המשטר האיראני חוגג את ניצחונו בהסכם הגרעין
הקדמה
לאחר ההודעה על השגת הסכם הגרעין בין איראן למעצמות - JCPOA ב-14.7.2015, הסבירו בכירים בהנהגת איראן, בראשם המנהיג העליון עלי ח'אמנאי, כי איראן הפכה למעצמה השווה בכוחה לארה"ב ומעמדה אף יתחזק הודות להסכם. דוברים שונים התפארו בעוצמתה של איראן שאילצה את המעצמות להיכנע לה ולדרישותיה. להלן מקצת מן ההתבטאויות:
שר ההגנה דהקאן: המעצמות נכנעו לאיראן וצייתו לזכויותיה
שר ההגנה האיראני, חוסין דהקאן, אמר בטקס המטה הכללי של הכוחות המזויינים ב-30.8.2015, כי "איראן הגיעה היום למעמד כזה שהמעצמות נכנעות לה הודות לגדולתה, עמדתה האיתנה, התנגדותה ואחדותה. למרות הגאווה הרבה של משטר היהירות [מדינות המערב בראשות ארה"ב] הם ישבו בענווה מאחורי שולחן המו"מ וצייתו לזכויות האומה האיראנית."[1]
ח'אמנאי: מטילי הסנקציות מאתמול גוססים היום; איראן הפכה למעצמה הצבאית הראשונה באזור
אתר המנהיג, עלי ח'אמנאי, www.leader.ir פרסם ב-15 24.8 פוסטר בשם 'אגרוף הברזל' המדמה את עוצמתה של איראן שלאחר הסכם הגרעין. נכתב בו: "אותם אלה שהטילו עלינו סנקציות אתמול גוססים היום משום שאיראן הפכה למעצמה הצבאית הראשונה באזור. הרפובליקה האסלאמית של איראן הוכיחה שהיא פועלת להגן על עצמה נמרצות. כל האומה מתאחדת כאגרוף מוצק ועומדת איתן נגד התוקפים חסרי ההיגיון."[2] בפוסטר נראה כוח צבאי המורכב מטילים, מטוסים, ספינות, טנקים ועוד מעוצב כאגרוף הפורץ מן העננים כלפי מעלה ומעוטר בדגלי איראן המהפכנית.
היומון ג'ואן, המזוהה עם משה"מ: איראן – מעצמה שוות כוח לאמריקה או שנייה בעולם
ב-15 ביולי 2015 טען היומון ג'ואן המזוהה עם משה"מ, כי איראן הפכה למעצמה השקולה בכוחה לארה"ב ולכן הסכימה ארה"ב להידבר עמה בשיחות הגרעין:
"בנאומו מיד לאחר ההסכם בין איראן לקב' ה-5+1, הצהיר אובמה כי 'ההסכם זה חופף למסורת המנהיגות של אמריקה. חלפו למעלה מ-50 שנה מאז הנשיא קנדי אמר לעם האמריקאי 'בואו לא נקיים מו"מ מתוך פחד אך בואו לא נפחד לעולם ממו"מ'. הוא הזכיר את הצורך לערוך שיחות בין ארה"ב לברה"מ.
בנאום הזה נראים בבירור שקיעת כוחה של אמריקה וירידתה ממעצמת-על למעצמה רגילה. ראשית, אובמה מחשיב את הדיפלומטיה ואת המו"מ כמסורת המנהיגות של אמריקה בעוד שהרקורד שלה מראה שמאז שהיא הופיעה בזירה הבינ"ל במלה"ע הראשונה היא לא בחרה שום דרך פרט ל[הפעלת] כוח צבאי. מלחמות קוריאה, וייטנאם, עיראק, אפגניסטן, הפצצת נגסקי והירושימה ועשרות פשעים אחרים באמל"ט מראים שמסורת המנהיגות של אמריקה אף פעם לא היתה דיפלומטיה. מעצמות-על רואות עצמן גדולות מכדי שיבזבזו את זמנן במו"מ ובדיפלומטיה עם מדינות העולם השלישי או עם מדינות קטנות. הן רגילות לקבוע לאחרים כיצד להתנהג באמצעות סימון באצבע, ולהגשים את האינטרסים שלהן באמצעות מתקפה צבאית. הרקורד הדיפלומטי של אמריקה כלל כמה סבבי מו"מ עם בריה"מ לשעבר. לכן ניתן לומר שמאז מלה"ע השנייה ועד 1990 מסורת המנהיגות של אמריקה דגלה בדיפלומטיה או מו"מ רק מול כוח שהוגדר כשקול לה...
מדברי אובמה שנאמרו כהגנה על המו"מ עם איראן אפשר להסיק אחד מהשניים: או שלפי השקפת אמריקה, איראן והרתעתה שקולים לבריה"מ לשעבר... או שאמריקה אינה נמצאת במעמדה הקודם...
מה קרה כעת שמזכיר המדינה האמריקאי [ג'ון קרי] עזב את כל עבודתו ואת כל חייו ומקיים מו"מ עם איראן, מתמקח, מתקפל, קורא לאירופאים כדי שיסייעו במו"מ עם איראן, ואינו רואה את איראן כמו וייטנאם, קוריאה אפגניסטן, ועיראק? אז מה באמת קרה כאן?
בנאומו ב-5.4.2015 אמר אובמה בהופעתו בטלוויזיה לאחר הסכם לוזאן, שמתוך שלוש הדרכים – התקפה, סנקציות, ומו"מ - הוא לא רואה דרך אחרת עבורו זולת המו"מ ועוד לפני כן הוא הצהיר 'אילו הייתי יכול הייתי מפרק את כל [פרויקט] הגרעין של איראן.' הצד השני של המטבע 'אילו הייתי יכול' הוא 'איני יכול.' כיצד ניתן להבין את ה'איני יכול'? הרי לאמריקה יש כוחות צבא ב-50 נקודות בעולם, כולל במפרץ הפרסי...
התנהלות אמריקה, בהעדר בריה"מ, מראה שאיראן הופכת למעצמה השנייה או למעצמה שוות משקל לאמריקה בעולם, ו[לכן] אין לאמריקה אומץ לנהל [מולה] מתקפה צבאית ואף יכולת לקיים [עמה] מו"מ בילטרלי ולכן היא מסתייעת בשלוש מדינות אירופה [צרפת, בריטניה וגרמניה].
אין זה בלתי סביר שאמריקה סבורה שיכולתנו הצבאית אינה עדיפה על שלה אך היא מפחדת מעוצמתה הרכה [של איראן] שהיא חזקה יותר מההפגזות הצבאיות... לעוצמה הרכה הזו יש שני ראשים גדולים: ברית בין האומה לאמאם [ח'ומיני]... וברית רגשית ואמונתית עם אומות האזור. האומה העיראקית היא דוגמא לברית הזאת שבה אמריקה הקריבה 4,400 חיילים והדיחה את [נשיא עיראק] סדאם אך ידידי המהפכה האסלאמית התיישבו על כסאו של סדאם ולא נתנו [לאמריקאים] בשום אופן לתפוס את השלטון שם. העוצמה הרכה הזאת לא יכולה לבצע מתקפה צבאית לכן כוחה הגובר של המהפכה האסלאמית גרם לאמריקה להפוך מתוך פחד מאויב מטומטם לאויב יחסית פקח."[3]
יועץ ח'אמנאי במשה"מ, ג'ואני: בזכות הסכם הגרעין מעמד איראן יתחזק ויוסיף לה עוצמה
להלן עיקרי מאמר מערכת השבועון משה"מ צבח-י צאדק פרי עטו של היועץ הבכיר לנציג ח'אמנאי במשה"מ, ידאללה ג'ואני, מה-27 ביולי 2015:
"האם תפרוץ מלחמה בין איראן לאמריקה? לא ניתן להשיב באופן מוחלט וברור, בכן או לא, אך אפשר להוכיח שבשנים שעברו ארה"ב לא יכלה ולא אזרה אומץ לנהל מתקפה צבאית נגד איראן. בעשור החולף האמריקאים והציונים איימו כמה וכמה פעמים לתקוף צבאית את איראן, אך בשל דאגתם העמוקה מהשלכות מלחמה אפשרית נגדה הם לא יישמו את איומיהם... לכן הבכירים האמריקאים הודיעו שתיק הגרעין של איראן ייפתר רק באמצעים דיפלומטים.
לאחר הצהרת לוזאן [2.4.2015] הודיע הנשיא האמריקאי אובמה שמלחמה או החרפת הסנקציות לא יכניעו את איראן ולא יביאו להשמדת תעשיית הגרעין שלה. במשך כל השנים האלה האמריקאים איימו לתקוף צבאית את איראן אך הם וגם אחרים, ובכלל זה האומה האיראנית, ידעו היטב שהאיום הוא בעיקר לוחמה פסיכולוגית ואמריקה לא יכולה לפתוח במלחמה נוספת באזור מערב אסיה.
עם רקורד כזה של איומים צבאיים חסרי תוקף, החלו האמריקאים שוב להתרברב בנושא תקיפה צבאית נגד איראן, לאחר סיכום המו"מ בווינה והתגלות הסימנים להסכם גרעין בין איראן לקב' ה-5+1. האיום הצבאי עלה מפיהם של [הנשיא] אובמה, מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, שר ההגנה אשטון קרטר ובכירים אמריקאים אחרים בימים האחרונים שכולם הדגישו את האפשרות של שימוש באופציה הצבאית בעתיד נגד איראן...
האמריקאים לא תקפו עד כה בשל כושר ההרתעה של איראן, שהולך וגובר בהתמדה. לפני עשור האמריקאים היו חזקים יותר לעומת היום, והרפובליקה האסלאמית של איראן היתה חלשה אז לעומת היום. בעשור החולף נשחק כוחן של אמריקה ובעלות בריתה באזור ואילו כוחה של הרפובליקה האסלאמית [של איראן] ושל בעלי בריתה רק עלה. לכן, התמורות באזור בעשור החולף היו לטובת איראן ולרעת ארה"ב. התהליך הזה, בזכות הסכם הגרעין, לא ישתנה לרעת איראן אלא עשוי להוסיף לה עוצמה באופן מיוחד.
מכאן בדיוק נובעת הדאגה מהסכם הגרעין של בכירי המשטר הציוני ויתר בעלות בריתה של אמריקה באזור, כגון משטר אאל סעוד [בסעודיה]. לכן, ההתרברבות האמריקאית לאחר קבלתה של איראן גרעינית במסגרת הסכם בין איראן לקב' ה-5+1, נובעת מאילוץ ומשקפת ניסיון לשמר באופן חיצוני את היותה של אמריקה מעצמת-על בעולם.
ואולם האמת היא שתקופתה של מעצמת-העל הזאת תמה ועל אמריקה לקבל את העובדות של העולם החדש. מערך הכוח בעולם משתנה וסדר פוליטי בינ"ל חדש מתעצב ובין מאפייניו קבלת איראן בעלת מעגל דלק גרעיני וכושר הרתעה גבוה ומכריע באזור מצד שש המעצמות העיקריות בעולם..."[4]