המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
על היריבות בין מחמוד עבאס למוחמד דחלאן סביב ירושת הנשיא הפלסטיני
29/11/2016

 

 
על היריבות בין מחמוד עבאס למוחמד דחלאן סביב ירושת הנשיא הפלסטיני


מאת ב. שני
 

הקדמה

לאחרונה התקשורת הפלסטינית מרבה לדווח על היריבות בין יו"ר הרשות הפלסטינית ויו"ר תנועת פת"ח, מחמוד עבאס, לבין חבר המועצה המרכזית של פת"ח לשעבר, מוחמד דחלאן, אשר סולק מן התנועה בשנת 2011 ובימים אלה פועל כדי להשפיע על סדר היום הפלסטיני ולחזק את תומכיו, מול מאמצי עבאס להצרת צעדיו.

 

כך, דחלאן פועל כדי להפגין את כוחו במספר דרכים, לרבות באמצעות כנסים והפגנות שעורכים תומכיו בגדה המערבית וברצועת עזה; במאמצים לחיזוק קשרי מצרים ורצועת עזה; ובפזורה הפלסטינית, בכנסים שעורכים תומכיו במחנות הפליטים בלבנון, ובאירופה. מנגד, פועל עבאס ביתר שאת כדי לדחוק את רגלי דחלאן ותומכיו משורות פת"ח באופן מוחלט ובכך לסיים את החיכוכים הפנימיים בתוך התנועה, באמצעות החלטות מוסדיות שתתקבלנה בוועידה השביעית של פת"ח, הצפויה להתקיים ב-29.11.2016.

 

את עליית המדרגה ביריבות בין עבאס לדחלאן יש לייחס לדיון בשאלת עתיד ההנהגה הפלסטינית בכלל ובשאלה מי יירש את עבאס בפרט –  נושא אשר חורג מגבולות השיח הפלסטיני, נוכח ניסיונות מדינות הקוורטט הערבי, ובראשן מצרים, להשפיע על פניה של ההנהגה הפלסטינית באמצעות שילובו של דחלאן בשורות ההנהגה, כך שבסופו של דבר זה יחליף את מחמוד עבאס כיו"ר תנועת פת"ח וכיו"ר הרש"פ.[1]

ב-6.10.2016 קיבל הדיון בנושא ירושת עבאס משנה תוקף לאחר שעבאס בן ה-82 הובהל לביה"ח לצורך צנתור.

 

יצוין כי בראיונותיו לתקשורת הקפיד דחלאן להצהיר כי אינו שואף להיות מועמד לנשיאות הפלסטינית, וכי הוא תומך במועמדותו לנשיאות של מרואן אל-ברגותי, בכיר בפת"ח הכלוא בישראל לאחר שנגזרו עליו חמישה מאסרי עולם בגין תכנון פיגועים באינתיפאדה השנייה.[2] יחד עם זאת, פעילותו הפוליטית של דחלאן, כמפורט להלן, מלמדת על שאיפתו להגיע לעמדת השפעה משמעותית בהנהגה הפלסטינית, גם אם לאו דווקא לתפקיד הנשיא.

 

ביטוי בולט לכך שדחלאן מבקש לבסס את מעמדו בהנהגה הפלסטינית לקראת תום שלטונו של עבאס, הוא מאמר התקפה חריף נגד עבאס מאת הבכיר הפלסטיני לשעבר מוחמד רשיד, המקורב לדחלאן ומי שהיה יועצו הכלכלי של יאסר ערפאת. תחת הכותרת  "עבאס הוא גופה פוליטית הממתינה לקבורה", כתב רשיד כי עבאס משחק בזמן אבוד בעודו תר אחר גורם מהימן מבין הרוצים לרשתו. לדברי רשיד, מאמצי עבאס להסדיר את פרישתו הפוליטית נעשים במנותק מתנועת פת"ח ומהעם הפלסטיני, אשר יתבע לבחור את מנהיגו הבא רק בבחירות חופשיות. בתגובה, פרסם מחמוד אבו אל-היג'אא', העורך הראשי  של יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, מאמר שבו האשים את רשיד בשחיתות, בשיתוף פעולה עם ישראל ובבגידה בנושא הפלסטיני.

 

דוח זה יסקור את ביטויי היריבות בין מחנות עבאס ודחלאן בשבועות האחרונים, וכן את מאמרו של מוחמד רשיד ומאמרו של עורך אל-חיאת אל-ג'דידה, כדוגמא לשיח בין שני המחנות הניצים.

 

פעילות דחלאן, בתמיכת הקוורטט הערבי, להכשרת חזרתו להנהגה הפלסטינית

כאמור, בשבועות האחרונים פועל דחלאן נמרצות על מנת להתבלט בזירה הפלסטינית כדמות פוליטית המהווה משקל נגד משמעותי למחמוד עבאס. הדבר בא לידי ביטוי בפעילות תקשורתית ענפה של דחלאן, שכללה ראיונות בארבעה כלי תקשורת בתוך שבועיים, ושיגור הצהרות על התהליך המדיני, מצבה של תנועת פת"ח ומצב החברה הפלסטינית.[3]


תמיכתן של מדינות הקוורטט הערבי, ובראשן מצרים, בפעילותו של דחלאן ובניסיונותיו להגביר את השפעתו על הנעשה בתנועת פת"ח, התבטאה באופן מובהק באירוח שני כנסים באתר הנופש המצרי אל-עין אל-סח'נה. הכנסים עסקו בעתיד תנועת פת"ח והסוגיה הפלסטינית ונתנו במה לתומכי דחלאן, בהיעדרם המוחלט של נציגי פת"ח המשתייכים למחנה עבאס. הכנס הראשון  (16-17.10.2016) נערך בהשתתפות של מעל מאה מדינאים ואנשי עסקים פלסטינים ומצרים אשר ברובם המוחלט מקורבים לדחלאן.[4] הכנס נחתם בקריאה לאחדות פנים פלסטינית ובתמיכה במדיניות המצרית והערבית בנושא.[5] הכנס השני (6-8.11.2016) שנשא במוצהר אופי כלכלי יותר, כלל גם הוא משתתפים רבים הנמנים על מחנה דחלאן ונשא מסרים מדיניים. המשתתפים קראו לפתיחת מעבר רפיח לנוסעים וסחורות,[6] ובנוסף קראו לחיזוק הקשרים בין הגדה המערבית לרצועת עזה ואף הוציאו מסמך המלצות בנושא סיום הפילוג הפנים פלסטיני, שמוען לנשיא עבאס.[7] במקביל לכנסים אלו נפתח מעבר רפיח באופן חריג למשך תקופה המגיעה לכדי שבועיים, במהלכם התאפשרה תנועת סטודנטים, בעלי אשרות ומקרים הומניטריים בין הרצועה ומצרים.[8] כמו כן, במהלך תקופה זו התפרסמו בתקשורת המצרית מאמרים רבים בגנות עבאס המבקרים אותו על התנהלותו נוכח פעילות מדינות הקוורטט הערבי למען הפלסטינים.[9]

 

הגם שדחלאן לא נכח בעצמו בכנסים באל-עין אל-סח'נה, ואף נמנע מלהצהיר בפומבי על מעורבות ישירה בהם, מספר שבועות טרם הכנסים התפרסמו דיווחים על כוונתו של דחלאן לערוך ועידה פלסטינית בקהיר, כשבמקביל דחלאן עצמו קרא לעריכת ועידה לאומית לדיאלוג פלסטיני.[10] כמו כן, בראיונות שערך במקביל לקיום הכנסים, כאשר נשאל דחלאן כיצד ניתן לנצל את קשריו הטובים עם מצרים ועם מדינות ערב חשובות  אחרות לטובת התכנית הלאומית הפלסטינית בכלל, ולטובת סיוע לתושבי עזה בפרט, השיב כי הוא "עושה זאת מידי יום ככל האפשר".

 

בנוסף לוועידות שבמצרים, ב-12.11.2016 נערכה בעיר בריסל ועידה בה השתתפו תומכי מוחמד דחלאן באירופה, לציון יום השנה למותו של יאסר ערפאת ולקריאה לאחדות תנועת פת"ח.[11] אתרי חדשות המקורבים לדחלאן  דיווחו כי הוועידה נערכה ביוזמת "תנועת פת"ח", אך נענתה בגינויים מצד שגרירויות התנועה באירופה, וכי בוועידה השתתפו מאות פעילי פת"ח אשר הדגישו את הצורך באחדות התנועה ויצאו נגד מדיניותו של מחמוד עבאס נגד דחלאן ותומכיו.[12] בראיון לערוץ BBC בערבית הודיע דחלאן כי בכוונתו לפעול לקיום ועידה לאומית נוספת ליישוב הסכסוכים הפלסטיניים, בה תמלא מצרים תפקיד חשוב.[13]

 

לפיכך, לא מפתיע כי התנגדותה של תנועת פת"ח לקיום הכנסים במצרים נומקה באותו אופן בו התנגדה ליוזמת הקוורטט הערבי לקדם פיוס בתוך התנועה: דובר פת"ח, אוסאמה אל-קואסמי, הצהיר כי ראוי היה למארגני הכנס להסדיר את הדיון בסוגיות פנימיות של התנועה עם הנהגת פת"ח הרשמית והלגיטימית, וכי תנועת פת"ח לא מתערבת בענייניהם של אחרים, ומצפה גם שאחרים לא יתערבו בענייניה הפנימיים. [14]

 

הכנס הראשון בנושא "מצרים והסוגיה הפלסטינית" באל-עין אל-סוח'נה, 16-17.10.16[15]

 

בהמשך לכך, עבאס עצמו הגיב על הפעילות המצרית לתמיכה בדחלאן בביקור אצל יריבותיה של מצרים, תורכיה וקטר, בתאריכים 23-28.10.2016, שם נפגש עם ראשי המדינות ועם שרי החוץ התורכים והקטרים. על פי דיווחים בתקשורת הערבית, פגישותיו של עבאס נועדו לאותת לבעלי בריתו המסורתיים, ובראשם מצרים, כי בכוחו ליצור קשר עם בעלי ברית אחרים, התומכים בו ולא בדחלאן.[16]

 

בקרב הנהגת פת"ח והרש"פ, פעילותו הפוליטית והתקשורתית של דחלאן נענתה בהיערכות לוועידה השביעית של פת"ח, הצפויה להתקיים ברמאללה ב-29.11.2016.[17] ההכנות לוועידה, אשר הייתה אמורה להתקיים כבר לפני למעלה משנתיים ושמועדה נדחה מספר פעמים, הואצו מיד לאחר פרסום מידע על כוונתו של דחלאן לערוך ועידה פלסטינית בקהיר, ועל קריאתו של דחלאן עצמו לערוך ועידה לאומית פלסטינית כוללת, כאמור, מיום 21.9.2016.[18] נראה כי קיום הוועידה השביעית דווקא בעיתוי זה נועד הן כדי לשלוח מסר לפיו מוסדותיה הרשמיים של תנועת פת"ח, בראשות עבאס, הם שמעצבים את סדר היום של התנועה, וכפועל יוצא את סדר היום הפלסטיני, והן כדי להרחיק את דחלאן באופן רשמי ומוחלט מן התנועה.[19]

 

הוועדה המכינה לוועידה השביעית של תנועת פת”ח ב- 20.10.2016 בראשות עבאס[20]

 

על הוועידה דווח כי תעסוק בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בפילוג בין פת"ח וחמאס, ובעשיית סדר בתנועת פת"ח.[21] בניגוד לוועידות קודמות של התנועה, בהן השתתפו אלפי פעילים, לוועידה זו יוזמנו 1,400 אנשי פת"ח בלבד מדרגים שונים, כאשר רבים מאנשי התנועה המקורבים לדחלאן לא הוזמנו.[22] דחלאן ותומכיו, מצדם, יוצאים נגד עריכת הוועידה השביעית במועד שנקבע בטענה כי הוועידה אינה אלא ניסיון לבצע הפיכה נגד תנועת פת"ח ומורשתה, וקוראים לאחדותה של תנועת פת"ח, קרי להשבת זרם דחלאן לחברות מלאה בה ובמוסדותיה.[23] לאחרונה אף הודיע חבר פת"ח המקורב לדחלאן, אשרף ג'מעה, כי מתקיימות הכנות לעריכת ועידה נוספת של פת"ח, אשר תוקיע את הוועידה השביעית ותבחר ועדה מרכזית ומועצה מהפכנית לתנועה בשונה מאלו שייבחרו בוועידה השביעית.[24] במסיבת עיתונאים שערכו חברי פת"ח התומכים בדחלאן בעיר עזה ב-26.11.2016, הכריזו כי הוועידה השביעית היא אסון לאומי וכי לא יכירו בתוצאותיה.[25]

 

במקביל לדיווחים על הכנות פת"ח לוועידה השביעית, דווח גם על צעדים שנקטו מדינות הקוורטט הערבי נגד ההכנות. בכלל זה ראויים לציון דיווחים על כוונת ירדן להסיר אזרחות ירדנית מחברי פת"ח אשר ישתתפו בוועידה השביעית – דיווחים אשר הוכחשו על ידי גורמים בממשלת ירדן[26] – כמו גם מאמרים בעיתונות המצרית המביעים תמיכה בעמדת מצרים כלפי הנושא הפלסטיני, ומאמרים מצרים וירדנים המבקרים את עבאס על עמדותיו והתנהלותו.[27] יתכן שהפסקת העברות הכספים החודשיות מסעודיה לרש"פ בראשית חודש נובמבר הנוכחי, קשורה אף היא למחלוקת עם עמדת עבאס.[28]

 

לאחרונה התפרסמו בתקשורת הערבית גם דיווחים לפיהם ב-9.11.2016 נערכה ברמאללה פגישה בין מחמוד עבאס לבין משלחת רמת דרג של מזכ"ל הליגה הערבית, בהשתתפות אחמד אבו אל-ר'יט ושני קודמיו בתפקיד, עמר מוסא ונביל אל-ערבי, בה ניסו השלושה להפעיל לחץ על עבאס להסכים למינוי יורש ולאפשר למוחמד דחלאן לשוב לזירה הפוליטית הפלסטינית. על פי הדיווחים גם ניסיונות אלה נדחו על ידי עבאס.[29]

 

קריקטורה ביומון הירדני הממסדי אל-ראי בביקורת על עבאס, המהלך על חבל דק[30]


עבאס פועל לדיכוי פעילותו של דחלאן ותומכיו בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה

ניסיונותיו של דחלאן להפגין את כוחו מול עבאס, ומאמצי עבאס לדיכוי דחלאן ותומכיו באו לידי ביטוי גם ברמה המקומית, בעימותים בין קבוצות התומכים של עבאס ושל דחלאן בגדה המערבית, אשר אף הגיעו לכדי עימותים חמושים במחנות הפליטים אל-אמערי הסמוך לרמאללה; בלאטה, הסמוך לשכם; ומחנה הפליטים ג'נין.[31]

 

במחנה הפליטים אל-אמערי אירעו מקרי אלימות בעקבות כנס של תומכי דחלאן ב-22.10.2016. מטרתו המוצהרת של הכנס, אשר היווה מפגן כוח ראשון מסוגו של תומכי דחלאן בגדה המערבית, הייתה לקרוא לאיחוד בין פלגי תנועת פת"ח במסגרת הוועידה השביעית של התנועה ולהביע תמיכה ביוזמת הקוורטט הערבי להביא לפיוס פנימי בפת"ח. בהוראת מחמוד עבאס פיזרו מנגנוני הביטחון הפלסטינים את הכנס מספר דקות לאחר שהחל, בטענה שנערך ללא רישוי מתאים.[32] בנוסף, תנועת פת"ח נקטה צעדים נגד חברי התנועה אשר היו מעורבים בארגונו. בכלל זה יצוינו הרחקת חבר המועצה המחוקקת ג'יהאד טמליה מהתנועה,[33] והעברת פעיל פת"ח ראפת עליאן מתפקידו כדובר התנועה בירושלים.[34] כמו כן דווח כי תנועת פת"ח המליצה לנקוט צעדים נגד 17 חברים בתנועה, בהם חבר המועצה המחוקקת, ג'מאל אל-טיראוי.[35] הרחקתו מהתנועה של ג'יהאד טמליה הובילה שוב לעימותים אלימים בין פעילים במחנה הפליטים אל-אמערי אשר הפגינו תמיכה בטמליה, לבין מנגנוני הביטחון של הרש"פ, אשר נשלחו מטעם עבאס להשליט סדר במחנה.[36]

 

לצד הדיווחים על הרחקת בכירים בפת"ח התומכים בדחלאן משורות התנועה, לאחרונה דווח כי לפחות 50 פעילי פת"ח ברצועת עזה לא קיבלו את משכורותיהם של חודש אוקטובר מהתנועה, משום שעבאס הורה להקפיא את שכרם על רקע תמיכתם במוחמד דחלאן.[37] צעד אחרון זה עורר זעם רב בקרב פעילים בפת"ח ברצועת עזה, וקבוצת פעילים הודיעה כי הקפאת שכרם הוא פשע שלא יעבור בשתיקה, וקראה למדינות ערב ולקהילה הבינ"ל לבחון מחדש את תמיכתן ברש"פ.[38]

 

בכירי פת"ח מקורבי דחלאן מוחים על הלנת שכרם במסע"ת בעזה ב-6.11.2016[39]

 

תגובה בולטת נוספת של פת"ח נגד דחלאן ותומכיו הינה אשרור הסרת חסינותו הפרלמנטרית של מוחמד דחלאן: ב-6.11.2016 קבע בית המשפט החוקתי הפלסטיני, אותו הקים עבאס באפריל 2016, כי בסמכותו של יו"ר הרש"פ להורות על הסרת חסינותו של חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית, כאשר זו אינה מתכנסת. בכך אישר בית המשפט החוקתי כי הצו הנשיאותי שהוציא עבאס ב-3.1.2012, המורה על הסרת חסינותו הפרלמנטרית של דחלאן, הינו בר תוקף. בעקבות ההחלטה ​הודיע חבר המועצה המייעצת בתנועת פת"ח, יחיא רבאח, המקורב לעבאס, כי התנועה תתבע את דחלאן לדין.[40]

 

כמו כן, ב-10.11.2016במהלך הטקס הרשמי לציון יום השנה ה-12 למותו של יאסר ערפאת, רמז עבאס לכך שמוחמד דחלאן היה מעורב בנסיבות מותו של ערפאת באומרו "אילו היו שואלים אותי הייתי אומר שאני יודע [מי אחראי למותו], אך עדותי אינה מספקת".[41] כעבור יומיים הגיב דחלאן לאמירה זו בדף הפייסבוק הרשמי שלו, בו קרא "להפסיק מיד את הסחר הזול בנושא מותו כשהיד של הנשיא השהיד ערפאת" וציין כי עבאס מצוי גם הוא ברשימת החשודים, שכן הוא היחיד שהפיק תועלת מדחיקתו של ערפאת מהזירה הפלסטינית.[42]

 

תגובת דחלאן לדברי עבאס בדף הפייסבוק שלו[43]

 

יצוין כי הפילוג בין זרמי עבאס ודחלאן הורגש בטקסים נוספים לציון מותו של ערפאת בפזורה הפלסטינית: בכלל זה נמנה הטקס בעיר בריסל בו השתתפו נציגי פת"ח התומכים בדחלאן באירופה, וכן קיומם של שני טקסים מתחרים במחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון – האחד בעיר צידון, אותה יזמה "הוועדה המרכזית של פת"ח" הנתמכת על ידי מוסדות התנועה ועבאס, והשני במחנה הפליטים עין אל-חלוה, אותו יזם "זרם הרפורמה" בהנהגת הגנרל מחמוד עבד אל-חמיד עיסא, אל-לינו, המקורב לדחלאן. באירוע של "זרם הרפורמה" תקף אל-לינו את עבאס והצהיר כי אין כל לגיטימיות לוועידה השביעית של פת"ח.[44]

 

חילופי האשמות בין מקורבי עבאס ודחלאן במאמרים בתקשורת הפלסטינית

כאמור, ביטוי למתיחות הגוברת בין עבאס לדחלאן בחודשים האחרונים ולעליית המדרגה במסריו הפוליטיים של דחלאן הוא מאמר חריף שפרסם הבכיר ברשות הפלסטינית לשעבר המקורב לדחלאן, מוחמד רשיד, בו דחה מכל וכל את ניסיונותיו של עבאס להסדיר את פרישתו מהחיים הפוליטיים, וטען כי כל פעילותו נעשית במנותק מתנועת פת"ח. בתגובה פרסם העורך הראשי  של יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה מאמר חריף נגד רשיד. מאמריהם של רשיד ואבו אל-היג'אא' התפרסמו במקביל לעליית המדרגה ביריבות בין עבאס לדחלאן, ובלטו במיוחד בהדגישם את היריבות האישית בין השניים. במקביל לגילויי המתיחות בין עבאס ודחלאן לאחרונה, התפרסמו מאמרים רבים נוספים בכלי תקשורת פלסטינים התומכים בדחלאן המגנים את פעילות עבאס, ומנגד מאמרים בתקשורת הפלסטינית הממסדית המגנים את דחלאן ומעשיו.[45]


מקורב לדחלאן: עבאס – גווייה פוליטית; העם ידחה מנהיג שייכפה עליו, כפי שנכפה עבאס

תחת הכותרת "עבאס הוא גופה פוליטית הממתינה לקבורה" רשיד כתב: "איש אינו יודע מתי עתיד המסך לרדת באופן רשמי על תקופתו של מחמוד עבאס, הגם שהכול יודעים ומכירים בכך שעבאס אינו עוד אלא 'גופה פוליטית' הממתינה לטקס הקבורה הרשמי. [זאת], לאחר עשור או יותר של שחיתות, עריצות ואובדן דרך פוליטי, אשר עלול להשפיע גם על השלב שאחרי עבאס, בשל חולשתם ואפיסת כוחם של המוסדות הלאומיים הפלסטינים, ובפרט בשל הכרסום באחדות תנועת הפת"ח וצמיחת איים 'מיליצְיוניים' בשורותיה בגדה המערבית, כהכנה לשלב שאחרי עבאס.

 

יש תפיסה מוטעית נפוצה לפיה מי ש'יכריע' את רמאללה יכול לשלוט על תנועת הפת"ח ומי שיצליח לזכות בהנהגת הפת"ח יכול ל'הכריע' את הנהגת העם הפלסטיני. תפיסה זו מניעה את השאפתנים מקרב מפקדי המליציות והמנגנונים הביטחוניים לחזק ולהגביר את כוחם ואת חימושם, מבלי להתבונן בעומק המשבר והמחלוקת ברחוב הפלסטיני, שכן הסכסוך וחילוקי הדעות היום אינם מצטמצמים עוד רק לתנועות הפת"ח והחמאס, אלא הם התפשטו אל כל החוגים הפלסטינים בפנים המולדת ומחוץ לה...

 

כל השאפתנים נמצאים בעימות סמוי עם עבאס וכולם משתדלים למצוא חן בעיניו, בצביעות ובאופן גלוי. כפי שעימות סמוי לובש צורות ועמדות טקטיות שונות, כך הצביעות מוצאת לעצמה שפה וסימנים רבים: יש מי שמתאר את עבאס כאחרון הענקים למען מטרות נסתרות; יש מי שמפברק תאונת דרכים כדי לחמוק מללוות את עבאס ללוויה של שמעון פרס; יש מי שהתנגד במוצהר לכך שהנשיא ייצג [את הרש"פ] על פי כללי הפרוטוקול בלוויה זו ורבים קופצים מן העגלה ורוחצים את ידיהם מחרפת התקופה [הנוכחית].

 

עבאס עצמו חש מרירות רבה כלפי השאפתנים הללו אך הוא יודע שהזמן אינו פועל לטובתו אלא נגדו וכמעט 'חונק' אותו ואת ילדיו. עבאס חושש שלא יהיה לו מספיק זמן להסדיר 'מוות רגוע' לפני שיהיה מאוחר, ולכן הוא משחק בזמן האבוד וחותר להימנע מעימות עם כמה מהשאפתנים, או עם כולם, ולבחור במהלך תקופה זו את האדם הבטוח ביותר ביניהם מבחינתו, אלא שהוא לא מצא עדיין את אותו 'מהימן אמיתי' וייתכן שהוא לא ימצא אותו...

 

כל הצביעות הזו מתרחשת במוקטעה ובסביבה המידית שלה, או לכל היותר בתחום השטח המוניציפלי של רמאללה, הרחק מהדופק של העם [היושב] בתוך פלסטין ומחוץ לה, ויתרה מזו, הרחק מאנשי תנועת הפת"ח. זאת משום שעבאס ובעלי בריתו השאפתנים חותרים להגיע ל'מרשם פלא' שיוסכם ביניהם בחשאי, כדי לכפות אותו בהמשך על ועידת פת"ח מעורפלת, שתוכן בהתאם לדרישות 'מרשם הפלא' - אם יהיה כזה - ואח"כ לכנס במהירות את המועצה הלאומית הפלסטינית כדי שחבריה יבלעו את הסם שנרקח עבורם...

 

המתח העממי והמתח בקרב הפת"ח גובר, וכך גם הנטייה של האנשים לצאת לרחוב. לכן, אלו האוחזים במשוואה 'מוקטעה + שאפתנים + הגבולות המוניציפליים של רמאללה', עלולים למצוא את עצמם באפיק צר שמוקף בסדרת עמדות ודרישות עממיות שלא ניתן להתעלם מהן או לדלג מעליהן, וייתכן שלא ימצאו זמן ומשאבים בכלל כדי להבין את הדרישות והעמדות הללו, אלא שכל מסקנה טיפשית [מצדם] כאילו העם מוכן לחזור על אותו ניסיון [קרי, לקבל עליו מנהיג שלא באמצעות בחירות], לא תהיה אלא טירוף פוליטי...

 

מה שבטוח נכון לעכשיו, הוא שתקופתו של מחמוד עבאס הסתיימה ונותר רק טקס הקבורה [שלו] ושהעם בשום אופן לא [יסכים] לחזור על הניסיון של קבלת מנהיג שנכפה בידי רצון חיצוני כפי שנכפה [עליו] עבאס ב- 2003. ברור גם שהעם לא ייכנע ולא יפחד משקשוק הנשק של המיליציות, שמאוחסן בערי הגדה המערבית, בכפריה ובמחנות הפליטים שלה, שכן שום נשק חריג אינו יכול לעמוד בפני עם שאינו מהסס לשאת אבן כדי להגן על כבודו ועל חירותו לבחור הנהגה קולקטיבית ראויה לפלסטין. בחירה זו תעבור אך ורק דרך קלפיות שקופות והוגנות. הפלסטינים עשו זאת [כלומר ערכו בחירות] בעבר תחת הכיבוש, ופעם נוספת בתקופת הרש"פ ודבר לא ימנע בעדם לעשות זאת בעתיד, גם אם [הדבר יתרחש] לנוכח הנשק של הכובש או נשק שמשרת את הכובש, או שניהם יחדיו."[46]

 

עורך יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה: רשיד - אדם פחות ערך שבגד בנושא הפלסטיני

בתגובה פרסם העורך הראשי של אל-חיאת אל-ג'דידה, מחמוד אבו אל-היג'אא', ב-13.10.16, מאמר מערכת בו תקף בחריפות את מוחמד רשיד, את אישיותו, את פעילותו בנושא הפלסטיני, ואת דבריו נגד עבאס. אבו אל-היג'אא כתב: "אין דבר מאוס יותר מגנב אשר מדבר על יושר וטוהר כפיים, שהתעשר מדמי תיווך ומגניבת כספי ציבור, לאחר שסבל מעוני משפיל;[47] ואין דבר מאוס יותר ממשתף פעולה מוצהר המדבר על הנושא הלאומי הפלסטיני, לאחר שבגד בנושא זה ובאנשיו... זאת, לאחר שהנושא [הפלסטיני] הזה אימצו לחיקו במוסדותיו הלאומיים, שאליהם הוא הגיע כשברח מארצו חסר כל,[48] וטען כי נאבק בעושק ובאלימות של המשטר באותה ארץ. גנב משתף פעולה זה מעולם לא היה פלסטיני ומעולם לא הפך לכזה, ב[מובן של] זהות המאבק הפלסטינית , או הזהות התרבותית או האנושיות הפלסטינית. הוא [גם מעולם] לא [היה] ערבי, בשום זהות שהיא, ואפילו לא תורכמני, משם הגיע: הוא עדיין אומר על עצמו שהוא כורדי, בעוד שהכורדים מתנערים ממנו! ואנו חושבים [שכך עושים] גם התורכמנים.

 

אנו מדברים על מי שנעזר במסמכי אנשי הכיבוש ומוסדותיו, נגד הרש"פ כשתבע אותה לדין בנושא "קזינו יריחו", שאותו הקים כמסווה - באמצעות שולחן ההימורים - להסדרת ענייני הריגול למען חוגי הכיבוש. אחר כך הוא הפך למתווך עבור חוגים אלה בכל מקום אליו הגיע, בעקבות בריחתו ממערכת המשפט הפלסטינית שמבחינתה הוא עדיין מבוקש לצורך העמדה למשפט צדק, קודם כל לטובת הצדק הציבורי.

 

לא נתייחס כאן למוניטין המסחרי שלו כדי שלא לזהם את המילה הזו, אך נוכל להתייחס אליו כאל 'אדם נטול כישורים המתיימר להביע דעה בענייני הציבור'– [סוג של אדם] שמפניו הזהיר הנביא  מוחמד... אדם פחות ערך זה החל בימים אלו לומר דברים בלתי הגיוניים בנושאים ציבוריים ובנושא הלאומי... דברים שככל שהרעש שלהם גובר, כך [הדברים] מתבררים יותר ויותר כביטוי ווקאלי של כישלון, ויתרה מזו, ביטוי של טינה ושנאה כבושה. זאת, משום שהם שבים וחוזרים על מונחים מקמפיין ההסתה הישראלי הקדחתני נגד הנשיא אבו מאזן, ללא כחל וסרק, כפי שעבד מציית לאדונו...

 

תקופתו של הנשיא אבו מאזן היא עידן התכנית הלאומית, אשר תחת הנהגתו החלה להתקדם בצעדים יציבים לעבר השלמתה בניצחון ו[בהקמת] מדינה. לעולם לא יהיה בפלסטין [עידן] זולת העידן של התכנית [הלאומית] הזו, שבו בניה [הפלסטינים] פועלים ונאבקים... בין אם בנתיבי החירות או בתיבות הקלפי, ותמיד [מתוך תחושת] ביטחון מלא באשר להשתייכותם הלאומית, מרצונם החופשי ועל בסיס החלטתם העצמאית..."[49]

 



[1] אודות היוזמה הערבית לפיוס פנימי בפת"ח ולהתנעת תהליך מדיני, ואודות מתיחות בין הרש"פ למדינות ערב על רקע היוזמה, ראו דוח ממרי

[2] אודות מועמדותו של אל-ברגותי לנשיאות הרש"פ ואודות משנתו הפוליטית, ראו דוח ממרי.

[3] דחלאן התראיין לביטאון הג'יהאד האסלאמי אל-אסתקלאל ב-20.10.16, alestqlal.com, לערוץ המצרי דרים ב-23.10.16, ל-BBC בערבית ב-23.10.16, bbc.com/arabic, ולאתר הפלסטיני מען ב-30.10.16, maannews.net. ראיונו האחרון של דחלאן התקיים עם העיתון המצרי אל-יום אל-סאבע ב-13.11.16. אודות ראיונו של דחלאן לערוץ מען ב-30.10, ראו דוח ממרי.

[4] אל-ריסאלה (עזה), 16.10.2016

[5] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 12.10.15; אל-קדס (מז' ירושלים), 12.10.2016; karamapress.com, 17.10.2016; אל-אהראם (מצרים), 18.10.2016; אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 19.10.2016; ncmes.org, 18.10.2016; fateh-voice.net, 15.10.2016

[6] maannews.net, 5.11.2016.

[7] ו paltoday.ps, 7.11.2016; אל-אהראם (מצרים), 9.11.2016

[8] המעבר היה פתוח לשבעה ימים בתאריכים 15-16.2016 ו-19-23.10.2016, אל-יום אל-סאבע (מצרים), 16.10.2016, 24.10.2016; ליום אחד בתאריך 6.11.2016, אל-יום אל-סאבע (מצרים), 6.11.2016; וכן לחמישה ימים בתאריכים 14-18.11.2016, palsafar.ps, 17.11.2016; עוד נפתח המעבר לנסיעת אנשי תקשורת פלסטינים למצרים ב-22.11.2016, palsafar.ps, 22.11.2016

[9] על כך ראו: אל-אהראם (מצרים), 27.10.2016, 13.11.2016; אל-יום אל-סאבע (מצרים), 8.11.2016.

[10] ראו דוח ממרי,  24.9.2016; אל-איאם (רש"פ), 25.9.2016; פלסטין (עזה), 21.9.2016; facebook.com/mohammad.dahlan2, 21.9.2016

[11] ו karamapress.com, 7.11.2016

[12] ו fpnp.net, 12.11.2016; inlightpress.com, 13.11.2016; amad.ps, 13.11.2016

[13] ו bbc.com/arabic, 23.10.2016

[14]ו alwatanvoice.com, 15.10.2016. על תגובת הרש"פ ליוזמת הקוורטט הערבי ראו דו"ח ממרי לעיל.

[15]ו karamapress.com, 17.10.2016

[16] ו almesryoon.com, 29.10.2016; אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 25.10.2016

[17] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 9.11.2016

[18] ראו דוח ממרי,  24.9.2016; אל-איאם (רש"פ), 25.9.2016; פלסטין (עזה), 21.9.2016; facebook.com/mohammad.dahlan2, 21.9.2016

[19]ו alkhaleejelarabi.com, 22.11.2016

[20] ו wafa.ps, 20.10.2016

[21]  אל-איאם (רש"פ), 22.11.2016

[22] ו maannews.net, 2.11.2016

[23] ו fateh-voice.net, 25.10.2016; אל-יום אל-סאבע (מצרים), 13.11.2016; maannews.net, 30.10.2016

[24]  אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 23.11.2016

[25] ו alaqsavoice.ps, 26.11.2016

[26] ו wafa.ps, 7.11.2016; אל-ר'ד (ירדן), 15.11.2016

[27] כך למשל מאמרים שהתפרסמו בעיתונים אל-אהראם (מצרים), 6.11.2016; אל-וטן (מצרים), 2.11.2016; אל-יום אל-סאבע (מצרים), 7.11.2016; ובעיתונים אל-ראי (ירדן), 21.11.2016, ו-אל-דסתור (ירדן), 21.11.2016.

[28] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 31.10.2016

[29] ראו עוד על פגישת עבאס עם משלחת הליע"ר בדוח ממרי

[30] אל-ראי (ירדן), 23.11.2016

[31] אל-קדס (מז' ירושלים), 26.10.2016. עוד על עימותים חמושים בין פלגים בפת"ח בעיר שכם המתחרים על שליטה בזירה המקומית בדוח ממרי.

[32] ו maannews.net, 24.10.2016; samanews.com, 22.10.2016

[33] ו maannews.net, 22.10.2016

[34] ו maannews.net, 23.10.2016

[35]ו samanews.com, 22.10.2016

[36] ו maannews.net, 25.10.2016

[37]  אל-רסאלה (עזה), 3.11.2016, fateh-voice.net, 4.11.2016

[38] ו amad.ps, 4.11.2016

[39] ו khbrpress.com, 6.11.2016

[40]  אל-רסאלה (עזה), 7.11.2016

[41] ו wafa.ps, 10.11.2016

[42]ו facebook.com/mohammad.dahlan2, 12.11.2016

[43]ו facebook.com/mohammad.dahlan2, 12.11.2016

[44]ו assafir.com, 14.11.2016

[45] על כך למשל: amad.ps, 3.11.2016; maannews.net, 22.11.2016; fateh-voice.net, 27.11.2016; אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 23.10.2016

[46] ו inlightpress.com,  10.10.2016

[47] לאור שליטתו המלאה בקופה הציבורית הפלסטינית בימי ערפאת ונוכח פרשות השחיתות שהתפרסמו בנושא ניהול הכספים הפלסטינים, רשיד נודע בציבור הפלסטיני כגנב, אשר התעשר והפך למולטי מיליונר מגניבת כספי ציבור פלסטיניים.

[48] אבו אל-היגאאמתייחס כאן למוצאו של רשיד אשר עסק בפעילות פוליטית כורדית בעיראק במסגרת ארגון ה-PKK, טרם חבר לאשף ולערפאת.

[49] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ) 13.10.2016

תגיות