות, בתי קולנוע ומרכזי תרבות. לאחר כל רפורמה לכאורה מתרבות תכניות הלימוד הדתי המנוגדות לתבונה ולעיתים מחוקקים חוקים למאבק בטרור במטרה לכרות את ראשם של הליברלים. באיזו דרך [בדיוק] אנו רוצים להצליח במערכה נגד הטרור?
אנו כמעט מפסידים במערכה. כי אנו לא מבינים את אופיה או ליתר דיוק, אנו מתכחשים לאופיה. לא מדובר במערכה נגד מנהיגים כריזמטיים מסוימים שאם ניפטר מהם בדרכים ביטחוניות או צבאיות, נפתור את הבעיה, כפי שסבר למשל ממשל ברק אובמה... אלא במערכה נגד תפיסה מסוכנת מאוד שבאה לידי ביטוי בצורות שונות... האויב במקרה זה אינו חיצוני שניתן לטפל בו באמצעות שיקום האחדות הפנימית, אלא מדובר באויב פנימי שמגיע מתוכנו. מדובר במלחמת רעיונות יותר מאשר במלחמה צבאית...
היום עלינו להודות בכך שהפסדנו במלחמה נגד הטרור. הפסדנו בה מהרגע הראשון בו השארנו את העניין לטיפולם של כוחות חיצוניים וחיכינו שהם ייכשלו כדי שנוכל להטיל עליהם את האשמה. הסתפקנו בזיכוי [האשמים] באמצעות הכחשת [האשמתם] ואף הגענו להסדרים עם הטרור כדי לדחות את מועד ההכרזה על התבוסה...לא מדובר רק בתבוסה צבאית או בתבוסה מדינית של המשטרים אלא בתבוסה של תרבות שלמה."