המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
רפסנג'אני מול ח'אמנאי (י"ג): המחנה הפרגמטי: משה"מ מסוכן לאיראן
21/1/2015


רפסנג'אני נגד ח'אמנאי (י"ג): המחנה הפרגמטי במאמר התקפה ללא תקדים נגד משה"מ: מזהיר מפני הפיכה צבאית והשתלטות משה"מ על איראן

 

הקדמה:

נראה כי המחנה הפרגמטי באיראן ממקד התקפותיו כנגד היריב העיקרי – משמרות המהפכה (משה"מ). נשיא איראן רוחאני קרא להילחם בשחיתות, ברמיזה ברורה למשה"מ, כאשר קרא בכנס נגד שחיתות ב-8.12.2014, לצאת נגד ריכוז כוחות וסמכויות בידי גוף אחד: "אם נרכז במקום אחד נשק, כסף, יומון, אתר, וסוכנות ידיעות לבטח תיווצר שחיתות."[1]

 

ב-5 בינואר 2015 פרסם האתר ח'בר און ליין, המזוהה עם המחנה הפרגמטי באיראן, מאמר ביקורת חסר תקדים נגד ארגון משמרות המהפכה של איראן – הגוף הצבאי-הכלכלי הגדול במדינה ובעל ההשפעה הפוליטית. האתר התייחס לדברי הנשיא רוחאני מתחילת דצמבר 2014, פירש אותם והזהיר כי מוסד המרכז בידיו סמכויות צבאיות, משטרתיות, ביטחוניות, כלכליות, פוליטיות ותקשורתיות מסוכן למשטר, לעם ולמהפכה.

 

כותב המאמר, בלוגר בשם חמיד רזא שאה מוחמדי, הזהיר מפני האפשרות שאנשי משה"מ יבצעו בעתיד הפיכה צבאית וישתלטו על המשטר רשמית, וקרא להחזירם למחנות הצבא ולייעודם המקורי.

 

המאמר שסקר את שלבי הפיכתו של משה"מ מארגון שהוקם כדי להגן על המשטר לגוף בעל עוצמה כזו, אזכר את האיסור לעסוק בפוליטיקה שהחיל עליו מייסד המשטר איתאללה רוחאללה ח'ומיני והזהיר מפני מעורבותו הבולטת של משה"מ בבחירות למג'לס, לנשיאות ובבחירות בשנה הבאה למועצת המומחים – גוף הבוחר את מנהיג המדינה.

 

המאמר הוסר מן הרשת ונגד האתר הוחל בהליכים משפטיים. הנהלת האתר התנצלה וטענה שהפרסום נעשה ללא אישור מנהל האתר.

 

בכירי הזרם האידיאולוגי ובהם נציגי משה"מ טענו כי האחראים לפרסום הם בוגדים ומסיתים וקראו לזרועות הביטחון של איראן לנקוט צעדים נגדם כדי למנוע הישנות פתנה (מלחמת אזרחים).

 

להלן תרגום עיקרי מאמר ח'בר און ליין שהועלה לרשת בידי אתר האופוזיציה אנקלאב-י אסלאמי של הנשיא המודח של איראן בני צדר, וע"י בלוגר איראני שהעלה לרשת את צילום המאמר המקורי באתר ח'בר און ליין, ותגובות המחנה האידיאולגי:

 

מאמר ח'בר און ליין שהוסר מהרשת – צילום מסך שהעלה בלוגר איראני לרשת[2]

 

ח'בר און ליין: משה"מ יותר מסוכן מאשר מועיל

"לפני זמן מה, בכנס לאומי לשיפור התקינות המנהלית והמאבק בשחיתות, אמר הנשיא [רוחאני] בהצהרה חסרת תקדים ... ש'אם נרכז במקום אחד נשק, כסף, יומון, אתר, וסוכנות ידיעות, לבטח תיווצר שחיתות. אפילו אם יהיה מדובר באבו-זר וסלמאן [הצחאבה, חברי הנביא מוחמד הנחשבים לאנשי אמונו] הם יהפכו למושחתים.  לכן העולם קיבל שכל והפריד בין הכוחות האלה.'

 

הנאום הזה הפך במהרה לכותרת הראשית בחדשות והאצבעות הופנו לכיוון אחד בלבד [לעבר משה"מ]. למחרת, מפקד משה"מ הנכבד [מוחמד עלי ג'עפרי] הודיע ש'הנשיא לא התכוון אלינו,' ודובר הממשלה [נובח'ת] אמר שהיחסים בין הממשלה ומשה"מ טובים. הכל הסתיים בצורה טובה...

 

ברור שמשה"מ והבסיג' –  כגורמים יעילים בשמירה על המהפכה האסלאמית – מילאו תפקיד מפתח במשברים [שעברה] המהפכה. לאחר מהפכת 1978 הכוחות העממיים האלה הצטיידו בנשק קל ו[פעלו] ככוחות מזוינים ומילאו במקביל תפקיד של משטרה ושל ארגון המודיעין למען המהפכה. עם תחילת מלחמת איראן-עיראק, הכוח הסמי-צבאי הזה צמח במלחמה בהדרגה בהתאם לצו השעה...צויד באמל"ח כבד וכבד למחצה ופעל כגורם הראשי בהדיפת [איום] כיבוש המדינה, תוך הקרבת שהידים רבים ב[הגנה] על המולדת.

 

מוסד שבראשית המהפכה גילם את תפקיד המשטרה וכוחות הביטחון לפי צו השעה, ובמלחמה [1980-1988] תפקד כצבא, קיבל לאחר המהפכה אחריות לשיקום המדינה. מפקדת ח'אתם אל-אנביאא' [תאגיד הפרויקטים הכלכליים של משה"מ] ... הפך לקבלן של מיזמי בנייה. גם החוקה העניקה לכוחות הצבא האלה רשות לנצל את הפוטנציאל שלהם בעתות שלום לטובת ביצוע משימות לא- מלחמתיות ולשיקום [המדינה]. אך הסיפור לא נגמר כאן. שתי כהונות [של הנשיא] מחמוד אחמדי-נז'אד היו מקבילות למיליטריזציה של כלכלת המדינה תחת הכותרת של הפרטה והעברת חברות ממשלתיות גדולות –  מחברות תקשורת ועד לתעשיות מחצבים ונפט, תעבורה ושירותים – לחברות שהיו קשורות בצורה מסוימת למוסדות צבאיים או משטרתיים או ביטחוניים.

 

לחברות האלה... יש תפקיד בולט במוקדים שונים בכלכלת המדינה. ההערכה היא שהוזרם בשתי כהונות אחמדי-נז'אד אל מוסדות  או אל חברות הקשורות אליהם, בכללם קואופרטיבים של גמלאיהם, הון המוערך בעשרות ואף במאות מיליארדי דולרים [ליצירת] תשתית שתעקוף את הסנקציות שהוטלו על הבנק המרכזי [של איראן]. למרבה הצער, חלק מהבכירים במוסד המהפכני הזה [הכוונה למשה"מ] אינם מכירים שום גבול לפעילויותיהם בנימוק שחובת משה"מ היא לשמר את המהפכה מכל סכנה שהיא – צבאית, פוליטית, כלכלית, ביטחונית [ההדגשה במקור].

 

למרות הדגשת האמאם [איתאללה ח'ומיני] שעליהם להתרחק מפוליטיקה, הם התחילו למלא בהדרגה תפקיד בולט יותר בפוליטיקה ובבחירות למג'לס ולנשיאות. המוסד הצבאי הזה [משה"מ] גם הוא כבר לא מסתיר את תפקידו בזירה הפוליטית ואף הפך לסכסכן הראשי בזירה הפוליטית, בבחירות למג'לס, לנשיאות ולרשויות המקומיות, זאת באמצעות סוכנות הידיעות [שלו], אתרי החדשות, היומונים וחלקים חשובים מכלי התקשורת הציבוריים בהם הוא מחזיק. קיים חשש שאף בבחירות למועצת המומחים [שייערכו במרץ 2016] ובעת בחירת המנהיג הבא הם יחושו אחריות וחובה הלכתית לפעול [ההדגשה במקור].

 

זה המקום בו לא רק רפורמיסטים, אלא גם שמרנים בולטים כמו [ציר המג'לס] אחמד תוכלי חשים סכנה. בעבר כבר הושמעה פעמים רבות סכנה מפני שחיתות הנובעת מחוסר האפשרות ליצור תחרות כלכלית שבמסגרתה מוסד מזוין מסוים [משה"מ] הוא יריבו של המגזר הפרטי, ויש לו נמלים ושדות תעופה היכולים לייבא ולייצא כל שברצונו ללא פיקוח מצד הממשלה והמג'לס. סכנה הנוצרת מריכוז סוגי כוח שונים במקום אחד. זה הוזכר בעבר במאמרים ובכתובים רבים...

 

מוסד הרשאי באישור הרשות השופטת להחזיק, כמו המשטרה – בבתי כלא ותאי צינוק, לחקור ולכלוא אנשים וחשודים, וככוח צבאי – מחזיק כוחות בתוך איראן ומחוצה לה, בעל טילים, פצצות ומטוסים, ופועל בלבוש של כוחות הביטחון, המחזיק בחברת תקשורת – שביכולתו לצותת לשיחות, ליצור שיבושים באינטרנט, בטלפון, בערוצי הלוויין וכו', מוסד היכול לפרוס כוחות צבא ולמנוע נחיתת מטוסי נוסעים ואת חניכת שדה התעופה ע"ש האמאם ח'ומיני ע"י ממשלת הרפורמות [אירוע שהיה בעת ממשלת מוחמד ח'אתמי, 2005-1997], מוסד שיש לו צירים במג'לס ושרים [בממשלה], מוסד כזה הוא יותר מסוכן מאשר מועיל. אם תהליך כזה יימשך יתכן שהדור החדש של אנשי הצבא, אותם אלה שאולי ראו את זיכרונות המלחמה [1980-1988] רק על מסכי הלפ-טופים שלהם, ימלאו בעתיד המדינה אותו תפקיד של אנשי הצבא במצרים, בסוריה, בפקיסטן ובעיראק (לפני הכיבוש האמריקאי) ובתורכיה (לפני ארדוגאן) [הצבע במקור]

 

... קיים חשש שכניסת אנשי הצבא לכלכלת [המדינה] תציב את המוסד הזה על פי התהום ותיצור בעיה ביטחונית לאיראן עוד טרם היווצר בעיה למגזר הפרטי או לכל מוסד או גורם חיצוני אחר. [הדגשה במקור]

 

נניח שהאחים הלוחמים לשעבר האלה [אנשי משה"מ] שכל הכשרתם וניסיונם מסתכמים בענייני צבא ומלחמה בקיאים במקרה גם בענייני הכלכלה, הסחר והייצור [של המדינה] ותופסים בצדק את מקומם של המנהלים הלא ראויים בחברות הממשלתיות והציבוריות. האם מישהו יכול לערוב לכך שאותם מפקדים ולוחמים שהוצאנו אותם בעתות השלום מבסיסי הצבא, מהטנקים ומסוללות המגן ושלחנו אל משרדי חברות הסחר, הייצור והבנייה, יחזרו בעת הצורך למעמדם הראשוני? [הדגשה במקור]

 

פעילות בלשכות כלכליות דורשת שיח ושיג עם חברות מקומיות וזרות, שהייה במלונות ובמשרדי יוקרה, מגע רציף עם אנשים נאים ומהודרים, ונשימה באווירה מבושמת. המאמץ והחובה הארגונית שלהם היא לצבור ולרכז כמה שיותר הון ורווחים ולדאוג לאינטרסים אישיים. [לכן] יש בכל רגע סכנה שתתרחש שחיתות פיננסית.

 

האם בעת שיהיו במדינה אסון, רוחות מלחמה וסכנות, נהיה מסוגלים לשלוח את הגנרלים האלה –

הלובשים כעת את בגדי המנכ"לים – אל החזיתות מלאות העפר והדם, הרוויות באווירת עשן ואש והקרבת נפש? האם נהיה מסוגלים להורידם מאחורי ההגה של כלי הרכב החמים והנעימים ולשגרם לתוך הטנקים והנגמ"שים הצרים והגסים? האם המוסד שחובתו העיקרית הייתה לשמור על המולדת בימים הקשים בתנאי מלחמה ומתקפה זרה, יהיה עדיין יעיל כבעבר? או שנוכח ארגון שזה עתה הגיע לבשלות, הוא ימסור את המדינה לזרים, כמו שעשה צבא עיראק?


אבוי אם בצל שחיתות מערכתית כוללת יתפרסם יום אחד שבאיראן, כמו בצבא עיראק, שילמו משכורת ל-50 אלף חיילים שאינם קיימים בפועל. עדיין לא שכחנו שישנם אחים לשעבר [אנשי משה"מ] העצורים בגין [מעורבות] בתיק ועדת הדלק של המדינה ומואשמים בהנפקת אלפי כרטיסי דלק לרכבים בלתי קיימים בפועל.

 

לסיכום, אם דאגתנו היא לאסלאם, לדת ולמדינה, עלינו להציל את המוסדות הצבאיים, המשטרתיים והביטחוניים ממלכודת הפעילויות הכלכליות ולהשיבם אל מחנותיהם ומפקדותיהם. הבה נאפשר לגלגלי הכלכלה להתנהל על ידי הכלכלנים ובעלי ההון מן המגזר הפרטי. במקום לבצע מיליטריזציה, הבה נפריט את הבנקים, המחצבים והלשכות הכלכליות... הבה [נמסור] את הפוליטיקה לידי הפוליטיקאים נטולי הנשק. [הבה נעביר] את מלאכת המשטרה לכוחות המשטרה ואת מלאכת הביטחון למשרד הרלוונטי.  [הבה נשיב] את התקשורת והאינטרנט למעמדם הנכון ...  אחרת, עלינו לצפות שבמוקדם או במאוחר הסלמנים והאבו-ד'רים [חברי הנביא] שהפכו מושחתים ינחו את המדינה אל פי התהום."

 

המחנה האידיאולוגי דורש תגובה נחרצת נגד ח'בר און ליין

מיד לאחר פרסום המאמר קראו בכירים במחנה האידיאולוגי למשטר לנקוט יד קשה נגד האתר והאשימו את המחנה הפרגמטי בבגידה.

 

חבר וועדת המג'לס לביטחון לאומי, מוחמד אסמאעיל כות'רי, יוצא משה"מ, אמר ב-8 בינואר 2015, כי "העם יודע היטב מיהם האנשים שבאמת משרתים [אותו – הכוונה למשה"מ] ומיהם האנשים שרק מדברים ואף בוגדים ... מנגנוני הביטחון והרשות השופטת צריכים לטפל בהקדם בפרשה כדי שלאנשים אחרים לא יהיה אומץ להעלות שטויות מסוג זה וליצור פיתנה [מלחמת אזרחים] נוספת."[3]

המועצה לפיקוח על העיתונות הזהירה ב-12 בינואר 2104 את האתר ח'בר און ליין בשל "פרסום מאמר שמחליש את הכוחות המזוינים."[4] סגן התובע הכללי של איראן, עבד אל-סמד ח'ורמאבאדי, הודיע ב-13 בינואר 2015 ש"האתר ח'בר און ליין נמצא אשם באשמת שיבוש דעת הקהל ותיקו יועבר לטיפול בית המשפט."[5]

 

שבועון משה"מ: מי הורה לכתוב את המאמר?

מאמר המערכת של שבועון משה"מ, צבח-י צאדק, מה-12 בינואר 2015, קרא לחשוף מי הורה לכתוב את המאמר ברמזו, ככל הנראה, לבכיר במחנה הפרגמטי:  "חרף התנערותו של אתר האינטרנט הנ"ל מן המאמר החצוף והנפשע, וחרף ההתנצלות על פרסומו – מה שלכשעצמו מחייב טיפול – ולמרות עמדת בכירי ממשלת [רוחאני] כלפי משה"מ, החל מהנשיא ועד לשרים, ולמרות הסרת המסך שכותב [המאמר] התחבא מאחוריו, על כותב המאמר לספק לאומה האיראנית תשובה ברורה – בהוראתו של מי ובליוויו של מי צעד במסלול הישיר של "זריעת אימה ממשה"מ ועוינות כלפיו, וכיצד הלך בדרך זו עד שהגיע לשפלות ולחרפה שכאלה?"[6]

 

יומון משה"מ ג'ואן: דברי הנשיא רוחאני גרמו להטחת אשמה חסרת שחר במשה"מ

היומון ג'ואן המזוהה עם משה"מ ב-7 בינואר 2015, טען שהתבטאות הנשיא רוחאני מה-8.12.2014 ואזהרתו לגבי שחיתות הנגרמת בשל ריכוז עוצמות בידי מוסד אחד, גרמה להטחת האשמות חסרות שחר במשה"מ. לדברי היומון, "האתר ח'בר און ליין שם ללעג את משה"מ, הטיח [בו] עשרות האשמות והסיר את המאמר הנ"ל תוך כמה שעות. כשכמה בכירים רמי דרג במדינה מרשים לעצמם ... להשקות עד לשיכרון חושים את כלי התקשורת המערביים והאופוזיציוניים ולחוש שמחה מצהלות השמחה ומחיאות הכפיים שלהם, עלינו לצפות להרמת ראש מצד הנחשים הערמומיים ... התבטאות מעורפלת... העסקת דעת הקהל בסוגיות סוטות במקום להשיב לדרישות העם [ביקורת על רוחאני שאינו מצליח לייצב את כלכלת המדינה] הם חלק מהסיבות שחלוצי הג'יהאד והשהאדה [משה"מ] יואשמו בשחיתות ...

 

האתר ח'בר און ליין נוקט זה זמן קו עוין מאוד, נוטר טינה לכוחות הניצבים בקו החזית של המהפכה האסלאמית ונגד כלי התקשורת הערכיים...האמאם [ח'ומיני] אסר על משה"מ להיכנס לפלגנות פוליטית. האם מישהו מוכן עד כה להוכיח שמשה"מ חרג מכך? האמאם לא דיבר על כניסה לפוליטיקה אלא על כניסה לפלגנות פוליטית. משה"מ אינו כוח קלאסי ללא עיניים ואוזניים... משה"מ רואה עצמו מגן הישגי המהפכה האסלאמית... וטבעי שיש כמה שמפרשים זאת ככניסה לפוליטיקה...


ח'אמנאי אמר לפני כמה שנים: 'האויב בתוך מדינתנו הוא זה שחוזר בדיוק על דברי האויב הזר.' לפי עיקרון זה, האם ניתן למצוא שוני בין ח'בר און ליין לבין ג'רס [המזוהה עם התנועה הירוקה], בי.בי.סי בפרסית וקול אמריקה? האמינו שלקול אמריקה יש יותר יראת כבוד [אלינו] מאשר לכם..."[7]

 

ציר מג'לס לח'בר: אתם חוששים מטיפול משה"מ בשחיתות פוליטית וכלכלית

חבר וועדת המג'לס לביטחון לאומי ומדיניות חוץ, אבראהים אקא מוחמדי הבהיר למנהל ח'בר און ליין: "אינכם מפחדים משחיתות במשה"מ, אתם מפחדים מטיפול של משה"מ בשחיתות פוליטית וכלכלית [של הממשלה].[8]

 

בכיר במשה"מ הזהיר מקורבי ממשלת רוחאני והגדירם כמשת"פים עם אויבי איראן

בראיון לסו"י פארס, המקורבת למשה"מ, ב-11 בינואר 2015, אמר ידאללה ג'ואני, יועץ בכיר לנציג ח'אמנאי במשה"מ: "בכירי הממשלה מודעים ליכולות של משה"מ... שיכול לסייע רבות לממשלה בשיקום... גם [הנשיא] רוחאני דיבר כמה פעמים על יכולות המוסד המהפכני הזה, והוא מודע להן. בשנים האחרונות התניע המערב, ולאחריו כמה כלי תקשורת בתוך איראן, מיזם שנועד לזרוע אימה מפני משה"מ והתנגדות כלפיו. למרבה הצער, כמה [אנשים] בתוך [איראן] חוזרים עליו ומשתפים פעולה, במודע או שלא במודע, עם המיזם המערבי הזה... מוטב שהממשלה תבחן אותם כיוון שאנשים אלה מעוניינים שהיא לא תסתייע בפוטנציאל וביכולות של משה"מ. כמה כלי תקשורת המזוהים עם תנועת הרפורמות ומקורבים לממשלת [רוחאני] שואפים – יחד עם אויביה חיצוניים של איראן - להרבות את אויביה של איראן..."[9]

 

סהאם ניוז: משה"מ פועל בצורה מאורגנת וחותר תחת ממשלת רוחאני

בתגובה לדברי ידאללה ג'ואני כתב האתר סהאם ניוז, המזוהה עם תומכי מהדי כרובי, מראשי תנועת המחאה הירוקה, ב-11 בינואר 2015 כי "ידאללה ג'ואני לא התייחס בראיון לייסוד המאורגן של כמה מאות אתרים וסוכנויות ידיעות קטנות וגדולות ע"י משה"מ, במטרה להשיג שליטה על התקשורת במדינה. לאחר בחירת חסן רוחאני למוסד הנשיאות באיראן, משה"מ – בתיאום עם יתר המוסדות רודפי השררה – הכבידו על המו"מ הגרעיני, הפעילו לחצים תקשורתיים על ממשלת חסן רוחאני ופתחו במאמצים נרחבים להשיג שליטה בזירה הפוליטית בתוך [איראן]. התגברות המאמצים האלה גרמה לרוחאני למתוח ביקורת פומבית כמה פעמים על המוסד הפוליטי-צבאי-תרבותי-כלכלי והביטחוני הזה... ביקורתו של ידאללה ג'ואני מועלית בשעה שמשה"מ מתעלם מהצבעת העם ומערים קשיים בפני בחירתו באלטרנטיבה המתונה [קרי] חסן רוחאני לכס הנשיאות... לפי הצוואה של מייסד [משטר] הרפובליקה האסלאמית [ח'ומיני], נאסר על משה"מ להתערב בעניינים פוליטיים במדינה."[10]



[1] פארס (איראן), 8.12.2014

[3] פארס (איראן), 8.1.2015

[4] תסנים (איראן), 12.1.2015

[5] פארס (איראן), 13.1.2015

[6] צבח-י צאדק (איראן), 12.1.2015

[7] ג'ואן (איראן), 7.1.2015.

[8] כיהאן (איראן), 14.1.2015

[9] פארס (איראן), 11.1.2015

[10]וwww.sahamnews.org, 11.1.2015.