המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שיחות ז'נבה: משטר אסד בא מחוזק; האופוזיציה מוחלשת
29/1/2016

 

ערב שיחות ז'נבה: המשטר הסורי מחוזק בבעלת בריתו רוסיה; האופוזיציה הסורית מפולגת, חלשה וללא גיבוי אמריקאי


מאת נ. מוזס וד"ר מ. טרדימן

 

הקדמה

ב-29.1.2016, שנתיים לאחר כישלון ועידת ז'נבה 2, ייפתח בז'נבה סבב שיחות נוסף בין משטר אסד לאופוזיציה הסורית, בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 2254, שהתוותה מפת דרכים לפתרון המשבר הסורי.[1] על פי ההחלטה, סבב השיחות היה אמור להתחיל בתחילת חודש ינואר 2016 אך הוא נדחה פעמיים בשל מחלוקות בין הצדדים בנוגע להרכב משלחת האופוזיציה.

 

במסיבת עיתונאים ב-26.1.15, הצהיר סטפן דה מיסתורה, שליח האו"ם לסוריה, כי סדר היום של שיחות ז'נבה יכלול דיונים על הממשל החדש, החוקה החדשה והבחירות, כפי שנקבע בהחלטה 2254, אך הדגיש כי בראש סדר היום של השיחות יהיו הפסקת אש רחבה, חיסול האיום של המדינה האסלאמית (דאעש) והבטחת הסיוע ההומניטארי לתושבים.[2] דה מיסתורה הנמיך ציפיות בציינו, כי לא מדובר בוועידת ז'נבה 3, אלא בסבב שיחות שעשוי להוביל לוועידה כזו.


הוא הבהיר כי הוא חותר לייצוג נרחב ככל האפשר של האופוזיציה וכן שתהיה נוכחות של נציגי החברה האזרחית ושל נשים. עוד הבהיר כי הכוונה היא להתחיל את השיחות העקיפות ביום שישי ה-29.1.16, גם אם לא כל המשתתפים יגיעו באותו יום "בשל עיכוב בוויזות או דברים כגון אלה". לדבריו, השיחות לא יהיו ישירות אלא באמצעות מתווכים ותימשכנה שישה חודשים בהתאם להחלטה 2254. הסבב הראשון של שיחות אלה יארך שבועיים-שלושה, הוא יופסק לטובת התייעצות ולאחר כן יחודשו השיחות.[3]  

 

בהזמנות ששלח דה מיסתורה למשלחות ב-27.1.16 הושם דגש על הודעות וינה מה-30.10.15 וה-14.11.15 ועל החלטה 2254 של מועצת הביטחון כשנראה שהודעת ז'נבה מ-2012 כמקור סמכות לפתרון המשבר הסורי נדחקה.[4] בהזמנות הודגש כי המו"מ "יתנהל כהתייעצויות בנוגע לאופן סיום המשבר וגיבוש עקרונות להסדר קבוע." עוד נכתב כי מועצת הביטחון קבעה תוצאות מוגדרות לתהליך המו"מ שהן "כינון משטר בעל אמינות שיכלול את כולם ולא יהיה על בסיס עדתי..."[5]

 

ההזמנות נשלחו למשלחת המשטר וכן למשלחת הרשות העליונה למו"מ – גוף שהוקם בוועידת האופוזיציה בריאד ב-9.12.15 ומקורב מאוד לסעודיה ולתורכיה. בנוסף, נשלחו הזמנות גם לגורמי אופוזיציה שאינם משתייכים לרשות העליונה למו"מ ומחזיקים בעמדות מתונות יותר בנוגע למשטר הסורי מאשר הרשות העליונה למו"מ, ובראשם הית'ם מנאע וקודרי ג'מיל.

 

סדר היום של השיחות עליו הכריז דה מיסתורה במסיבת העיתונאים וכן הזמנתם של גורמי אופוזיציה שאינם חלק ממשלחת הרשות העליונה, משמעותם דחייה מוחלטת של התנאים המוקדמים שהציבה הרשות העליונה למו"מ ובראשם הפסקת ההפצצות על אזרחים והסרת הסגר מעל אזורים נצורים וכן דחיית עמדתה כי היא תהיה משלחת האופוזיציה היחידה למו"מ. הזמנתם של גורמי אופוזיציה נוספים היא הענות לדרישותיה של רוסיה להרחיב את ייצוג האופוזיציה במשלחת.

 

עם זאת, דה מיסתורה דחה את דרישת רוסיה והמשטר הסורי ולא התערב בהרכב משלחת הרשות העליונה למו"מ ובכך אפשר השתתפותם של אנשי צבא ובראשם מוחמד עלוש, בכיר בג'יש אל-אסלאם, אותו מגדירים רוסיה והמשטר הסורי כארגון טרור. כמו כן, לא הוזמן צאלח מוסלם, ראש מפלגת האיחוד הדמוקרטי הכורדית, ככל הנראה בלחץ תורכיה.  

 

 

מסמך זה יסקור את עמדות שני הצדדים ערב תחילת סבב המו"מ בז'נבה.

 

המשטר הסורי: תנאי לדיאלוג – אנו נקבע את הרכב משלחת האופוזיציה   

המשטר הסורי מגיע לשיחות כשידו על העליונה, הן בשטח הודות להישגי הצבא הסורי ונוכח ההשתתפות הפעילה של חיל האוויר הרוסי בלחימה נגד מתנגדיו, והן בזירה המדינית בעקבות החלטות מועבי"ט 2253 בנוגע למאבק בטרור ו-2254 שמשקפות התרככות בעמדות הקהילה הבינ"ל כלפי משטר אסד.[6] כמו כן, המשטר רואה בהשתתפות האו"ם בהסכמי הפסקת האש המקומיים על פי המודל שקבע המשטר הסורי ושהושגו לאחרונה בכמה מוקדי לחימה בסוריה, קבלה של הקהילה הבינ"ל את דרכו להרגיע את השטח.[7] סדר היום של השיחות שהתווה דה מיסתורה,  קרי הפסקת אש רחבה, חיסול האיום של המדינה האסלאמית (דאעש) והבטחת הסיוע ההומניטארי לתושבים, וכן שליחת הזמנות לגורמי אופוזיציה שמחוץ למשלחת הרשות העליונה למו"מ של האופוזיציה, משרתים מאוד את המשטר הסורי.

 

מחוזק מהצלחתו לרכך את עמדת הקהילה הבינ"ל, המשטר לא היה מעוניין להצטייר כגורם שמכשיל את כינוס הוועידה, ולכן הוא הביע נכונות להשתתף בכינוסה, תוך דבקות בעמדותיו וניסיון לשנות את הרכב משלחת האופוזיציה לשיחות, ובכך הוא אכן נחל הצלחה מסוימת עם הזמנתם של גורמי אופוזיציה להם עמדות מתונות יותר ביחס אליו.

 

וליד אל-מועלם, שר החוץ הסורי, אמר בתום פגישתו בדמשק עם שליח האו"ם לסוריה סטפן דה מיסתורה ב-8.1.16: "הבענו נכונות להשתתף בפגישות ז'נבה של הדיאלוג הסורי-סורי... [אך] הכרחי שנדע את שמות חברי משלחת האופוזיציה..."[8] אל-מועלם גם דרש לקבל את רשימת ארגוני הטרור בסוריה המוסכמת על האו"ם ושעל גיבושה אחראית ירדן, כפי שנקבע בהודעת וינה מה-14.11.2015.[9] בכיר במשטר הסורי הבהיר בעילום שם, כי "למשטר יש הזכות להתנגד לכל שם או גורם הנמצאים ברשימה [של משלחת האופוזיציה לשיחות]". כמו כן הבהיר, כי "דמשק לא תסכים להידבר עם ארגון טרור כלשהו או עם ארגון שלו קשרים ברורים עם ארגוני טרור כפי שהגדיר האו"ם", אך הדגיש כי תחת הגדרת הטרור נכלל "כל מי שנושא נשק נגד המדינה"[10], כלומר, לוחמי האופוזיציה באשר הם. הצהרה זו של בכיר המשטר מייתרת למעשה את החשיבות של רשימת ארגוני הטרור.

 

על פי דיווחים באמצעי תקשורת מקורבים למשטר הסורי, משלחת המשטר לסבב זה של שיחות תהיה בדרג נמוך יותר מזו שהשתתפה בשיחות בז'נבה 2, אז עמד בראשה שה"ח וליד אל-מועלם והשתתפה בה גם היועצת המדינית של הנשיא אסד, בות'ינה שעבאן. בראש המשלחת הנוכחית לשיחות יעמוד בשאר אל-ג'עפרי, הנציג הקבוע של סוריה באו"ם,  כאשר סגן שה"ח פיצל אל-מקדאד, מונה לפקח על השיחות. ייתכן שיש בכך כדי להצביע על הערכת המשטר לפיה לא תושג התקדמות כלשהי בשיחות אלה ועל העדר נכונותו לגלות גמישות.

 

אולם, נראה כי רוסיה מפעילה לחץ על המשטר להעלות את דרג המשלחת. סגן שה"ח הרוסי גנדי גטילוב אמר: "ההזמנה נשלחה משליח האו"ם המיוחד לסוריה סטפן דה מיסתורה לוליד אל-מועלם בהיותו שה"ח הסורי וראש משלחת המו"מ מטעם הממשלה."[11]

 

עדות לחוסר נכונותו של המשטר הסורי להתגמש ולהערכתו כי השיחות הנוכחיות לא יובילו לדבר, ניתן למצוא במאמרים המתפרסמים בעיתונים הסורים הממסדיים והמקורבים למשטר, החוזרים ומדגישים כי תנאי להצלחת השיחות, הוא הפסקת התמיכה של יריבותיה של סוריה, ובראשן סעודיה וקטר, בטרור, ולא - השטח הוא שיקבע את תוצאות השיחות. כך למשל, עימאד סאלם, הכותב ביומון הממסדי אל-בעת', הביע ספק לגבי הצלחת ז'נבה 3, מאחר שגם אם היא תכונס "המלחמה לא תיפסק כל עוד הקהילה הבינ"ל לא תלחץ לייבוש מקורות הטרור. [במצב כזה] לשטח תהיה המילה המכרעת שסימניה החלו להופיע... בסופו של דבר המערכה היא מערכה של שבירת עצמות והמנצח הוא שיקבע את פני העולם..."[12]

  

דברים דומים כתב אחמד דוא, בעל טור ביומון הממסדי אל-ת'ורה: ".. התנאי להשתתפות במציאת פתרון מדיני למשבר בסוריה הוא שסעודיה, קטר והמדינות התומכות בטרור העומדות לצדן, תורכיה וישראל וכמה ממדינות אירופה כמו צרפת ובריטניה ובראשן ארה"ב, תפסקנה את תמיכתן בארגוני הטרור בסוריה ובעיראק... אין משמעות לשום פתרון מדיני אם הטרור לא יחוסל לחלוטין. חזרת הביטחון והיציבות ושליטת המדינה הסורית על כל האדמה הסורית היא תנאי הכרחי להשגת ויישום כל פתרון מדיני עליו יסכימו הסורים... עד כה, ולמרות הדיבורים הגוברים על הפתרון המדיני, המילה הראשונה והאחרונה היא של השטח..."[13]

 

מיסון יוסף, בעל טור ביומון אל-וטן המקורב למשטר, כתב: "...האו"ם קיבל בצורה כזו או אחרת את ההיגיון הסורי כשאימץ את החלטה 2253 בנוגע למאבק בטרור ואת החלטה 2254 בנוגע לתהליך המדיני. המציאות מוכיחה שלשטח יש השפעה ישירה ומשמעותית על המהלכים המדיניים... אנו מאחלים שהתהליך המדיני יתחיל ברצינות... מאחר שאם הוא יתחיל, יהיה בו תרגום של ההישגים בשטח לטובת סוריה. נראה כי המתנגדים לא יוכלו לקבל זאת ולכן הם ינסו להכשילו בכל הדרכים עד לרגע האחרון."[14]  

 

רוסיה חותרת לפלג את האופוזיציה

דבקותו של המשטר הסורי בעמדות אותן הביע מתחילת המשבר זוכה, לפחות למראית עין, לתמיכה ולגיבוי מלא של רוסיה, אשר מתנגדת למשלחת האופוזיציה אותה הציגה הרשות העליונה למו"מ וקוראת לכלול בה  גם גורמי אופוזיציה המקורבים לרוסיה עצמה וידועים בעמדתם היותר מתונה כלפי משטר אסד כמו  קודרי ג'מיל, המתגורר במוסקבה, ונציגים של מפלגת האיחוד הדמוקרטי הכורדית בראשות צאלח מוסלם וכן את הית'ם מנאע, ראש מועצת סוריה הדמוקרטית.

 

מדיווחים רבים בעיתונות הערבית עלה כי רוסיה שואפת לפלג את נציגות האופוזיציה לשיחות ז'נבה כך שבמו"מ תשתתפנה במעמד שווה שתי משלחות מטעם האופוזיציה – זו של הרשות העליונה למו"מ וזו של גורמי האופוזיציה המקורבים לה.[15] בכך, למעשה, שואפת רוסיה לקבע עוד יותר את פילוגה של האופוזיציה ולהחליש את עמדתה מול המשטר. רוסיה קצרה הישגים חלקיים בנושא זה עם הזמנתם של קודרי ג'מיל והית'ם מנאע לשיחות במעמד שווה לזה של משלחת הרשות העליונה למו"מ. ואולם, דרישתה להסיר מרשימת הרשות העליונה למו"מ את מוחמד עלוש, בכיר בג'יש אל-אסלאם לא נענתה וכן לא נענתה דרישתה להזמין גם את צאלח מוסלם, ראש מפלגת האיחוד הדמוקרטי הכורדית.    

 

שה"ח לברוב אף הצביע על אפשרות לקיום שיחות עוקפות ז'נבה כשאמר במסע"ת עם עמיתו הקטרי במוסקבה ב-17.1.16 כי הוא מקווה ששיחות בין ממשלת סוריה לבין האופוזיציה הסורית תחלנה החודש בדמשק.[16] קריאה זו לשיחות בדמשק עולה בקנה אחד עם דרישת המשטר הסורי לקיים את השיחות בשטחו. דרישה זו ספק אם תתקבל על האופוזיציה המדינית המיוצגת ע"י הרשות העליונה למו"מ ולכן נראה שהכוונה היא לשיחות עם נציגי האופוזיציה הפנים-סורית שהשקפותיה נוחות יותר מבחינת המשטר.   

 

האופוזיציה הסורית בעמדת חולשה בעקבות לחצים אמריקאים

האופוזיציה הסורית מגיעה לסבב זה של שיחות מפולגת וחלשה מתמיד. בניגוד לוועידת ז'נבה 2, אז היתה מיוצגת ע"י משלחת אחת, בסבב זה של השיחות יהיו ככל הנראה שתי משלחות אופוזיציה שלהן מעמד דומה, אך הן בעלות סדר יום ומטרות שונות לחלוטין, יתר על כן, נראה כי ארה"ב, מי שאמורה להוות משקל נגד לתמיכת רוסיה במשטר הסורי, נוטה יותר ויותר לקבל את התפיסה הרוסית בנוגע לפתרון המשבר הסורי, התפתחות שמעמידה את הזרם העיקרי של האופוזיציה הסורית הזוכה לתמיכת סעודיה, קטר ותורכיה והמיוצג ע"י הרשות העליונה למו"מ בראשות ריאד חג'אב וע"י הקואליציה הלאומית, בעמדה נחותה.  

 

זרם זה  אמנם הביע נכונות ללכת למו"מ בז'נבה אך פקפק ביעילותו של מו"מ מול משטר שלטענתו שולט על 18% לכל היותר משטח סוריה. כמו כן הדגישו בכירים בזרם זה, כי שינוי המציאות בשטח ישפיע על הפתרון המדיני ולכן קראו לסעודיה להגדיל את הסיוע הצבאי ולספק נשק איכותי שיאפשר ללוחמים לשנות את מאזן הכוחות בשטח.[17]

 

הרשות העליונה למו"מ התנתה את השתתפותה במו"מ בכך שהמשטר ינקוט צעדים בוני אמון טרם המו"מ כמו שחרור אסירים, הפסקת ההפצצות מהאוויר נגד אוכלוסייה מקומית והסרת המצור. הרשות העליונה קבעה כי מטרת המו"מ היא "להקים משטר פוליטי חדש מבלי שלבשאר אל-אסד וכנופייתו יהיה בו כל מקום."[18]

 

בכירי זרם זה של האופוזיציה מתחו ביקורת נוקבת על רוסיה, במיוחד בעקבות חיסולו של זהראן עלוש, מפקד ג'יש אל-אסלאם, שלטענתם חוסל בהפצצה רוסית. ריאד ח'וג'ה, יו"ר הקואליציה הלאומית, טען כי "רוסיה רוצה לחסל את מנהיגי האופוזיציה לפני תחילת המו"מ ולהחליף את האופוזיציה האמיתית באופוזיציה מזויפת."[19]

קריאת התגר על רוסיה מצאה ביטוי גם בבחירת מוחמד עלוש, בן דודו של זהראן עלוש ובכיר בג'יש אל-אסלאם, אותו מגדירה רוסיה כארגון טרור ל"בכיר הנושאים ונותנים" של משלחת האופוזיציה.

 

ערב השיחות, הופעלו לחצים כבדים מאוד על הרשות העליונה למו"מ מאבקים בכמה זירות:

הזירה האחת היא הזירה הצפויה - מול המשטר הסורי ורוסיה הדורשים לשנות את הרכב המשלחת למו"מ ולצרף אליה גורמים מהאופוזיציה הפנים סורית וזו המקורבת לרוסיה שעמדותיהם שונות לחלוטין מעמדותיו לגבי מטרות המו"מ והדרכים להשיגן.   

 

זירה נוספת היא מול אותם גורמי אופוזיציה שעמדותיהם מתונות יותר לגבי משטר אסד כמו צאלח מוסלם ממפלגת האיחוד הדמוקרטי, הית'ם מנאע, ראש המועצה הסורית הדמוקרטית וקודרי ג'מיל, היושב ברוסיה. גורמים אלה דורשים לשתפם במו"מ – כחלק ממשלחת האופוזיציה או כמשלחת נפרדת וזוכים לתמיכה מצד רוסיה.

 

אולם הזירה המשמעותית יותר היתה  דווקא מול ארה"ב שאמורה לתמוך באופוזיציה הסורית ולהוות משקל נגד לתמיכתה הבלתי מתפשרת של רוסיה במשטר הסורי. בכירים ברשות העליונה של המו"מ טענו כי בפגישתו של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, עם בכירים ברשות העליונה של המו"מ ובמשלחת האופוזיציה בריאד ב-23.1.16, הוא הפגין "נסיגה מפחידה" בעמדת האמריקאית כאשר לחץ עליהם להיכנע לתכתיבי המשטר הסורי ורוסיה, ואיים שאם לא יעשו כך הם יאבדו את תמיכת בעלות הברית שלהם, וכן כאשר הבהיר כי הצעדים שהם דורשים שינקטו לקראת השיחות- כגון הכנסת סיוע הומניטארי והפסקת המצור מעל ערים בסוריה- יידונו במהלך השיחות עצמן. לדבריהם, קרי הבהיר להם כי זכותו של אסד להשתתף בבחירות העתידיות שיתקיימו בסוריה, כי זכותו של דה מיסתורה להתערב בהרכב משלחת האופוזיציה, וכי השיחות יובילו להקמת ממשלת אחדות לאומית. משמעות הדבר היא השארת המשטר הסורי על כנו.[20]

 

גורם נוסף שהפעיל לחץ היה שליח האו"ם לסוריה סטפן דה מיסתורה שלמעשה דחה לחלוטין את התנאים המוקדמים שהציבה הרשות העליונה למו"מ ואת דרישתה שהמשלחת שהיא קבעה תהיה היחידה לייצג את האופוזיציה. בעצם שליחת ההזמנות, הציב דה מיסתורה את הרשות העליונה למו"מ בפני ברירה כמעט בלתי אפשרית – הסכמה להגיע לשיחות משמעותה וויתור על הדרישות והגעה לשיחות מעמדה ברורה של חולשה. החרמת השיחות משמעותה לוותר על היכולת להשפיע על מהלכן, שכן לדברי דה מיסתורה, השיחות יתקיימו גם אם לא כל המוזמנים יגיעו,  

 

האופוזיציה במלכוד לנוכח עמדת ארה"ב

למרות הביקורת הנוקבת על ארה"ב, עדיין לא ברור אם הרשות העליונה למו"מ תיכנע לתכתיבים האמריקאים ותסכים להשתתפותם של גורמי אופוזיציה נוספים במו"מ, מחוץ למסגרת של המשלחת שהיא קבעה. עד כה בכיריה ממשיכים לדרוש את יישום התנאים המוקדמים למו"מ - הפסקת ההפצצות על אוכלוסייה מקומית והסרת הסגר -  וטרם נתנו תשובה סופית לגבי השתתפותם בשיחות.

 

כמו כן, גם אם בסופו של דבר הרשות העליונה למו"מ תקבל את תכתיבי ארה"ב ותשתתף בשיחות לא ברור עד כמה יהיה ביכולתה לכפות על הגורמים הלוחמים בשטח  שרובם מחזיקים בעמדות ניציות ביחס למשטר הסורי את ההסכמות שיושגו במו"מ זה, במידה ואכן תהינה כאלה.





[2] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 25.1.2016

[3]ו http://webtv.un.org, 25.1.2016

[4] על ההשוואה בין הודעת ז'נבה 2012 והחלטת מועבי"ט 2254 ראו דוח ממרי

[5] ו www.all4syria.info, 26.1.2016

[8] סו"י סאנא (סוריה), 9.1.2016 

[9] אל-חיאת (לונדון), 9.1.2016

[10] אל-וטן (סוריה), 5.1.2016

[11] סו"י סאנא (סוריה), 27.1.2016

[12] אל-בעת' (סוריה), 14.1.2016

[13] אל-ת'ורה (סוריה), 10.1.2016

[14] אל-וטן (סוריה), 19.1.2016

[15] אל-חיאת (לונדון), 20.1.2016;

[17] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 7.1.2016

[18] וwww.all4syria.info, 10.12.2015

[19] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 4.1.2016