היומון הממסדי המצרי אל-אהראם בביקורת קשה על פריצת כוחות הביטחון לבית איגוד העיתונאים: "אם העם יתקומם כדי ליטול את חירותו, דבר לא יעצור בעדו"
הקדמה
בראשון למאי 2016 פרצו כוחות הביטחון המצריים למשרדי איגוד העיתונאים בקהיר, במטרה לעצור את שני העיתונאים מאתר החדשות "פורטל ינואר", עמרו בדר ומחמוד אל-סקא. השניים הגיעו לבניין כדי לקיים בו שביתת שבת, במחאה על הוצאת צו מעצר נגדם על רקע קריאתם להפגין נגד הסכם הגבול הימי שחתמו מצרים וסעודיה, במסגרתו העבירה מצרים את האיים טיראן וסנפיר לשליטתה של סעודיה.[1] ההתנגדות להסכם זה, אשר נחתם במהלך ביקור המלך הסעודי סלמאן בן עבד אל-עזיז במצרים, סחפה גורמים רבים במצרים והובילה להפגנות מחאה מצד כוחות האופוזיציה במהלך חודש אפריל.
הפריצה של מנגנוני הביטחון למבנה האיגוד עוררה ביקורת רחבה במצרים כלפי כוחות הביטחון ומשרד הפנים האחראי עליהם, במיוחד משום שעל פי סעיף 70 לחוק העיתונות במצרים כוחות הביטחון אינם רשאים להיכנס לבניין איגוד העיתונאים ללא הסכמה של הפרקליטות הראשית ונוכחות של יו"ר האיגוד.[2] מועצת איגוד העיתונאים קראה לפיטורי האחראים לפריצה למשרדי האיגוד ובראשם שר הפנים מגדי עבד אל-ר'פאר. [3] כמו כן ב- 4.5.16 התכנסו כאלף מחברי האסיפה הכללית של איגוד העיתונאים וקיבלו מספר החלטות, ביניהן: חזרו על הדרישה לפטר את שר הפנים ודרשו התנצלות מהנשיא ומראש הממשלה על האירוע, החליטו להימנע מציון שמו של שר הפנים בדיווחים עליו אלא לציין רק את תפקידו, ולפרסם את תמונתו בצורת תשליל. עוד הוחלט כי העיתונים ישחירו את עמודיהם הראשיים ביום ראשון הקרוב (8.5). רוב העיתונים המצרים הסכימו לקיים את החלטות האסיפה.[4]
עמוד השער של היומון "אל-מקאל", 5.5.16, עם תמונת שר הפנים מגדי עבד אל-ר'פאר בצורת תשליל
עמוד השער של היומון אל-מצרי אל-יום, 5.5.16, עם הכותרות הראשיות: "רצון העיתונאים מביס את
קואליציית משרד הפנים והבריונים" ו-"לא נסוגים [מהדרישה] לפיטורי שר [הפנים] והתנצלות מהנשיא"[5]
למחאת האיגוד הצטרפו גם אנשי ציבור, פוליטיקאים ואנשי תקשורת רבים וגם איגודי הרופאים, עורכי הדין והמהנדסים, אשר גינו את משרד הפניםוטענו כי הפריצה למשרדי האיגוד היא מעשה לא מקובל וחסר תקדים.[6]
בולטת במיוחד היתה תגובתו החריפה של היומון הממסדי אל-אהראם, אשר תקף במאמר המערכת שלו את מעשה הפריצה והצטרף לקולות הדורשים את פיטורי שר הפנים. מאמר המערכת אף הזהיר כי פגיעה בחופש הביטוי תגרום לכך שהמדינה תשלם על כך מחיר יקר וציין כי העם המצרי כבר למד מניסיון שהוא זה שקובע את גורלו וכי כאשר הוא מתקומם שום דבר לא יכול לעמוד בדרכו.
יחד עם זאת, לאחר כינוס האסיפה הכללית עמדת העיתון הפכה למסויגת יותר, אולי מפאת חשש כי הסוגיה גולשת לפסים של אופוזיציה כללית למשטר: העורך הראשי של היומון, מוחמד עבד אל-האדי עלאם, הביע דאגה מהפוליטיזציה של האיגוד, לדבריו, ואל-אהראם לא הסכים להחלטת מועצת איגוד העיתונאים לפרסם את תמונת שר הפנים בתשליל.[7] יחד עם זאת, עצם הצטרפותו של היומון אל-אהראם – שעל-פי רוב משמש שופר נאמן של הממסד – למחאה מלמדת על עומק המשבר בין משרד הפנים לתקשורת ולגורמים רבים בחברה המצרית.
יצוין כי הסערה שחוללה הפריצה למשרדי איגוד העיתונאים חרגה אל מחוץ לגבולות מצרים וזכתה לביקורתם של מזכ"ל האו"ם באן קי מון, שהביע דאגה רבה ממעצר העיתונאים והדגיש את חשיבות השמירה על זכויות אמצעי התקשורת במצרים;[8] ושל שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני אשר גינתה את מעצר העיתונאים.[9]
להלן תרגום קטעים מתוך מאמר המערכת של היומון אל-אהראם:[10]
"... מנגנוני משרד הפנים ביצעו מעשה שאינו מקובל נגד החירות. בכירי המשרד והממונים עליהם לא השכילו להבין כי הפריצה המבישה [שלהם] לבניין איגוד העיתונאים היא פעולה חסרת תקדים שאינה מקובלת על העיתונאים, על יתר האיגודים המקצועיים ועל הציבור כולו.
משרד הפנים ביצע כמה טעויות בתקופה האחרונה, שהאחרונה שבהן היא הפעולה המצערת נגד העיתונאים ואנשי התקשורת. אך הוא לא יצליח לממש את כוונתו המתועבת לסתום פיות ולדכא את חופש הדעה וחופש הביטוי המעוגנים בחוקה, שאותה טרם קראו בכירי מנגנוני הביטחון, שמציירים בפני ההנהגה הפוליטית מצג שווא על פיו הם מגנים על קיום המדינה וביטחונה.
היום הם אמנם בעמדות הנהגה, אך מי יודע היכן יהיו מחר. הניסיון כבר לימד אותנו - מה שמנגנוני הביטחון לא השכילו להבין למרבה הצער- כי העם הוא זה הבוחר את גורלו ולא ההנהגה, וכי כאשר העם מתקומם כדי ליטול את חירותו, דבר לא יעצור בעדו, גם לא המחסומים הנוקשים ביותר של [מנגנוני] הביטחון ונשקם.
משרד הפנים על כל מנגנוניו טעה כאשר פרץ למבנה איגוד העיתונאים, מעוז החירות במצרים. למרבה הצער, [הפריצה בוצעה] בזמן שבו העיתונאים מציינים 60 שנה לייסוד ההתאגדות שלהם הכוללת את כל גוני הקשת הפוליטית והמפלגתית. העיתונאים אינם טרוריסטים ואין צידוק לכך שחבורה של אנשי ביטחון תפרוץ למעוזם המפואר, יהיו הסיבות אשר יהיו, ושאחר כך יטען דובר משרד הפנים כי גורמי הביטחון לא עשו זאת.
הצעד המתבקש הוא הודעה על פיטורי שר הפנים בתגובה לפעולה נפשעת זו שעוררה סלידה במצרים כולה ובזמן שמשפחות רבות מתלוננות על כך שבניהן נעלמו מאחורי סורגי בתי הכלא ללא משפט בתואנת שווא כי פעלו נגד המדינה. אנחנו איננו יודעים עדיין מהי המדינה הזו שעליה מדברים מנגנוני הביטחון וטוענים כי הם עושים מאמצים להבטיח את ביטחונה – האם אנחנו ובנינו הפכנו לאויבי המדינה?
על אלה להפסיק את המשחק הישן הזה, שכן אם הוא יצליח הרי שמשמעותו הסופית היא אבדון – לא לנו, לבנינו ולעמנו אלא למי שמשחק במשחק הזה. מדינה אמיתית, שהעיתונאים אוהבים את אדמתה, צריכה לאחות את הפצעים ולקיים חקירה מהירה על מנת לנטרל את פתיל המשבר בין העיתונאים למשטר.
הנשיא מדבר בכל נאום שלו על חופש הדעה והביטוי, וזהו גם עקרון יסוד בחוקה שאותו הפרו אנשי הביטחון תוך שימוש בטענות חסרות שחר שאבד עליהן הכלח. כל מה שאנו רוצים למדינה הזו הוא רפורמה שתתאפשר אך ורק באמצעות שמירה על חופש הדעה – זהו יסוד בסיסי להתקדמותו של עם. אחרת, המדינה תהיה הראשונה לשלם את מחיר הפרת חופש [הדעה] והקרבת עקרונות הקדמה האנושית.
יש להתמודד עם המשבר בשום שכל ולמנוע משוחרי הכאוס והמחלוקות לנצל את המשבר הזה כדי להסב נזק למדינה."
[1] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 1.5.16
[2] אל-וטן (מצרים), 4.5.16.
[3] אל-וטן (מצרים), 2.5.16.
[4] אל-אהראם (מצרים), 5.5.16; אל-מצרי אל-יום (מצרים), 5.5.16.
[5] מקור התמונות: alarabiya.net, 5.5.16.
[6] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 2.5.16; אל-שרוק (מצרים), 2.5.16.
[7] אל-אהראם (מצרים), 5.5.16; אל-מצרי אל-יום (מצרים), 5.5.16.
[8] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 2.5.16.
[9] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 4.5.16.
[10] אל-אהראם (מצרים), 3.5.16.