המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
איש דת סלפי סעודי בכיר: דאעש הוא תוצר של הסלפיה
6/11/2014

איש דת סלפי סעודי בכיר: דאעש הוא תוצר של הסלפיה

 

"דאעש הוא תוצר אמיתי של הסלפיה ועלינו להתמודד איתו בשקיפות מלאה". דברים אלו לא באו מפי גורמים מוסלמים ליברלים, הנוהגים למתוח ביקורת על הזרם הסלפי, אלא דווקא מפי השיח' עאדל אל-כלבאני, לשעבר אמאם המסגד במכה, המשתייך לזרם הסלפי, ומכאן חשיבותם. אל-כלבאני אינו הראשון מקרב הזרם הסלפי היוצא נגד דאעש, עשו זאת עוד אנשי סעודים שגינו את התנהלותו ומעשיו של הארגון, אלא שאל-כלבאני הרחיק לכת בביקורתו: הוא יצא נגד עקרונות התפיסה הסלפית ממנה יונקים דאעש ודומיו וקרא לאמץ גישה שכלתנית במקום לחקות באופן עיוור את העבר האסלאמי.

 

בשני מאמרים שפרסם ביומון הסעודי הממסדי אל-ריאד' מתח אל-כלבאני ביקורת על הגורמים בזרם הסלפי שניכסו לעצמם את האמת והאסלאם ומתירים את דמם של מתנגדיהם, ועל אנשי הדת והחברה שלא העזו לצאת נגדם. אל-כלבאני טען כי הקריאה לחקות בצורה עיוורת את דרכם של הנביא מוחמד והאבות הראשונים, נובעת מאי הבנת מהות דרכם של הנביא מוחמד והאבות הראשונים וכי הנביא מוחמד עצמו שלל אימוץ עיוור של תפיסות העבר וחיקוי דרכם של אבותיו ובחר בגישה שכלתנית התואמת את המציאות המשתנה. לדבריו, על אנשי הדת להפסיק לטמון את ראשם בחול ולצעוד ברוח הזמן במקום לשלול כל רעיון חדש ולגנותו.

 

זו לא הפעם הראשונה שאל-כלבאני  קורא תגר על הזרם המרכזי של חכמי הדת הסעודים. בעבר הוא תקף בחריפות את פיגועי ההתאבדות, פרסם פסק הלכה המתיר שירה[1] וקרא להתיר נהיגת נשים.[2]

להלן תרגום קטעים נבחרים משני המאמרים:

 

אל-כלבאני: דאעש הוא תוצר סלפי אמיתי שיש להתמודד עימו

ב-15.8.2014 כתב השיח' עאדל אל-כלבאני בחשבון הטוויטר שלו : "דאעש הוא תוצר סלפי אמיתי שיש להתמודד עימו בשקיפות מוחלטת."[3]


 

הכרזה זו עוררה תגובות רבות ברשתות החברתיות וכעבור כמה ימים, פרסם אל-כלבאני מאמר שכותרתו "האם הטרור הוא תוצר של הסלפיה?" שבו כתב: "בכל פעם שאנו רואים את רשתות הפתנה סוחפות צעירים רעננים מקרב בנינו .. לתהום עמוקה מאוד ממנה לא ייצאו אלא עם ניבים נוטפי דם, אנו חשים ייסורי מצפון ותוהים: מאיפה זה הגיע אלינו? כיצד הם נפלו לתוך זה? כאילו לא היה ביכולתנו לעשות דבר לפני כן. אלא שאדרבא, אפשר שהסיבה העיקרית לסטייה שלהם היא ההזנחה שלנו, ו'בשלנו' כוונתי לדור ההורים ולנכבדי החברה מקרב אנשי הדת, המורים, הדרשנים, חכמי ההלכה והסוציולוגים שלהם קשר ישיר לחברה. המילים, הספרים, הדרשות, הדרמות, כמו גם כל היצירתיות האומנותית והקשר החיוני [עם הקהל] שמציגים האנשים הללו בכל כלי התקשורת – הכתובה, והאלקטרונית–[מאפשרים] לעקוב אחר רעיונות הצעירים ולפעול כדי לאזנם. אני מוציא מהכלל [כמובן] את המיעוט שבמיעוט שגרונם ניחר מרוב אזהרות מפני הקיצוניות המיוחסת לסלפיה.

 

כן, זהו צמח שנבט במזבלה של אלה המגזימים בחריצת דין על האחרים ומתיימרים להיות 'סלפיה'. כמה הם האשימו אחרים בכפירה, בסטייה מדרך הישר, במינות ובפריקת עול שמיים, כאילו הזירה פנויה בפניהם ואין מי שיגנה אותם ואין שופט שיענישם. יתר על כן, הם התקבלו בכבוד ובהערצה מזויפים ונפתחו בפניהם האפשרויות לטעת במוחות צעירינו שזה תועה וזה כופר וההוא ממסמס את הדת. אפילו גדולי אנשי הדת בעבר ובהווה לא ניצלו מחיציהם. הם מפיצים את עקרונות האסלאם בצורה מעוותת שהופכת אותם לבלתי מובנים או למסולפים ומשמרת את הדברים המבטלים את האסלאם. הם מודדים את השופט, המשכיל והסטודנט, ואפילו את האנשים הפשוטים בהתאם למה שהם [הקיצוניים] משננים ואינם מבינים, וסבורים שזו זכותם לפסוק שהנ"ל מורתדין [מי שחזרו בהם מהאסלאם] ולהחיל עליהם את עונשי אללה שאינם מיושמים [בפועל] ו[בכך, לשיטתם] להשיב למונותיאיזם את הדרו ואת זוהרו.


קבוצה זו  סבורה שאיש זולתה וזולת מי שתומך בה אינו מקור של טוב ואינו מגן על המונותיאיזם, שכן היא ינקה מקטנות [את הדעה] שכלל המוסלמים ברחבי העולם אינם מבינים אותו [את המונותיאיזם] ואינם מייחדים את אללה לבדו אלא הם פולותאיסטים, עובדי קברים... ושאין שום איש דת צודק זולת אנשי הדת שלהם וחסידיהם. [לשיטתם] רק איש הדת שאותו הם אוהבים ולו הם נשמעים ומצייתים ובהוראתו פוסלים או מכשירים [אנשים אחרים], רק הוא לבדו אוחז בַּאמת, פועל בהתאם לדרך האבות הקודמים הצדיקים...הם מתפשטים ומתרבים קבל עם ועדה, קוראים ללכת בעקבות שיח' פלוני ולקבל את דבריו במלואם. הם החלו לסווג את האנשים, את המטיפים ואת אנשי הדת – לשיח' הזה אין להקשיב מאחר שהוא מאוס יותר מהיהודים והנוצרים, ופסק ההלכה הזה סוטה [מדרך הישר] ואין להתפלל מאחורי מי שמאמצו, לא לשבת בחברתו, לא לאכול בחברתו ולא לכבדו. הם החלו לעוות את קמפיין הדרך הסובלנית ולחצוץ בין הצעירים לבין חכמי הדת המבינים מה תהיה תוצאת [פעילותם זו] ואלו קשיים הם יגרמו לאומה.

 

למעשה אין קשר בין הדרך של הקיצונים האלה לבין הדרך של הסלפים שהיא סובלנות, רחמים, ורכות ואין בה מקום לקיצוניות ולקנאות [דתית]. זוהי דרך המפיצה אהבה, אחווה וקבלת האחר בין המוסלמים ודו קיום עם הלא מוסלמים. אבל כל העניין הוא להבין אותה וליישם אותה בפועל - ולא [רק] להתיימר [לעשות כן] - יישום העולה בקנה אחד עם השורשים העמוקים של העבר ועם דרישות ההווה.

 

מה שנדרש הוא הצגת תפיסה לתיקון הרעיונות ולא נזיפה ותוכחה, תגובות והתנצחויות המתייחסות לסימפטום ומתעלמות מהמחלה! עדיין יש מספיק זמן לשקם את [הרעיונות הללו] מבחינה אידיאולוגית ומעשית ולמנוע את חלוקת החברה לעדות ולקבוצות שנוהות אחר נכבדים אפופי הילה של חסינות [מפני חטא וטעות] וקדושה כשכל קבוצה סבורה שלה הזכות להנחות את האומה ולגייס את צעיריה.

 

צמח לעולם דומה לשורשיו. אם אנו מעוניינים בצמח טוב ומניב, שומה על כולם לטפל בשורשיו, במקורות המים שלו, בפרישת ענפיו ובפוריות אדמתו ולהגן עליו מפני רעיונות ווירוסים שהופכים את הפרי ואת זרעיו לרעלים שהדורות לוגמים ושעליהם גדלים הצעירים והם [זרעים אלו] מצמיחים צמח שאין בו מקום לרחמים ואין בו זכר לאהבה ולחברות.[4]

 

עאדל אל-כלבאני[5]



 

אל-כלבאני: להישען על העבר כדי לבנות את ההווה והעתיד לא כדי להרסם

ב-31.8.2014 פרסם אל-כלבאני מאמר נוסף שכותרתו "שלשלאות העבר" ובו הפנה את ביקורתו לזרם הסלפי החורט על דגלו את ההישענות על העבר ללא ביקורת וקרא לאמץ גישה שכלתנית וביקורתית. אל-כלבאני כתב: "אנו נמשיך ללכת אחורה, כבולים בשלשלאות העבר, כל עוד לא נשים ידינו על מקום הפצע שאם לא נשים לו סוף הוא יתפשט בכל אברי הגוף, ואז לא נדבר עוד [רק] על צמח אלא על יער קוצני סבוך. 

 

אנו לא מפסיקים להעלות את העבר בכל מחיר עד כי הוא השתלט על חיינו והכשיל את התנהלות ההווה שלנו ואיני יודע מה הוא יעשה לעתיד שלנו. העבר שאנו טוענים שהוא תפיסתם, מעשיהם והשקפתם של האבות הראשונים [של האסלאם], עד כדי כך שאם לאחד מאתנו קורה אסון, הוא חש לחפש פתרון לאסונו בספר שנכתב לפני מאות שנים!

ואז אנו צורחים בקול רם: האסלאם מתאים לכל זמן ומקום.

 

מה שמוזר מאוד הוא שאנו ממשיכים להיות כלואים במרתפי העבר הרחוק מאוד, לועסים את מילותיו של מאלכ [בן אנס][6] רחמי אללה עליו: 'אחריתה של אומה זו לא תצלח אלא באותו [דפוס] שצלח בידי ראשוניה' וחושבים שהמשמעות היא שעלינו להישאר במאה הראשונה של עידן השליחות [של הנביא מוחמד] באותו אורח חיים, ואותן תפיסות וידע שהיו לו.

 

אני לא מבין מדברים אלה [של מאלכ בן אנס] שהעבר שלנו [צריך] לשלוט בהווה שלנו ולכבול את עתידנו, אלא אני מבין שהוא [העבר] היה המניע ששינה את התפיסה של חברי הנביא המכובדים וחולל את המעבר המופלא שלהם ממערות החושך והתעיה עד שהוציאם אל אור האמת...

 

מה ששיפר את מצבם של הדור הראשון [של האסלאם] אינו שמירה על מורשת האבות ודבקות ברעיונות הדורות הקודמים, אלא ההיפך המוחלט. הדור הראשון [של האסלאם] זנח את [דפוס] החקיינות העיוורת ועם ירידת [פסוק הקוראן 1:96] 'קרא [בשם ריבונך]' החל השימוש בשכל, לאחר שנזנח במשך מאות רבות של שנים, ועגלת השינוי החלה לנוע [אל] שינוי המציאות המרה המלאה בעושק, פיגור ועבודת אלילים באמצעות האמיתוֹת הרציונאליות הנשגבות והברורות. הם פקחו את עיניהם למה שהיה לפניהם [תמיד] אבל ערפל החיקוי של מה שעשו אבותיהם מנע מהם לראות אותו... עד שהגיע הקוראן המכובד והסיר את הערפל הזה ואפשר להם לראות את מה שהיו עיוורים לגביו ולהבחין במה שלא הבחינו [בעבר].

 

באותה רוח אני רוצה שהעבר ישחרר אותנו מעול ההווה המפגר ולא שיגרור אותנו אליו. אני רוצה שהעבר שלנו יגרום לנו לראות את המציאות כפי שהיא ושאנו נסתמך עליו בתחומי הפיתוח והתרבות ונצא ממנו בתנופה אל אופקי העתיד עם תפיסה נאורה. זאת, בהכוונת שתי ההתגלויות [הקוראן והסונה], ולא באמצעות דעות של אנשים שהשקיעו את מירב מאמציהם בלימודי התקופה ההיא [תקופת האסלאם הקדום].

 

מוטב היה לו נשענו על העבר כאבן יסוד שממנה יוצאים אל העתיד ואל בניית ההווה מאשר להפוך את העבר ל[גורם] הכובל את ידינו ומעורר בקרבנו יריבויות, סכסוכים ודעות שאנו נאבקים למענן ועקב כך נחלשים ומתפלגים. לו היינו עושים זאת כי אז היינו ניצבים על כס פסגת התרבות.

 

עלינו להודות כי בעברנו יש דברים שלא תואמים את ההווה שלנו. ההתמוטטות הדתית של המערב התרחשה רק לאחר שהתברר להם עומק התהום הפעורה בין הידע המדעי שמשרת את התרבות אליהם הגיע המוח האנושי לבין האמונות וההלכות שהכנסייה קובעת, ביניהם כאלו שסולפו וכאלה שהובנו שלא כהלכה וכאלה שאינם מתאימים לכל עת.

 

בקרב אלה הקוראים לדבוק לחלוטין בעבר צמח דור צעיר המגן ונלחם על דעות ודרכים משוללי [תפיסה נכונה של] המושגים האסלאמיים וההשקפות ההלכתיות שיש בהן כדי להדריך את האומה אל הכיוון הנכון. כנופיה זו שהעניקה לעצמה את הזכות להעלים את המוחות, לא הבינה את מצב האומה ולא הצליחה להסתגל ל[מציאות הקיימת], ולכן הדרך שלה היא להכניע את האחר או להאשימו בכפירה ובסטייה מדרך הישר. ניתן למצוא אותם בכל ערוצי החיים, מונעים מבעלי התבונה להתקדם ולהדביק את ההווה ומי שנחלץ למתוח עליהם ביקורת ולהבהיר את טעויותיהם, מואשם כי הוא ח'ארג'י,[7] האשמה שהוכנה מראש לו ולדומיו. מי שמדבר על זכויות האישה הוא סוטה מדרך הישר, מתועב שממוסס את הדת. מי שמביע דעה נבונה שהועלמה והתעלמו ממנה מאחר שהיא סותרת את הסלפיה שלהם, הרי הוא יוצא נגד הרוב המכריע של האנשים... וכן הלאה...

 

מה שמוזר הוא, שהקיצונים המפריזים האלה – שמאשימים את מתנגדיהם בכפירה ובמינות – אינם מכירים בקפיאה על השמרים של התפיסה שלהם ושל רעיונותיהם ובחוסר הערך  של ההלכה שלהם ואינם מכירים בכך שהם הניחו זרעים הממיטים כיום סבל וייסורים על האומה."[8]

 



[4] אל-ריאד' (סעודיה), 24.8.2014

[6] חכם הלכה (מת 795). אבי האסכולה המאלכית, אחת מארבע האסכולות הפרשניות של חוקי הדת באסלאם הסוני.

[7] כינוי גנאי, המתייחס לכת הראשונה באסלאם שהתפלגה מצבא עלי בן אבי טאלב במהלך קרב צפין בשנת 657

[8] אל-ריאד' (סעודיה), 31.8.2014

תגיות