כללי

סופרת מצרית: הקפיטליזם הציוני שולט בתקשורת העולמית כדי לממש את הפרוטוקולים של זקני ציון

 

הכותבת רים אבו עלי, סופרת וחברת איחוד הסופרים במצרים,  פרסמה ביומון המצרי אל-אהראם, מאמר בשם "המזימה התקשורתית", בו טענה כי הקפיטליזם הציוני הפועל בהשראת הפרוטוקולים של זקני ציון, שולט בתקשורת העולמית, במטרה להשתלט על העולם. לדבריה, כדי לממש את שאיפותיו, הקפיטליזם הציוני שתל אנשי תקשורת ברחבי העולם ובכלל זה במצרים, המתחזים לפטריוטים כדי לרכוש תחילה את אמון האנשים, ואח"כ הם חושפים את פרצופם האמיתי ופועלים בשירות "התכנית הציונית". הכותבת הציגה רשימה של אנשי תקשורת במצרים, בלא ציון שמותיהם, המשמשים, לטענתה, סוכנים של הקפיטליזם הציוני.

 

רים אבו עלי[1]

 

להלן תרגום קטעים מן המאמר[2]:

 

"תן לי תקשורת חסרת מצפון ואתן לך עַם חסר מודעות, אמר ג'וזף גבלס שר התקשורת הנאצי בתקופת היטלר. כל אימת שאני קוראת את המשפט הזה, עולות במוחי כמה שאלות היפותטיות: האם יש קשר בין הפרוטוקולים של זקני ציון לבין האמירה הזו? האם האמירה הזו היא אחת הסיבות שגרמו להיטלר לבצע את השואה המפורסמת שלו, אשר כמה אנשים, במיוחד מקרב היהודים, הפכו מומחים לה? שאלות אלה עשויות לעלות במוחו של מי שמתבונן בסצנה התקשורתית הנוכחית. ייתכן שאין להן מענה ודאי במה שקשור לאירועים ההיסטוריים, אך ייתכן שניתן להסיק את התשובות להן - גם אם אף הן היפותטיות - מהמציאות הקיימת.

 

האמת שכבר אינה מוטלת בספק היא שהתקשורת אינה אמצעי בידורי או חינוכי בלבד - כפי שנהגנו כולנו לחשוב או כפי שנהגו לטעון הממונים עליה - אלא היא גם אמצעי הרסני, כמוהו כנשק להשמדה המונית, דבר שמקנה לכמה מאנשי התקשורת מעמד של רוצחים שכירים או חיילים שכירי חרב.

 

כידוע לכול, מי ששולט על אמצעי התקשורת העולמית הוא הקפיטליזם הציוני, החותר לממש ככתבו וכלשונו את מה שהורו לו קודמיו הציוניים בפרוטוקולים שלהם, במטרה להשתלט על העולם. [הדבר נעשה] באמצעות גיוסם ושילובם בתקשורת של אנשים שנבחרים בקפידה על-פי... אופיים החלש ונכונותם למכור את מצפונם תמורת כסף או מין. תחילה מכשירים אותם במיומנות רבה להפגין באופן מושלם פטריוטיות מזויפת, כדי למשוך מקסימום צופים עם הופעתם לראשונה במסכי [הטלוויזיה] ולבנות [לעצמם] בסיס עממי רחב המאמין לכל מוצא פיהם. בשלב הבא, מתחיל איש התקשורת השתול להפיץ במוחם של  צופיו רעלים המשרתים את מטרות התכנית הציונית כדי ליצור תודעה קולקטיבית התואמת תכנית זו.

למרבה הצער, יש בתקשורת המצרית שלנו דוגמאות רבות של [אנשי תקשורת] כאלו, אשר הופיעו על מסכי הטלוויזיה בערך באותו זמן, כאשר לכל אחד מהם תפקיד מוגדר וכתוב באופן מדויק בתסריט של המזימה. כך למשל, איש התקשורת הסרקסטי אשר החל את דרכו בתקשורת בלעג לאח"ס ולתומכיהם עד שהצליח לרכוש בסיס רחב של צופים שהאמינו ברעיונותיו ואז הפך למסית נגד המדינה והחל ללעוג לה ולהטיל ספק בכל הישגיה [הכוונה לבאסם יוסף[3]]. [או איש תקשורת] אחר שנהג לתקוף בערוץ הלוויין הפרטי שלו את התכנית הציונית עד שרכש לעצמו מעריצים משכבות העם השונות ובסופו של דבר הפתיע את כולם כאשר אירח את השגריר הציוני בביתו וניצל את הפופולריות שלו כדי לקרוא לנורמליזציה עם הישות הציונית העוינת את מצרים [הכוונה לתופיק עכאשה[4]]...

 

ולא נתעלם מכמה אנשי תקשורת שמעורבים בשערוריות [בלתי] מוסריות  שידועים כסוכנים של ממשל הבית הלבן ולפיכך [גם] של הישות הציונית [הכוונה כנראה ליוסף אל-חוסיני[5]]. ויש את איש התקשורת שהיטיב למלא את תפקיד המתנגד לשחיתות של המשטר הקודם, אך עד מהרה חשף את פרצופו האמיתי כמסית נגד המולדת [הכוונה כנראה לעמרו אדיב[6]]. ו[נזכיר גם את איש התקשורת] ההוא אשר שקד על ליבוי מחלוקות מידי לילה והצית אש בחברה עד שכלל הציבור כינה אותו "אל-חריקה" [קרי "שריפה", הכוונה לואיל אל-אבראשי[7]]. ויש איש תקשורת ששורשיו בחמאס ואחר המעליב את הצופים  מידי לילה כשהוא לבוש... כאילו היה ליצן בקרקס [הכוונה כנראה לאבראהים עיסא[8]].

 

כל הדוגמאות הנ"ל של אנשי תקשורת [המשמשים] סוכנים הן חלק בלתי נפרד מהמזימה הציונית החותרת להשמדת מצרים ולהכוונת דעת הקהל נגדה. רבותיי, התעוררו, שכן המזימה עדיין נמשכת!"