בעקבות מאסרו של אהוד אולמרט: כותבים ערבים משבחים את שלטון החוק בישראל
בעקבות כניסתו לכלא של ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט ב-15.2.16 פורסמו בתקשורת הערבית מאמרים בשבח הדמוקרטיה ושלטון החוק בישראל ובגנות משטרי העריצות הערבים המושחתים, הגוזלים, לדבריהם, את כספי מדינותיהם ורודים באזרחיהם, מבלי שאיש בא איתם חשבון על כך.
מאג'ד כיאלי, כותב פלסטיני-סורי פרסם מאמר ביומון הלונדוני "אל-חיאת", בו מנה שורה ארוכה של אנשי ציבור ישראלים רמי דרג שנכלאו, הורחקו מתפקידיהם או נחקרו בגין עבירות שונות, וקרא לערבים להפסיק להתכחש לכך שישראל היא מדינה דמוקרטית מתוקנת ושהדבר מקנה לה את כוחה ומבטיח את המשך עליונותה על הערבים שמשטריהם עריצים ומושחתים. עם זאת ציין, כי אין בדבריו כדי לסתור את העובדה שישראל היא מדינה לא חוקית, אימפריאליסטית, שהדמוקרטיה בה נועדה ליהודים בלבד. חסן אחמד אל-שובכי, מנהל ערוץ אל-ג'זירה בירדן, פרסם מאמר ביומון הירדני "אל-ר'ד", בו טען כי הידיעה על מאסרו של אולמרט מביכה את הערבים נוכח השחיתות העמוקה הפושה במשטריהם ובאליטות שלהם ונוכח השיח המדומה בנושא טוהר המידות המתנהל במדינותיהם, וקרא להם במשתמע ללמוד מישראל.
להלן תרגום קטעים משני המאמרים:
כותב ביומון אל-חיאת: עלינו להכיר ביתרון הדמוקרטי של ישראל
מאג'ד כיאלי כתב: "בית המשפט בישראל דן את אהוד אולמרט, לשעבר ראש ממשלת ישראל (2009-2006) ויו"ר מפלגת קדימה, ל- 18 חודשי מאסר, לאחר שהורשע בלקיחת שוחד בסך 60 אלף שקל (14 אלף דולר) בעסקת נדל"ן במהלך כהונתו כראש עריית ירושלים (1993 -2003). [בעקבות גזר הדין] אולמרט פשוט התייצב בפני [המצלמה] ואמר 'בלב כבד אני מקבל על עצמי את גזר הדין, אין אדם העומד מעל החוק'. קודם לכן, גזרו בתי המשפט בישראל שבע שנות מאסר על נשיא ישראל לשעבר משה קצב (2000 -2007) באשמת אונס והטרדה מינית, וכן גזרו עונשי מאסר על כמה שרים, מנהיגי מפלגות וחברי כנסת, או שאילצום לוותר על תפקידיהם הציבוריים בגין שחיתות כספית או הטרדות מיניות, ובהם: יצחק מרדכי, אריה דרעי, חיים רמון וסילבן שלום. אפילו אהוד ברק זומן לחקירה בעניינים כספיים, וגם בנימין נתניהו עצמו וכן אשתו נחקרו רק בשל חשד לניפוח הוצאות במעונו או קבלת מתנות, בהיותו ראש הממשלה.
הבעיה היא שחלק מאתנו [הערבים] חושבים זאת למוזר, במקום לחשוב לעומק על מה שנוגע למדינה זו [ישראל] ולהשוות בין שיטת השלטון אצלה לבין זו הקיימת בארצותינו. כמו כן, יש כאלה שבשל התנגדותם לישראל מתכחשים לכל יתרון שלה... כאילו האויב אינו אויב אלא אם כן הוא שפל מכל הבחינות. המציאות היא שישראל, אם נרצה או לא נרצה... מתנהלת כמדינה, במלוא מובן המילה, כלומר שהיא אינה נכס [פרטי] של אדם כלשהו, ולא של משפחה, מפלגה או עדה כלשהן, גם אם בראייתנו היא בלתי חוקית וגזלנית.
הדבר החשוב ביותר הוא שמדינה זו מתנהלת בדרכים דמוקרטיות מודרניות כמדינת מוסדות, חוק וחוקה, בהתאם לשיטה הדמוקרטית הליברלית המבוססת על הפרדת הרשויות והעברת השלטון, שהאזרחים בה חופשיים ושווים. למעשה, זה מה שמבדיל אותה מהמשטרים שלנו וזה מה שמבטיח את המשך התפתחותה, יציבותה ועליונותה. פירוש הדבר הוא ש[עליונות ישראלית] זו אינה תלויה רק בכוחה הצבאי ובבריתה עם המערב. זאת, למרות כל הביקורת שיש לנו על משמעות החירות והשוויון במדינה אימפריאליסטית הדוגלת בהתנחלות, מערבבת בין דת ללאומיות ושואבת רבים מחוקיה ומהאידאולוגיות שלה מהפולחן היהודי...
ההיבט הזה בדיוק, כלומר מדינת מוסדות, חוק ואזרחים [חופשיים], הוא מה שחסר לארצותינו ומה שמשטרי העריצות הקפידו לשלול מאתנו בתואנה של עימות עם ישראל במציאות של העדר מדינה [פלסטינית]... בישראל, שבה יש הפרדה בין הרשויות, מעמידים לדין נשיא, ראש ממשלה, שרים, חברי כנסת וקצינים בפרשיות מין או בפרשיות שחיתות - ולו בגין כמה אלפי דולרים- בעוד שאצלנו [הערבים] אין זכויות וחירויות אלמנטריות ואנו משלימים עם קיומם של משטרים המייצאים את משאבי [מדינותינו], מבזבזים את הכנסותיהן, הורגים [אזרחים] בסיטונות ואף מזמינים צבאות ומיליציות מן החוץ כדי שיהרגו, יגרשו ויכתרו את עמיהם.
אפשר שיהיו מי שדברים אלו לא ימצאו חן בעיניהם משום שאינם עולים בקנה אחד עם דעותיהם או עם התדמית שהם מעוניינים שתהיה לישראל, כלומר תדמית המבוססת על הכחשה ועל השרשת הבורות ביחס למקורות הכוח של ישראל וייחוס כוחה ל[גורמים] חיצוניים, כדי לחפות על אוזלת ידם של משטרינו... [אלא ש]שומה עלינו להכיר את ישראל ואת מקורות הכוח העצמיים שלה כדי לטפל במצבנו ובמאבקים השונים שלנו עמה. בורות ביחס לישראל והתכחשות למקור עליונותה בכלכלה, במדעים, בטכנולוגיה, בניהול, ברמת החירויות, ברמת האוניברסיטאות ובשיעור ההוצאות על מחקר מדעי, רק יגבירו את התסכול והפיגור שלנו וינחילו לנו תבוסות בזו אחר זו...
למרות זאת, אולי ראוי להזכיר כאן בפעם האלף, כי ראייתנו את ישראל כמדינה דמוקרטית אין פירושה ש[אנחנו לא מבינים ש]היא כזאת ביחס לאזרחיה היהודים בלבד ולא ביחס לפלסטינים, בין אם מקרב אזרחיה (בשטחי 48') ובין אם מקרב תושבי השטחים הכבושים ורצועת עזה. כמו כן, הטענה כי היא מדינה דמוקרטית ביחס ליהודים שבה, אין פירושה שבזאת מוענקת לה תעודת חפות מפשע, משום שהיא למעשה מדינה אימפריאליסטית, גזענית, דתית ובלתי חוקית השולטת על הפלסטינים בכוח הזרוע...
דבר נוסף שעלינו להבין בהקשר זה, לאור מצבנו בעולם הערבי בימים אלו, הוא שישראל נעזרת בכוח החברה והדמוקרטיה שלה כדי לבלום התערבויות ותכתיבים חיצוניים, לרבות הלחצים הנוגעים להסדר [ישראלי-פלסטיני]. מנגד, משטרינו עושים הכול כדי להחליש את החברות שלנו, לשלול את חירותן ולהפגין חולשה, שבריריות וציות ללא תמורה להכתבות חיצוניות. זהו הבדל חשוב ביותר ובעל משמעויות רבות."[1]
מנהל ערוץ אל-ג'זירה בירדן: אצלנו מעולם לא קרה מקרה כמו של אולמרט
חסן אחמד אל-שובכי כתב ביומון הירדני אל-ר'ד: "הידיעה על מאסרו חסר התקדים של ראש ממשלה ישראלי לשעבר, בשבוע שעבר, עברה ללא תגובה ערבית [כלשהי]. זאת, משום שהערבים לא הורגלו לידיעות שכאלה, שכן לפי תפיסתם, אישיות בכירה חסינה מכל דרישת דין וחשבון. אולמרט לא חמק מ[משפט על] טעויותיו ונכנס ל-19 חודשים לכלא רמלה, לאחר שנשפט על לקיחת שוחד בעת היותו ראש עיריית ירושלים ועל הדחת עד.
ידיעה הזו ונסיבותיה מביכות אותנו [הערבים] נוכח השקר הממושך שלנו בדבר טוהר המידות [בשורותינו], שכן שש מדינות ערביות נמצאות ברשימת המדינות המושחתות ביותר בעולם, בהן לא דורשים דין וחשבון [מאיש]... מדינותינו הופכות לחוות, בהן התושבים הם כוח עבודה זול והיבול כולו מגיע לבעלי החווה. זוהי תופעה מכוערת ונפשעת אך נפוצה ברוב מדינות ערב...
השיח בנושא טוהר המידות בעיתונים, על מרקעי הטלוויזיה, בבתי המשפט ובפרלמנטים הערביים שלנו איננו אלא זריית חול בעיניים, שכן למרות שפשעים נגד עמינו מבוצעים חדשות לבקרים, הרי שאצלנו מעולם לא קרה מקרה מעין זה שקרה עם אולמרט. התרמית של הכנסת אי אלו בכירים לבתי הכלא מעת לעת בכמה ממדינות ערב, היא דבר שעל פי רוב קורה במסגרת חיסולי חשבונות בשל ריב על [הבעלות על] אותה 'חווה', ואין לכך קשר לשלטון החוק או לטוהר המידות ולמושגים אחרים מעין אלו, הזרים לערבים.
הדבר האמיתי היחיד העמוק והמושרש ברוב מדינות ערב הוא אך ורק השחיתות. אירועים ומשברים מתוכננים באופן ערמומי כדי לאפשר לשחיתות להמשיך ומשאבי המדינות נמכרים לכל המרבה במחיר בשירות השחיתות...
הלקח החשוב ביותר שנלמד מפרשת אולמרט שמעורר מבוכה אצל כולנו ואצל האליטה הערבית המושחתת הוא מה שאמר לאחר שאושר גזר דינו: אין אדם העומד מעל חוק!"[2]
