המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
איראן לאחר בחירת ח'אתמי: בין רפורמיסטים ושמרנים
27/8/2001


איראן לאחר בחירת ח'אתמי: בין רפורמיסטים ושמרנים

 

מאז נבחר מוחמד ח'אתמי בשמונה ביוני לכהונה שניה כנשיא איראן, החריף מאבק הכוחות בין הרפורמיסטים לבין השמרנים. מוקדיו העיקריים כיום הם: א. עימות רב-מימדי בין הפרלמנט הרפורמיסטי לבין הרשות השופטת שבראשה עומד איתאללה מחמוד האשמי שאהרודי המזוהה עם השמרנים; ב. עימות בין הנשיא מחמד ח'אתמי לבין הפרלמנט מחד גיסא ובינו לבין הממסד השמרני מאידך גיסא בנושא הרכב הקבינט ועתיד הרפורמות.

 

א. העימות בין הפרלמנט לרשות השופטת:

הרכב 'מועצת המפקחים'

למרות שח'אתמי זכה בבחירות ברוב של כ-77% מקולות הבוחרים, נתונים מוסרות השלטון באיראן, על-פי החוקה, בידי הגופים השמרנים הכפופים למרותו של עלי ח'אמנאי, המנהיג העליון, הנהנה משליטה מוחלטת בענייני המדינה.

 

שליטתו של ח'אמנאי מתקיימת באמצעות שני גופים:  א. 'המועצה לקביעת האינטרס של המדינה' בראשות איתאללה עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, שהיא הגוף העליון הבורר במחלוקות בין רשויות השלטון – למשל, בין הפרלמנט לבין הרשות השופטת; ב. 'מועצת המפקחים' – גוף הנמצא מבחינה היררכית מעל הפרלמנט, ותפקידו לבחון התאמת החקיקה של הפרלמנט להלכה האסלאמית ולחוקה, ואף לפסול חוקים הנוגדים אותן (ואכן, מועצת המפקחים בלמה לא אחת חקיקה רפורמיסטית של הפרלמנט). המועצה מורכבת משנים-עשר חברים, ששה אנשי דת הממונים על-ידי המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי; ומששה משפטנים המוצעים על-ידי הרשות השופטת אך כפופים לאישור הפרלמנט.

 

המשבר הבולט הראשון התעורר סביב טקס השבעת הנשיא שאי אפשר היה לקיימו בלא נוכחות ההרכב המלא של 'מועצת המפקחים', על-פי החוקה. הפרלמנט הרפורמיסטי סרב לאשר את הרכב 'מועצת המפקחים' שהוצע על-ידי ראש הרשות השופטת, שאהרודי, משום שהמועמדים שהציע היו מוכרים כשמרנים.[1]

 

ח'אמנאי נאלץ לדחות את השבעת ח'אתמי והורה ל'מועצה לקביעת האינטרס של המדינה' לגשר על המחלוקת בין הפרלמנט לרשות השופטת בדחיפות מירבית. בישיבה שקויימה בנושא זה בהשתתפות רפסנג'אני, יו"ר הפרלמנט, מהדי כרובי, נציגי 'מועצת המפקחים' וח'אתמי, קבעה 'המועצה לקביעת האינטרס של המדינה' 'מנגנון עוקף פרלמנט': הוחלט להעמיד שוב לאישור הפרלמנט את המועמדים שהציע שאהרודי, והיה אם לא יושג רוב אבסולוטי בסיבוב הראשון כפי שמחייבת החוקה, יתקיים סיבוב שני, בו תושג הכרעה ברוב יחסי. ואכן שניים נבחרו ברוב יחסי של מעט יותר מששים קולות.

 

בצעד מחאה "מאורגן" הטילו כשבעים אחוז (166 איש) מחברי הפרלמנט הנוכחים פתקים לבנים,[2] והאשימו את ראש הרשות השופטת, שאהרודי, ב"גישה דוגמטית ובאי שיתוף פעולה" עמם בפרשה.[3] מספר חברי פרלמנט אף יצאו במחאה בעת שנשא דברים בטקס השבעת ח'אתמי. סגן יו"ר הפרלמנט ואחיו של הנשיא, מוחמד רזא ח'אתמי מחה על נטיית 'המועצה לקביעת האינטרס' לטובת הרשות השופטת השמרנית והוסיף כי הפרלמנט "אינו מסכים להחלטת המועצה אולם אין לו אלטרנטיבה אחרת."[4]  למרות מפגן הכוח של הרפורמיסטים בהצבעת המחאה, המשבר נפתר בתוך שלושה ימים לאחר שהשמרנים כופפו את ידם של הרפורמיסטים. היומון הרפורמיסטי 'איראן ניוז' הזהיר כי אם ימשכו חילוקי הדעות בין הפרלמנט והרשות השופטת, תהפוך התערבות 'המועצה לקביעת האינטרס' לנורמה, והיא "עלולה להחליף את הפרלמנט כגוף המחוקק, דבר המנוגד לחוקה."[5]

 

העמדת חברי פרלמנט למשפט:

חברי פרלמנט רפורמיסטים,  בהם נשים, הועמדו למשפט בשנה האחרונה על-ידי הרשות השופטת השמרנית בגין הצהרות ביקורתיות שנשאו בדיוני הפרלמנט או בשל ביקורת שמתחו על השמרנים. פאטמה חקיקת-ג'ו, חברת פרלמנט בולטת וממנהיגות שדולת הנשים בפרלמנט קראה להעמיד לדין את דובר הרשות השופטת משום שהאשים את הפרלמנט "בניהול אינקוויציה" בעת בחירת המשפטנים למועצת המפקחים.[6] היא נידונה למאסר של עשרים ושניים חודשים בגין פגיעה באסלאם וב'מועצת המפקחים'.[7]

 

סגירת עיתונים רפורמיסטים:

מאז אפריל 2000 נסגרו באיראן בהוראת הרשות השופטת כארבעים עיתונים רפורמיסטים, המהווים שופרם של התארגנויות פוליטיות וחברי פרלמנט. כמו-כן, נעצרו ונכלאו עיתונאים רפורמיסטים רבים באשמת "תעמולה נגד המשטר" או בשל סכנה לביטחון המדינה.[8] יתרה מכך, יממה בלבד לאחר השבעת הנשיא ולאחר ציון 'יום העיתונאי' באיראן, סגר בית המשפט לעיתונות של הרשות השופטת את אחד העיתונים הרפורמיסטים הבולטים, המבסטגי (סולידריות), באשמת הוצאת דיבה כנגד ראש הרשות השופטת.[9] בעלי העיתון, חבר הפרלמנט, אבראהים בי-סלאמי, זומן מספר פעמים לבית המשפט על-ידי השמרנים ונגדו עומדות 15 תלונות של אישים ומוסדות שמרנים. הפורום הרפורמיסטי הגדול בפרלמנט, חזית ההשתתפות האסלאמית של איראן (IIPF), טען כי "יש מי ברשות השופטת שמתכננים לסכל את הרפורמות."[10] בעקבות הודאתו של בי-סלאמי כי אכן "מאמרים מעליבים וטעויות" פורסמו בשגגה בעיתונו, הוסר צו אי-הפרסום "זמנית."[11]

 

המחאה בעקבות זיכוי שוטרים מאשמתם במהומות 1999:

ביולי 99' פרצו מהומות קשות ברחבי איראן לאחר ששוטרים בלבוש אזרחי פרצו לאוניברסיטת טהראן והתעמתו עם סטודנטים שמחו על סגירת עיתון רפורמיסטי.[12] ביקורת קשה נמתחה מצד חברי הפרלמנט על הרשות השופטת בשל הסחבת בהעמדתם לדין, ואולם הרשות השופטת החליטה בסופו של דבר לזכותם מאשמה. בתחילת יולי השנה גזר בית המשפט עונשי מאסר שנעו בין ששה חודשים לשנה אחת דווקא על הסטודנטים – "חוליגנים" כהגדרת בית המשפט – בשל מעורבותם במהומות.[13]

 

הזיכוי עורר מחאה חריפה בקרב חברי הפרלמנט הרפורמיסטי ובקרב ארגוני הסטודנטים באיראן. רוב של 159 חברי פרלמנט הגישו עצומה לראש הרשות השופטת, בה מחו על "הפיכת הקורבנות לאשמים." [14] ארגוני הסטודנטים הטיחו ביקורת קשה ברשות השופטת וקבלו על עיוות לרעה של חוקי המדינה כנגד הזרם הפוליטי הרפורמיסטי. הם טענו כי פסקי הדין "קשים יותר מאשר קבלת המכות במעונות [האוניברסיטה] ... [קשים] אף יותר מאשר להיהרג."[15]

 

ב. הרכב הקבינט - ח'אתמי בין הפטיש והסדן

לאחר שהושבע כנשיא נסללה הדרך בפני ח'אתמי להציג את ממשלתו. הציפייה היתה שח'אתמי, כמי שנבחר בשנית ברוב חסר תקדים, יוכל להוביל שינויים מפליגים במבנה הקבינט כדי ליישם את הרפורמות עליהן התחייב חגיגית בפני בסיס התמיכה שלו, הסטודנטים והנשים.

 

אולם ח'אתמי, הנתון בין הפטיש (השמרנים, השולטים למעשה במדינה), ובין הסדן (הפרלמנט הרפורמיסטי הקורא לרפורמות והמאשר את רשימת השרים), הציג ממשלה הדומה בעיקרה לממשלה הקודמת. השרים המזוהים עם השמרנים: שמח'אני, שהתמודד מול ח'אתמי בבחירות (שר ההגנה), שושתארי (שר המשפטים), ח'ראזי (שר החוץ), יונסי (שר המודיעין) ומוסוי-לארי (שר הפנים) נותרו על כיסאותיהם למרות דרישת הרפורמיסטים בפרלמנט להעבירם מתפקידם. עיקר השינויים שעשה ח'אתמי מתמקדים בתיקי הפנים.

 

העיתונות הרפורמיסטית והשמרנית כאחד מותחת ביקורת נוקבת על חוסר התעוזה שהפגין ח'אתמי בבחירת שריו, זאת נוכח מצבה הכלכלי הקשה של איראן. לא זו בלבד שהפנים החדשות בממשלה ספורות (רק חמישה מינויים חדשים), המינויים הפוליטיים בתחומי הכלכלה סובלים מאי כשירות מקצועית או העדר ניסיון בתפקיד המוצע.[16] חברי פרלמנט, שמרנים ורפורמיסטים, המנהלים כעת דיונים על אישור הרכב השרים, התריעו גם הם בפני האפשרות הסבירה כי לא כל השרים שהציע ח'אתמי אכן יאושרו על-ידי הפרלמנט.

 

 


 


[1]  אירנא, 18.7.01.

[2]  איראן ניוז, 8.8.01.

[3]  אירנא, 9.8.01.

[4]  אירנא, 7.8.01.

[5]  איראן ניוז, 6.8.01.

[6]  איראן דיילי, 9.8.01; אפתאב-י יזד, 8.8.01.

[7]  אירנא, 20.8.01.

[8]  איראן ניוז, 9.8.01.

[9]  הרשות השופטת סגרה את העיתון בעקבות פרסום ביקורת קשה שהטיח חבר הפרלמנט רסול מהרפרבר בשאהרודי וברשות השופטת.

[10]  אירנא, 9.8.2001.

[11]  אירנא, 20.8.2001.

[12]  אירנא, 7.7.2001.

[13]  אירנא, 9.7.2001.

 [14]אירנא, 18.7.2001.

[15]  אירנא, 2.8.01.

[16]  איראן ניוז, 13.8.01; טהראן טיימס, 13.8.01.

תגיות