המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ח'אמנאי וחוגים אידיאולוגיים במתקפה על רפסנג'אני בשל קריאתו להשקיע בכלכלה ולא בצבא
13/10/2016

 

ח'אמנאי וחוגים אידיאולוגיים במתקפה על רפסנג'אני בשל קריאתו להשקיע בכלכלה ולא בצבא, כפי שעשו גרמניה ויפן

 

הקדמה

גל האשמות חדש מצד הזרם האידיאולוגי נגד יו"ר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, האשמי רפסנג'אני, העומד בראש המחנה הפרגמטי, התעורר בגין דברים שנשא ב-20.8.2016. רפסנג'אני שנאם בכנס בנושא חינוך, העלה על נס את הכלכלות החזקות של גרמניה ויפן, שהצליחו, לדבריו, לשקם את כלכלתן הודות להשקעת הונן בפיתוח חידושים מדעיים במקום בצבא, והביע תקווה שהנשיא רוחאני יצעיד את איראן בדרך זו לכהונה שניה.

 

בתגובה, האשימו שופרי הזרם האידיאולוגי את רפסנג'אני בניסיון להחליש את כוחה הצבאי של איראן, טענו כי זו הזמנה לאויבות איראן לתקוף אותה וקבעו כי דרך זו תבטיח שאיראן תאבד את עצמאותה ותחזור להיות גרורה אמריקאית.

 

לשכת רפסנג'אני פרסמה תגובה זועמת ב-5.9.2016, לפיה דבריו, שהוצאו מהקשרם, עוותו ב"מזימה מאורגנת" נגדו מצד "זרם מסוים", בין היתר כדי לפגוע בסיכויי בחירתו מחדש של רוחאני כנשיא. עוד נאמר, כי האיסור על קיום צבא בגרמניה וביפן הוא עובדה היסטורית ולא טענה אישית מצד רפסנג'אני, ושתי מדינות אלה, שהוצגו על ידו, כדוגמה, השכילו, למרות האיסור על צבא, להישען על הידע שלהן ולהשתמש בתקציבן הצבאי להרחבת תעשייה חזקה שיש ביכולתה להתמודד עם מדינות זרות.[1]

 

המנהיג ח'אמנאי נגד רפסנג'אני

למרות ההבהרה הזועמת מצד לשכת רפסנג'אני, מתח המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, ביקורת על רפסנג'אני בשל דבריו אלה, בנאום בפני קציני משה"מ ב-18.9.2016. ח'אמנאי כינה את רפסנג'אני, בלי לנקוב בשמו, אדם לא פיקח האומר אמירות שגויות. ח'אמנאי גם תקף את  רפסנג'אני, בלי לציינו בשם, על שהוא מזייף את עקרונות המהפכה ורוצה, למעשה, לחסל את הישגיה, להכפיף שוב את איראן לסדר העולמי המערבי, ולאמץ אורחות חיים מערביים, בטענה של הצורך בסיום הבידוד המדיני של איראן ושילובה בקהילייה הבינ"ל. 

 

ח'אמנאי אמר: "לאחרונה, חלק הביעו את דעתם על כך שפירוק ארגוני הצבא הוא סיבת ההתקדמות של חלק מהמדינות. מאוד קשה להאמין למי יוחסו הדברים. אם אכן דברים כאלה נאמרו, אלה הן אמירות שגויות. המדינות שהוזכרו כי פירקו את ארגוני הצבא שלהם, לא עשו זאת מרצונן, אלא שהן הושמדו במלחמת עולם השנייה ולא אפשרו להן לקיים ארגוני צבא. אף פיקח לא מוותר על כוחות צבאו, לכן יש לחזק מדי יום את העוצמה ההגנתית של המדינה...

 

יש המפרשים באורח שגוי חלק ממונחי המהפכה ומזייפים אותם. עניין זה מסוכן יותר מאמירות שגויות. שלילת המונח 'עצמאות' [המדינה] והשוואתו לבידוד [מונח בו השתמשו רפסנג'אני ורוחאני להסביר כי מדיניותם תביא לסיום הבידוד המדיני של איראן ולשילובה בקהילייה הבינ"ל] נחשבת לזיוף [ערכי המהפכה].

 

המטרה העיקרית בשלילת [עקרון] העצמאות [של המדינה] היא לציית לסדרים ששורטטו על ידי המעצמות הרודניות. למרבה הצער, חלק חוזרים ומדברים כך בין יודעין ובין בלא יודעין. 'עצמאות, תרבות ואמונות,' אלה הם החומרים [המרכיבים] את זהות האומה. מדוע עלינו לוותר על זהותנו האמתית ולציית לשיטות השגויות והמבישות של המערביים?"

 

כיהאן נגד רפסנג'אני

דוגמא להתקפה הנוקבת שהטיחו החוגים האידיאולוגים ברפסנג'אני בעקבות התבטאותו, היא מאמר המערכת של עורך כיהאן, חוסין שריעתמדרי, המקורב למנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, ב-4.9.2016.  שריעתמדרי כתב כי רפסנג'אני קרא לאסור על איראן להחזיק בכוחות צבא ופרס במאמרו טיעונים מדוע לאיראן יש צורך בכוחות צבא בתוכה ומחוצה לה ובהמשך פיתוח תכנית הטילים. עוד טען כי רפסנג'אני  יודע כי הצעתו היא מרשם בטוח לחזרתה של איראן להיות "עבד נרצע של אמריקה" ואמר כי יש לו מניעים חבויים מאחורי קריאותיו אלה הפוגעות בעצמאותה, בכבודה ובביטחונה של איראן:

 

"בהצהר[תו] החדשה, אמר מר האשמי רפסנג'אני דברים שלא היו מצופים מרפסנג'אני של תחילת המהפכה [עת היה מהפכן אנטי מערבי], אך לא מן הנמנע [לשמעם] מרפסנג'אני שלאחר [המחאה הציבורית בעקבות זיוף הבחירות לנשיאות] 2009 [כשביטא עמדות ביקורתיות כלפי המשטר וקרא לפיוס עם המערב]. רפסנג'אני אמר: 'אם אתם רואים שהיום לגרמניה וליפן יש את הכלכלות החזקות ביותר, זה בגלל שלאחר מלחמת העולם השנייה, הן נאלצו לא להחזיק בצבא... למדינה הנמצאת במלחמה יש הוצאות רבות על כוחות הצבא, לכן כספן [של גרמניה ויפן] השתחרר והן עסקו בפיתוח המדע והייצור ובכך הכינו לעצמן כלכלה שיסודה במדע, לכן הן כבר לא פגיעות. דרך זו נפתחה באיראן [עם קבלת הסכם הגרעין] ועל המנהלים, הדואגים [לאיראן] והמורים להיכנס לאווירה זו. אני בטוח שהקדנציה השנייה של רוחאני [כנשיא ב-2017] תביא אותנו לשם'.

 

[גם] קודם לכן, לרפסנג'אני הייתה הצהרה דומה ולפני כמה חודשים הוא צייץ בחשבון הטוויטר שלו: 'עולם המחר הוא עולם של שיחות, לא [עולם של] טילים'.

 

בין אם רפסנג'אני ידע והוא רוצה ובין אם לא ידע ולא רצה, הצהרותיו מהוות הזמנה לאמריקה ולשאר אויביה  הרשמיים של איראן להגיע ולתקוף באיראן. על הצהרותיו יש לומר:

 

ראשית, בניגוד לדברי רפסנג'אני, ליפן וגרמניה, יש הוצאות שנתיות על צבא בסך 41 מיליארד דולר ו-36.7 מיליארד דולר והן מדורגות כמדינות השמינית והתשיעית בעלות ההוצאות הצבאיות הגבוהות ביותר בשנה. ברשימה זו, אמריקה, סין, סעודיה, רוסיה, אנגליה, הודו וצרפת מדורגות 1 - 7. לכן, הנתונים שרפסנג'אני הציג בנוגע ליפן וגרמניה לא מציאותיים וחסרי יסוד. ההוצאות הצבאיות של שתי מדינות אלה גבוהות יותר ממרבית מדינות אירופה כגון איטליה, אוסטריה וכד'.

 

גרמניה ויפן נאלצו, שלא מרצונן, לא להחזיק בחיילים ובצבא עצמאי. כלומר לאחר מלחמת עולם השנייה... נאסר על שתי מדינות אלה להחזיק חיילים וצבא עצמאי וביטחון החוץ שלהן הוטל על כוחות [בעלות] הברית. יפן וגרמניה היו שתי מדינות שנכנסו לגמרי תחת שליטת הגוש המערבי ובמיוחד אמריקה, ששליטתה זו [בהן] נמשכת עד היום. לכן זה טבעי ביותר שמדינות הנמצאות בשליטה מלאה של אמריקה וציות לה לא ייתקלו בשום איום מצדה ומצד בעלות בריתה.

 

האם רפסנג'אני כותב לאיראן מרשם כדי שהיא תקבל עליה את שלטון אמריקה ובעלות בריתה ואת אפוטרופסותה? רפסנג'אני יודע היטב שהמרשם שלו הוא חזרה לתקופת המחנק, העוני, הפיגור והאומללות של תקופת העריצות [של השאה וארה"ב] והפיכה לעבד נרצע של אמריקה.

 

גם בעניין ההתקדמות המדעית של גרמניה ויפן הציג רפסנג'אני נתונים לא מציאותיים ושגויים. התקדמות שתי מדינות אלה נובעת בוודאות מעבודה וממאמץ ללא הפסק, מתכנון וניהול מדויק ומלחימה בשחיתות. לולא כך, מדוע התקדמות זו לא קיימת בשאר המדינות הנמצאות תחת שליטת אמריקה?

 

בגרמניה, אם בביקור פנים – ולא חוץ - שר בקבינט [יסדר] לעצמו ליווי של אשתו על חשבון הממשלה, הוא יפוטר. אך כאן [באיראן], אלה החושבים כמו רפסנג'אני מגדירים את אלה שבזזו את קופת המדינה כנכסי איראן [שריעתמדרי מתייחס לשערוריות השחיתות הציבורית שהסעירו לאחרונה את איראן במיוחד, משכורות העתק שאישרה ממשלת רוחאני למנהלי הבנקים].

 

בנורבגיה, שפטו והענישו את אותו גורם שנתן שוחד לצד האיראני בעסקת הנפט עם חברת סטאט אויל, אך הצד האיראני שקיבל מיליוני דולרים של שוחד והזיק לאיראן פי עשרה מסכום השוחד, מוצג כרובין הוד. בגרמניה ויפן סומכים על עקרון 'אנחנו יכולים', אך חבר בקבינט ממשלת רוחאני, מגדיר את [שיא] יכולת הייצור של איראן ברמה של ייצור מרק בשר ומרק ירקות וחבר אחר מאמין שעלינו לייבא מנהלים מחו"ל, וכו'.

 

כמה חודשים לאחר המהפכה האסלאמית [1979], חלק מהזרמים הפוליטיים הסירו את המסכה [מעל פניהם] והצטרפו בגלוי לאויבים. הם קראו לפרק את הצבא [באיראן] והתעקשו בנושא זה, עד כדי כך שחלק מחברי הממשלה הזמנית הציעו להחזיר לאמריקה את מטוסי ה- F14 שנרכשו ממנה בעבר, וכד'. התעקשותם של זרמים אלה נתקלה בהתנגדות חריפה מצד האמאם [איתאללה רוחאללה] ח'ומיני וידידיו. זמן מה לאחר מכן, צבא עיראק תקף את איראן, בתמיכה מפורשת של אמריקה, ואז התגלה מה היה שורשן של אותן קריאות והתעקשויות. או כשלפני ההפתעה הכושלת של אמריקה בטבס [כישלון חילוץ בני הערובה באפריל 1980], הם אספו את מערכות הנ"מ שהיו פרוסות סביב בסיס מנזריה בקום באמתלה שיש להם הוצאות רבות ואין בהן צורך. אך כמה ימים אחר כך התברר שלאחר התקיפה בשגרירות אמריקה, האמריקאים רצו לשחרר את השבויים, בתחילה לקחתם לבסיס מנזריה ואז להוציאם ליעד שמחוץ לגבולות איראן.

 

אמריקה ובעלות בריתה מאיימות ללא הרף בתקיפה צבאית [על איראן] וכפי שהודו בעצמן, הן יצרו את דאעש כדי שילחם באיראן. כמו כן, הן מביעות פחד רב מהנוכחות הצבאית העוצמתית של איראן ויועציה הצבאיים באזור. יש לשאול מדוע רפסנג'אני מתעקש ואומר כל הזמן שיש להפסיק את תכנית הטילים של איראן ולאסור עליה להחזיק בכוח צבאי? לו האשמי היה אומר את הדברים האלה פעם אחת – גם זה היה דורש הסבר מצידו מדוע הוא מזמין מפורשות את האויב לתקוף צבאית את איראן – היינו יכולים להניח שמדובר בטעות ולהעלים עין. אך כאשר השגיאה חוזרת על עצמה, מדובר ב'קו מנחה,' ומכיוון שמדובר בחיים, בכסף ובכבוד הציבור וכן בעצמאותה ובקיומה של איראן, על רפסנג'אני להסביר לאומה מה מסתתר מאחורי ההתעקשויות שלו. הסבר זה הכרחי כי הצהרותיו של רפסנג'אני לא תואמות את ההיגיון, השכל וההלכה ואף מנוגדים להם.

 

יש לשאול את רפסנג'אני האם הוא מאמין שעוינותן של אמריקה ובעלות בריתה כלפי איראן תמה? כנראה שהתשובה תהיה שלילית, כי עוינות זו לא רק שלא התמעטה ביחס לשנות המהפכה הראשונות, אלא שאף התעצמה והוחרפה, עד כדי כך שנוסף לאמריקה, יתר בעלות בריתה המערביות ו[גם] משטרים קטנים וגדולים באזור המצייתים לאמריקה, נכנסו באופן ברור לזירה נגד איראן. אפילו [משטר] אאל סעוד חסר היכולת פתח את לשונו הרברבנית. אמריקה לא מסתירה שיצרה את גורמי הטרור התכפירי במטרה להפר את הביטחון באיראן, ו[יש] עוד עשרות דוגמאות אחרות אשר מאריכות את הרשימה הזו. האם רפסנג'אני אינו מודע למציאות מורגשת זו?! בוודאי שהוא מודע לה. לכן יש לשאול אותו מדוע הוא רוצה לפרק את איראן מנשקה?

 

דמיינו, רק דמיינו, שלאיראן אין את הכוחות המזוינים והיעילים של היום וכן, דמיינו שעל פי הצו של רפסנג'אני, איראן משכה את ידה מטיליה הבליסטיים. האם במצב שכזה, לא יחששו, לא רק אמריקה, אלא [גם] מדינות חסרות יכולת וקטנות באזור אשר לבן שותת דם בשל המהפכה האסלאמית, לתקוף את איראן? או דאעש אשר זמן רב חולם להיכנס לאיראן ולבצע פשעים בדומה לעיראק וסוריה, האם יבזבז רגע אחד כדי לבצע את פשעיו המחרידים? אם התשובה לשאלות האלה היא שלילית ואם איראן תפורק מנשקה, היא תהפוך עבור האויבים הקטנים והגדולים להיות פרוסה שבנקל ניתן לבלעה. האם ניתן להטיל ספק בכך שהצהרותיו של רפסנג'אני הן כמו שליחת הזמנה לדאעש?

 

באמרות האל מובא: 'הכופרים אוהבים [מצב בו] אתם נוטשים את נשקכם כדי שפתאום יתקפו אתכם.' רפסנג'אני נחשב בכיר דת, אז מן הנמנע שלא יכיר את אזהרת האל. או בסורת אנפאל, (פסוק 60) נאמר: 'הכינו את כל יכולתכם ועוצמתכם כדי להילחם באויבים וכן הכינו סוסים חזקים למלחמה כדי להפחיד את אויבי האל ואת אויביכם'.

 

משפט זה אשר מכתיר את סמל משה"מ, מדגיש את העצמת היכולת הצבאית כאשר הפחדת האויב מוזכרת כאחת המטרות של העצמת היכולת הצבאית. יש לשאול, האם רפסנג'אני לא מכיר את צו הזה של האל?! בוודאי שלא.

 

וכן, רפסנג'אני אמר בהצהרותיו האחרונות ש'הדרך הזו נפתחה באיראן'. מתמיה הדבר, שכן דברים אלה נאמרו לאחר דיבורים בעניין האיסור על [קיום] כוחות צבא. רפסנג'אני מדגיש כי 'אני בטוח שקדנציה שנייה של ממשלת רוחאני תביא אותנו לשם'.

בהתייחס לחלק מצעדיה האחרונים של ממשלת [רוחאני] כגון הסכמה ל-FATF [The Financial Action Task Force ] אשר תגרום בוודאי להחלשת עוצמת המשטר, לא ניתן ואסור להעלים עין בקלות מהצהרות שכאלה והמקור האפשרי לדיבורים מעין אלה".[2]



 

[1] איסנא (איראן), 15.9.2016

[2] כיהאן, איראן, 4.9.2016