השיחות בין ישראל לחמאס על הודנה תמורת הסרת הסגר
מאת יעקב כ.*
הקדמה
לצד ההכנות שעושה תנועת חמאס לעימות עתידי מול ישראל, הכוללות ייצור רקטות וחפירת מנהרות התקפיות, מנהיגיה מקיימים משא ומתן עקיף עם ישראל בתיווך אירופי וערבי להשגת הסכם שעיקרו הודנה לכמה שנים תמורת הסרת הסגר מרצועת עזה. נראה כי חמאס נקלעה למצב שבו היא נאלצת להסכים לתקופת רגיעה כדי להקל את מצוקת תושבי עזה ולשקם אותה לאחר המלחמה האחרונה (צוק איתן) וכן כדי להתעצם בחסותה מבחינה צבאית, כפי שעשה חזבאללה בלבנון.
מצרים היתה זו שתיווכה במגעים בין ישראל לחמאס, לאחר מלחמת עזה השלישית (צוק איתן), שהביאו, באוגוסט 2014, לחתימה על הסכם תהדיאה. אלא שהמו"מ שנועד להימשך ולייצב את התהדיאה נפסק, בגלל משבר שפרץ ביחסים בין מצרים לחמאס בעקבות הפיגוע נגד חיילים מצריים בסיני ב-2 בספטמבר 2014. מצרים האשימה את חמאס במעורבות בפיגוע ובאי מניעת מעבר קיצונים סלפים מרצועת עזה לסיני. בעקבות זאת הידקו המצרים את הלחץ על חמאס כולל סגירת מעבר רפיח לתקופות ממושכות, הרסו את מנהרות ההברחה ברפיח והרחיבו את אזור החיץ המפריד בין סיני לרצועת עזה, צעדים שגרמו להחמרת המצוקות של חמאס ושל תושבי עזה.
גם הקשיים ביישום הסכם הפיוס בין פת"ח לחמאס עיכבו כל שיפור כלכלי ואת שיקום עזה. הממשלה הפלסטינית הנקראת "ממשלת ההסכמה הלאומית" לא תפקדה בעזה בעיקר משום שחמאס מנעה ממנה חופש פעולה. חמאס דחתה את דרישת הרש"פ להעברת השליטה במעברים לנציגי עבאס בעזה ואילו הרש"פ לא נענתה לדרישת חמאס לממן את משכורות פקידי חמאס בעזה. עד כה לא הצליחו שתי התנועות להגיע לפתרון בסוגיות אלה. במצב דברים זה, מה שמקל על מצוקת תושבי עזה היא ההרחבה בהיקף הסחורות שמאפשרת ישראל להעביר ממנה לרצועה.
כך, היעלמותה הזמנית של מצרים מזירת ההסדר בין חמאס לישראל והמשך המבוי הסתום בפיוס בין חמאס לפת"ח שהרחיק את הרש"פ ממוקד השפעה בעזה יצרו חלל ריק, אליו נכנסו נציגי מדינות אירופיות ונציגי קטר ותורכיה, שהחלו לתווך בין ישראל לחמאס. בכיר חמאס, ח'ליל אל-חיה, כתב: "נעשים מאמצים בזירה הבין-לאומית למנוע הסלמה בין ישראל לחמאס על רקע אדישות מצרים בנושא התהדיאה."[1]
מו"מ עקיף בין חמאס לישראל איננו עניין חדש. הוא נוהל במלחמות עזה השנייה והשלישית (מבצעי "עמוד ענן" ו"צוק איתן") ובעסקת שליט. החידוש הוא בנכונותה של תנועת חמאס לדון בהודנה שתימשך כמה שנים. נכונות זו מהווה המשך כרסום בעמדת חמאס לסרב להודנה ארוכה, אך גם כרסום בעמדת ישראל שאין לנהל מו"מ עם טרוריסטים. עם זאת מדובר במהלך העשוי להוביל לשקט בדרום הארץ לכמה שנים.
כדי לא להודות בקיומו של מו"מ עם ישראל, מדברים בחמאס על שיחות לא רשמיות המכונות 'פטפוטים' ומזכירים את הסכם חודיבייה[2] שהפך סמל להסכם זמני שאפשר להפר אותו כשהדבר מתאפשר. דיבורים אלה מעוררים את השאלה אם מדובר בהסכם רגיעה שהוא פתח לשקט רב שנים, או לרגיעה שנועדה לאפשר היערכות שקטה של חמאס לעימות הבא.
מעורבות בינ"ל במו"מ; היעד - פיתוח עזה תמורת ביטחון לישראל
במחצית הראשונה של שנת 2015 ידעה עזה זרימה של נציגי מדינות מאירופה דוגמת שר החוץ של גרמניה פרנק שטינמאיר ומי ששימש נציג הקוורטט טוני בלייר וכן שליח האו"ם ניקולאי מולדנוב.[3] מקצתם נפגשו עם בכירים בחמאס. [4] הראשון שהעלה את ההצעה למו"מ הוא קודמו של מולדנוב, רוברט סרי, בחודש מרס 2015, כאשר טען כי בניית נמל תארך שנים רבות ולכן מתחייבת הודנה ארוכה ושיקום עזה בחסות ממשלת ההסכמה הלאומית הפלסטינית. לדברי סרי, אנשי חמאס הבטיחו לו לעיין בהצעה בתנאי שהגורמים האחרים (ישראל ומצרים) יפתחו את המעברים.[5] בעלת טור בביטאון חמאס אל-רסאלה למיס אל-המץ כתבה כי המו"מ אינו דבר חדש, אלא המשך מאמצים שהיו בעבר וציינה כי שליח האו"ם לשעבר רוברט סרי ביקר בעזה כמה פעמים בחודש פברואר 2015 עם הקונסול השוויצרי פול גרנייר, שם נפגשו עם בכירי חמאס.[6] ביטאון חמאס אל-רסאלה הזכיר דיווחים על מגעים אינטנסיביים לתהדיאה ארוכה, בניצוחו של נשיא ארה"ב לשעבר ג'ימי קרטר, שעפ"י המדווח, נפגש עם ח'אלד משעל בקטר.[7]
בביקורו בעזה קרא שר החוץ הגרמני להפסיק את ירי הרקטות משום שהפיתוח והביטחון קשורים זה לזה והבהיר כי "אי אפשר להשיג ביטחון ושיקום בעזה אלא לאחר שייפתחו המעברים".[8] במסיבת עיתונאים עם ראש ממשלת הרש"פ ראמי חמדאללה הביע שר החוץ הגרמני נכונות לתווך בעסקת חילופי אסירים בין חמאס לישראל באמרו: "נעשה זאת כאשר נתבקש".[9] בעקבות הביקור כתב בעל טור באתר חמאס עיצאם שאוור: "פתרון משבר רצועת עזה נכנס לשלב מעשי ורציני. הרי הגרמנים לא יבזבזו את זמנם. ביקור של משלחת רמת דרג ובה ששים איש בראשות שר החוץ אינו מתקיים רק כדי לבחון כמה מיזמים שגרמניה שותפה להם בעזה."[10] הנציגים הזרים פעלו ברוח סיסמתו של שר החוץ הגרמני "פיתוח תמורת ביטחון", קרי, להשיג הסכם תהדיאה תמורת שיפור כלכלי. בתחילה מתחו נציגי חמאס ביקורת על הניסיון לקשור בין שני הנושאים, אך ככל שחלף הזמן נאלצו להשלים עם כך.
על מעורבות תורכיה ושוויץ דיווח היומון המצרי אל-וטן, כי בחשאיות רבה התקיימו בחסות תורכיה בבירות מערביות שיחות אינטנסיביות בין ישראל לחמאס שדנו בהקמת נמל צף בין קפריסין התורכית ועזה והשבת חייל ישראלי תמורת אסירים מחמאס. השיחות התקיימו בבירות שוויץ, גרמניה ותורכיה וחלקן בישראל. לפי אל-וטן, ישראל הפתיעה כשהציעה לחמאס להרחיב את רצועת עזה לכוון חצי האי סיני[11]
יצוין כי הנציגים האירופיים ניהלו מגעים ישירים עם נציגי חמאס אף שאלה לא קיבלו עליהם את תנאי הקוורטט. זהו הישג לחמאס שייתכן שהיא תזכה להיכנס בשערי אירופה בלי לשנות את מדיניותה בנוגע להכרה בישראל, לנטישת האלימות והכרה בהסכמים קודמים.
בהקשר זה נזכיר כי ב-15 בפברואר 2015 ביקר שליח הקוורטט לשעבר טוני בלייר בעזה והציב לחמאס דרישות כדי לקדם את התהליך המדיני ואת שיקום עזה. הדרישה החשובה ביותר מחמאס הייתה לקבל את פתרון שתי המדינות כסיום הסכסוך ובכך להיענות למעשה לתנאי הקוורטט: נטישת הטרור, כיבוד הסכמים קודמים והכרה בישראל. עוד דרש מחמאס הבהרות לגבי זהותה: האם היא תנועה פלסטינית הפועלת בשטחי הרש"פ, או שהיא שייכת לתנועה אסלאמית בעלת שאיפות אזוריות וכן להעניק למצרים ביטחונות שעזה לא תשמש בסיס לפעולות טרור נגדה. חמאס דחתה את דרישות בליר.[12]
פרטי הסכם התהדיאה
המו"מ העקיף הזה החל לשאת פרי, וההבנות בין ישראל לחמאס שנציגי חמאס הקפידו להגדירן רעיונות והצעות החלו לדלוף לאמצעי התקשורת ולימדו על ההסכם המתגבש: הודנה ארוכת טווח, למשך חמש שנים עם אופציה להארכה; הסרת הסגר שתתבטא בפתיחת כל המעברים בין ישראל לרצועת עזה לייבוא ולייצוא של כל סוגי הסחורות; הקמת מעבר ימי (נמל צף); ניהול מו"מ על שחרור אסירים תמורת גופות החיילים הישראלים. נדונו גם הפסקת גיחות חיל האוויר הישראלי מעל שמי עזה כולל של מזל"טים, הגדלת תחום הדיג עד 12 ק"מ וכן הסדרת מעבר רפיח. דוברי חמאס אמרו כי לא נקבעה תקופת התהדיאה וכי התנועה דרשה ערבויות שישראל לא תעכב את ביצוע ההסכם ושתישמר לה הזכות להגיב אם ישראל תפר אותו.[13]
עמדת הרש"פ כלפי ההסכם
הרש"פ מוטרדת מאוד מהמו"מ בין ישראל לחמאס בעיקר בשני עניינים: האחד - ייצוג הפלסטינים: חמאס עקפה את אש"פ והתעלמה מבלעדיותו בייצוג הפלסטינים; השני – האחדות הפלסטינית: בעיני הרש"פ ההסכם ינציח את הפילוג, ויקטן הסיכוי להשיג מדינה פלסטינית. חששות הרש"פ מפני פגיעה במעמד אש"פ כנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני בלטו נוכח מעמדה המיוחד במו"מ להפסקת האש במלחמה האחרונה (צוק איתן) כמובילת המו"מ וכנציגת תושבי עזה. המצרים סירבו להיפגש עם חברי חמאס כנציגי העם הפלסטיני ודרשו שמשלחת משותפת לפת"ח ולחמאס בראשות נציג הרש"פ תנהל את השיחות. כך, חמאס נאלצה להשתתף במשלחת פלסטינית בראשות בכיר פת"ח עזאם אל-אחמד.
עבאס: יש מו"מ חשאי בין ישראל לחמאס; מזהיר מפני הקמת מדינונת בעזה
הידיעות האלה על אפשרות להסכם בין ישראל לחמאס עוררו זעם רב ברש"פ, אך עם זאת קשה היה לאנשיה לתקוף את רצונה של החמאס להסיר את הסגר ולהקל את מצוקות אנשי עזה. לפיכך, התמקדו דוברי הרש"פ בטענה כי תמורת התהדיאה תסתפק החמאס במדינונת או בממשל עצמי בעזה שיתרחב לשטחים מסיני שיסופחו לעזה. יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס אמר לאנשי פת"ח ברמאללה, כי הוא "מתנגד לחלוטין למיזם המדינה בעלת הגבולות הזמניים שגורמים ישראליים פועלים לשווקו בהסכמה עם גורמים פלסטיניים מוכרים [קרי חמאס]. תנועת פת"ח תעמוד בנחישות נגדם, נילחם בהם בכל הדרכים."[14]
גם בביקורו בירדן עסק עבאס בנושא הזה: "במכוניתי יש תיק ובו פרוטוקול המגעים החשאיים בין ישראל לחמאס." לדבריו, המגעים האלה יחלו בדיון בהשבת חייל ישראלי ממוצא אתיופי הנמצא בעזה.[15]
עבאס נדרש לנושא גם בריאיון לרוז אל-יוסף כשאמר: "כעת מתקיים מו"מ ישיר בין תנועת חמאס לבין הישראלים סביב הקמת מדינת עזה [בידי] החמאס, שההכנה להקמתה החלה בתקופת שלטון האח"ס [קרי תקופת שלטונו של מורסי]. אנשי הארגון אמרו לי אז: 'אנחנו רוצים להעניק לאהובינו (כלומר לתנועת החמאס) כמה קילומטרים בסיני' ואני אמרתי להם באותו זמן כי אני לעולם לא אדרוש שום סנטימטר ממצרים והדגשתי כי 'אדמת מצרים למצרים ואדמת פלסטין לפלסטין'."[16]
שגריר אש"פ בתימן לשעבר יחיא רבאח נדרש גם הוא לנושא המדינה בעזה וטען במאמר שפרסם כי חמאס מעכבת את הפיוס במתכוון כדי להשיג מדינונת בעזה כולל שטחים בסיני: "זה מיזם ישן-חדש שעמנו טרפד בשנות ה-40 כאשר תנועת השחרור הלאומית הייתה עדיין עובר חלש מיד לאחר הנכבה... יש לשנות את כללי המשחק, לחשוף את חמאס במערומיה ולגנותה לחלוטין ... בעימות שלה עם העם, היא נועצת את פגיונותיה בגבו לטובת ישראל."[17]
אנשי הרש"פ: ההסכם פוגע בסמכות אש"פ וזורע פיצול בין הגדה לעזה
דוברי הרש"פ טענו כי בחתימתה על הסכם, חמאס תנציח את הפילוג בעם הפלסטיני, תביא לניתוק הגדה המערבית מעזה ולחיסול כל סיכוי לפיוס בינה לפת"ח. הם האשימו את החמאס בערעור על סמכות אש"פ, בהעדפת הישרדותה בשלטון על האחדות והרצון להקים מדינה לכל הפלסטינים.
דובר פת"ח אחמד עסאף, אמר: "חמאס מכרה את אל-אקצא ואת הגדמ"ע תמורת מיליארדים. המו"מ הוא ויתור על זכויות הפלסטינים. בניית נמל, הסרת הסגר וקיום הודנה בעזה הם בגידה והנצחת ההפרדה בינה לגדמ"ע."[18]
במאמר עמדה כתב פעיל פת"ח מבית לחם עוני אל-משני: "חמאס מנהלת מו"מ כדי להנציח את שלטונה בעזה... היא שברה את העיקרון שלה שלא לנהל מו"מ עם ישראל רק למען השלטון. חמאס תצליח להמשיך לשלוט בעזה, אך יהא לכך טעם מר של בגידה ושל תבוסה לאומית. חמאס תצליח להנציח את הפיצול בין הגדמ"ע לעזה."[19]
השר לשעבר ברש"פ אשרף אל-עג'רמי, כתב במאמרו: "אין לקנא בחמאס לנוכח קריסת הסיסמאות וההצהרות שחזרה עליהן שנים ארוכות... למשל: 'לא למו"מ, לא לוויתורים על אדמת פלסטין השלמה בהיותה אדמת ווקף אסלאמי', כאשר בפועל היא מקבלת הרבה פחות ממה שקיבלו פלגי אש"פ ובראשם פת"ח. אלה הואשמו בבגידה רק משום שהסכימו לפתרון המדינה הפלסטינית העצמאית בשטחים שנכבשו ב-1967 והואשמו שוב בבגידה משום שקיבלו את הסכם אוסלו."[20]
תגובות חמאס: מכחישה קיום מו"מ אך בד בבד מצביעה על יתרונותיו
תנועת החמאס היתה ערה לביקורת כלפיה מצד הרש"פ. לצד הדיפת הטענות נגדה היא הגנה על ההסכם המתגבש עם ישראל, תוך הצגת המגעים עימה כעקיפים ולא ישירים. הראשון שחשף את המגעים בין ישראל לחמאס הוא אחמד יוסף ששימש יועצו המדיני של ראש ממשלת חמאס לשעבר אסמאעיל הנייה. את המגעים הוא כינה "דרדשאת", כלומר שיחות בלתי רשמיות או פטפוטים והכחיש קיומו של מו"מ ישיר עם ישראל. הוא אמר ש"יש דרדשאת בין תנועת חמאס לישראל בתיווך אירופי" והוסיף: "צפויות הפתעות בנושא השבויים הישראליים... יש מגעים ליצירת ברית סעודית, תורכית קטרית ולפיוס בין מצרים לתורכיה וקטר, דבר שיביא לשיפור ביחסי חמאס עם מצרים." [21]
אחמד יוסף[22]
יצוין כי בדרך כלל גישתו הפרגמטית יחסית של יוסוף שונה מהעמדות שמציגה חמאס כלפי חוץ. ייתכן כי דבריו הם בלון ניסוי שנועד לבחון את תגובת הציבור או שמטרתם היא העברת מסרים. לרוב בכירי חמאס מתעלמים מדבריו, ובמקרים אחדים הם מכחישים אותם כפי שעשה זאת בכיר בחמאס אסמאעיל רדואן: "אין דיאלוג או מגע עם האויב אלא דרך הרובים... יוסף אינו מייצג את עמדתה הרשמית של התנועה ואינו משקף אותה, אלא הביע את דעתו האישית כמו כל פוליטיקאי או פרשן."
הפעם, בנושא המגעים עם ישראל, היו שהצטרפו לדברי אחמד יוסף בניסוחים שונים ממנו מעט. אוסאמה חמדאן הממונה על היחסים הבינ"ל בחמאס הבהיר: "חמאס קיבלה הצעות בכתב בנושא התהדיאה עם ישראל, היא בוחנת אותן ותשיב לגורם שהציגן." [23] לעומת זאת, חבר הלשכה המדינית של חמאס מוסא אבו מרזוק, טען: "תנועת חמאס לא קיבלה בכתב מגורמים אירופים שום רעיונות לתהדיאה עם ישראל."[24]
היחס הדו-משמעי למגעים עם ישראל ניכר בדברי אסמאעיל הניה, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס. בישיבת הנהלת האיגודים המקצועיים של התנועה בעזה ב-11 באפריל 2015, אמר הניה: "אנו פונים למו"מ עקיף (עם הכיבוש) בכמה נושאים ובהם הקמת נמל. תורכיה שהחלה לפעול בנושא, הציעה אותו לאירופים והם הסכימו על הקמת נמל בעזה... אך הרש"פ ומצרים הביעו התנגדות."[25] בעצרת בח'אן יונס, הוא דיבר באופן שונה: "לוחמי חמאס וגדודי אל-קסאם ניהלו מו"מ עם האויב אבל בכוח, בלחימה וברובה במסירת הנפש ובשדות הקרב של הג'יהאד."[26]
ראש הלשכה המדינית של חמאס ח'אלד משעל אמר כי ישראל ביקשה מחמאס באמצעות מתווך אירופי לשחרר 'שני חיילים ושתי גופות' מהמלחמה האחרונה (צוק איתן) וכי "תנועתו נמנעה מלהשיב ומסרה למתווך שהיא לא תנהל כל סוג של מו"מ בשאלות אם יש ברשותה שבויים ישראליים, מה מצבם, מה מספרם ואם הם חיים או מתים. חמאס לא תספק שום מידע בעניינם לפני שישראל תשחרר את האסירים הפלסטיניים ששוחררו בעסקת שליט בשנת 2011 ונעצרו שוב לאחר מכן."[27]
גם באמצעי התקשורת של חמאס דיווחו על התהדיאה. ביטאון חמאס אל-רסאלה דיווח מפי בכיר בתנועה שדיבר בעילום שם: "ההצעות שהוגשו יכולות להיות בסיס שהפלסטינים יסכימו לגביו בייחוד שהן חלק מהדרישות שהגישו הפלגים בשיחות התהדיאה עם ישראל בקהיר [במלחמה האחרונה], אלא שהפלגים הפלסטיניים צריכים לדון כמה זמן תימשך ההודנה ומה הם תנאיה."[28]
אחמד יוסף: אפילו הנביא מוחמד חתם על חודייבייה
בתשובותיו של אחמד יוסף לכל אלה שכתבו על אודות חשיפתו את השיחות הוא הבהיר שלא תמיד הוא מייצג את חמאס, אך הפעם יש לו מידע על השיחות ורמז כי דיווח עליהן בתקשורת מטעם התנועה. יוסף טען כי חמאס אינה מנהלת מו"מ משום שישראל לא רוצה בכך ומשום שאש"פ הוסמך לנהלו. עם זאת, לדבריו, לעתים יש להיות פרגמטיים: "אכן במקרים רבים אינני מייצג את עמדת התנועה... אך בפוליטיקה יש פרשנויות, הדלפות, מסרים סמויים שצריך להעבירם לזירה הפלסטינית, למדינות ערב השכנות, למדינות המוסלמיות ולעולם. מתוקף תפקידי ככותב והוגה דעות וקשריי הענפים ייתכן שברשותי מידע ונתונים רבים יותר ממנהיגים אחרים בחמאס. הדרך שבה נהג [רדואן] בדברו על מעמדי בתנועה ועל יכולתי לשקף את עמדותיה לא מוצאת חן בעיניי. כבר 45 שנה אני חבר בתנועה ומילאתי תפקידים רבים. מבחינת ההיררכיה הארגונית אני במקום גבוה ממנו, ולכן דבריו על אודותיי מחייבים אותו להתנצל..."[29]
אחמד יוסף ניסה להצדיק מו"מ והסכמים בטענה שהנביא מוחמד עשה זאת ורמז כי אין חובה למלא אחריהם. "חמאס איננה בעד מו"מ עם הכיבוש ולא משום שהדבר מותר או אסור, אלא מתוך שכנוע שלישראל ולממשלת נתניהו אין חזון פוליטי של שלום עם הפלסטינים. השפה היחידה היא לאחוז ברובה ולגייס את האומה הערבית והאסלאמית למערכה המכרעת נגד הכיבוש... אין בחמאס או בהיסטוריה ובאידיאולוגיה שלה משהו המעיד על רצון לקיים מו"מ עם הכיבוש. היא השאירה זאת לאש"פ, לרש"פ ולנשיא מחמוד עבאס. חמאס מתנגדת כאשר היא רואה שעקרונות הבעיה הפלסטינית בסכנה ופוגעים בקדושתה... איננו רוצים במו"מ, אך נישאר נאמנים למפעל הלאומי הפלסטיני... יש מקרים של אינטרסים ופרגמטיזם. הלקח שצריך להפיק במו"מ הוא מידת ההצלחה שלך להגיע למבוקשך ולהשיג את שאיפותיך. ההיסטוריה האסלאמית ידעה יותר מ- 800 חוזי שלום שחתמו המוסלמים עם אויביהם, והמפורסם ביותר הוא הסכם חודייבייה שמוחמד חתם עליו עם כופרי מכה וכן חוזה אל-רמלה בין צלאח אל-דין לצלבנים."[30]
כתב אחר בביטאון חמאס אל-רסאלה מוחמד אל-ג'מל כתב כי "יש אנשי חמאס שהחלו לדרוש לקיים מו"מ ישיר עם ישראל בשל עוינותה של מצרים כלפי התנועה. עובדה היא כי אלה השוללים זאת אינם פועלים מתוך התנגדות עקרונית או הלכתית, אלא מתוך עמדה טקטית הקשורה למאזן הכוחות... הם גם מזכירים כי הנביא ניהל מו"מ עם יריביו היהודים וגם הפוליתאיסטים כמה פעמים... עם זאת עמדתה המסורתית של הנהגת חמאס היא שאין מנהלים מו"מ ישיר עם ישראל."[31]
בעל טור באתרי חמאס אבראהים אל-מדהון כתב: "חמאס יכולה כיום למלא תפקיד מדיני בולט וחשוב, כולל חתימה על הסכמים להודנה ארוכה יחסית ולהימנע מעימותים, אך מובן שהדבר ייעשה במדיניות שונה מזו שהתרגלו אליה הישראלים מול עבאס ובדרך שונה מדרכו. חמאס ניהלה מו"מ עקיף לפני כן ואין כל מניעה הלכתית או לאומית וגם לא וטו פוליטי להצטרף למו"מ ישיר. חמאס כנה וברורה ואם יהיו מגעים, היא תכריז עליהם. כל תהדיאה שחמאס תאשר לא תכלול פירוק נשק או פיזור קבוצות ההתנגדות או מלחמה בהן."[32]
בעלי טורים: המו"מ נועד להקל על תושבי עזה בלי להכיר בתנאי הקוורטט
דוברי חמאס הגדירו את טענות עבאס נגד התנועה "שקרים" וניסו לגמד את הממד הפוליטי של המו"מ ולשוות לו ממד הומניטארי שכל מטרתו היא להקל את חיי הפלסטינים. למיס אל-המץ כתבה בביטאון חמאס: "היסטריה פוליטית פקדה את הרש"פ ואת ראשה רק לשמע הידיעות על מאמצים לייצוב התהדיאה."[33] הטענה המרכזית של חמאס הייתה שהיא דואגת להקל את סבלו של העם ותו לא, כדברי אוסאמה חמדאן, הממונה על יחסי החוץ בתנועה: "ההצעה שתגיש חמאס לא תחרוג מפעילות למען סיום המצור, וחמאס תשקול זאת בחיוב בשל הסבל של העם הפלסטיני." [34]
עוד טענו אנשי חמאס כי אין כל שינוי במדיניות חמאס בעניין הסכם או מו"מ עם ישראל שהרי כבר באוגוסט 2014 חתמו ישראל וחמאס על הסכם תהדיאה, אך מצרים לא השלימה אותו. אוסאמה חמדאן אמר: "הרעיונות [שהועלו במו"מ העקיף] קשורים לנושא השלמת תיק התהדיאה שנדון בתקופת התוקפנות הישראלית האחרונה נגד רצועת עזה. ההצעות קשורות בהשלמת התהדיאה שלאחר המלחמה האחרונה נגד עזה." [35]
היו שתירצו את הסכמת חמאס להצטרף למו"מ בעמדות השליליות שנקטו מצרים והרש"פ כלפי חמאס. בעל טור באתרי חמאס אבראהים אל-מדהון כתב: "הנשיא מחמוד עבאס דחף את הרצועה לאמץ את אופציית המו"מ בכך שהתנגד ליישם את סעיפי הפיוס, לשלב את פקידי [חמאס] ברש"פ ולהסיר את המצור."[36] כתב אחר באל-רסאלה מחמוד הניה ציטט הערכות לפיהן "הרש"פ לא הותירה לחמאס אופציה זולת פתרון דו-צדדי לבעיות הרצועה ודבר זה הוביל את מנהיגיה להיענות בחיוב להצעות האירופיות."[37]
תגובות אחרות לטענות הרש"פ גרסו כי זו מתנגדת למו"מ משיקולי יוקרה ומחשש שהמו"מ יניב הישגים שיחשפו את אזלת ידה של הרש"פ בכל הנוגע לרווחת הפלסטינים ולאינטרסים שלהם ואת כישלונותיה בתהליך המדיני. בעל טור באתרים המזוהים עם חמאס, פאיז אבו שמאלה, כתב: "משמעות הצלחת המו"מ היא שתנועת חמאס תשיג במו"מ עקיף הישג מדיני, לאומי וגם הישג בחיי היום-יום של העם הפלסטיני בלי להכיר בתנאי הקוורטט ובלי להכיר בישראל. זו השפלה לרש"פ שהכירה בישראל ולא זכתה בהישג מדיני מינימלי במשך 22 שנות מו"מ ישיר."[38]
מחמוד אל-זהאר: אין כוונה להקים מדינה בעזה; מטרתנו - כל פלסטין
אנשי חמאס דחו על הסף את טענת הרש"פ בדבר חתירה להקים מדינה בעזה. הם הבהירו כי כל הסכם ייעשה בהסכמת כל הפלגים הפלסטיניים וכי אפילו בעת שלטונה הבלעדי בעזה חמאס לא פעלה לכינון מדינה עצמאית ברצועה. בכיר חמאס מחמוד אל-זהאר אמר כי חמאס לא תסתפק בפחות מכל אדמת פלסטין ומכל העקרונות. לדבריו, "בכל חלק מפלסטין שישוחרר יש להקים את הממשל שלנו ואפשר לכנות את הממשל הזה בכל שם. אין זה אומר שאנו מכירים בזכותו של האויב על טפח מפלסטין. אפשר לקרוא לממשל הזה אמירות או מדינה כל עוד המונח אינו סותר את העמדה הבסיסית שכל פלסטין שלנו".[39]
גם דובר חמאס פוזי ברהום הכחיש שקיים מו"מ בין ישראל לחמאס על הקמת ישות פלסטינית נפרדת וטען כי מדובר בידיעה שקרית: "האם חמאס שניהלה שלוש מלחמות שנהרגו בהן מנהיגים ומפקדים באמת מנהלת מו"מ עם האויב הישראלי ושואפת להקים ישות נפרדת בעזה ולחסל הנושא הפלסטיני?" לטענתו חמאס לא תוותר על טפח אדמה מפלסטין. "פלסטין מהים עד הנהר לפלסטינים. לא נכיר בישראל. ההתנגדות בכל צורותיה לגיטימית עד לשחרור כל פלסטין."[40]
* יעקב כ. חוקר את הזירה הפלסטינית במכון ממרי
[1] אל-איאם (רש"פ), 13.6.2015
[2] הסכם חודייביה נערך בין הנביא לאויביו במכה בשנת 628 לעשר שנים, אך הופר מקץ שנתיים עם כיבוש מכה בידי מוחמד. ההסכם הוא תקדים לחתימת הסכמי שלום לזמן מוגבל כשטובת המוסלמים היא השיקול העליון.
[3] אל-רסאלה (עזה), 4.6.2015
[4] אל-רסאלה (עזה), 4.6.2015
[5] אל-איאם (רש"פ), 2.5.2015
[6] אל-רסאלה (עזה), 4.6.2015
[7] אל-רסאלה (עזה), 30.4.2015
[8] אל-איאם (רש"פ), 2.6.2015
[9] אל-חיאת (לונדון), 1.6.2015
[10]ו www.felesteen.ps , 1.6.2015
[11]ו www.amad.ps , https://www.elwatannews.com, 20.5.2015
[13] אל-איאם (רש"פ), אל-רסאלה (עזה), 16.6.2015,
[14] אל-איאם (רש"פ), 1.5.2015
[15]ו www.amad.ps , 19.5.2015
[17] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 2.5.2015
[18]ו www.alwatanvoice.com, 30.4.2015
[19]ו https://www.maannews.net/, 3.5.2015
[20] אל-איאם (רש"פ), 13.5.2015
[21]ו https://www.maannews.net, 4.5.2015
[22]ו https://www.maannews.net, 4.5.2015
[23]ו www.amad.ps , 16.6.2015
[24]ו https://paltoday.ps, 16.6.2015
[25]ו www.amad.ps , 19.5.2015
[26]ו www.palinfo.com, 16.4.2015
[27] ואל-איאם (רש"פ), 9.7.2015
[28] אל-רסאלה (חמאס),20.6.2015
[29]ו https://www.maannews.net, 4.5.2015
[30]ו https://www.maannews.net, 4.5.2015
[31] אל-רסאלה (עזה), 30.4.2015
[32] אל-רסאלה (עזה), 6.4.2015
[33] אל-רסאלה (עזה), 4.5.2015
[34]ו www.amad.ps , 16.6.2015
[35]ו www.amad.ps , 16.6.2015
[36] אל-רסאלה (עזה), 6.6.2015
[37] אל-רסאלה (עזה), 15.6.2015
[38]ו www.felesteen.ps , 17.6.2015
[39]ו www.amad.ps, 14.4.2015
[40]ו www.palinfo.com, 13.4.2015