המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
חזבאללה נאבק למען הותרת גידולי הסמים בלבנון
11/7/2001

חזבאללה נאבק למען הותרת גידולי הסמים בלבנון

 

תוכנית עליה הכריזה ממשלת לבנון, לפני יומיים, לעקירת גידולי הסמים באזור הבקאע שבדרום-מזרח לבנון הובילה להתפתחותו של עימות בין חזבאללה לממשלה הלבנונית. חזבאללה, התופש עצמו כמייצג אוכלוסיית האזור, המתפרנסת במידה רבה מגידול הסמים, יצא באופן פומבי נגד תוכנית הממשלה ואף התריע מהתדרדרות לאלימות, במידה והממשלה תנסה להוציא את תוכניתה אל הפועל.

 

עמדת ממשלת לבנון

על פי בדיקה שקיימו מנגנוני הביטחון הלבנונים, גודל השטח הזרוע חשיש בבקאע מגיע לארבעים וחמישה אלף דונם.[1] כתוצאה מלחץ בינלאומי ובשל החשש לפגיעה בסיוע הבינלאומי ללבנון, הכריזה ממשלת לבנון על תוכנית לעקירת גידולי הסמים בבקאע.  בעקבות ישיבת ממשלה שהתקיימה בשניים ביולי בשעה 11:30 בלילה, נמסרה הודעה רשמית על התוכנית. בישיבה השתתפו ראש ממשלת לבנון, רפיק אל-חרירי, שר הפנים, מישל אל-מר, שר ההגנה, ח'ליל אל-הראוי, שר המשפטים, סמיר אל-ג'סר, ומזכ"ל הממשלה, ד"ר סהיל בוג'י.

 

בעקבות הישיבה, אמר שר הפנים הלבנוני, מישל אל-מר[2]: "הפגישה יוחדה לנושא גידולי החשיש באזורים בהם קיימים גידולים אסורים. סיכמנו על גיבוש תוכנית שתכלול את כל המנגנונים הרלוונטיים לנושא זה, כדי לעקור את כל הגידולים האלה; חשוב ביותר לדעת, כי קיים מצב חברתי קשה בקרב אותם חקלאים והוא יילקח בחשבון. במקביל, עקירת גידולי הסמים חשובה, משום שהם פוגעים בשמה הטוב של לבנון.

 

ואולם, אם נשוב להיסטוריה של הנושא, נגלה כי המדינות שהבטיחו סיוע כדי ליצור גידולים אלטרנטיביים, כאשר הנושא עמד על הפרק לפני כמה שנים, לא עמדו בהבטחותיהן. גם כאשר מילאנו את התחייבותנו לעקור את הגידולים האלה, לא מולאו ההבטחות [לסיוע]. משום כך, אנו לוקחים את הנקודה הזו בחשבון, כמו גם את מצבם החברתי והכלכלי של החקלאים. אנו איננו מוכנים להרעיב את האנשים כדי לרצות מישהו. כמו כן, איננו מוכנים ללכלך את שמה הטוב של ארצנו, כדי לרצות מישהו. לפיכך, אנו ניקח את שני השיקולים האלה בחשבון, כדי להגיע לפתרון.

 

מה שאני רוצה לומר באופן ברור בפני אמצעי התקשורת הזרה, העוסקת בנושא זה בתקופה האחרונה, הוא שקיים הבדל גדול בין החקלאי, שהוא עני ואין לו פתרון להאכיל את ילדיו, פרט לזריעת הגידולים האסורים האלה, לבין מפיצי וסוחרי הסמים. יש לנו בששת החודשים האחרונים יותר מאלף שש מאות עצורים באשמה של הפצת סמים, ומשמעות הדבר שאנו נוקטים יד קשה נגד ההפצה והסחר בסמים. בתי הכלא שלנו מלאו באנשים אלה, ומשמעות הדבר שאנו מטפלים במאפיות האלה ברצינות. לעומת זאת, החקלאי הוא בסופו של דבר חקלאי ולא סוחר סמים או איש מאפיה ועלינו לקחת את מצבו בחשבון. החקלאי מבין כי המדינה נאלצת להגן על שמה הטוב ולגבש תוכנית מהירה לעקירת [גידולי הסמים], אבל תהיה לכך תוכנית חברתית כלכלית מקבילה, כדי שנצליח להגיע לפתרון."

 

אל-מר נשאל כיצד ניתן להגן על מצבו של החקלאי ובה בעת להגן על שמה הטוב של לבנון בעולם והשיב: "ראש הממשלה ושר החקלאות יגבשו תוכנית חקלאית ודרכים לתמיכה מטעם המדינה בגידולים אלטרנטיביים באזור."

 

בנוגע לתוכנית החברתית האלטרנטיבית, אמר אל-מר: "מדוע החל החקלאי לזרוע חשיש? הוא זרע אותו משום שמצבו הכלכלי רע ביותר. המדינה אחראית לכך, משום שהיא הותירה את הנושא במשך שנים ללא טיפול ובשנים אלה הגיע החקלאי לאן שהגיע. אנו ננקוט בתוכנית מהירה, כלומר תוך כמה ימים, הן לעקירת הגידולים האלה, והן לטיפול חברתי בחקלאים. ראש הממשלה יטפל בנושא."

עוד אמר אל-מר כי "התקשורת הזרה היא שהניעה את הנושא וכי אל לנו לשכוח כי מאחורי תקשורת זו עומדים גורמים פוליטיים. משום כך, עלינו להגיע לפתרון שישמור על לבנון ועל שמה הטוב בעוד שהמדינה תתחייב לשלומם של החקלאים. עלינו לקחת בחשבון את נושא המדינות התורמות והבטחותיהן."

 

ואולם, מקורות מקורבים מסרו כי לממשלה אין כל כוונה לשלם פיצויים כלשהם עבור עקירת גידולי הסמים, אלא לפעולה בקרב ארגונים בינלאומיים ספציפיים כדי להביא לתמיכה בגידולים חלופיים, כדי לדאוג למקור הכנסה לחקלאים.

 

מקורות רשמיים מסרו לאל-מסתקבל, עיתונו של ראש ממשלת לבנון, רפיק אל-חרירי, שעקירת היבולים תיעשה תוך כמה ימים, וגם אם היא תתעכב, מסיבה כלשהי, היא תבוצע בודאות לפני עונת הקטיף באמצע ספטמבר.[3]

 

בכירים לבנונים, דיווח היומון אל-נהאר, סבורים כי על המדינות התורמות לשאת באחריות לבעיה ואולם, מקורות רשמיים אמרו כי ראשי לבנון לא יעלו את הנושא בפני השליח האמריקאי ברנז, אלא במידה והוא יהיה זה שיעלה אותו. במקרה זה, הם אמרו, תתבע לבנון להניע את הסיוע הבינלאומי, בדומה לפיצויים ששולמו לתורכיה, פקיסטאן, ומרוקו, בתמורה למאבק בסמים.[4]

 

עמדת חזבאללה

בעקבות הודעת ממשלת לבנון, הצהיר יו"ר מועצת התכנון של חזבאללה, חסין אל-מוסוי, כי חזבאללה מתנגד להחלטת ממשלת לבנון לעקור את שתילי החשיש שחקלאי הבקאע זרעו השנה תחת השפעת המשבר הכלכלי הקשה ממנו סובלים מרבית הלבנונים. מוסוי הציע, כחלופה, שממשלת לבנון תקנה את יבול החשיש מן המגדלים: "אנו מוכנים להגיע להבנה עם שר הפנים, עם ראש הממשלה, ועם משרד המשפטים, במידה והם ירכשו את החשיש. אני אומר למדינה: בבקשה, קני את החשיש. אין כל צורך להשתמש באמצעים צבאיים ובמסוקים. אנשינו זכאים ליחס של כבוד ולא להשפלה. עלינו לעמוד לצד אותם אנשים, וכך נעשה. היכן היתה המדינה כאשר נשתל החשיש? מדוע באים לעקור ביוני ולא בפברואר או במארס כאשר החשיש נשתל?" אל-מוסוי קרא "לשלוח את המסוקים ואת הטנקים לדרום", כלומר נגד ישראל, במקום לשדות החשיש.[5]

 

מוסוי, שקרא לממשלת לבנון לרכוש את החשיש מן החקלאים, הפנה קריאה גם למגדלי הסמים: "אל תאמינו להבטחות המדינה, דרשו את התמורה עבור החשיש, לפני שהם עוקרים אותו, ואם אחד מהם יאבד את שיקול הדעת ויחליט להתעקש, התעמתו עמו. נשינו הן לוחמות וילדינו הם לוחמים. חיסמו את הכבישים בגופיכם, אבל אל תניפו נשק בפני אנשי כוחות הביטחון, משום שהם בנינו".[6]

 

"אל תלחצו עלינו", קרא מוסוי לממשלת לבנון, "אל תביכו אותנו בכך שאתם מציגים אותנו כמי שמגנים על הסמים, אבל אנו איננו יכולים לראות מדי שנה את הטרקטורים הורסים את עמלם של החקלאים".[7] "מטרת ההחלטה היא להביך את חזבאללה, אבל חזבאללה נבון מכדי שמישהו יוכל להביכו ויודע כיצד ומתי להגן על אנשיו".[8]

 

גם חברי הפרלמנט הלבנוני המייצגים את אזור בעלבכ-אל-הרמל שבצפון הבקאע התכנסו כדי לדון בהחלטת הממשלה ופרסמו גילוי דעת המגנה את "מדיניות ההתעלמות והפניית הגב לבעיות האזור". הם תבעו מן הממשלה ""לגבש תוכנית כוללת לבניה מחודשת של כלכלה אינטגרטיבית עבור האזור תוך שתוף פעולה עם הקהילייה הבינלאומית ועם המדינות התורמות, בדומה למה שקרה בתורכיה ובמרוקו" והדגישו כי "הותרת שתי אופציות בלבד עבור האנשים - רעב או גידול סמים - הוא דבר שאינו מקובל". הם קראו לממשלה לטפל בבעיה "על פי הגיון לפיו לאינטרס של האנשים ולטיפול בתנאים הכלכליים הקשים יש עדיפות על פני כל השיקולים האחרים".

 

חברי הפרלמנט הטילו על הממשלה את האחריות ל"העלמת העין בשנה שעברה ובשנה הנוכחית משתילת הסמים, דבר שעודד חקלאים רבים לעבור לסוג חקלאות זה, לאחר שכל הגידולים החלופיים נכשלו ולאחר שהמדינה הפסיקה את הסובסידיה לגידול סלק הסוכר". לדבריהם, "המדינה סייעה בדרך זו או אחרת להיווצרותה של המציאות הזו, שאין לטפל בה באופן ביטחוני, משום שהבעיה היתה ונותרה בעיה חברתית-כלכלית, הן בכל הנוגע לדרך טיפולם של ממשלות לבנון והן בכל הנוגע להתנהגות הקהילייה הבינלאומית והמדינות התורמות כלפי תושבי האזור".[9]

 

אין זו הפעם הראשונה בה פורץ עימות בין חזבאללה לממשלת לבנון בנושא הסמים. בסוף מארס 2001, השליך צבא לבנון מנשרים ממסוקים בהם הזהיר את מגדלי החשיש ותבע מראשי העיירות לדווח על פעילות שכזו. צעד זה עורר את זעמם של צירי הפרלמנט של חזבאללה שהאשימו את המדינה בשימוש באיומים ודיכוי נגד העם העני.[10]

 

 



[1] אל-מסתקבל (לבנון), 3.7.2001.

[2] אל-ספיר (לבנון), 3.7.2001.

[3] אל-מסתקבל (לבנון), 3.7.2001.

[4] אל-נהאר (לבנון), 4.7.2001.

[5] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 4.7.2001.

[6] אל-אנואר (לבנון), 3.7.2001.

[7] אל-אנואר (לבנון), 3.7.2001.

[8] אל-נהאר (לבנון), 4.7.2001.

[9] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 4.7.2001.

[10]  www.al-bawaba.com, 4.7.2001.