ביקורת בעיתונות הירדנית על הקיצוניות בסוריה
בסוף חודש פברואר הודיע הארגון הקיצוני "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה" (להלן דאע"ש) כי הוא העניק הסכם מתן חסות אסלאמי [עהד אמאן] לתושביה הנוצרים של העיר רקה שבסוריה. במסגרת הסכם זה התושבים הנוצרים יכולים לבחור באחת משלוש החלופות: להתאסלם; להישאר נאמנים לדתם ולשלם מס גולגולת (ג'יזיה); או להיות נרדפים על ידי הארגון[1].
על רקע הדיווחים בתקשורת הערבית בדבר הסכם זה, נשמעה בעיתונות הירדנית ביקורת חריפה נגד הטלת מס הגולגולת על הנוצרים בסוריה ועל תופעת הקיצוניות בסוריה בכלל. הביקורת נשמעה הן מצד גורמים המקורבים לשלטון בירדן והן מצד גורמי אופוזיציה. במאמרים נטען כי הקיצוניות הפוגעת בנוצרים ובמוסלמים כאחד נובעת מהבנה צרה של דת האסלאם המעוותת את תדמית האסלאם ומשרתת את המשטרים העריצים. להלן קטעים ממאמרי הביקורת:
שר ירדני לשעבר: הקיצוניות בסוריה פוגעת בנוצרים ומוסלמים כאחד
סמיח אל-מעאיטה, לשעבר השר הירדני לענייני תקשורת, המכהן כיום כראש מועצת המנהלים של היומון הממסדי "אל-ראי" פרסם מאמר שכותרתו "הג'זיה לנוצרי והמוות למוסלמי". במאמרו כתב אל-מעאיטה "...אחד מהעניינים השנויים במחלוקת בין פלגי הזרם הקיצוני בסוריה, עליהם דווח באמצעי התקשורת, הוא הטלת הג'יזיה [מס גולגולת] על הנוצרים [בסוריה] בכפרים שבשליטת דאעש. כאן ישנה בעיה של חוסר הבנה, שהרי הג'יזיה אינה כלי להזיק ולבזות את המאמינים בישו אלא היא חלק ממערכת מיסוי, שבה המוסלמי משלם את הזכאת [צדקה] ואילו הנוצרי משלם את הג'יזיה. מה שחשוב הוא, שהדבר יתקיים [רק] לאחר שהמדינה תבצע את תפקידיה וחובותיה כלפי האזרחים , מוסלמים כנוצרים. אין זה עונש על שום שהנוצרי נשאר נאמן לדתו, שכן "אין כפיה בדת!" [קוראן 2:256]. אז איך יתכן שיושת מס על האזרח, ולא משנה מה דתו, תחת שלטון של מיליציה השולטת ללא חוק וללא זכויות אזרח אלא רק מתוקף הלגיטימיות של הרובה?!
הבעיה היא, שהקיצוניות הזאת אינה נוגשת רק בנוצרים אלא גם במוסלמים. כריתת הראשים חלה על כולם. גם המוסלמי נרצח מאחר והוא נחשב ככופר, ובכלל זה גם העמיתים לקיצוניות [של דאעש מארגון] ג'בהת אל-נוצרה שנהרגים בפצצות, ובאופנועים ממולכדים ומכוניות התופת מתוצרת דאעש ועל ידי דאעש. הקיצוניות אינה אידיאולוגיה אלא סטייה מהאידיאולוגיה והבנה סובייקטיבית של הטקסטים השרעיים...
הקיצוניות היא בעיה שכלית בין אם מדובר בקיצוניות דתית, חברתית או פוליטית. הקיצוני הוא אדם או גורם המכסה על בורותו או על חוסר יכולתו באמצעות [פרסום] חוות דעת הלכתית [פתוא] שאינה אלא פרשנות אישית ואינטרסנטית של הטקסט [האסלאמי]... אפילו היה ארגון אל-קאעידה נעלם היום, הרי הקיצוניות הינה מצב מתמשך, כל עוד יש בורות, התלהמות, רפיון שכל וריבונות של הצעקן, הנוהג ללא כל הגיון ופונה לשיא הקיצוניות כדי לתת הכשר לקולו המתנשא חסר כל ההיגיון והידע. בכל דת או תשתית חברתית יש קיצוניים.
לו האסלאם היה [מתמצה בהטלת] הג'יזיה על המאמינים בישו, היה זה דבר קל, אבל האסלאם לא קרא למוסלמים להתפלל אלא [רק] בליל אל-אסראא [ואל-מעראג' - המסע הלילי לירושלים והעלייה לשמיים של הנביא מוחמד][2], ולא הטיל על המוסלמים עונשים אלא באופן הדרגתי. אבל מי שכורת ראשים של מוסלמים רק משום שהם עובדים במספרה ומגלחים זקנים, אינו רואה את דת [האסלאם] אלא דרך התפיסה [הצרה] של הג'יזיה. אימוץ תפיסה זו אינו אלא קיצוניות מוחלטת..."[3]
בכיר באח"ס בירדן: הטלת הג'זיה על הנוצרים בסוריה ראויה לגינוי
במאמר שכותרתו "דאעש והג'יזיה" רמז ד"ר רחיל מחמד ע'וראיבה, ראש הלשכה המדינית של תנועת האחים המוסלמים בירדן כי המשטר הסורי הוא שעומד מאחורי דאעש במטרה לעוות את תדמית מתנגדיו האסלאמיים: "'ההישג' התמוה הראוי ביותר לגינוי של הארגון הסורי המכונה "דאעש", הינו ההכרזה על הטלת ג'יזיה על הנוצרים באל-רקה, וזאת במידה שהידיעות שהופצו על כך באמצעי התקשורת הערביים והבינלאומיים אכן נכונות.
ההתנהגות של "דאעש" מגונה על ידי רוב הפלגים האסלאמיים הקיצונים, כמו אל-קאעידה על ענפיה השונים. מנהיגים סלפים רבים ומנהיגי אל-קאעדה גינו את פעולותיו ורעיונותיו [של ארגון דאעש] ולא פעם ניערו חוצנם ממנו. כל זה מטיל חשד כבד מאד על פעולותיו, על זהות מנהיגיו, על מטרותיו, על תפקידו ותכניותיו...
ההעזה להכריז על הטלת הג'יזיה בצל התנאים השוררים כיום בסוריה אין לפרשה אלא בצורה אחת: כאסטרטגיה שמטרתה קודם כל לעוות את תדמית האסלאם, וכן לעוות את תדמיתן של כל התנועות האסלאמיות - המתונות ושאינן מתונות, לעוות את תדמיתן של מהפכות העמים הערבים להכשיל אותן ולהטיל מורא על כל העמים בעולם כדי שיחששו מפני האלטרנטיבה [לשלטון העריץ של אסד]...
מערכות השלטון העריצות רוצות להישאר בשלטון על ידי שכנוע העולם והעמים, שהם עומדים לפני שתי אפשרויות: או הם או המבול שיבוא לידי ביטוי בחלופה המבעיתה הזו הכורתת ראשים, אוכלת כבדים של בני אדם, מטילה ג'יזיה ומפיצה אפלה. זאת על מנת להחזיר את העמים הערבים לחיק הציות ושימשיכו להלל את העריץ כדי להימלט ממוות, פליטות ואנרכיה. ההצלחה שרשמו משטרים עריצים אלו הינה הצלחה זמנית שלא תימשך לנצח. האמת תצא לאור... והנשק יופנה אליהן בחזרה במוקדם או במאוחר."[4]
בעל טור ירדני: לצד גינוי הקיצוניות יש לגנות את גם הסיבות לקיצוניות
במאמר אחר ביומון אל-דסתור פרי עטו של חוסיין אל-רואשדה נכתב: "אלה שהזדעזעו מתופעת 'האסלאם המזוין' - אשר חלק מהארגונים המזוינים בסוריה הפקיעו אותו בכוח מתבניתו המקורית שהיא "האסלאם האמתי", אשר מתנגד לרצח, לטרור ולכפייה של הדת וכל דבר אחר על האנשים - הללו [בחרו] לגנות דווקא את הפעילים הקיצונים ולגעור בהם ולפסוק נגדם שהם מורדים בדת האסלאם.
אנחנו, כמובן, מצרפים את קולנו לקולות המתנגדים לשיגעון הזה ומאחלים הנחייה בדרך הישר למי שהסתבך בו. אבל הדבר שכולנו יחד מתעלמים ממנו הוא הקרקע שהצמיחה את הקטל הזה והתנאים שהולידו [יצורים] כאלה, שנמנים על המין האנושי. יותר מכל אני חושש שאנו מגנים את התוצאה ושופטים את אחרון האנשים שהסתבכו ב'פשע' ובתוקפנות של אנשי דאעש, בעוד שמן הראוי שנגנה את אלה שהניעו ועודדו אותם לכך, וכוונתי כאן למשטרים, אשר הביאו חלק מבני הציבור שלנו לכפור בכל דבר, אפילו ברחמים ובאנושיות ולהתנקם בכל דבר ואפילו בחיי אדם.
מנין יצאו אלפי החמושים הללו, אשר הניפו את נס הג'יהאד בשם אללה והמיטו על הארץ ועל בני האדם קטל והרס, ואשר הגיבו על התנהלות המשטר הנפשע בהתנהלות גרועה ממנה?! התשובה לשאלה הזאת מביכה באמת. רובם יצאו מחיק העושק והשחיתות, מה שלא הותיר להם שום סיכוי לחיים טובים ויפים ועורר אצלם תשוקה לנקמה, ולא אפשר להם לראות איזשהו יתרון של הדת זולת יתרון החרב כנגד הפוליתיאיסטים ונגד העושקים גם אם הם אזרחים שלווים...
חלק מהם יצאו, למרבה הצער, ממדינות דמוקרטיות, שצמצמו את משמעות החירות וזכויות האדם לתושביהן המקוריים בלבד, ומנעו [זאת] מאחרים... ולכן הם מרדו במודל המזויף הזה, אבל במקום לאמץ את יתרונות השיטה הדמוקרטית הזאת, או להתאים את עצמם אליה... הם החליטו להתרחק ממנה בחפשם את הדרך הקצרה לגן עדן.
הללו טעו פעמיים: פעם אחת, כשנכשלו בהבנת דתם ובהצגת יתרונותיה לאחרים ודבקו בחוקים ובסטנדרטים שמצאו חן בעיניהם בארץ אליה היגרו, ופעם שניה, כאשר האמינו לתעמולה של אלה שדחפו אותם לג'יהאד, תחת דגלים שהדבר היחיד שמבינים בעליהם בג'יהאד הוא רצח כפי שהדברים היחידים שהם מכירים באסלאם הוא הג'יזיה וכפיית הדת על בני האדם...
כעת יש עשרות אלפי קיצונים כאלה במיוחד בסוריה... השאלה היא מה יהא גורלם אם יישאר המשטר או אם ייפול, האם יישארו בסוריה או שיפוצו באזור? האם התוהו ובוהו דוגמת טורה בורה שבאפגניסטן יחזור כאן או שמא יהא זה הסיפור של [מתקן המעצר] בגואנטנמו?! האם יניחו את נשקם ויתמזגו בחברה או שיהפכו למיליציות עדתיות כפי שארע בעיראק?! עד כה, איש אינו יודע כיצד נאספו הקיצונים הללו [בסוריה] ולא כיצד הם עומדים לצאת..."[5]