המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מאמר בעיתון עיראקי: עיראק זקוקה להיטלר כדי לעצור את היהודים החותרים להשתלט עליה
10/3/2016


מאמר  בעיתון עיראקי: עיראק זקוקה להיטלר כדי לעצור את היהודים החותרים להשתלט עליה

 

היומון העיראקי אל-זמאן היוצא לאור בלונדון פרסם מאמר מאת נור כרים אל-טאי תחת הכותרת "עיראק זקוקה להיטלר", בו נטען כי כמה מאמירותיו של היטלר לגבי היהודים בספרו מיין קמפף, נכונות גם כיום ביחס לפעילותם של היהודים בעיראק. עוד נטען כי ליהודים החיים בצפון עיראק יש תכנית להשתלט בחשאי על מוצול לקראת השתלטות שלהם ושל המערב על משאביה של עיראק וכי הם עושים זאת באמצעות הסחת דעתם של האזרחים העיראקים, העסקת הזירה הפוליטית בנושאים מפוברקים ובאמצעות ניצול שליחיהם המושחתים בפרלמנט העיראקי.

 

להלן תרגום קטעים מן המאמר:[1]

 



"בספרו מיין קמפף אמר היטלר: 'יכולתי להרוג את כל היהודים, אך השארתי כמה מהם כדי שהעולם יבין למה הרגתי אותם'. כאשר קראתי את ספרו של אדולף היטלר, גיליתי שהמצב ממנו סבלה גרמניה זהה לזה הפוקד את עיראק מאז החלפת [משטר סדאם] בשנת 2003 ועד היום. הסיבה הראשית למלחמה בגרמניה היו היהודים, שהחלישו את העם על אנשיו וכילו את משאבי [הארץ]; הם ניצלו את [שליטתם בַּ]כספים ואת הריבית כדי להגיע לעמדות הבכירות ביותר במדינה ולהרוג את אנשיה הן מבחינה רוחנית באמצעות הרעלת מוחותיהם ברעיונות שהרחיקו את העם מלאומיותו ומשיוכו, והן מבחינה פיזית באמצעות הרעבת העם והצבת הדאגה היומיומית למזון בראש דאגותיו.

 

מהלך האירועים בעיראק הוא בבחינת משחק נחמד שהמערב ובראשו היהודים משתעשעים בו. ידוע לכולם שהיהודים מתנחלים באזורים הצפוניים של עיראק ושמאז 2007 הם החלו ב[יישום] תכנית התנחלות סמויה במוצול, באמצעות רכישת קרקעות שמחירן נמצא בשפל. תכנון כניסת דאעש לעיראק נעשה כבר אז שכן האסטרטגיה של היהודים היא להכשיר את הקרקע מבפנים לפני התקפה. היטלר אמר:  'היהודים הם בבחינת צמחים טפילים המהווים נטל על העמים ומתחרים בהם על מקורות ההכנסה שלהם. היהודי מסתיר את שאיפותיו [האמיתיות] שלו מאחורי המסכה שעל פניו המפודרות ומאחורי המסך של הקהילה הדתית. ואז, כשהוא סבור כי ביכולתו לאכוף את שליטתו ולהקים את מדינתו, הוא חושף את דמותו האמיתית, מתחיל להוציא לפועל את זדונו ולממש את מטרותיו'.

 

האין זה מה שקורה בעיראק? האם מישהו תהה מהו הדבר החשוב ביותר שיש לדאוג לגביו, העתיד או ההווה? שכן, אני סבור שהעתיד קודר וההווה הוא חסר ערך. האימפריאליזם [המערבי-יהודי] הפך את העם העיראקי לכלי משחק והוא מנצל את חולשתו הרעיונית ואת הצרכים החומריים שלו, שאינם ניתנים לסיפוק, למרות שעיראק היא בבחינת אנייה שצפה על ים של נפט!! זאת, מכיוון שהם [האימפריאליסטים] הפכו את האזרח [העיראקי]... לצרכן שאינו מסוגל לפעול ולשנות, לאזרח סטטי בכל דבר ועניין. הסיבה שעיראק אינה מנצלת את משאביה היא פשוטה: על האנשים להיות עסוקים בדברים מדומים, כדי שהאימפריאליזם יוכל לכלות את המשאבים מבלי שיידרש לתת דין וחשבון על כך. הדת היא אחד הדברים העיקריים הללו שהיהודים ניצלו כדי [להצית] מלחמת הכל בכל, כלומר דת נגד דת. לישות [היהודית] הברברית הזו, שיצאה מכלל שליטה אין שום בסיס לקיום. היא נוצרה... [כדי] להסיח את דעתו של העם מהדברים החשובים הנוגעים למדינה ולפנות את המרחב לגנבים ולמשחקי דמים בפרלמנט, שאותם מפעיל המערב כאוות נפשו.

 

הבעיה היא שרגש הפאן ערביות ותחושת השייכות בקרב האנשים חוסלו בידי הרעב, העוני, המוות הכפוי והרעיונות שנזרעו למען השגת מטרה זו במלואה. זאת, נוסף לשנות המצור המחשבתי והחומרי ש[אזרחי עיראק] עברו תחת העריץ הרודן ביותר בממשלות ערב [קרי סדאם חוסיין]. לוח השחמט [המערבי-יהודי] מאפשר מיליוני תחבולות להפלת היריב. כן, היריב הוא אותו עיראקי שמקבץ נדבות... היריב הוא אותה סבתא שאוספת פחיות במזבלה ומוכרת אותן על מנת לספק את המינימום הדרוש למחיית ילדיו היתומים של בנה השהיד. היריב הן הנשים חסרות האונים שנמכרות כעת בשוק העבדים. היריב הוא אנחנו וכל אדם שגורלה של ארצו חשוב לו.

 

המערב הצליח להרוג את הלאומיות ואת הפאן ערביות בקרב העם [העיראקי] שקולו אינו נשמע ואין לו ממשלות המייצגות אותו. [עם זאת], חברי הפרלמנט [שאינם עושים דבר למען עמם] מחוקקים חוקים בנוגע למשכורותיהם תוך יום אחד. הפרלמנט מהווה קרקע פורייה להתפשטותו של חיידק הרעיונות העושקים, כמו מגפה! איננו יכולים להטיל על העם שאינו מבין בפוליטיקה את האשמה על בחירת נציגיו [אלו]. כפי שאמר היטלר: 'המשטר הפרלמנטרי מעניק לפוליטיקאים הזדמנות לבצע דברים חסרי ערך שמעסיקים את הזירה הפוליטית... דבר זה שובה את ליבם של הפוליטיקאים המפיקים תועלת ממשרותיהם ומשבש את דעתם. פוליטיקאי טיפש אינו צריך ליחס ערך לאחריות הנובעת ממעשיו, מאחר שהוא יודע בוודאות שהוא לא יישאר זמן רב בזירה הפוליטית.' ...

 

אם [אנו העיראקים] נבחן היטב את המצב, נראה בברור את מידת הרשעות של המשחק שהוכנסנו אליו או שהכנסנו את עצמנו לתוכו. אך למרות שהכול, או הרוב, מודעים לכל המהלכים האמיתיים והמסוכנים, הם מתעלמים מהם וטוענים במרמה כי אינם מבחינים בהם. מה שמעניין את העם הן רק דרישות חומריות לגיטימיות ומה שמעניין את הפוליטיקאים הוא בעיקר לגנוב כספים ולמלא את חשבונות הבנקים במערב.

 

אנו סובבים סביב ציר אחד- היהודים! הם המפעיל הראשון והאחרון של כלי השרת העיראקיים מקרב הפוליטיקאים וחברי הפרלמנט. הפתרון היחיד עבור עיראק הוא מהפכה אמיתית; אינתיפאדה של הסטודנטים תביא עתיד טוב יותר, אם ניתן עדיפות בתפיסתנו לקולם של המולדת, של האזרח ושל האזרחות, נכפיף  עצמנו לחוק התבונה וההיגיון, נניף את הסיסמא "עיראק ורק עיראק" ונתעלם באופן זמני מהזהויות המשניות שלנו."           

 

 



 אל-זמאן (עיראק), 6.3.2016[1]