המשך גל הגינויים לחמאס בעולם הערבי
עם תחילת הדיונים על הפסקת אש בקהיר במחצית השנייה של חודש יולי, פורסמו בעיתונות הערבית מאמרים רבים המסכמים את הלחימה בעזה עד כה ודנים ברווח וההפסד של תנועת החמאס בעימות מול ישראל.
לצד מאמרים המשבחים את הישגיה של תנועת החמאס ורואים בהם בבחינת ניצחון ההתנגדות על ישראל, כותבים ערבים רבים, בהם גם כותבים פלסטינים, מתחו ביקורת נוקבת על החמאס והתנהלותה בעימות זה.
כמה מכותבים אלה טענו כי לתרועות הניצחון של חמאס ותומכיה אין בסיס וכי מדובר ב"ניצחון שווא" או לכל היותר ב"ניצחון מורלי ותקשורתי", תוך שהם משווים בין מספר הנפגעים הגדול בעזה לבין הנזק המועט שנגרם לישראל.
כותבים אלה הצרו על כך שחמאס דחתה בתחילה את היוזמה המצרית, מה שגרם להרג נוסף בקרב הפלסטינים. לדבריהם בדחיית יוזמה זו פעלה חמאס בשירות האינטרסים של איראן, האחים המוסלמים [להלן: האח"ס], ובעלות בריתם- קטר ותורכיה, הנלחמות בציר הערבי המתון בראשות סעודיה ומצרים.
לאור זאת, בכמה מן המאמרים אף עלתה קריאה להחליף את הנהגת חמאס בעזה בהנהגה פלסטינית חדשה, אשר תפעל לפתרון הבעיה הפלסטינית בדרכי שלום, ולא תשאף לחידוש הלחימה.
להלן קטעים ממאמרי הביקורת על חמאס:
א. נחוצה הנהגה פלסטינית חדשה במקום חמאס
כמה כותבים הדגישו את הצורך במציאת הנהגה פלסטינית חדשה במקום הנהגת החמאס הנוכחית, אשר כשלה לטענתם בדאגה לאזרחים וגרמה לאובדן חיים ולנזק רב בעזה. הנסיך הסעודי תורכי אל-פיסל אף הדגיש במאמר שפרסם כי ההנהגה הפלסטינית החלופית צריכה להשקיע את מאמציה בהשגת שלום.
הנסיך תורכי אל-פיסל: מתפלל להנהגה פלסטינית שתחתור לשלום במקום חמאס
הנסיך תורכי אל-פיסל, לשעבר ראש המודיעין הסעודי ושגריר סעודיה בארה"ב, כתב במאמרו ביומון הסעודי היו"ל בלונדון, אל-שרק אל-אוסט: "... חמאס חזרה על טעויות שנקטה בעבר [בעימותים מול ישראל]. הטילים שירתה על ישראל גם אם הגיעו לתל אביב, לא מהווים שום סכנה לישראל, ואולם הם מסבכים את הבעיה הפלסטינית. הפער בין כמות ההרוגים הישראלים מטילי חמאס לבין מספר הפלסטינים שהושמדו עקב עליונותה של האש הישראלית העושקת – די בו להוכחת [טענה] זו.
ה[עובדה] שחמאס קיבלה את היוזמה המצרית, ולאחר מכן דחתה אותה ולאחר מכן טענה כי היא שואפת לערוך בה כמה תיקונים, העניקה ל[בנימין] נתניהו את מה שהוא שאף לו מלכתחילה – להיראות [כמנהיג] שקול יותר, אשר מסתמך על טיעונים הגיוניים באיומיו הרברבניים.
הידיעה כי דמם של תושבי עזה נשפך בצורה אכזרית וכי הם נתונים לסבל, היתה צריכה לשים קץ ליהירות של חמאס, אך זה לא קרה... הזדהותה של חמאס עם העמדות של תורכיה וקטר מהווה הערכה שגויה אף היא, שכן נראה כי ההנהגות של שתי מדינות אלה עסוקות מאוד בדרך בה ניתן לשלול ממצרים את תפקיד ההנהגה הלגיטימי שלה, במקום למנוע מנתניהו להנחית הרג והרס על תושבי עזה.
מה שקרה- מצער עוד יותר משום שהפלסטינים בגדה ובעזה ציפו להסכם הפיוס בין חמאס לפת"ח כאמצעי להקל על כאבם... כעת קרה ההיפך. אני קורא לאללה שיעניק לפלסטינים הנהגה שתניח בצד את שאיפתה המתמדת למלחמה ותשקיע את מאמציה בהשגת שלום לעמה, [ואז] אולי נחיה כולנו יום אחד בעולם ריק מהזוועות שמתרחשות כעת בשטחים הפלסטינים הכבושים."[1]
הנסיך הסעודי תורכי אל-פיסל[2]
עיתונאי תימני: בניית האדם קודמת לשימוש בנשק וחפירת מנהרות
מוסטפא אחמד אל-נעמאן, דיפלומט ועיתונאי תימני, קרא בטורו ביומון אל-שרק אל-אוסט, למצוא הנהגה חלופית לחמאס, הנהגה "נורמלית" כדבריו, שתפעל למען האינטרס של הפלסטינים: "... תושבי עזה במיוחד שילמו מחיר אנושי וחומרי כבד. הגיע הזמן שהם יתפנו לחיי יומיום נורמליים. תחילה יש להסיר את המצור הנתעב ובהמשך לחפש אחר הנהגה הפועלת בהתאם לצרכים...; [הנהגה] שתבין כי בניית האדם קודמת לדיבורים על שימוש בנשק, לחפירת מנהרות ולהברחת נשק...
לחמאס אין ברירה אלא להכיר באי יכולתה למלא אחר התחייבויותיה המוסריות והפוליטיות, ולהימנע מן השימוש במצור בלבד כצידוק לכישלונה. היא סברה כי ניצחון יחיד בבחירות מעניק לה את הזכות להמשיך [לשלוט] לנצח... זו חזרה על הטעות הקטלנית של תנועת האח"ס במצרים, שהביאה לכליאת הנהגתה ואשר שלחה את ארגונם הפוליטי אל מתחת לפני האדמה, פעם נוספת..."[3]
ב. חמאס התעלמה ממאזני הכוחות וגרמה להרס רב
כמה כותבים דחו במאמריהם את הטענה כי חמאס ניצחה בלחימה בעזה, בהדגישה
כי חמאס התעלמה מהפער הקיים במאזני הכוחות בינה לבין ישראל ובכך גרמה להרס שלא ניתן
לפצות עליו. חלק מהכותבים אף טענו כי כמה
מדרישותיה של חמאס במו"מ אינן מציאותיות.
עיתונאי לבנוני: שיקולי חמאס מוטעים; דרישותיה לא מציאותיות
ח'יראללה ח'יראללה, עיתונאי לבנוני, העורך לשעבר של היומון אל-חיאת היו"ל בלונדון, ובעל הטור ביומון הכוויתי, אל-ראי כתב: "... הערבים והפלסטינים הפסידו עד כה בכל מלחמותיהם נגד ישראל משום שהתעלמו ממאזן הכוחות...נכון, חמאס יכולה לירות אלפי טילים אל ישראל, אך מה יקרה לאחר מכן? האם הטילים הם ערובה להסרת המצור העושק על עזה? בסופו של דבר, חמאס ומי שעומד מאחוריה לא יוכלו לצאת מהמשבר העמוק בו נמצאת התנועה באמצעות מלחמה חדשה. [חמאס] סברה כי תוכל להביך את מצרים מחד ולייצא את המשבר הפנימי שלה לגדה המערבית במטרה לחסל את הרשות הפלסטינית, או את מה שנותר ממנה מאידך, ואולם התברר כי תכנית זאת היא מן הזן שגורם לצחוק ולבכות בו-זמנית. והיא דומה [בגיחוכה] רק לתוכנית לשחרר את פלסטין מהים עד הנהר או מהנהר עד הים, לא משנה, החל מעזה...
כעת חמאס שבה לקהיר כשהיא מודעת לכך שהדיבורים הגדולים על 'התנגדות', על פתיחתו מחדש של נמל התעופה ע"ש יאסר ערפאת ברצועת [עזה] על הסרת המצור ועל הטילים אשר נורים מכאן ומשם הם דיבורים ריקים מכל תוכן. החזרה לקהיר, דבר שהתנועה סירבה לו לפני זמן קצר, מהווה הוכחה לכך שאין עתיד למדיניות נטירת הטינה למצרים.
ייתכן שהדבר המסוכן ביותר שעשתה חמאס כאשר ברחה מהמשבר הפנימי שלה לעימות בלתי שקול עם הטרור המדינתי של ישראל הוא צמצום הסוגיה הפלסטינית לעזה. עם כל הכבוד לעזה, עזה אינה הסוגיה הפלסטינית [כולה]. סוגיה זו רחבה יותר ועניינה הוא עם ששואף למצוא מקום במפה ולממש זכויותיו הלגיטימיות ככל עם אחר באזור.
בקרוב תגיע שעת חשבון הנפש. או-אז יתברר היקף הנזק, וההרס שעולה על כל דמיון; יתברר כי הוויתור על עימות מול המפעל הישראלי בדרכים מדיניות ובחירת דרך המבוססת על עימות מול מצרים, כשירות לאיראן ולזולתה, משחק לידי ישראל... בעוד הניצחון המדיני אינו מובטח, הרי שההפסד הצבאי מובטח, והוא יחסל כל סיכוי להשגת ניצחון מדיני ביום מן הימים.
האם יש מי שרוצה לשמוע וללמוד מהעבר הקרוב והרחוק? או שחמאס סבורה כי היא מסוגלת לשחרר את פלסטין ואת ירושלים כפי ששחררה את רצועת עזה מהפת"ח בשנת 2007?"[4]
העיתונאי הלבנוני, ח'יר אללה ח'יר אללה[5]
עיתונאית פלסטינית: חמאס לא ניצחה בעזה
דליא אל-עפיפי, עיתונאית פלסטינית כתבה מאמר שפורסם באתר הפלסטיני אמד, תחת הכותרת "לא ניצחנו": "...אמנם חמאס השיגה כמה הצלחות צבאיות בשטח והצלחה מורלית רבה בזירה הציבורית, אך היא נכשלה מדינית בניהול המערכה בשל כמה סיבות והשקפות מפלגתיות וחישובים עקרים בראיית יחסי [הכוח] האזוריים, דבר שגרם לעם הפלסטיני לשלם מחיר יקר בנפש וברכוש שאפשר היה למנוע...
חמאס יכלה להכאיב לאויב ולא להביא את העזתים לטרגדיה אנושית גדולה כל כך לו הבינה ברגע הראשון את גודל הרגע המכריע של הצעת היזמה המצרית ולו פעלה כדי לשפר את תנאיה במו"מ ולהשיג את הדרישות ההומניטריות הלגיטימיות שהיא הציבה בראש יעדיה – הפסקת התוקפנות העושקת והסרת המצור הגורם עוול - אך היא התייחסה לתושבים העזתיים ולדאגותיהם ולסבלם כאילו היו מספרים [על הלוח]...
את ההרס הרב שנגרם בשטח אדמה קטן כמו עזה... אי אפשר לראות כניצחון, אפילו אם הייתה הסכמה על כל התנאים והדרישות של הפלסטינים, דבר שלא קרה עד עתה. צפויה תהדיאה ללא תנאי שאחריה תהיה תהדיאה ארוכה שתעקר בהמשך את יכולתה של עזה לפעול, כאילו שמטרת כל הדם שנשפך והסבל האיום שארע הייתה להגיע לנוסחה שתביא לשיפור תנאי החיים והפרנסה של תושבי עזה. זאת בהנחה שהדרישה החשובה היותר של ההתנגדות ושאיפתה המרבית היא הסרת המצור מעל עזה, בלא קשר לאף דרישה מדינית סביב הזכויות והעקרונות הלאומיים...
מה שמעניין אותנו היום הוא מה יהיה גורלו של התושב העזתי המדוכא הזה אשר איבד כל דבר ממרכיבי החיים?... כאן חמאס מתחילה להתחמק מאחריותה ולהטיל את האחריות על הרש"פ ועל ממשלת ההסכמה הלאומית הקיימת באופן פורמלי."[6]
מאמר באל-חיאת: חמאס הפסידה קלפים חשובים – את הטילים ארוכי הטווח והמנהרות
ביומון הסעודי אל-חיאת היו"ל בלונדון, כתב בעל הטור חסאן חידר: "המצב בעזה חזר לנקודת ההתחלה: אלפיים הרוגים ושמונת אלפים פצועים, והפסדים כספיים עצומים... לא יסייעו לה לצאת מהמצור המוטל עליה מזה שנים... משלחת חמאס למו"מ בקהיר יודעת כי לעולם לא תוכל להוציא מהישראלים מה שיצדיק את נפילתם של כל הקורבנות הפלסטינים הללו ושהיא תיאלץ לשאת ולתת עם הצד המצרי בלבד כדי לפתוח את מעבר רפיח בתנאים של קהיר, אשר רוצה להבטיח שחמאס לא ישתמש במעבר כדי להבריח נשק ולוחמים קיצוניים לשטח מצרים. כמו כן, [משלחת החמאס] יודעת כי המקסימום שהיא יכולה לכפות על ישראל הוא הפוגה הדדית, כפי שהיה המצב לפני סבב הלחימה הנוכחי...
חמאס הפסידה את שני הקלפים שבאמצעותם היתה אמורה להשיג תוצאות טובות יותר, קרי הטילים ארוכי הטווח והמנהרות... הנזקים שגרמו הטילים [לישראל] בנפש ובכסף היו צנועים ביותר, בייחוד אם משווים אותם לנזקים בעזה, כמו כן, הם סייעו לישראל לקבל סיוע אמריקאי נוסף לפיתוח מערכת כיפת ברזל...
אשר למנהרות, התברר שהן יעילות במקרה של חדירה יבשתית ישראלית לעזה, אך הן לא מימשו את המטרה לה ציפתה חמאס מהן, שהיא הסבת נזקים גדולים לישראלים מחוץ לשטח הרצועה. פירושו של דבר הוא שמאמץ שנמשך שנים, בעלות גבוהה, חוסל בפועל ברגע שנעשה בו שימוש... סיבוב זה הוכיח... שמלחמה לא תועיל עוד לחמאס כדי לשפר את מעמדה במפה הפוליטית האזורית."[7]
שר פלסטיני לשעבר: אם לא יושג פתרון כולל לבעיה הפלסטינית, ניצחונה של חמאס חלקי בלבד
במאמר ביומון הפלסטיני אל-איאם, תקף אשרף אל-עג'רמי, שר ברש"פ לשעבר, את ישראל תוך כינוי מעשיה בתואר "נאציים", ומתח ביקורת על החמאס, ברמזו שהיא לא ניצחה בעזה. אל-ע'גרמי כתב: "אם ישראל לא ניצחה במלחמתה והצליחה להרוס רק כמה מנהרות שהתגלו בגבול, ושניתן לבנות רבות כמותן עם הזמן, [יש לשאול] מהו ניצחוננו? האם הכשלת התוכנית הישראלית בלבד היא ניצחון? האם הפצצת אזורים נרחבים בישראל וגרימה לחלק גדול מהישראלים שגרים באזורים הסמוכים לרצועת עזה לעזוב את בתיהם ולעבור לאזורים אחרים, והימצאותם של הנותרים בבתיהם במקלטים למשך שעות ארוכות לאורך תקופת המלחמה- האם זה ניצחון?
האם הסרת המצור מעל רצועת עזה היא התוצאה הרצויה כפיצוי על האבדות הקשות? האם לא ניתן היה להסיר את המצור או להקל עליו בצורה משמעותית באמצעות יישום הסכם הפיוס ומתן אפשרות לרש"פ לפקח על המעברים? אלה הן שאלות שייתכן ולא ניתן להשיב עליהן כיום, אך הן ראויות לבחינה אם נרצה להעריך את תוצאות המלחמה הזו, שטרם הסתיימה, גם אם יש סימנים שבקרוב יושג הסכם הפסקת אש קבועה. בכל
מקרה, אם תוצאות [ההסכם] לא תהיינה קשורות לפתרון הבעיה הפלסטינית על כל היבטיה ואם לא תהא פריצת דרך ממשית בעניין זה, הרי שניצחוננו יהיה מוראלי וחלקי בלבד ולא [תואם] את גודל ההקרבה...[8]
השר הפלסטיני לשעבר, אשרף אל-עג'רמי[9]
ג. חמאס בשירות איראן והאח"ס; העיכוב בקבלת היוזמה המצרית גבה קורבנות
כמה כותבים טענו כי אלמלא דחתה חמאס את היוזמה המצרית היו נמנעים קורבנות רבים, בציינם כי חמאס נוצלה ע"י יריבי השלטון המצרי בראשות אל-סיסי - ארגון האח"ס ובעלות בריתו- קטר ותורכיה – במטרה להשיב את יוקרת האח"ס לאחר שהארגון נחל תבוסות והודח מהשלטון במצרים. לטענת חלק מהכותבים, איראן הטעתה את חמאס והסיתה אותה לתקוף את ישראל בעודה יושבת בחיבוק ידיים.
איש הפת"ח חאפז אל-ברגותי, העורך לשעבר של היומון הפלסטיני אל-חיאת אל-ג'דידה, כתב: "אני סבור כי הגענו לקהיר באיחור. היה על הפלגים למצוא את דרכם לקהיר לפני שבועות ולא כעת. מצרים היתה ונשארה הגבול המערבי של עזה, ואין לעזה גבול עם קטר או עם תורכיה. ההחלטה אם ללכת [לקהיר] אם לאו לא היתה מתעכבת לו היינו מעוניינים מלכתחילה בסילוק האלימות וריסונה ובמימוש דרישותינו, במקום [לכלות את הזמן על] התנצחויות בין המעצמות, על סצנות של הטלת דופי וגינוי [של ישראל] ועל פולמוס תקשורתי המחפה על התוקפנות הרצחנית בעזה...
יש לתת קדימות להפסקת התוקפנות ומעשי הטבח, לפני כל דבר אחר. עיוור מי שחושב שעזה משתוקקת להמשיך לספוג את המוות וההרס ללא חשבון. ומי שאינו מנסה לפעול למען הפסקת התוקפנות הוא יהיר. עזה הציגה את תושביה ואת ההתנגדות שלה כמופת של גבורה, העזה ועמידה האיתנה, שישברו את עוצמתו של הכוח [הישראלי] היבשתי שייכנס [לעזה], אלא שלעזה אין עומק אסטרטגי והסגר עליה נמשך ואין לה אספקה ולא תגבורת. האם ניטוש אותה במצבה זה ונניף את סמלי הניצחון? לפחות הבה נשאיר בין החיים את אלה [הכוונה לתושבי עזה] שחוגגים את הניצחון, הוי אדוני הבירות [הערביות] והארגונים."[10]
עיתונאי סעודי: האח"ס מנעו מחמאס את קבלת היוזמה המצרית וגרמו לעוד קורבנות
תחת הכותרת "ניצחונות שווא כתב אחמד פראג', בעל הטור ביומון הסעודי הממסדי, אל-ג'זירה:
"איש אינו רוצה להקשיב לאמת הכואבת, אך אין מנוס מלהזכיר שארגון חמאס, אחד מהזרועות המרכזיות של ארגון האח"ס, נוצל ע"י ארגון האם כדי להשיב לעצמו את זוהרו לאחר הפסדיו האדירים מראשית האביב הערבי, בעיקר לאחר שהודח מהשלטון במצרים. ארגון [האח"ס] רוצה לקצור את הרווחים הגדולים ביותר מהתקיפה הישראלית על חשבון תושבינו בעזה. הוא הורה לחמאס לדחות את היוזמה המצרית מאז תחילת המלחמה, והתוצאה היתה שמספר הקורבנות וההרס רק עלו. לבסוף, התקבלה הסכמה להודנה. זה מעורר כעס, שכן היה ביכולתה של חמאס להציל חלק גדול מהאבדות, לולא היתה מתנשאת מעל מצרים, כהרגלה מאז נפילת שלטון האח"ס. נראה כי ההתנשאות מעל מצרים והממשלה המצרית החדשה הפכה לאמונה אח"סית צרופה... כל האבדות שספגו תושבינו בעזה, הוקרבו על מזבח הארגון הבינ"ל של האח"ס."[11]
חבר פרלמנט
ירדני: המלחמה שמה קץ לשקר של מחנה ההתנגדות
צאלח אל-קלאב, חבר בבית העליון של הפרלמנט הירדני, כתב בטורו השבועי ביומון
אל-שרק אל-אוסט: "עוד בטרם נדמו התותחים לגמרי, ניתן לומר כי חמאס שגתה בחישוביה
כאשר נכנסה להרפתקת המלחמה בעזה. היא התבססה על הערכות בלתי מדויקות לגבי היקף [פעולותיה]
של ישראל במלחמה זו והיקף הפעולה של ברית האח"ס, הכוללת גם את קטר ואת רג'פ טאיפ ארדואן. בנוסף, היא רומתה על ידי איראן, אשר קצפה ואיימה ל'מחוק' את ישראל
מעל פני האדמה...
חמאס סברה שהעולם יתערב ויכפה [על ישראל] הפסקת אש, ואז חמאס תוכל להכריז על ניצחונה ועל ניצחון הברית שלה, דבר אשר ישנה מאזני כוחות רבים באזור הבוער הזה. חמאס וברית האח"ס סברו כי יוכלו להפיל את הקלף של אש"פ והרש"פ; שהן ישימו קץ למנהיגותו של [יו"ר הרש"פ], מחמוד עבאס, ויחסלו את התפקיד המנהיגותי והחלוצי שפת"ח עדיין ממלאת זה 50 שנה באמצעות מאבק מזוין ופעילות לאומית רצופה, פעילות שהגיעה להישגים - החשוב שבהם הוא הכרה במדינה עבור העם הפלסטיני, גם אם תחת הכיבוש הישראלי....
חמאס וברית האח"ס סברו... כי ניצחון מעין זה ישמוט את הקלף של [נשיא מצרים], עבד אל-פתאח אל-סיסי ושל המהפכה המצרית של ה-30 ליוני [2013, קרי, הדחת שלטון האח"ס]... ואז הם [יוכלו] לשוב לחיים הפוליטיים במצרים... אם אין באפשרותם להשיב את מוחמד מורסי [לתפקיד] הנשיא הלגיטימי. הם סברו כי הם ינצחו גם במלחמה בה הם שקועים בלוב ושהם ישובו לאיתנם בירדן; שהם יצאו ממחילותיהם ב[איחוד] האמירויות ובמדינות ערביות ומוסלמיות רבות...
היה ברור ש[קבלת] ההחלטות הערביות באזור נמצאת בידי מה שמכונה 'הציר הערבי המתון', ושבמאבק היוזמות להפסקת אש אשר הועלו ביחס למלחמה בעזה, ניצחה היוזמה המצרית, אשר קיבלה תמיכה במילים ובמעשים מצד סעודיה. הגעתה של המשלחת הפלסטינית המאוחדת למצרים הדגישה ... כי מצרים לא איבדה את מעמדה ההיסטורי...
המבחן הקשה הזה, במסגרתו איבד העם הפלסטיני דם טהור, הביא לקיצו את השקר של 'מחנה ההתנגדות', בו המשיך להתפאר [ראש הלשכה המדינית של חמאס], ח'אלד משעל עד לפני זמן לא רב, ושאיראן מתפארת בו עד היום, בעוד [מזכ"ל חזבאללה], חסן נסראללה מאיים באמצעות [השקר הזה] על הערבים, מתוך הגנה על ה-לא ערבים [הכוונה לאיראן], כאשר הוא סבור כי מי שאינו ניצב לצד מחנה [ההתנגדות], הרי שהוא ניצב לצידה של ישראל ולצדם של היהירות העולמית והאימפריאליזם האמריקאי."[12]
צאלח אל-קלאב[13]
[1] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 26.7.2014
[2]ו saudiembassy.net
[3] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 10.8.2014
[4] אל-ראי (כווית), 8.8.2014
[5] ו Ekurd.net
[6] ו https://www.amad.ps; 7.8.2014
[7] אל-חיאת (לונדון), 7.8.2014
[8] אל-איאם (רש"פ), 6.8.2014.
[9]וו Maannews.net
[10] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 5.8.2014.
[11] אל-ג'זירה (סעודיה), 9.8.2014
[12] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 8.8.2014
[13]וwww.alarabiya.netו