היומון האיראני כיהאן: טהראן לא תאפשר לארדואן לנהל משחק סולו בסוריה ובעיראק
על רקע ניגוד האינטרסים בין איראן לבין תורכיה בזירות הלחימה בסוריה ובעיראק והיריבות הקשה ביניהן בסוגיה זו, התמקד מאמר המערכת של היומון כיהאן, המקורב למנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, ב-26.10.2016 בתיאור עליונותה הגאו-פוליטית של איראן על תורכיה ובניצחונה עליה בעימות הצבאי הצפוי ביניהן לאחר שהמדינה האסלאמית תובס במוצול.
במאמר שכותרתו "תוצאות החלומות הביטחוניים של ארדואן" הסביר כיהאן כי תורכיה חסרה עומק אסטרטגי יעיל בקרב שכנותיה והיא במצב עוינות עמן, בניגוד לאיראן הנהנית מקשרים, גבולות והשפעה טובה אצל שכנותיה.
לטענת היומון, נשיא תורכיה ארדואן מבקש לחקות את הצלחת איראן באזור, המפעילה לשם כך אידיאולוגיה ופרוקסי במדינות שכנות דוגמת חזבאללה בלבנון, הג'יהאד האסלאמי בעזה, כוח בדר בעיראק ואנצארללה בתימן. לפיכך, הוא השתמש בארגוני הטרור הסוני דאעש בעיראק ובג'בהת אל-נוצרה בסוריה ובאידיאולוגיה הקיצונית שלהם כדי להשיג שליטה אזורית. אולם, איראן ניפצה את חלומות ארדואן כשהביסה את דאעש. כעת, טען כיהאן, ארדואן מבקש לצמצם את נזקיו באמצעות שליטה תורכית ישירה באזורי סוריה ועיראק, אך איראן לא תאפשר לו לנהל משחק יחיד, באזור אותו היא תופסת כאזור השפעה בלעדי שלה.
יצוין כי למרות ההצהרות המאיימות כלפי תורכיה מצד כיהאן הקפידו מקורבי המנהיג ח'אמנאי בהם שר ההגנה דהקאן ויועצו הבכיר, עלי אכבר ולאיתי, להבהיר כי איראן, לא רק שלא פתחה במלחמה נגד שום מדינה שכנה ולא תעשה זאת,[1] אלא אף תהיה מוכנה לתווך בין בגדאד לאנקרה כדי למנוע עימות צבאי,[2]
זאת בשל חששה של איראן מעימות עם העולם הסוני.
להלן עיקרי מאמר כיהאן:
"בישיבה פנימית במפלגת הצדק ופיתוח, [נשיא תורכיה] רג'פ טיפ ארדואן אמר שדאעש ואל-נוצרה יכולים לעשות עבורנו את אותה העבודה שחזבאללה עושה עבור איראן. ההשוואה בין דאעש לבין חזבאללה מעידה על עומק הקינאה של ארדואן כלפי חזבאללה בלבנון. בנוסף, [השוואה] זו חושפת בעיה חשובה ואסטרטגית של תורכיה ... החסרה עומק אסטרטגי ויעיל בקרב השכנות והאזור, בהשוואה לאיראן.
אם נסתכל על הקשרים המועילים של איראן עם שכנותיה, גבולותיה היבשתיים של איראן הם גבולות ידידותיים וקשריה עם לפחות שתיים משכנותיה – רוסיה ועיראק – הם ברמה אסטרטגית או כמעט אסטרטגית. איראן לא נמצאת במצב עוין או של איום עם אף אחת משכנותיה אפילו עם השכנות במעגל השני – קרי סוריה, לבנון ופלסטין, לאיראן יש קשרים ידידותיים עמן, ועם חלקן הקשר הוא אף אסטרטגי. בנוסף, אין שום התנגדות לעוצמתה האזורית של איראן שהיא רצופה לגמרי מים עומאן עד הים התיכון.
אף מעצמה אזורית [אחרת] אינה [נהנית] ממצב דומה. אם נביט בקריטריונים האלה על תורכיה והסוגיות המעסיקות אותה, נגלה מכשולים גדולים בקשריה הרגילים של תורכיה עם שכנותיה במעגל הראשון והשני. רוב גבולותיה היבשתיים של תורכיה הם אדומים [במצב עוינות מצדה האחד] ומצדה השני, נמצאת מדינה שהפכה להיות אויבתה [רוסיה] בשל התנהלות ממשלת תורכיה הנוכחית או קודמתה. אולי בשל עוצמת הואקום הזה, תורכיה הושיטה יד של ידידות לעבר המשטר הידוע לשמצה ביותר באזור, קרי, ישראל.
מזה זמן שתורכיה מחפשת בעלת ברית כדי שתוכל להיעזר בה ולגבור על הבעיה עוצרת נשימה זו. כשדאעש כבש חלקים רבים מעיראק וניתנה במה לדעותיו האידאולוגיות ולפעילותו, ארדואן חשב שזה יכול להיות מתחרה מועיל ו[הוא] יצליח לקחת מאיראן את 'העליונות האידאולוגית' ואת נשק 'הארגונים המהפכנים המובילים'.
בבירורים פנימיים מפלגת 'הצדק והפיתוח' הגיעה למסקנה שסוד הצלחת איראן באזור הוא קיום ארגונים מהפכנים מועילים כגון חזבאללה, הג'יהאד האסלאמי, בדר ואנצאראללה וכי סוד ההתמודדות עם מעצמה אזורית [כמו] איראן כרוך בהצטיידות באידאולוגיה דומה ובארגונים דומים.
ממשלת ארדואן וארגוניה המודיעיניים הפעילו קשרים יעילים עם דאעש בעיראק וג'בהת אל-נוצרה בסוריה ובכך ניסו להשיג בעלי ברית אסטרטגיים אזוריים מועילים בגבולות הדרומיים [של תורכיה]. ארדואן לא לקח בחשבון שלאיראן יש [אמצעי] נטרול לרעל הקטלני של דאעש ואל-נוצרה, ואם נהיה הוגנים, גם אף אחד אחר לא חשב על כך. ארדואן היה בטוח שדאעש יפרוס את שלטונו במערב עיראק ובמזרח סוריה והעולם ייאלץ להכיר בו רשמית, אם כי קצת באיחור. לכן, במקביל לקו 'קסטלו' המחבר את מערב תורכיה עם האזור הנמצא בשליטת אל-נוצרה בסוריה, תורכיה יצרה מסלול מעבר עוצמתי לאזור הנמצא בשליטת דאעש במערב עיראק. ובנוסף להעברת הנפט לדאעש, [קו זה שימש] גם להעברת כוחות, נשק ומצרכים לדאעש.
אך לא עבר זמן רב עד שהאמת נתגלתה בפני ארדואן. מהר מאוד הדפה איראן את דאעש בעיראק ואת אל-נוצרה בסוריה. מצד אחר, שנאת המוסלמים כלפי האידיאולוגיה של קבוצות אלה וכן השנאה כלפי ארגונים כמו דאעש, הפעילו לחץ רב על ארדואן. כשגברו תקיפות טרור החוזרות ונשנות בתורכיה, נוספו עליו גם לחצים מבית.
היום, תורכיה של ארדואן חושבת רק על השגת תועלת מהכאוס שנוצר בשל התפשטות הטרור באזור, כלומר התערבות ישירה. כעת, ארדואן דומה למי שאיבד את כל הונו בהימור וזקוק לסכום מסוים כדי לחזור הביתה, לכן הוא נלחם בשיניים כדי להישאר בחלקים בסוריה ובעיראק, אך אותם אלה שהפרו את מזימת דאעש – תורכיה [קרי איראן], לא יאפשרו לארדואן לנהל בעצמו משחק סולו.
מה שנשמע בימים אלה ומדאיג במידה מסוימת הוא שארדואן מנסה להסתייע באמריקה, ובשם לחימה בדאעש ושחרור אל-רקה, [מבקש] להציב את כוחותיו הצבאיים באזורים אל-רקה הצפוניים והמערביים, במחוזות חסכה וחלב ולאט לאט לגרום לכך שנוכחותה [של תורכיה] באזורים אלה תהיה תמידית באמתלות היסטוריות ריקות מתוכן.
יש לקחת בחשבון דבר או שניים בעניין זה. ארדואן מתעקש שההסכם עם אמריקה יהיה ללא מפלגת PYD הכורדית השייכת לצאלח מוסלם, אך בגלל שאמריקה עצמה לא יכולה להכניס כוחות קרקעיים ומצד אחר יודעת שללא הסכמת הכורדים, אין שום אפשרות להצלחה תורכית, היא [אמריקה] הציעה הסכם תלת צדדי. אך אין סיכוי שהכורדים יסכימו להסכם תלת צדדי שתורכיה מהווה צד אחד לו. דבר אחר הוא שכוחות 'חזית ההתנגדות' [של איראן] לוחמים נגד פולשים [תורכים], במיוחד אם [הפולש] רוקם מזימה משותפת עם 'השטן הגדול' [ארה"ב].
לכן התחזית היא שהנוכחות הקרקעית של תורכיה באזור זה רק תחריף את המלחמה, מלחמה שהפכה להיות סמי קלאסית ולכן הצד הפולש יספוג יותר קורבנות"[3]
