המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
נציג מצרים בסבא"א לשעבר: נחוץ גרעין ערבי לאיזון אסטרטגי
15/3/2015

 

נציג מצרים בסבא"א לשעבר:

יש הכרח בגרעין ערבי כדי ליצור איזון אסטרטגי באזור


האינטלקטואל, הדיפלומט וחבר הפרלמנט המצרי לשעבר, ד"ר מוצטפא אל-פקי, שהיה יו"ר הוועדה לקשרי חוץ בפרלמנט המצרי בתקופת מובארכ ואף שימש כנציג המצרי בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בווינה בסוף שנות ה-90, קרא במאמר שפרסם ביומון אל-חיאת היוצא לאור בלונדון ב-18.11.14, למדינות ערב לאמץ מיזם גרעיני גדול על מנת להשיב את האיזון האסטרטגי לאזור. לדבריו, הערבים אינם יכולים להישאר מכותרים על ידי הגרעין הישראלי והגרעין האיראני שהם כחרב המונפת מעל צווארם. אל-פקי הדגיש כי בעידן הנוכחי כוח הוא הדרך להשיג הרתעה ולהשיג זכויות וצדק ולכן אין מנוס מגרעין ערבי. במאמרו טען אל-פקי כי ארה"ב, המערב וישראל מנסים לסכל כל ניסיון ערבי לפתח נשק גרעיני, ורמז כי גורמים אלה עומדים מאחורי חיסול מדעני גרעין ערביים בשנים האחרונות.

 

ראוי לציין כי עוד ב-2002, קרא אל-פקי לערבים, בסדרת מאמרים שפרסם,  להשיג נשק גרעיני, לצורך איזון אסטרטגי מול ישראל.[1]


ד"ר מוצטפא אל-פקי

 

להלן תרגום קטעים מן המאמר שפרסם לאחרונה:[2] 


כוח הוא הדרך להשיג צדק; נשק גרעיני יעניק לאומה הערבית ערך ומעמד

"בעשורים האחרונים נפוצו סיפורים ומחקרים אודות היכולות הגרעיניות הערביות ואודות סיכוייהן בעתיד לאור המצב הנוכחי האזורי והבינ"ל. אני נמנה עם אלו הסבורים שיכולות גרעיניות מהוות לא רק גורם הרתעה, אלא גם ביטוי של גאוות מולדת ושל מעמדה הבינ"ל...

 

ראשית, עוצמתם של אומות ושל עמים נמדדת לפי יכולתם להגן על עצמם ולשמור על ביטחונם הלאומי ועל האינטרסים העליונים שלהם. כל אלה לא יתאפשרו להם, אלא באמצעות יכולות צבאיות מוכרות וידועות לכל, משום שאנו חיים בעולם שבו צדק וזכויות מוּשׂגים רק על פי הגיון של כוח, בין אם על ידי שימוש בו או על ידי איום להשתמש בו.

 

מה רבים הם העניינים הצודקים שבעליהם לא יכולים להשיג את המגיע להם משום שהצד השני גוזל, משתולל, כובש את האדמה ורומס את המקומות הקדושים לעיני כל העולם, תוך התעלמות מהלגיטימיות [הבינלאומית], רק בשל יכולתו לעשות זאת ובהיותו רחוק מהרתעה ובטוח מעונש. בדבריי אלה אינני קורא להפיכת המדינות למחסני נשק..., אלא אני מזהיר מפני ויתור על הזכויות או זלזול בהשגת כוח, משום שזוהי הדרך להשגת הזכויות ולמימוש הצדק.

 

לפיכך אינני מופתע מטענותיו החוזרות ונשנות של הכותב הערבי ג'יהאד אל-ח'אזן [עורכו לשעבר של היומון הערבי אל-חיאת היו"ל בלונדון וכיום בעל טור ביומון], כי חשוב שכמה ממדינות ערב יאמצו מיזם גרעיני גדול,[3] שכן הגיע הזמן ליישם זאת נוכח הארסנל הגרעיני הישראלי הכולל למעלה ממאתיים ראשי נפץ גרעיניים...

אנו [שבים ו]מעלים את הנושא הזה משום שאנו מאמינים שנשק גרעיני - מבלי להתחשב בסכנות, בעלויות ובקשיים הכרוכים בו – הוא זה שיעניק לַאומה [הערבית] ערך ומעמד בתקופה שבה נשקפים [לה] איומים חסרי תקדים מבית ומחוץ.

 

שנית, שימוש באנרגיה גרעינית למטרות שלום - החל מהפקת חשמל, דרך התפלת מי ים וכלה בעשרות פעולות חיוניות וחשובות לחברות המודרניות – הפך לצורך שאי אפשר להתעלם ממנו... ההבדל בין שימוש באנרגיה גרעינית למטרות שלום לבין ייצור נשק גרעיני כבר איננו הבדל גדול. הטכנולוגיה הגרעינית נמצאת כיום כמעט בהישג ידם של כולם ואיננה עוד סוד השמור רק למדינות החברות במועדון הגרעיני. במהלך עבודתי במשך שנים כנציג מצרים בסבא"א, גיליתי שהשימושים הטכנולוגיים הנובעים מאנרגיה זו רבים לאין ערוך מהשימושים האחרים בעלי האופי האסטרטגי או הצבאי. לפיכך, האיסור המערבי על מיזמים גרעיניים אינו אלא איסור על קידמה ופיתוח ועל פתיחת אופקים מבטיחים לעתיד במדינות רבות מאוד הסובלות ממחסור באנרגיה...

 

מטרתה של תכנית הגרעין האיראנית היא צבאית; נשק גרעיני ערבי – סיוט למערב ולישראל

כולנו עקבנו אחר התפתחות תיק הגרעין האיראני ואחר המעבר שלו לשלבי העשרת האורניום וייצור הדלק הגרעיני. אני נמנה עם אלו הסבורים שהמטרה האיראנית היא בראש ובראשונה אסטרטגית-צבאית, וקשה לאסור זאת על איראן בשעה שהמערב אפשר קיומו של ארסנל גרעיני ב'ישראל'. הערבים לא יישארו כיתומים ליד שולחנם של קמצנים נבזים [כלומר: כמסכנים שאין מי שיעזור להם], המכותרים בין שתי תכניות גרעיניות המהוות יחדיו כלי הרתעה, ולו מורלי, שהוא כחרב המאיימת על צווארם של הערבים בעתיד.

 

הופתעתי לפני שנים כאשר בכיר אמריקאי ביקש להיפגש עמי בעת ביקורו בקהיר, בעקבות מאמר שכתבתי על הצורך במיזם גרעין ערבי. כשהוא ביקר במשרדי הוא נשא עמו תרגום של מאמרי זה לאנגלית. או אז נוכחתי לדעת שעניין השגתו של נשק גרעיני ערבי הוא סיוט עבור המערב, ועוד יותר עבור ישראל.

 

האם נשכח את נפילתם בזה אחר זה של מדענינו בתחום זה, החל מסמירה מוסא, וכלה ביחיא אל-משד?[4] יתרה מזו, שמעתי לאחרונה שמדענית מצרית דגולה שהייתה עוזרת של ד"ר אל-משד, מצאה את מותה גם כן, כאשר עשתה את דרכה חזרה [למצרים] בפעם האחרונה במטוס השייך לחברת התעופה המצרית שהופל במים הטריטוריאליים האמריקאים בצאתו מנמל התעופה בניו יורק לקהיר! רשויות התעופה האזרחיות האמריקאיות עמדו בשעתו על כך שהמטוס נפל משום שהטייס החליט להתאבד באמצעותו![5]

 

ברצוני להזכיר לכולם שמצרים החלה בתכנית גרעינית בשנות ה-50 של המאה הקודמת תחת פיקוחו של צלאח הדאית, אך אסון [מלחמת] 1967 [נגד ישראל] עצר את התהליך לגמרי ומצרים הסתפקה בכורים קטנים למטרות מחקר בלבד. תמיד כשאנו חושבים להקים תחנות גרעיניות גדולות אומרים לנו ש'הביטחון הגרעיני' הוא עניין מסובך ושבים ומזכירים לנו את אסון צ'רנוביל ואת הסכנות הפוטנציאליות הצפויות לנו בעניין זה. כמו כן חוזרים על סיפור משאל העם האוסטרי שתוצאותיו הובילו לעצירת תחנות האנרגיה הגרעינית על פי רצון העם מתוך דאגה לשלום המדינה! אלו גם אלו שכחו ששתי מדינות גדולות השייכות לכדור הדרומי – הודו ופקיסטן – הפכו למדינות גרעיניות למרות דלות המשאבים וכובד הנטל של ריבוי האוכלוסין [בהן], משום שהחזקה בתכנית גרעין בג'ונגל הבינ"ל בן זמננו הפכה להכרח...

 

ישנו איסור סמוי על כל ניסיון ערבי להשיג נשק גרעיני

האם ניתן להעלות על הדעת שהמשאבים הכספיים הערביים האדירים או חלק קטן מהם לא נוצלו לצורך ייצור נשק גרעיני, בעוד שהאחרים נהנים ממנו[?] אפילו מדינות עניות יחסית הצליחו להשיג [תכנית גרעין], בעודנו עוקבים אחר המצב בדאגה ובהשתוממות משום שאנו רואים את מדיניות המוסר הכפול השולטת בעולם כיום. באחד הימים, בעת ביקורו בקהיר, אמר מנכ"ל סבא"א לשעבר, האנס בליקס - דיפלומט שבדי ששימש כשר החוץ של ארצו בטרם הפך למנכ"ל סבא"א למשך 16 שנה ברציפות – כי יש במצרים מסד מדעי בדמות ריכוז של מדעני אנרגיה גרעינית, ושיכולותיה אינן פחותות מאלו של אחיותיה במדינות המפרץ, כך שכניסת הערבים לעולם האנרגיה הגרעינית יכולה להיעשות דרך הדלת הראשית. אין זה סוד שיש איסור סמוי על כל ניסיון ערבי להשיג נשק גרעיני, בעוד שלישראל יש נשק גרעיני בכמות שיש בה כדי להרוס את [כל] האזור, בנוסף למדיניות ההרתעה המתמשכת מצד ישראל...

 

וזאת בנוסף למצור המוטל על המומחים הערבים בתחום האנרגיה הגרעינית. לאחרונה חוסלו כמה מהם בסוריה בלהט האירועים במדינה ערבית זו המתמודדת עם אתגרים מכל עבר.[6] כל אלה הם סימנים לסכנות שהאזור עומד בפניהן, ושהערבים משלמים את המחיר [בגינן] בכל מצב...

 

ישראל לא מהססת לרמוז מעת לעת שברשותה 'ארסנל גרעיני' ונשק להשמדה המונית. כאשר דולף מידע נוסף, הם לא מאשרים ולא מכחישים, אלא מותירים את העניין פתוח לכל דמיון, בניסיון להפחיד את הצבאות הערביים ולהדגיש את חשיבות 'נשק ההרתעה' שיש להם בלעדיות עליו באזור. לאחרונה פרסם העיתון [הישראלי] 'מעריב' דו"ח ובו פרטים על טילים בין יבשתיים בעלי ראשי נפץ גרעיניים, צוללות ומטוסים שברשות ישראל במסגרת הנשק הגרעיני הישראלי. בעשורים שעברו, שמרה ישראל על עמימות [גרעינית] ושאלת היקף הארסנל הגרעיני שלה נותרה נתונה לניחושים, אך מחקר אמריקאי חדש אישר שלישראל יש נשק גרעיני מותקן על טילים שיכולים להגיע בקלות לאיראן ולמדינות ערב בעת הצורך. כאשר הערבים חושבים על המידע  הישראלי הפרובוקטיבי הזה, הם מבינים את סכנת הנשק הגרעיני וחשיבותו. יתרה מכך, כמה מחקרים מאשרים שלישראל יש 400 ראשי נפץ גרעיניים ולא 200 בלבד, כפי שחשבנו. לכן, המסקנה הסופית של מחקר אובייקטיבי על המצב במזה"ת מאשרת שישראל ממשיכה במרץ לחזק את הארסנל הגרעיני שלה מחוץ למטריית סבא"א, כנשק הרתעתי הקובע עובדות בשטח בכל תנאי. בו בזמן, היא לא נרתעת מלתמוך בתנועות טרור כמו דאעש ואחיותיה כדי למוטט את יסודותיהן של מדינות המשרק הערבי ואף של יתר מדינות האזור...

 

הצורך בקיומה של תכנית גרעין ערבית הפך לצורך דוחק ביותר כדי להוות מסר ערבי שישיב את האיזון האסטרטגי לאזור וימנע מישראל או מאחרים לבצע הרפתקה גרעינית נגד מדינה ערבית בגין אמתלה כלשהי. טוב נהגו כמה ממדינות ערב כאשר נמנעו מלחתום על האמנה למניעת נשק כימי!..."



[1] ראו דו"ח ממרי (20.1.03): "תכנית הגרעין המצרית – חשיבה מחודשת" ודו"ח ממרי (13.10.13): "חידוש תכנית הגרעין של מצרים"

[2] אל-חיאת (לונדון), 18.11.2014

[3] למאמר של ג'יהאד אל-ח'אזן על הצורך בגרעין ערבי, ראה אל-חיאת (לונדון), 1.12.2014  

[4] סמירה מוסא היא מדענית גרעין מצריה שנהרגה בתאונת דרכים בקליפורניה ב-1952. יחיא אל-משד הוא מדען גרעין מצרי שנרצח בידי אלמוני במלון בפריז ב-1980.

[5] הכוונה היא להתרסקות טיסה 990 מניו יורק לקהיר ב-31.10.1999 ועליה מעל 200 נוסעים.  

[6] ארגון זכויות אדם סורי דיווח כי בתחילת נובמבר 2014 נהרגו בצפון דמשק 4 מהנדסי גרעין סורים ומהנדס גרעין איראני העובדים במרכז המחקרים המדעיים בצפון הבירה. החמישה נהרגו במארב שהוטמן לשיירתם. www.syriahr.com, 10.11.2014 אף גורם לא נטל אחריות עד כה. איראן הכחישה כי מהנדס גרעין איראני נהרג בסוריה וטענה כי אין אף מהנדס גרעין איראני בסוריה.  www.syria-news.com, 12.11.2014

תגיות