מאבק הכוח באיראן (ט"ז): שופר המחנה האידיאולוגי כיהאן מתרה כי רוחאני יודח; מכנה את הזרם הפרגמטי "סוטה"
ערב 'יום המהפכה' באיראן המצוין ב-11.2.2015, הגביר היומון כיהאן, המקורב למנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, את מתקפתו על ראשי הזרם הפרגמטי, האשמי רפסנג'אני והנשיא חסן רוחאני וכינה אותם במאמר מערכת ב-7.2.2015 "זרם סוטה": אנשים הסוטים מדרכה של המהפכה ומהוראות מייסד המהפכה ח'ומיני והמנהיג ח'אמנאי, ופועלים, תוך התחזות למהפכנים, לטובת אמריקה וישראל, אויבות המהפכה.
כיהאן המשיך להאשימם בהעדפת רווחתם וטובתם האישית על פני ערכי המהפכה והתמקד בעיקר ביצוא המהפכה – ערך, שלדבריו, ראשי המחנה הפרגמטי מבקשים לנטוש כביכול בשם קידום טובת העם האיראני. כיהאן מתח ביקורת נוקבת על מוכנותם של ראשי הזרם הפרגמטי לוותר על יצוא המהפכה האיראנית לתימן בתמורה לוויתורים אמריקאים במו"מ הגרעיני לטובת טהראן והביע סיפוק מכך שראשי הזרם, רוחאני ורפסנג'אני, מנועים מלקבל החלטות – המופקדות בידי משמרות המהפכה – לגבי אזורים שהמהפכה האסלאמית התפשטה אליהם בפלסטין, עיראק, סוריה, לבנון, תימן ובחריין.
בנוסף, כיהאן הזהיר פעמיים במאמרו את ראשי המחנה הפרגמטי מפני הדחה מתפקידם ונידוי פוליטי כפי שארע בעבר לקבוצות פוליטיות באיראן שקראו להדברות עם המערב או להעמקת חירויות האזרח והאדם.
כיהאן: הזרם הסוטה יסולק מן הזירה הפוליטית ברגע שהתנגדותו למהפכה תיחשף
במאמר המערכת ב-7 בפברואר 2015, כתב כיהאן: "היום, כמו יום למחרת ה-11 בפברואר ב-1979, מתכוון זרם סוטה לכלוא את המהפכה האסלאמית בתוך גבולותיה הגיאוגרפיים של איראן ואף לרוקנה מתוכנה האמתי בתוך גבולות המדינה. כבר מאז ראשית המהפכה ובמיוחד היום מאמץ זה מבוצע כביכול בשם טובת המדינה והעם. הקריטריון החשוב ביותר של זרם זה, מן ההתחלה ועד היום, הוא הסתפקותם באמירות מאד כלליות בנוגע לסוגיות אסלאמיות ומהפכניות, במטרה להסתיר את ההתנגדות האמתית, המעשית והנסתרת לאסלאם ולמהפכה.
הם יודעים שברגע שבריחתם מהאסלאם והתנגדותם למהפכה תיחשף ע"י העם, הם יסולקו מן הזירה הפוליטית ויישלחו אל ארכיון ההיסטוריה לנצח. נכונות עיקרון זה משתקפת בגורלן של [הקבוצות הפוליטיות באיראן] - החזית הלאומית, תנועת החופש, קבוצת בני צדר ואחרים.
לפי היסודות האסלאמיים והוראות האמאם ח'ומיני [מייסד משטר המהפכה], ולפי הוראות האמאם ח'אמנאי, המהפכה האסלאמית איננה יכולה להיות בשום אופן תופעה פנימית ותחומה ב[גבולותיה] הגיאוגרפיים של איראן. הוראות האסלאם ופסוקים רבים בקוראן הגדירו את שליחות האדם או החברה המוסלמית באופן חוצה גבולות ואף חוצה דתות, כלומר באופן הנוגע לאנושות [כולה]. בפסוקים רבים מורה הקוראן מפורשות לאדם ולקהילת המאמינים להיערך ללחימה נגד העושק בכל מקום שבו קיימים עושק ותוקפנות, ולא לחסוך במאמץ בדרך הזאת...
השקפתו של האמאם ח'אמנאי נשענת על אותה תובנה אלוהית. הוא מאמין בהמשך הדרך שתוביל את המהפכה האסלאמית לסוף טוב ותסלול את הקרקע להופעת המהדי. כתוצאה מכך, אם תנועת העם האיראני תימשך והשיח של האומה האיראנית יתקדם, מסלול ההיסטוריה ישתנה והעולם ייכנס לשלב חדש...
כשעוברים על נאומי האמאם [ח'ומיני] והמנהיג [ח'אמנאי] נתקלים במילות מפתח מיוחדות ... והן 'פיקדון מאת האמאם הנעלם', 'הדרך להקלת הופעת [האמאם הנעלם]'... שינוי 'מסלול ההיסטוריה', 'שלב חדש בחיי האומות', 'יישום מוחלט של הסיסמאות' ו-'פעולה עאשוראית'... ברור לחלוטין שאי אפשר לקדם את המטרות האלה בקלות. כפי שמוזכר בדברי המנהיג [ח'אמנאי], יש צורך במאמץ עאשורא, [כלומר] קבלת סיכון והקרבה. [בניגוד לכך], רודפי הרווחה והנחת אינם יכולים לקבל את האחריות שדורשת המהפכה הזאת ולכן הם עוזבים אותה. ואולם חלק מרודפי הרווחה רוצים להשיג במקביל את [כל] העולם ולשלוט על אחרים. לכן, במקביל לרדיפת הרווחה הם לא מוותרים על השליטה במשרות מפתח והם מוכנים לעשות הכל כדי לאחוז בהן. לכן הם משתמשים במגוון שקרים שחלק מהם הוא העמדת פני מהפכנים והעמדת פני אסלאמיים... האמאם [ח'ומיני] חש סכנה חמורה [מפניהם] והזהיר את הציבור ואת המוסדות האחראים במשטר 'אל תניחו למהפכה ליפול בידי [אנשים] בלתי ראויים ובלתי אמינים'. בלתי ראויים אלה הם למעשה אותם אלה השואפים להפוך את המהפכה האסלאמית תחילה למשטר הרפובליקה האסלאמית ולאחר מכן למדינת איראן ולבסוף לזיכרון בהיסטוריה, ו[בכך] להניח את דעתן של אמריקה וישראל...
מעניין שחלק מאותם אלה במנגנונים הרשמיים האומרים 'מה נוגעים לנו פלסטין, עיראק ותימן', מביעים במו"מ הבילטרלי עם אמריקה ואירופה את נכונותם לפתור את תיק תימן באופן שיסיר את דאגות ישראל וסעודיה. כיצד הקבוצה הזאת – שכבר אין לה שום מעמד בקביעת מדיניות [איראן] בסוגיות פלסטין, עיראק, סוריה, לבנון, תימן, בחריין וכל מקום מהפכני אחר, ואשר למשאלות הלב שלה אין קשר למשטר הרפובליקה האסלאמית – אומרת 'מה זה קשור אלינו' בנוגע לסיוע [איראן] לעמי הארצות האלה, כאשר בה בעת היא גוררת את המהפכות שם לטובת תיקון היחסים עם סעודיה ואמריקה ורוצה להשתמש בהן [במשברים אלה] כמו בסחורה הנמצאת בידי הדיפלומטים...
בסוגיות חוץ, הזרם הסוטה טוען שצמצום ההתלהבות וסיסמאות המהפכה יועיל לאיראן ויבטיח את שימור האינטרסים הלאומיים, ושזהו הכרח שלא ניתן להתחמק ממנו. אולם, בכירי [המשטר] אינם יכולים לבחור האם להיות מהפכנים או לא, שכן כולם חייבים להיות מהפכנים אחרת משרתם בשורות המהפכה תהיה בלתי לגיטימית.
זאת ועוד, כאשר אויבי המהפכה האסלאמית הגדולים ביותר מדברים על החלשתה הם פונים תחילה להשפעתה באזור... [אולם] מתברר שמדיניות חוץ המבוססת על סיסמאות המהפכה האסלאמית והמטרות בלתי ניתנות לשינוי שהתוו האמאם [ח'ומיני] והמנהיג [ח'אמנאי], זוכה לגיבוי מצד מרבית העם האיראני ומבטיחה את בכורתה ואת האינטרסים הלאומיים...
מבט על התמורות האינטנסיביות באזור ובמיוחד בחודשים האחרונים בעיראק [המבטאות] תבוסה מוחצת של הטרור הנתמך ע"י אמריקה, סעודיה, תורכיה ואחרים – ומה שקורה היום בתימן, מוכיח אוטומטית שחלק גדול מסיסמאות המהפכה האסלאמית התגשם או שהוא בתהליך של הגשמה. זאת בשעה שלזרם [הפרגמטי] הזה... אין שום הישג היום, הוא לא הגיע לשום פסגה שיוכל להתפאר בה..."[1]
