המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותבת פלסטינית: חמאס לא ניצחה במלחמה; גרמה סבל לתושבי עזה
15/8/2014

 

בעלת טור פלסטינית: חמאס לא ניצחה במלחמה; היא גרמה סבל לתושבי עזה

 

דליא אל-עפיפי, בעלת טור פלסטינית פרסמה ב-7.8.2014 מאמר באתר הפלסטיני www.amad.ps תחת הכותרת "לא ניצחנו", שבו היא התעמתה עם הכרזתה של תנועת החמאס על ניצחון במלחמה. לדבריה, תנועת חמאס גילתה בורות בהבנת הרציונל הישראלי; גרמה למספר אבדות  גבוה מאוד בקרב הפלסטינים וטעתה בדחותה את היזמה המצרית. אל-עפיפי הדגישה כי גם לו השיגה חמאס את כל דרישותיה, אין לקרוא לזה ניצחון בשל ההרס הרב שנגרם לעזה.

 

להלן תרגום עיקרי המאמר:

 

"אין ספק שהתוקפנות הישראלית הזאת נגד רצועת עזה שונה בכל צורותיה, שיטותיה ותכניה ואפילו באופי ובהיקף האבדות שנגרמו לשני הצדדים מכל המלחמות הקודמות והאינתיפאדות שאירעו במהלך הסכסוך הערבי הישראלי ... הצד הפלסטיני העיקרי המוביל את היציאה בשטח נגד התוקפנות הישראלית העושקת בשלב הזה,  הוא תנועת חמאס ומה שהיא מייצגת - בהיותה הסניף הפלסטיני של ארגון האחים המוסלמים. זו היא שהובילה את המערכה גם אם הייתה השתתפות בולטת של תנועת הג'יהאד האסלאמי ובצורה פחותה יותר שאר הגורמים והפלגים החמושים. המוזר הוא שהנהגת חמאס גילתה בורות רבה בנוגע לרציונל של ישראל הפשיסטית ולא הבינה דברים רבים.

 

אמנם חמאס השיגה כמה הצלחות צבאיות בשטח והצלחה מורלית רבה בזירה הציבורית,  אך היא נכשלה מדינית בניהול המערכה בשל כמה סיבות והשקפות מפלגתיות וחישובים עקרים בראיית  יחסי [הכוח] האזוריים, דבר שגרם לעם הפלסטיני לשלם מחיר יקר בנפש וברכוש שאפשר היה למנוע.

 

האבדות הקשות שספג העם הפלסטיני ברצועת עזה ברכוש ובנפש, שאת תוצאותיהן הטראגיות קשה עדיין להגדיר או להעריך, הוכיחו שהאינטרס המפלגתי גבר במידה רבה על האינטרס של הרחוב העזתי. 

לו הבינה חמאס על אגפיה ומנהיגיה המדיניים והצבאיים את תנאי חייו של התושב הפלסטיני בשבע השנים האחרונות, לא היינו מגיעים למצב כזה של אבדות טראגיות... לרוב נשים זקנים וטף, מספר הנחשב לגבוה ביותר לאורך שנות הבעיה הפלסטינית, אפילו במהלך שתי האינתיפאדות.

 

כמובן, יש שיטענו כי זה מס המולדת ומחיר החירות. אכן זה מס שמשלמים כל הפלסטינים כבר 66 שנים, שלא לומר במשך כל המאה שעברה, אך לא בהיקף כזה של אבדות. חמאס יכלה להכאיב לאויב ולא להביא את העזתים לטרגדיה אנושית גדולה כל כך לו הבינה ברגע הראשון את גודל הרגע המכריע של הצעת היזמה המצרית ולו פעלה כדי לשפר את תנאיה במו"מ ולהשיג את הדרישות ההומניטריות הלגיטימיות שהיא הציבה בראש יעדיה –  הפסקת התוקפנות העושקת והסרת המצור הגורם עוול - אך היא התייחסה לתושבים העזתיים ולדאגותיהם ולסבלם כאילו היו מספרים [על הלוח]...

 

זכותנו כעם פלסטיני הכפוף לכיבוש לנקוט את כל סוגי ההתנגדות הלגיטימית לפי החוק הבין-לאומי כדי להיפטר מן הכיבוש השנוא הזה, אך יש אחריות וחישובים עדינים שתנועות ההתנגדות צריכות לקבוע בראש סדרי עדיפויותיהן ושיקוליהן. את ההרס הרב שנגרם בשטח אדמה קטן כמו עזה... אי אפשר לראות כניצחון, אפילו אם הייתה הסכמה על כל התנאים והדרישות של הפלסטינים, דבר שלא קרה עד עתה. צפויה תהדיאה ללא תנאי שאחריה תהיה תהדיאה ארוכה שתעקר בהמשך את יכולתה של  עזה לפעול, כאילו שמטרת כל הדם שנשפך והסבל האיום שארע הייתה להגיע לנוסחה שתביא לשיפור  תנאי החיים והפרנסה של תושבי עזה. זאת בהנחה שהדרישה החשובה היותר של ההתנגדות ושאיפתה המרבית היא הסרת המצור מעל עזה, בלא קשר לאף דרישה מדינית סביב הזכויות והעקרונות הלאומיים. כפי שחששנו, העניינים יירגעו וייעצרו במקום הזה בלי שתושג זכות אחת של התושבים הפלסטיניים בעזה.

 

לאן חמאס מובילה?... האם תחודש הפסקת האש פעם אחר פעם במקביל למו"מ נוקשה שלא יצמיח הרבה ממעט המטרות שנקבעו, או שנחזור לשפוך שמן על המדורה ולהרעים בתופי המלחמה שאינה משנה את המשוואה ונשוב לנקודת האפס?!   

 

כמו כן איננו יכולים להתעלם מכך שמצרים ניסתה לעשות מאמץ בכל הדרכים לעצירת התוקפנות, אולם חמאס טעתה וגילתה עקשנות, כאשר דחתה מן הרגע הראשון את היזמה המצרית ורצתה לקדם את התפקיד המיוחל של תורכיה וקטר הנסמך על מגמות האח"ס, זאת תוך ניסיון אומלל לדחוק לשוליים את התפקיד של מצרים שאי אפשר לוותר עליו, בשל שיקולים לאומיים פן ערביים, היסטוריים, גאוגרפיים ואסטרטגיים. וכך, לאחר שחמאס נכשלה, היא חזרה למצרים, שנשאה על כתפיה את הבעיה הפלסטינית לאורך הסכסוך הערבי ישראלי -  בכסות רשמית של אש"פ.

 

אמצעי התקשורת של חמאס עדיין מתעקשים להסית בעזות מצח עם אמצעי התקשורת של האח"ס נגד האחות הגדולה מצרים ולהטיל עליה את האחריות לתוקפנות ולהמשך המצור על עזה. הם אינם מבינים  שבמצב החדש הערבים ובייחוד המצרים קוראים היטב ומבינים מה רוצה חמאס [להשיג] בקמפיין ההסברתי והמדיני נגד מצרים מאז הפיכת ה-30 ביוני.   

 

מה שמעניין אותנו היום הוא מה יהיה גורלו של התושב העזתי המדוכא הזה אשר איבד כל דבר ממרכיבי החיים? היכן יגורו כל המשפחות שבתיהן נהרסו ואינן מוצאות מקלט זולת מקומות ציבוריים. מי יהיה ערב לאחד את המשפחות תחת קורת גג חדשה, וכמה זמן יידרש לסיום האסון, לשיקום ההריסות ולטיפול בפצעים העמוקים שהותירו התוקפנות הגורמת עוול והניהול הרע של המערכה מן הצד הפלסטיני. כאן חמאס מתחילה להתחמק מאחריותה ולהטיל את האחריות על הרש"פ ועל ממשלת ההסכמה הלאומית הקיימת באופן פורמלי."[1]

 

 דליא אל-עפיפי[2]

 



[1] ו www.amad.ps, 7.8.2014

[2] ו http://www.alwatanvoice.com, 21.10.2009 

 

תגיות