כללי

                     הפסקת האש ופרשנויותיה השונות בצד הפלסטיני

 

בעקבות הכרזתו של ערפאת על הפסקת אש יצאו גורמים שונים, הן ברשות הפלסטינית והן בקרב פלגי האופוזיציה, בהצהרות סותרות בנוגע לכוונותיהם בעתיד. בימים שחלפו מאז הכרזתו של ערפאת התקיימו פגישות להערכת מצב בצד הפלסטיני, ובעקבותיהן נמסרו הודעות של הפלגים השונים בנוגע למאבק בישראל בעקבות הכרזתו של ערפאת.

 

הודעת ערפאת ועמדת מנגנוני הביטחון של הרש"פ

עיקר הודאתו של ערפאת היה: "עשינו ואנו מוכנים לעשות את מרב המאמצים האפשריים כדי להפסיק את שפיכות הדמים של עמנו ושל העם הישראלי ולעשות את מה שנדרש כדי להפסיק את האש באופן מיידי, ללא תנאי, ובאופן אמיתי ואפקטיבי, באמצעות מאמצים משותפים, כדי שנוכל לשוב לשולחן המו"מ uליישם את המלצות ועדת מיטצ'ל ואת היוזמה המצרית-ירדנית."[1] 

 

ואולם, מיד לאחר ההצהרה החלו מקורות ביטחוניים פלסטינים, ששמרו על אנונימיות, להכריז בכלי התקשורת הערביים כי ההחלטה היא בעצם "להפסיק את הירי מאזורי A".[2] נוסח זה מזכיר את הפרמטרים לפיגועים שנקבעו בהסכם אש"ף - 'חמאס' מדצמבר 1995. בהסכם זה, שנחתם בין יו"ר המועצה הלאומית הפלסטינית, סלים זענון, לבין ראש הלשכה המדינית של 'חמאס', ח'אלד משעל, התחייבו אנשי 'חמאס' שלא לצאת לפיגועים משטחי A, כדי שלא "להביך" את הרשות הפלסטינית.

 

בכיר במערכת הביטחון הפלסטינית הרחיב וקבע כי ההחלטה אינה נוגעת רק לירי מתוך שטחי A, אלא גם לפיגועי התאבדות: "נפגשנו אתמול עם נציגי כל הפלגים הפלסטינים ואמרנו להם בבירור שאנו לא ננהג בסלחנות בנוגע לירי בתוך ישראל או לכל פעולת התאבדות בתוך ישראל. כמו כן חזרנו על עמדתנו הישנה, שאנו נעצור מיד כל אדם שיורה מאדמות בהן גרים פלסטינים לכוון ההתנחלויות או אזורים ישראלים. "[3]

 

בראיון ל-AFP אמר מקור בטחוני פלסטיני בכיר שסירב להזדהות, כי "הנשיא ערפאת הנחה בכתב את מנגנוני הביטחון הפלסטינים בדבר הצורך לשמור על הפסקה מוחלטת ומיידית של הירי על מטרות ישראליות מאזורים הנתונים לשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית, גם אם הדבר מצריך שימוש בכוח נגד אדם כלשהו... בהתאם להחלטתו של הנשיא ערפאת לעשות כל מה שצריך כדי להפסיק את האש ומתוך הקפדה על האינטרס העליון של העם הפלסטיני, הוצאו הנחיות ישירות וברורות לכל מנגנוני הביטחון להפסיק את האש. מגעים התקיימו גם עם כל הכוחות הלאומיים והאסלאמיים כדי לבצע את ההחלטה באופן מיידי." [4]

 

לעומת זאת ציטט אל-חיאת הלונדוני מקור בטחוני פלסטיני בכיר שהתכחש לעצם קיומה של הפסקת האש: "אין דבר המכונה 'הפסקת אש' מהצד הפלסטיני, משום ש- 99% מהאש הנורית היא ישראלית, בשעה שחלקנו אינו עולה על אחוז בודד."[5]

 

תגובות ה'פתח'

מזכ"ל ה'פתח' בגדה המערבית, מרואן אל-ברגותי, שהרבה להתראיין בעקבות הצהרתו של ערפאת, שב והדגיש כי ההחלטה נוגעת אך ורק לירי מתוך שטחי A על ישראל:

"משמעות החלטתו של ערפאת היא להפסיק את הירי משטחי A", אמר ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט. "אין בכך כל חידוש ואין בנושא זה כל מחלוקת. הכל קוראים להפסיק כל פעולות ירי, משום שהדבר פוגע בפלסטינים וברכושם כתוצאה מן התגובה הישראלית."[6] "אנו הבנו שהחלטתו של הנשיא ערפאת תקפה לגבי השטחים הנתונים לשליטה ביטחונית פלסטינית, דבר שהיווה תביעה של כל הפלגים והמפלגות מזה זמן רב, בדבר הצורך להפסיק את הירי מתוך שכונות מאוכלסות. החלטה זו אינה תקפה לגבי השטחים הפלסטיניים שעדיין נתונים לשליטה ישראלית, וכך גם לגבי ההתנחלויות." [7]

 

אל-ברגותי הדגיש בראיונות רבים כי הפסקת האש - אין משמעותה הפסקת האינתיפאדה: "האינתיפאדה וההתנגדות תימשכנה כל עוד מצוי מתנחל או חייל אחד על האדמה הפלסטינית הכבושה".[8] "תנועת פת"ח מתנגדת לתקיפת האזרחים הישראלים בתוך ישראל, אך היא תמשיך את האינתיפאדה בגדה המערבית וברצועת עזה".[9] "אנו מכבדים את הוראותיו של הנשיא ערפאת להפסיק את האש, אבל איש אינו מעיז לתבוע את הפסקת האינתיפאדה, משום שהכיבוש הוא הפעולה הנפשעת הגדולה ביותר נגד עמנו... לדעתנו, לרשות הפלסטינית אין זכות לעצור אף אדם הנאבק בכיבוש." [10]

 

בראיון אחר הסביר אל-ברע'ות'י כי הכרזתו של ערפאת בדבר הפסקת אש היא בבחינת "יחסי ציבור", כדבריו, "במטרה לזכות בדעת הקהל העולמית. ערפאת הצליח בכך לשמוט את הקרקע מתחת לרגליו של שרון."[11]

 

גם חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית, חסאם ח'צ'ר, שהוא מראשי ה'פתח' בשכם,

סבור שמאחורי החלטתו של ערפאת עמדו שיקולים של יחסים ציבור: "אין כל חדש בהחלטתו של ערפאת. חשיבותה טמונה בכך שהיא באה בשעה שישראל הצליחה לגייס את דעת הקהל העולמית נגדנו בשל הפעולה בתל אביב. מאחר שערפאת מדבר על הפסקת אש משטחי A, הרי שזוהי אחת ההחלטות הטובות ביותר שקיבל הנשיא הפלסטיני במהלך חייו הפוליטיים החדשים במולדת. הייתה זו החלטה חכמה ודיפלומטית שעשויה להקל מנטל המתקפה העולמית נגדנו".

 

אלא שח'צ'ר הצהיר מפורשות כי ה'פתח' אינו מתכוון למלא אחר ההחלטה: "החלטתו של הנשיא ערפאת תקפה לגבי מנגנוני הביטחון, אבל אין לעלות על הדעת שה'שביבה' של ה'פתח' יראו עצמו מחויבים לה, משום שהם לא פתחו באש על פי דין התנועה ולא יפסיקו את הירי על פי דין התנועה. גם הפלגים האחרים לא ייראו עצמם מחויבים להחלטה."[12]

 

מזכ"ל ה'פתח' בטול כרם, פאיק כנעאן, לעומת זאת, קבע כי "תהיה שמירה, ולו זמנית, על הפסקת האש."[13]

 

מזכ"ל ה'פתח', ברצועת עזה, אחמד חלס, התחייב כי "התנזים של ה'פתח' יקפיד למלא אחר החלטתו של הנשיא ערפאת", אך מיהר להוסיף, כי "החלטה זו איננה סותרת את המשך האינתיפאדה העממית נגד הכיבוש. ההחלטה על הפסקת אש תלויה בהפסקת התוקפנות הישראלית. העם הפלסטיני יגן על עצמו כאשר תיפתח עליו אש. מלכתחילה הייתה הקפדה פלסטינית על אי פתיחה באש, אבל לא הייתה הקפדה ישראלית." [14]

 

תגובות לוחמניות נשמעו גם מפי אנשי 'פתח' המשמשים בתפקידים בכירים ברשות הפלסטינית. השר לעניינים אזרחיים ולארגונים לא-ממשלתיים ברש"פ, חסן עספור, הסביר כי הפסקת האש היא זמנית וכי "יבוא אחריה פיצוץ גדול אם ישראל לא תחזור לשולחן הדיונים ותפסיק את הכיבוש".[15] סגן יו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית, אבראהים אבו אל-נג'א, אמר: "האינתיפאדה לא תיפסק עד אשר ישוחררו כל האדמה הפלסטינית והמקומות הקדושים. לא יהיה שלום וביטחון בעולם, אלא לאחר שיושבו זכויותיו של העם הפלסטיני." [16]

 

תגובות 'הגיהאד האסלאמי'

דובר 'הג'יהאד האסלאמי' בעזה, השיח' עבדאללה שאמי, נקט גישה לוחמנית ואיים, בעקבות הודעת הגינוי האמריקאית לפיגוע בתל אביב, בפגיעה במטרות אמריקאיות: "האינטרסים האמריקאים על אדמת פלסטין יהוו מטרה עבור המוג'אהדין הפלסטינים. הגינוי האמריקאי מעניק כיסוי לפעולות העתידיות של הכיבוש נגד הפלסטינים. תנועת 'הג'יהאד האסלאמי' מציבה את הממשל האמריקאי בקטגוריה של האויבים לצדה של ישראל. אין לנו כוונה לפתוח חזית חדשה מחוץ לגבולות הפלסטינים... אני מבין את הלחצים בהם נתונה הרש"פ, ולכן אינני רוצה להגיב על ההיבט הזה.

 

 פעולות מסירות הנפש [הכוונה להתאבדות] והג'יהאד הן פעולות אסטרטגיות שאינן תלויות בתגובות [הישראליות]. כאשר מתקיימים התנאים המתאימים, מבוצעות פעולות של מסירות נפש. פעולות מסירות הנפש והפיצוצים, הרג המתנחלים, ירי המרגמות וכל המכות האלימות שספגה הממשלה הישראלית בשלושת השבועות האחרונים גרמו לשרון להכיר באי-יכולתו להתחרות עם ההתנגדות של העם הפלסטיני."[17] בהפגנה בעזה הוסיף השיח' אל-שאמי: "פעולות מסירות הנפש בעומק הישות הציונית תימשכנה. 'פלוגות אל-קדס' [זרוע הפיגועים של 'הג'יהאד האסלאמי'] יהלמו בעומק האויב. הו הישות הישראלית, לכי לגיהינום, את וההתנחלויות שלך." [18]

 

השיח' אל-שאמי התייחס להפסקת האש ואמר: "אנו מבינים את המצב בו נמצאת הרשות הלאומית ואת גודל הלחצים המופעלים כלפיה, אך אנו יודעים בודאות כי אין לעמנו שום אופציה אחרת למעט המשך ההתקוממות והאינתיפאדה... כאשר הישראלים ירגישו כי לחציהם נחלו הצלחה בסוגיה מסוימת, הם יפעילו לחצים נוספים".[19] ליומון הלונדוני אל-חיאת אמר: "'הג'יהאד האסלאמי' ימשיך ב'פעולות הפידאיות' למרות החלטתו של ערפאת, אין כל אופציה אחרת". לדבריו, "הרש"פ תגלה שישראל תיכנע רק תחת לחץ הכוח. החלטתו של ערפאת אינה תואמת את האינטרס הציבורי של העם הפלסטיני. אינטרס זה הוא להמשיך בהתנגדות ובפעולות נגד האויב".[20]

 

תגובות ה'חמאס'

ארגון ה'חמאס', לעומת זאת, דיבר, כהרגלו, בשני קולות. הנהגת הארגון היושבת בחו"ל נקטה קו לוחמני יותר. ראש הלשכה המדינית של ה'חמאס', ח'אלד משעל, אמר כי "פעולות מסירות הנפש [הכוונה לפיגועי ההתאבדות] תימשכנה" וכי "הדבר היחידי שיכול להביא להפסקתן היא הסתלקותו של הכיבוש הישראלי." [21] שותפו של משעל ללשכה המדינית, מוסא אבו מרזוק, הכריז מדמשק כי "בהתאם לשאיפותיו ולתקוותיו של העם הפלסטיני ובהתאם לתוכניתה המדינית של תנועת ה'חמאס', אנו רואים עצמנו כמי שאינם מתעניינים כלל במה שהוכרז [על ידי ערפאת]."[22]

 

לעומת זאת, מנהיגה הרוחני של 'חמאס, השיח' אחמד יאסין, היושב בעזה, העדיף להפריח הצהרות כוללניות בדבר "זכותם של הפלסטינים להגן על עצמם."[23]

 

דובר ה'חמאס' בעזה, השיח' עבד אל-עזיז רנתיסי, הוסיף על כך, כי "העם הפלסטיני לא יסכים שמולדתו תמשיך להיות כבושה. מי שבאו ממדינות שונות בעולם כדי לגרש את הפלסטינים, להגלותם ולחיות על חשבון סבלם, צריכים לשוב למקומות מהם באו. אין זה חשוב מי אחראי לפעולה, מה שחשוב הוא שהאויב הציוני אינו יכול לגרום באופן בלעדי לסבל של העם הפלסטיני, מבלי שהוא ייכווה מאש הסבל הזה." [24]

 

בניגוד לזלזול שהפגינו ראשי ה'חמאס' בחו"ל כלפי ערפאת והחלטתו, רנתיסי ביקש לשמר את ה"מודוס ויונדי" שנוצר בחודשים האחרונים בין ארגונו לבין הרשות הפלסטינית: "חמאס אינה רואה את הוראת היו"ר ערפאת להפסיק את האש כסותרת את עמדתה. מה שהחליט היו"ר ערפאת קשור בסיום הכיבוש... ערפאת לא קרא להפסיק את העימותים באופן חד צדדי, בשעה שהכיבוש הישראלי של אדמותינו נמשך."[25]

רנתיסי הביע אף הוא "הבנה" למצבו העדין של ערפאת והצהיר כי אין לארגונו כוונה "להביך" את ערפאת: "אנו מבינים שלחצים הופעלו ועודם מופעלים על הרש"פ, אבל השאלה הדוחקת היא: האם האויב הציוני יפסיק את תוקפנותו? איננו רוצים להביך איש, אבל הרש"פ והנשיא [ערפאת] לא יסכימו לעמוד בידיים כבולות כשהתוקפנות נגדנו נמשכת. כאשר הרש"פ תובעת הפסקת אש, הכוונה היא לשני הצדדים."[26]. "הנשיא ערפאת רוצה להפסיק את הלחץ הבינלאומי עליו. מה שחשוב הוא לא להפסיק את האש, אלא להמשיך במאבק נגד הכובש... בכל מקרה הישראלים יהרגו אותנו, ולכן מוטב לנו להילחם מאשר להישחט ככבשים." [27]

 

שלא בגלוי, נשמעת מקרב ראשי ה'חמאס' בעזה התחייבות ממשית להימנע לעת עתה מביצוע פיגועי התאבדות בישראל, מתוך התחשבות ברשות הפלסטינית. בכיר ב'חמאס' שסרב להזדהות אמר לרויטרס: "האינתיפאדה תימשך, ומשמעות הדבר: פגיעה בצבא הכיבוש ובמתנחלים בכל הגדה וברצועת עזה. יתכן שהמנגנון הצבאי [של ה'חמאס'] יעכב קצת את פעילותו בתוך פלסטין הכבושה [הכוונה לקו הירוק]".[28]

 

נציג 'חמאס' ברמאללה, חסן יוסף, העדיף לשמור על ערפול: "אנו מבינים את הקף הלחצים המופעלים על הרשות הפלסטינית, הן [מגורמים] באזור והן בעולם, ובמיוחד על ידי האמריקאים... אנו מבינים זאת, אך איננו מוכנים לומר האם אנו מקבלים או איננו מקבלים זאת".[29]

 

נראה כי דרגי השטח של 'פתח' ו'חמאס' הגיעו להסכמה על הפסקה זמנית בפיגועי ההתאבדות בתוך ישראל. בגילוי דעת משותף ראשון מסוגו של זרוע הפיגועים של 'חמאס', 'גדודי עז אל-דין אל-קסאם', וזרוע הפיגועים של 'פתח', 'גדודי השהידים של אל-אקצא', נאמר: "אנו נותנים לרחוב הישראלי פסק זמן לומר את דברו ולתבוע את ממשלתו להפסיק את הטרור... ולסגת מאדמתנו, בתמורה להפסקת פעולות מסירות הנפש והפעולות המזוינות בגבולות האדמה הכבושה משנת 1948... במקביל, פעולותינו ברצועת עזה, בגדה המערבית ובירושלים תימשכנה במהלך פסק הזמן שניתן לרחוב הציוני, והדבר אינו סותר את הכרזתו של הנשיא אבו עמאר...

 

העומק הציוני אינו רחוק ממהלומות גדודינו וניתן, בעזרת אללה, להגיע אליו בכל רגע, כדי שהציונים יטעמו את המוות, כפי שטעמנו אנו במשך עשרות שנים... אופציית הג'יהאד וההתנגדות המזוינת היא אופציה אסטרטגית והיא האופציה היעילה ביותר, שהציונים אינם מבינים בילתה. רובינו ימשיכו להיות מכוונים אל צבא הכיבוש וכנופיות מתנחליו. הכובשים הציונים לא יחושו ביטחון על אדמתנו הגזולה, פלסטין, כל עוד שעל ממנה נותר תחת כיבוש... בתי המגורים לא שימשו מטרות עבורנו עד כה, אע"פ שאלו הם המטרות הקלות ביותר, וזאת כדי לשמור [על חיי] התינוקות וחסרי הישע, ואולם, אם יופצצו בתינו וערינו... איש לא יוכל לבוא אלינו בטענות לאחר מכן על שתקפנו בתי מגורים".[30]

 

ראשי ה'חמאס' מיהרו אף להכחיש גילוי דעת שנטען כי פורסם בשם 'גדודי עז אל-דין אל-קסאם', זרוע הפיגועים של ה'חמאס', ובו נאמר כי הארגון מקבל על עצמו את הפסקת האש עליה הכריז ערפאת. השיח' יאסין אמר: "התנועה אינה יודעת דבר על ההודעה הזו. אנו תומכים בהמשך ההתנגדות והאינתיפאדה. הנשיא ערפאת נתון ללחצים בינלאומיים כבדים, והוא מנסה להסירם או להפחיתם. אנו, כפלגים פלסטיניים, מדגישים את המשך ההתנגדות והאינתיפאדה [וטוענים כי] הפסקת האש חלה רק על ישראל, הכובשת, הורגת ומטילה מצור וסגר".[31]

 

תגובת חזיתות השמאל

'החזית העממית לשחרור פלסטין', שבחודשים האחרונים לקחה חלק פעיל בפיגועים נגד ישראל, ובכלל זה בירי המרגמות, בירכה מדמשק את מבצע הפיגוע בתל אביב וקראה "להגביר את הפעולות נגד הישראלים... המהווים אמצעי שיגרום לשרון לחשוב ארוכות בטרם הוא מבצע פשעים חדשים".[32] 'החזית העממית' הוסיפה, כי "לאף גורם אין זכות לקרוא להפסקת האינתיפאדה וההתנגדות הפלסטינית, כל עוד הכיבוש קיים וההתנחלות נמשכת." [33]