פעילה פלסטינית: החוקים הנוגעים לאישה הערבית הם מתקופת האבן
במאמר שפרסמה לרגל יום האישה הבינ"ל, מונה הפעילה הפלסטינית אחלאם אכרם את ההפרות החוזרות ונשנות של זכויות האישה בכל מדינות ערב וטוענת כי החוקים הנוגעים למעמד האישה הערבית "שייכים לתקופת האבן". לדבריה, מדינות ערב אינן עושות דבר על מנת לשפר את מעמדן של הנשים בתירוץ של "המערכה הגדולה מול ישראל" וכי חרף הרפורמות שנעשו, למשל בסעודיה, כדי להעניק לאישה חירויות נוספות, מצבה של האישה הערבייה נותר עגום.
להלן תרגום קטעים מן המאמר:
"הטרגדיה של האישה הסורית עולה על כל הטרגדיות"
"הנשים העיראקיות יצאו לעצרת מחאה נגד הצעת חוק המעמד האישי, שחברת הפרלמנט העיראקית סוזאן אל-סעד הגנה עליו בחירוף נפש בערוץ הבי.בי.סי בערבית. הצעת החוק, אם תאושר, תתיר נישואי קטינים: בנות מגיל 9 או מרגע שמופיעים אצלן סימנים ראשונים של בגרות מינית ... החוק, אם יאושר, יקבע כי עדותו של גבר שקולה כנגד עדותן של שתי נשים, דבר המקבע חוסר השוויון בין המינים, זאת לצד הפרות אחרות של זכויות האישה הקבועות בחוק, כמו למשל עונש מקסימלי של שלוש שנות מאסר לבעל שהורג את אשתו ...
מעמד האישה במצרים לא פחות קודר. מאז ההתקוממות העממית ב-2011, נמשכת ההידרדרות במצבה של האישה, כיוון שהחוקה החדשה משמרת את חוסר השוויון בין האזרחים בני הדתות השונות. בנוסף, יש גידול באלימות מינית, בהטרדה, בסחר בנשים ובהיקף מילתן.
באשר ללבנון, העיתונים דיווחו על 27 נשים לבנוניות שסבלו מאלימות וחלקן נרצחו על ידי בעליהן, זאת בעוד חברי הפרלמנט - האמורים לייצג את נפגעות האלימות הללו ולהגן על זכויותיהן - מתעקשים ברובם למנוע קבלת חוקים המרשיעים את הגבר ...
הטרגדיה של האישה הסורית עולה על כל הטרגדיות - החל מנישואי קטינות בנות פחות מ-12 שנים במחנות הפליטים, התפשטות מקרי האונס והגרוע מכל מקרי מילה של יותר מ-4000 נשים, כפי שדווח וזאת מבלי למנות את כל ההפרות האחרות!
בסעודיה, למרות שהמלך ביצע כמה רפורמות, [החובה] לפעול ע"פ נוהל האפוטרופסות [של גבר קרוב משפחה על האישה], עודה חונקת את האישה ומונעת ממנה חירויות. משטרת הדת, ממשיכה [לפעול] כמשטרה מנוכרת הקוטלת כל שאיפה של האישה ומונעת ממנה את החירויות האנושיות הפשוטות ביותר שיש בהן כדי להקל עליה, כמו לנהוג במכונית. זאת נוסף לחובה לנהוג עפ"י חוקים הקשורים קשר עמוק לשריעה, ומקורם בתקופת האבן...
"בראש ההפרות עומדים הפשעים על רקע כבוד המשפחה"
בשטחים הפלסטיניים, שתי הממשלות הפלסטיניות [ברצועה ובגדה המערבית] מתרצות את קוצר ידן והתרשלותן בהגנה על [זכויות] האישה בכיבוש הישראלי. זהו אותו תירוץ המשמש את המדינות הערביות [למניעת] רפורמות פוליטיות וכלכליות ולמניעת הגנה על האזרח הערבי. התואנה של המערכה הגדולה נגד ישראל, ממשיכה להתקיים לאחר יותר משישים שנה, כשלא נותר עוד שום זיק, לא של מלחמה - שאינני מייחלת לה לחלוטין - ולא של שלום האמיצים.
...
נוסף לסבלה של האישה הפלסטינית מעוני ומאלימות בתוך המשפחה שהיא נפוצה ומקובלת חברתית, בראש ההפרות עומדים הפשעים על רקע כבוד המשפחה. הסטטיסטיקה מראה כי בתשעת החודשים הראשונים של 2013 נרשמו 25 פשעים מסוג זה וכי שתי הרשויות עסוקות ולא נוקפות אצבע כדי לשנות את החוקים הנהוגים מאז תקופת האבן, המאפשרים שחרור הרוצח מפשעו, בתואנה של הגנה על כבודו ...
בירדן, שנראית כחזית תרבותית ומודרנית, ראוי שנדע כי חברי הפרלמנט המשכילים, המדלגים בין ירדן לבין מדינות אירופה וארה"ב כדי לבקר את בנותיהם שלומדות באוניברסיטאות שבהן, עדיין מסרבים לחתום על חוק הקובע עונש מרתיע לגבר המואשם ברצח על רקע כבוד המשפחה.
במרוקו, די בכך שנדע כי חוק העונשין מרשיע כל מי שנותן מקלט לאישה שעזבה את בעלה.
יש מכנים משותפים רבים בתחום החקיקה המייחדים את מדינות ערב, [ובהם:] היותם אוהדים לַגברים, נישואין של אישה שנאנסה לאנס שלה כדי שזה יימלט מעונש, חוקי ירושה, [משקל] עדות [של נשים בבית משפט], תשלום פיצויים על פגיעה גופנית, ...ואי יכולתה של האישה במדינות ערביות רבות להעביר את האזרחות שלה לילדיה מנישואין לזר. כמו כן, [לגרושה] אין משמורת על בניה, בזמן שהגבר מרמה בנושא דמי המזונות, וכו' וכו' ...
בעשור האחרון לא נתקלתי ולו בנערה אחת שרוצה לחזור לאיזו שהיא מדינה ערבית לאחר שסיימה את לימודיה באוניברסיטאות בבריטניה. יתרה מכך, חלקן נוקטות תחבולות נגד כל החוקים כדי להשיג אשרת שהייה קבועה ולא לחזור. תשובתן [בנושא זה] היא אחת: אני רוצה לחיות בחברה שמכבדת את כבודי כאישה.[1]
