חוקר ערבי: להקים "קרן ציבורית אסלאמית" לנפגעי טרור אסלאמי
ב-30 בספטמבר פרסם יומון הרש"פ אל-איאם מאמר של ח'אלד אל-חרוב, חוקר ומרצה באוניברסיטת קיימברידג', הטוען כי הג'יהאדיסטים במעשי הטרור שלהם מכתימים את האסלאם ומשחירים את דמותם של הערבים והמוסלמים בעיני העולם. אל-חרוב קורא לקבל אחריות ולהקים קרן להזדהות עם נפגעי הטרור הג'יהאדיסטי.[1]
להלן תרגום קטעים מן המאמר:
"היכן האסלאם המתון ואיפה הם המוסלמים המתונים לנוכח מעשיו של מיעוט פושע המשייך עצמו אליהם ועושה טרור מביש בשם דתם [האסלאם]. איננו מסוגלים לעקוב אחר סדרת מעשי הטרור של קבוצות שמהן מתרבות קבוצות אחרות. הטרור מתבצע בשם הדת ובשם הג'יהאד ומבצעיו מכתימים במעשיהם את כל מי שיש לו קשר עם הערבים או המוסלמים.
הדמות הכללית של הערבים ושל המוסלמים בעולם היא שחורה, מכוערת וטרוריסטית הודות ל'מוג'אהדון הגיבורים'... כל מה שעשינו עד כה הוא לומר בטון ביישני כי אלה אינם מייצגים אותנו ולא את דתנו הנכונה. מהר מאוד עולה צעקתנו נגד התקשורת המערבית אשר 'מסלפת את דמותנו ומאשימה אותנו בטרור', אלא שאין צורך בתקשורת המערבית או אחרת כדי לרקום מזימה נגדנו ולסלף את דמותנו ... די בהעברה ובצילום של מעשי הקבוצות המייחסות את עצמן אלינו ואפילו ללא הסבר.
ההגנה המילולית על עצמנו, והניסיון להציג הצעות תיאורטיות סביב סובלנות הדת ודו-הקיום שלה וכן העבר שלה - שהוא קניין לדורות - לא ישכנעו אף אם שראתה את ילדיה נרצחים מול עיניה מקליעי 'המוג'אהדון' וגם לא יפצו אותה. הם גם לא ישכנעו או יפצו שום ילד שאיבד את הוריו וגם לא את עשרות הנפגעים ומשפחותיהם מבין אלה שנרצחו או אלה שהתעללו בגופותיהם, [גברים] שנאנסו או נשים שנאנסו ב'להט הקרב'.
אמירה אינה יכולה לעמוד בסתירה למעשה, ואי אפשר לכבות שרפות - המכלות את דמותם הכללית של המוסלמים בשל הטרור של הקבוצות ההן – על ידי הצהרות המדגישות שאנחנו טובים. אין להן כל משמעות כאשר דמם של ההרוגים החפים מפשע רותח. זהו רק ניסיון נאיבי, שלא לומר חצוף, להקל את הכאב שם.
נדרש מהרוב המכריע של המוסלמים ובראשם הערבים, בהיותם מנהיגיו ומייסדיו של מה שמוגדר 'הטרור האסלאמי', להגיב על הטרור האסלאמי באופן ממשי ולא באמירה. נדרש מהרוב הזה, מהאינטלקטואלים ומובילי דעת הקהל לשקוד יומם ולילה על דרך הפעולה והאמצעים שיש לנקוט כדי להציג את דמותו של האסלאם האחר - האסלאם המתון - לעולם, לאנשים ולנפגעים שנפלו מטרור הקבוצות הקיצוניות.
מחובתנו להקים 'קרן ציבורית אסלאמית לפיצוי נפגעי הטרור'. תפקידה העיקרי של הקרן הזאת יהיה להגיע אל כל מי שנפגע מהפעולות הנפשעות המיוחסות לג'יהאד ולאסלאם, להעניק להם סיוע מוראלי והומאני, להזדהות אתם ולפצותם, כספית, על אבדותיהם בנפש ועל הנזקים לרכושם.
אי אפשר לפצות אדם שאיבד בן, אח, אב או אם ברצח ובטרור מרושע, אולם ההזדהות והפיצוי החומרי, בראש ובראשונה מקהים את האסון; בנוסף, הם משגרים מסר חשוב ודחוף שהרוצחים אינם מייצגים את המוסלמים ואת דתם ושלפשעם אין דת או ערך.
את סדרת מעשי הטבח הטרוריסטיים, ממיטי הקלון, שביצעה תנועת השבאב האסלאמית הסומאלית, צריך לראות כטרור עיוור המכוון לאזרחים חסרי מגן המטיילים ועורכים קניות עם ילדיהם ונשותיהם בשלווה במרכזי קניות.
היכן הגבורה ואומץ הלב או אפילו הגבריות של תקופת הג'אהליה, כשחוטפים נשים וילדים מטילים עליהם אימה, ממיינים אותם ואז שואלים לדתם: אם הם מוסלמים הם משחררים, ואם הם נוצרים רוצחים אותם.
איזה הוראות דת קראו הפושעים ההם המצדיקות אונס ילדים חטופים? אחר כך המנהיגים מתנצלים על מעשים אלה וטוענים בעזות מצח כי 'ההתנהגות הזאת והטעויות האלה הם מעשים של יחידים'. איזה הישג עצום השיגו המוג'אהדון באמצעות רצח עשרות חפים מפשע, פציעה וגרימת נכות למאות אנשים. הם רק מנקזים טינה ושנאה כלפי כל מי שקשור באסלאם ובמוסלמים בקניה ובכל מקום שבני אדם היו עדים למעשי הטבח ועקבו אחריהם במסכי הטלוויזיה ובאמצעי התקשורת [האחרים].
גם בפקיסטן ובהודו יש טרוריסטים ופושעים במלוא מובן המילה, המנהלים מלחמה מיותרת בכנסיות או במסגדים שיעים, כשהם צועקים בטירוף ובשפלות מוסרית סיסמאות אסלאמיות ודתיות, כאילו זכו בניצחון סוחף, כאשר כל מה שעשו הוא שפיכת דמם של מתפללים מוסלמים פה ושם.
קרוב אלינו, בסוריה, נמשכות עלילות הגבורה של המוג'אהדון של 'אל-דולה אל-אסלאמיה פי אל-עיראק ובלאד אל-שאם' [הכוונה לארגון הטרור דאעש הפועל בעיראק ובסוריה] המנפצים סמלי כנסייה וצלבים, ומטילים טרור על כל מי שלא מציית למפקדים קלי דעת.
בעיראק אפשר לכתוב כרכים על שפלותם של המוג'אהדון ההם הטובלים בדמם של חפים מפשע. מאז טרור ה-11 בספטמבר 2001 תדמיתם של הערבים והמוסלמים ודתם נמצאים בהידרדרות. בעידן התקשורת המהירה, שאינה שמה לב לתמונה הכללית של תרבויות וחברות, האסלאם והמוסלמים הפכו מזוהים עם האלימות, הטרור והקנאות. המעשים שמבצעות קבוצות הטרור חסרות הערך בכל רחבי העולם בשם הדת מביאים הרס על כל המוסלמים ועל דתם ומקבצים נגדם את כל האחרים. יש בעיות מורכבות, רציונאליות ורגשיות, המונעות מאיתנו להיות כנים עם עצמנו ולהודות שרוב הטרור שפוגע באזרחים חסרי מגן נעשה בחסות אסלאמית.
בדרך כלל אנו מלינים על פשעי המערב והאימפריאליזם ועל מלחמותיהם, שבהן נהרגים אזרחים. היסטורית זה נכון אך מהותית זו התנצחות וויכוח במטרה לחמוק מאחריות. אכן היו פשעים של המערב והאימפריאליזם בעבר והם קיימים גם בהווה, אך האם הוכחת הטענה הזאת תעצור את הידרדרות תדמיתו של האסלאם ותדמית המוסלמים בקרב האנשים הפשוטים, למשל בקניה?...
הרוב הגדול צריך להתעורר כדי להגן על עצמו, להכות את הקבוצות האוויליות המנקבות את תחתית הספינה, שאם לא כן, תטה הספינה על יושביה, תטביעם ותוציאם מן ההיסטוריה.
