דרשת יום שישי בטלוויזית הרש"פ:
קריאה להמשיך בפיגועי ההתאבדות נגד יהודים
מדי יום שישי, משדר ערוץ הטלוויזיה של הרש"פ את דרשת יום השישי ממסגד השיח' עג'לין בעזה. ביום שישי השלושה באוגוסט, 2001, שודרה דרשתו של שיח' אבראהים מאצ'י. להלן קטעים מן הדרשה[1]:
"...הו אהובי אללה, לאחר שמנהיגי היהודים הכריזו על תוכנית "גיהינום"[2], אנו אומרים: כן אנו מקבלים את האתגר; אם זו תוכנית "גיהינום", הרי שהרוגינו [יגיעו] לגן עדן, אנשאללה, והרוגיכם לגיהינום, אנשאללה. פעילות הג'יהאד הזו תימשך, בין אם הם מסכימים לכך ובין אם הדבר מכעיס אותם. מדוע אנו מסבכים את הדברים. זהו ג'יהאד, ניצחון או מות קדושים...
המדינות המכונות מדינות הטבעת - מה התועלת בהן, מה ערכן, האם הן מגינות עלינו מפני היהודים, או שהן מגינות על היהודים מפני לוחמי הג'יהאד למען אללה. אמרנו להן ואנו עדיין אומרים: המשיכו לשמור על כיסאותיכם וכרסיכם, ולהגן על ערי הבירה שלכם, והניחו למוג'אהדין להרוות בדמם הזך והטהור את האדמה המבורכת. אזי, יראו היהודים מאתנו מעשים מופלאים.
צעיר אמר לי: יא שיח', אני כעת בן 14, נותרו לי ארבע שנים ואז אני אפוצץ את עצמי בקרב אויבי אללה, אני אפוצץ עצמי בקרב היהודים. אמרתי לו: הו בני, אני מבקש מאללה שיעניק לך את מות הקדושים ואני מבקש מאללה שיתן גם לי מות קדושים...
עלינו, הו האהובים, להכריז בגלוי: אין הבדל בין [פלגים] לאומיים ואסלאמיים, כולנו כוח למען אללה. אנו המוסלמים באדמה הטובה והמבורכת, כולנו, כל אחד מאתנו, מבקש מות קדושים, איננו יודעים מתי תבוא ההפצצה. לו היהודים היו יודעים... שאם הם מפציצים אותנו, היו הערבים מפציצים את כפריהם ועריהם, הם היו מהססים אלף פעם...
כולנו חייבים לחפש תפקיד בג'יהאד ובמערכה. אמרנו ואנו עודנו אומרים: גם אם יעמוד כל העם בשורה אחת ויחתום ליהודים על כך שאנו רוצים שלום, הם לא היו מקבלים זאת. הקוראן ברור ביותר בסוגייה זו: האויבים הגדולים ביותר של האומה האסלאמית הם היהודים, שאללה יילחם בהם...
העם הפלסטיני צריך לרפא את פצעיו; עלינו לשכוח את חילוקי הדעות בינינו, אין מקום לנקמת דם בינינו. אויבנו ברור וידוע. כל כלי הנשק צריכים להיות מופנים אליו. מדוע אנו רואים כלי נשק מסוגים שונים המופנים אחד כלפי השני... כל הרמחים צריכים להיות מופנים כלפי היהודים, אל אויבי אללה, האומה המקוללת בספרו של אללה. אללה תאר אותם כקופים וחזירים, עובדי העגל, עובדי אלילים... הם אמרו עלינו, שאנחנו ג'וקים ונמלים ושהם צריכים להרוג אותנו, אבל אנו פונים אליהם עם דברי אללה: ... מי מהם שרוצה להינצל שיחזור לדת האסלאם האמיתית, יכריז על חזרה בתשובה ויכריז על כניסתו לדת האדירה הזו, ואז לא תהיה בעיה בינינו לבינם, זכויותינו יהיו זכויותיהם וחובותיהם חובותינו. ואלם מי שבא כפולש לארץ זו ולא נכנס לדת אללה, שיחזור למקום ממנו בא, ולא ישיגו אותו הרמחים, אנשאללה.
הו האהובים, היהודים רוצים להשליך אותנו מתחת לקיר של ייאוש, [והם טוענים] שאין לנו עתיד חוץ ממוות. ואילו אנו אומרים: אנו מקבלים את האתגר הזה. מי מאתנו שמת יגיע לגן עדן, אנשאללה. אני מבקש מאללה שנפגש עמו כשהידים למענו. אני מבקש מאללה שהרוגינו יהיו בגן עגן, ברקיעים העליונים ביותר...
מי שיכול להילחם בהם בנשקו, שיצא [לקרב]; מי שיכול להילחם בהם במקלע שלו, שיצא; מי שיכול להילחם בהם בחרב ובסכין שיצא; מי שיכול להילחם בהם בידו שיצא; זהו גורלנו. האנשים העוינים ביותר את המאמינים הם היהודים והפוליתאיסטים... היהודים חשפו את ניביהם. דבר לא ירתיע אותם, פרט לצבע הדם של העם המתועב שלהם ; דבר לא ירתיע אותם פרט לכך שנפוצץ עצמנו מתוך בחירה, בעומק שלהם. יש להם כח גרעיני, אבל לנו יש את כוח האמונה באללה...
הנביא אמר: היהודים ילחמו בכם, ו[אללה] ישליט אתכם עליהם, לא רק בזכות גבורת בנינו, אלא גם משום שאללה ישליט את המוסלמי על היהודי. אנו מפוצצים אותם בחדרה, אנו מפוצצים אותם בתל אביב ובנתניה, ובכך אללה משליט אותנו על כנופיות הנוודים האלה. היהודים לוחמים בכם, אבל אללה ישליט אתכם עליהם. עד שהיהודי יתחבא מאחורי אבן ועץ, והאבן והעץ יאמרו: הו מוסלמי, יש יהודי מאחורי, הרוג אותו, חוץ מעץ ה"ע'רקד", שהוא העץ של היהודים... בעוד שנים מספר, אנשאללה, אנו נכנס לירושלים ככובשים, ליפו ככובשים, לחיפה ככובשים, ולאשקלון ככובשים. אנו משוכנעים שהניצחון בוא יבוא...
ברכות למי שתקף חייל למען אללה... ברכות למי שחינך את בניו חינוך של ג'יהאד ומות קדושים; ברכות למי ששמר כדור רובה אחד כדי לתקוע אותו בראש של יהודי..."