מחאת ראשי הזרם הפרגמטי באיראן בעקבות פסילת אלפי מועמדיו לבחירות 2.2016 למג'לס ע"י הזרם האידיאולוגי
הקדמה
עם היוודע דבר פסילת אלפי מועמדי הזרם הפרגמטי לבחירות למג'לס ב-26.2.2016, יצאו ראשי הזרם – ראש המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, האשמי רפסנג'אני, ונשיא איראן, חסן רוחאני – בביקורת חריפה נגד המהלך. רפסנג'אני ורוחאני קראו למשטר ובמיוחד לראשי הזרם האידיאולוגי ולמנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, בראשם, לאפשר לנציגים מזרמים שונים להציג מועמדותם ולקבל את ביקורת העם והכרעתו – הן בחיי היום יום והן בבחירות למוסדות המשטר, אחרת המשטר ייפגע. הם תהו לשם מה לקיים בחירות מלכתחילה אם נציגי זרם אחד בלבד יוכלו להיות מיוצגים.
עורך היומון כיהאן, חוסין שריעתמדרי, מקורבו של המנהיג העליון ח'אמנאי ודמות בולטת במחנה האידיאולוגי, תקף בתגובה את הנשיא רוחאני.
הרפורמיסט, פרופ' צאדק זיבאכלאם, חשף כי תומכי ממשלת רוחאני ומרבית פעילי מטהו בבחירות לנשיאות 2013 נפסלו בהמוניהם. הוא הציע כאסטרטגית בחירות של הרפורמיסטים – שמזה כמה מערכות בחירות נפסלת מועמדותם בשל דעותיהם ואין להם ייצוג פוליטי – שהמועצה העליונה של המפלגה הרפורמיסטית תפנה לאישים עלומי שם מבין המועמדים שאושרו בבקשה שייצגו את הרפורמיסטים לאחר שהמועצה תבקש את תמיכת הציבור בהם. לדבריו, גם אם שני שלישים מהם יפנו בסופו של דבר אל הפרגמטים תומכי הממשלה, השליש שיוותר ייצג את הרפורמיסטים. הוא הזהיר כי אם הרפורמיסטים יחרימו את הבחירות, הקיצוניים ישתלטו על המג'לס.[1]
היומון כיהאן ענה ב-26.1.16 הן לטענות הרפורמיסטים והן לטענות הזרם השמרני הפרגמטי בדבר פסילת מועמדיהם. לדבריו, מועצת המפקחים פסלה אישים "ששיתפו פעולה עם האויב", שהם נגד האסלאם ובעד ישראל, אלה הפועלים להשמיד את משטר המהפכה וכאלה שביקשו שארה"ב תטיל על איראן סנקציות משתקות, אך לא נפסלו מועמדים רגילים. עוד טען היומון שהרפורמיסטים צריכים להגדיר בעצמם מיהו רפורמיסט ומהם גבולות הרפורמיסטים כדי ש"בוגדים" ו"מופקרים פוליטית" לא יהיו מזוהים עימם.
דו"ח זה יעסוק בעיקרי התבטאויות ראשי המחנה הפרגמטי, רפסנג'אני ורוחאני ובתגובת עורך כיהאן שריעתמדרי:
רפסנג'אני: יש לאפשר לבחור מועמדים ממגוון זרמים ודעות
לאחר שהביע ב-18.1.2016 צער על פסילת כ-60% ממועמדי המתונים למג'לס,[2] הדגיש ראש המועצה לקביעת האינטרסים, האשמי רפסנג'אני ב-20.1.16, פעמיים בנאום שנשא, כי יש לאפשר לעם לבחור את נבחריו ממגוון רחב של זרמים ודעות, לאפשר אווירה ציבורית פתוחה ובטוחה, ללא צנזור דעות: "יש לקיים כל שלב בבחירות הגורליות של חודש פברואר 2016 באופן חוקי והוגן כדי שהעם יבחר את מועמדיו הרצויים ממגוון רחב של [מועמדים] מסורים מסך הטעמים האישיים והנטיות המחשבתיות הקיימים במשפחת המהפכה והמשטר האסלאמי. אולי כך נהיה עדים לבחירות המלוות בהתלהבות והשתתפות המקסימלית של הציבור.
כדי שלמשטר תהיה המשכיות, חיוני מאוד להיענות לרצון העם ולשכנעו מבחינה מחשבתית. היום, בשל ריבוי הרשתות החברתיות והנגישות הטובה לחדשות מגוונות מכל העולם, הופך הציבור מדי יום מעודכן יותר ומשכיל יותר ותמיד מחליף דעות עם זולתו. לכן, תירוצים, צנזור מידע וחדשות או סילוף המציאות לא פותרים דבר.
יש לאפשר לציבור להביע את דעתו, למתוח ביקורת, לשפוט ולשאול שאלות בונות באווירה לא ביטחונית ותקינה. אי התייחסות לרצון העם, יגרום לתוצאות רעות לטווח הרחוק. דבר זה [גם] נוגד את האסלאם.
לעם צריכה להיות האפשרות לבחור בצורה חופשית במועמדים הרצויים לו מתוך מבחר טעמים אישיים
ונטיות שונות. לפי צו האל, אף אחד אחר חוץ מאמאם עלי לא היה ראוי לשלטון. אבל הנביא מוחמד אמר לו: 'אם העם ירצה, תשלוט עליהם ואם הם לא ירצו, תעביר להם [את השלטון]'.
אם הבחירות העתידיות למועצת המומחים והמג'לס ייערכו בצורה חוקית, תהיה לכך השפעה טובה, שהרי הודות לגבורה הפוליטית של האומה האיראנית ב[בבחירות לנשיאות] ביוני 2013, קולות העם הובילו לעלייתה של ממשלה מתונה שהרכיבה צוות מקצועי וטכני שישב סביב שולחן שיחות [הגרעין] עם מעצמות העולם והוכיחו לעולם את הלגיטימיות של איראן".[3]
נשיא איראן רוחאני: למה לקיים בחירות אם מפלגה של זרם המונה 10 מיליון אינה מיוצגת?
גם הנשיא חסן רוחאני קרא למשטר שלא להתעלם מזכותם של מיליוני איראנים לבחור את נציגיהם עפ"י ראות עיניהם ולא על סמך קריטריון דתי ואמונתי בלבד, כפי שהדגיש המנהיג העליון ח'אמנאי בדבריו מה-9.1.2016.
בנאום בכנס ראשי המחוזות ב-21.1.2016, אמר רוחאני: "בעניין מדיניות הפנים, המלאכה הכבירה ביותר של הממשלה הנוכחית היא קיום בחירות חוקיות למג'לס ולמועצת המומחים ב-26 בפברואר. על כולם להתאמץ ולקיים את דעת המנהיג בעניין ההשתתפות המלאה והמלווה בהתלהבות של כלל האומה...
"המג'לס נקרא בית האומה ולא בית השייך רק למפלגה אחת. הממשלה לא מצדדת במפלגה או במועמדים מסוימים. בגלל המצב העולמי, עלינו לשלוח את הטובים ביותר למג'לס. כמו שהמנהיג [ח'אמנאי] אמר [בעניין מיהם המועמדים הראויים], יש לפעול על בסיס החוק ולא על בסיס הטעם האישי...
בימים אלה בודקים האם המועמדים ראויים אם לאו. כמובן שכלל המועמדים צריכים להיות מחויבים לדת לחוקה ולולאית פקיה [רעיון שלטון איש הדת]. אבל האם מחויבותם צריכה [להצטמצם] רק לעניינים אלה?! מה עם איכות הסביבה, התעשייה, הפיתוח, הסרת השפל הכלכלי, האבטלה והשגשוג הכלכלי?!
האם גם בזמן שאמאם עלי רצה לבחור מושל, הוא היה מסתכל רק אם [אותו מועמד] מתפלל את תפילת הערב, משתתף בתפילה בציבור, משלם את מעשרותיו וכו' או שהיה מסתכל גם על יכולותיו, על מקצועיותו, ניהולו והבנתו את החברה?
החוקה מעניקה ליהודים, לזורואסטרים, לאשורים ולארמנים זכות שיהיו להם צירים במג'לס, למרות שכמותם באוכלוסייה מאוד נמוכה. דבר זה הוא טוב מאוד.
האם עלינו כעת להתעלם ממפלגה [שלמה] במדינה שכמות אוכלוסייתה ותומכיה מגיעים לכדי 10 מיליון?! האם בצורה זו אנו מפרשים [נכון] את החוקה ומיישמים אותה?!
אם מפלגה מסוימת אמורה להיות מיוצגת בבחירות ומפלגה אחרת לא, אז לשם מה אנו מקיימים בחירות?!"[4]
עורך כיהאן, שריעתמדרי: רוחאני צריך לשבת על כס הנאשם ולספק תשובות לעם
עורך היומון כיהאן, חוסין שריעתמדרי, השיב במאמר מערכת של היומון ב-23.1.2016 לטענות הנשיא רוחאני, כשהוא מצדיק את הליך פסילת המועמדים ע"י מועצת המפקחים. לדבריו, רוחאני המועל בתפקידו כלפי העם בשל חוסר יכולתו לפתור את בעיותיו הכלכליות מנסה להעביר את אחריותו לכתפי צירי המג'לס. שריעתמדרי גרס כי טענות רוחאני על התעלמות המשטר ממיליוני קולות המתונים שאינם מיוצגים פוליטית, אינן מגובות באסמכתא וטען כי המוסלמים אינם בגדר מיעוט דתי ולכן אין צורך להבטיח להם ייצוג מפלגתי מיוחד.
להלן תקציר המאמר:
"במהפכות עולמיות ובהיסטוריה, הרשות המבצעת [דהיינו הממשלה] תמיד פירשה את החוק לטובתה ובכך דיכאה את המהפכה. לכן, בחוקת הרפובליקה האסלאמית [של איראן], הוגדר [תפקיד] מועצת המפקחים להתמודד עם דיקטטורה. כדי למנוע דיקטטורה, החוקה הסמיכה את מועצת המפקחים לפרש את החוק'.
... זהו חלק מדברי הנשיא רוחאני שפורסמו ביומון ג'ומהורי-י אסלאמי ב-30 לנובמבר 1980.
בהמשך דבריו מדבר רוחאני על איך מזהים אנשים ומפלגות שלא הולכים בקו האמאם [ח'ומיני] והמהפכה ואומר: 'הקריטריון היסודי הוא דברי המנהיג [חומיני]. על העם לקרוא את הראיונות והנאומים ולהשוות בין העמדות של הבכירים [המתבטאים] עם אמירות האמאם והמנהיג [ח'ומיני] כדי לראות מי הולך בקו המהפכה ומי צועד נגד דעת האמאם שהיא למעשה דעת האומה [האיראנית]'.
בחמישי בבוקר, השתתף הנשיא רוחאני בכנס ראשי מחוזות באיראן ושוחח על הבחירות הקרובות למג'לס. בהתחשב במעמדו כראש הרשות המבצעת, ובהיותו בכיר דת ומשפטן, הצהרותיו היו בלתי צפויות ומוזרות...
בתחילה, רוחאני שוחח על ענייני הבחירות ואמר: 'מי שרוצה להיות ציר במג'לס, צריך כמובן להיות מחויב לאסלאם, לחוקה ולשלטון חכם ההלכה [ולאית-י פקיה] וזה דבר ברור. אבל מה עם איכות הסביבה, התעשייה, פיתוח המדינה, פתרון האבטלה והשפל הכלכלי?'
בעניין זה יש לשאול את [ראש הרשות המבצעת] רוחאני: ממתי הצירים במג'לס אחראים לפתור סוגיות כגון איכות הסביבה, תעשייה, פיתוח המדינה, פתרון האבטלה והשפל הכלכלי? [ממתי] עניינים אלה יצאו מרשימת המטלות החוקיות [המוטלות] על הממשלה? ... מה הקשר של צירי המג'לס לבעיות שהוזכרו לעיל? ארגון איכות הסביבה, משרד התעשייה, המחצבים והמסחר, המשרד לענייני כלכלה, משרד העבודה וענייני החברה וכו' הם מנגנונים הכפופים לממשלה. אז מדוע אי יכולתם לפתור את הבעיות – דבר שלמרבה הצער מעיד על חוסר האונים של ממשלת [רוחאני] – מולבשת על צירי [המג'לס]?...
על פי תוכן ישיבות המג'לס, המג'לס התעקש לפתור את הסוגיות שהוזכרו, אך הממשלה התעלמה מכך.
איזו הצעת חוק או הצעה אחרת הגישה [הממשלה] למג'לס כדי לפתור את הבעיות שהוזכרו והמג'לס התנגד לה?...
זה מעורר תמיהה, שהרי בשל הייאוש, קרי חולשת הממשלה וחוסר יכולתה לפתור את הבעיות שהוזכרו, הנשיא הוא שצריך לשבת על כס הנאשם ולספק תשובה לעם... אבל במקום זאת, הוא יושב על כס המאשים ודורש תשובות.
רוחאני אמר ש'העם הוא זה שבאמת קובע מי ראוי [לשמש נציגו]'... [אך] הכבוד האמתי כלפי האומה מתבטא בפתרון בעיותיה, כגון יוקר [המחיה], שפל כלכלי, אבטלה, חוסר כבוד לדרכון האיראני, מאבק באפליה וכו' ולא כבוד פוליטי גרידא.
דבריו אלה של הנשיא נחשבים השפלה לעם... [שכן] העם צריך לבחון מי גנב ומי נאמן...
בחלק מדבריו, הנשיא [רוחאני] מתח ביקורת על כך שחלק מהמועמדים הוכרו כלא ראויים ואמר: 'יש ליישם את החוק ולא את הטעם האישי'. על זה צריך לומר שרוחאני לא מציג שום דוגמה לטענה זו...
רוחאני מעריך שהרפורמיסטים והמתונים במדינה, מגיעים ל-7 עד 10 מיליון איש בסה"כ בעוד שלכל אחד מהמיעוטים - היהודי, הנוצרי והזורואסטרי - יש ציר במג'לס. אז מדוע אוכלוסייה שיש לה 7 - 10 מיליון איש לא צריכה להיכנס למג'לס? על זה צריך לומר שלרוחאני אין שום אסמכתא שניתן לסמוך עליה.
בנוסף יש לשאול את רוחאני, האם הוא מגדיר את האוכלוסייה שהוא התייחס אליה כנמצאת מחוץ לאמונת האסלאם [ולכן זכאית] לייצוג במג'לס בדומה למיעוטים הדתיים, היהודים, הנוצרים והזורואסטרים?!"[5]
